<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

אבקש לפני שישמעו הטיעונים לעונש לצרף להכרעת הדין הודאה של הנאשם בביצוע העבירה הקשורה לדו"ח 30200909924 שהוא הדו"ח שבבסיס הנהיגה בפסילה בתיק זה.

הנאשם מודה גם בדו"ח המצורף.

<#2#>

החלטה

אני מקבל את בקשת הנאשם ומורה על צירוף הדו"ח שפרטיו בטיעוני ב"כ הנאשם לתיק זה.

אני קובע כי הכרעת הדין מיום 10.10.12 תכלול את הרשעת הנאשם גם בתיק המצורף כמבוקש על ידי ההגנה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ג, 23/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המדינה טוען לעונש:

מדובר בעבירה חמורה של נהיגה בזמן פסילה כאשר הנאשם נפסל על ידי קצין משטרה בהיותו נהג חדש שהסיע שלושה נוסעים בטרם מלאו לו 21 שנה וזאת ללא מלווה. הוא נפסל לתקופה של 30 יום. כעבור 12 יום הנאשם לא ציית לחובתו על פי דין ונהג רכבו בכביש בין עירוני, כביש 40 בניגוד לפסילה. עוד יצוין כי הנאשם בהתאם לעובדות כתב האישום נהג רכבו ללא פוליסת ביטוח וללא ביטוח תקף.

עבירה זו חמורה שבעתיים נוכח העובדה כי הנאשם עבר על אחת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה וזאת כאשר הוציא רישיונו אך בחודש אפריל 2011.

אבקש לציין כי בתי המשפט ובית משפט נכבד זה בכללו שבים ומדגישים כי עבירה זו המבטאת מסוכנות למשתמשי הדרך כמו גם זלזול בוטה ברשויות החוק ובאוכפיו גוזרים עונשים כבדים ומשמעותיים ובכלל זאת עונשי מאסר בפועל.

אני מבקש להגיש את תיק מס' פל' 412-08-12 מדינת ישראל נ. תומר בלק של מותב נכבד זה כאשר בית המשפט בעמוד 7 לפרוטוקול בגזר הדין מציין כי התובע אף תמך עמדתו העונשית לפיה ראויה פרשה זו למספר חודשי מאסר בפועל (כולל בית המשפט העליון) על פניו אומר מותב נכבד זה אני מסכים עם עמדתה העונשית של המדינה לפיה עבירה של נהיגה בזמן פסילה מצדיקה ענישה הכוללת מאסר גם כאשר המדובר באירוע ראשון. אך ביחס למשך המאסר או דרך ריצוי המאסר אני מסכים עם עמדת ב"כ הנאשם לפיה שאלה זו תבחן באופן אינדיווידואלי.

בטיעוני כפי שגם מסרתי כעת באותו תיק הבאתי את ההלכה של בית המשפט העליון בתיק רע"פ 1211/12 כבוד השופט אליקים רובינשטיין שאישר 8 חודשי מאסר בפועל בהתאם לגזירת בית משפט השלום והמחוזי לפניו. מגיש.

אני אודה על האמת כי לנאשם זה אין עבר פלילי ועברו התעבורתי כולל הרשעה אחת נוספת בה הורשע היום אך עדיין עמדת בית המשפט העליון ודברי בית משפט נכבד זה בתיק אותו הצגתי כמו גם פסיקה עניפה היא מפורטת בטיעוני שלי לעונש בתיק אותו הגשתי מבהירה כי עונש של מאסר בפועל צריך וראוי שיגזר מן הסתם נוכח גילו של הנאשם, העדר עבר פלילי ותעבורתי לא ראוי לגזור עליו מס' חודשי מאסר בפעל אך המדינה סבורה כי רכיב זה חייב להיות גם בתיק זה כאשר פה הנסיבות לחומרא ותק הנהיגה הקצר.

אנו עותרים לעונש של מאסר בפועל , מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה על תנאי שלא תפחת מ – 3 שנים, פסילה, קנס מתון נוכח גילו של הנאשם, התחייבות כספית.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מה שעולה מהתיק הזה לצערי שהמדינה הסתפקה בלהעמיד את החלש לדין.

גם מחומר החקירה לא מתוארת נהיגה על הכביש אלא מתוארת נהיגה בשטח העמדה של הרכב בשול וכשהרכב ל זז, שהשוטר שעמד כמה מטרים אחריו בזמן אכיפת תנועה שם לב כי הרכב לא זז אז הוא ניגש אליו. אין מחלוקת שהיתה נהיגה וזאת בזמן פסילה.

יחד עם זאת, הנאשם ישר בתגובה שלו אומר אני מחכה לתת את הרכב לאדם מסויים ואני בפסילה.

הנאשם למרות גילו הצעיר שאין לו שום הכנסה, שום עבודה, הרכב רשום על שמו אבל זה לא שלו.

אני טוען שיש כאן אכיפה בררנית שכן מוסר הרכב שביצע לכאורה עבירה בניגוד לסעיף 10 (ב) לא נחקר ולא הוגש כנגדו כתב אישום. הדבר דומה כאשר המדינה יודעת על קונה ומוכר של סם ומעמידה לדין רק את הקונה.

אני חושב שיש מקום לתת מקום בענישה נמוכה יותר בגלל האכיפה הבררנית.

הפסיקה שהגיש חברי לא רלוונטית בעניינינו, לא עבירה דומה, לא מתאימה לנסיבות.

הנאשם פסול עד תום ההליכים מיום 27.9.12.

הנאשם שוחרר בערבות עצמית וצד ג' ללא מעצר בית מכל סוג על ידי כבוד סגן הנשיא ביום 27.9.12.

בתיק המצורף יש פסילת חובה בת שלושה חודשים.

אני אבקש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד. אני מבקש כי יהיה מאסר על תנאי מתון. מדובר בכל זאת בהחלטה של קצין משטרה.

אבקש להסתפק בקנס מתון, פסילה על תנאי מתונה, מאסר על תנאי מתון.

אבקש להסתפק בעונש פסילה מתון בנסיבות העניין.

הנאשם רווק, אינו עובד. אין לו רכב.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות בניגוד לסעיף 67 בפקודת התעבורה יחד עם סעיף 10 (א) בפקודה, סעיף 2 בפקודת ביטוח רכב מנועי וסעיף 12 א 2 לפקודת התעבורה.

הצדדים אינם חלוקים כי הנאשם אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי וגם מבחינה תעבורתית אין לחובתו עבר תעבורתי מכביד אך זאת למען ההגינות על רקע וותק נהיגה קצר שכן המדובר בנהג חדש.

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה (שהיא העבירה המרכזית בפרשה זו) נעה בקשת רחבה הכוללת בתוכה ספקטרום ענישה אשר נע בין מצב של מאסר מותנה ועד לרכיב של מאסר בפועל ממש מאחורי סורג ובריח כאשר ההחלטה הסופית ביחס לרכיב זה היא תלוית נסיבות באופן מובהק.

גם בית המשפט העליון קבע כי רכיב המאסר ביחס לעבירה ספציפית זו יהיה אינדיבידואלי (רע"פ 6115/06 אבו לבן נ' מ"י) ולכן אף שהמתחם כולל רכיב של מאסר כפי שגם ציטט התובע פסיקה שלי בפ.ל 412-08-12 הרי שדרך ריצוי המאסר או עצם הטלתו כרכיב בפועל הוא תלוי נסיבות.

בפרשה אותה הביא בא כח המדינה כתמיכה לעמדתו העונשית עסק בית המשפט העליון בעניינו של אדם שלו 86 הרשעות קודמות ואין כל קשר או זיקה בין מצבו הנסיבתי של אותו אדם למצב הנסיבות בתיק שבפני.

אם לא די בכך הרי שבאותה פרשה (אברהם ישראלי) נהג אותו אדם עת היה פסול לתקופה של 3 שנים ואין הדבר דומה לנסיבות בהן נהג אדם בזמן פסילה מנהלית אשר הוטלה עליו על ידי קצין משטרה לתקופה קצרה בת 30 יום אף ששני הארועים מבחינה טכנית מהווים ביצוע אותה עבירה כהגדרתה בחוק.

גם הפניית התובע לפ.ל. 412-08-12 אינה דומה לפרשה זו מבחינת נסיבותיה שכן באותה הפרשה בנוסף לנהיגה בזמן פסילה נהג הנאשם שלו 19 הרשעות קודמות ברכב כאשר רשיונו היה פקוע שנים ארוכות להבדיל מהפרשה שבפני בה היה מורשה הנאשם לנהיגה ונפסל כאמור לתקופה קצרה על ידי קצין משטרה.

אשר על כן, במקרה שבפני הנאשם הינו אדם צעיר, נורמטיבי ללא עבר תעבורתי או פלילי, מורשה לנהיגה במקור ואין בנסיבות בהן גם לקח אחריות כדי להצדיק רכיב של מאסר בפועל.

אין אני מקבל את עמדת ההגנה לפיה לאכיפה הסלקטיבית שבוצעה לכאורה צריכה להיות השפעה על מידת הענישה בתיק זה. בהחלט יכול כי טעתה המשטרה ככל שלא מיצתה הליכים מול מתיר הנהיגה אם אכן היה כזה, אך אין בעובדה זו (ככל שזו אכן עובדה) כדי להשפיע על רף הענישה הרלוונטי בתיק זה.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים המתוארים לעיל נחה דעתי כי בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה לא ראוי רכיב של מאסר בפועל אך כדי לאזן החלטה זו על רכיב הפסילה בפועל להיות מוחשי ועליו להלום את חומרת העבירות שביצע הנאשם בשני התיקים שבפני.

מתחם הענישה ביחס לעבירות אלו כולל ברכיב הפסילה בפועל תקופת פסילה כוללת שאינה נמוכה מ-30 חודשי פסילה ואני סבור כי תקופה זו משקפת בפרשה זו את הענישה הראויה ככל שהדבר קשור לרכיב זה.

ביחס לרכיב הקנס אקבל את עמדת ההגנה מנימוקיה.

הקנס יהיה מתון.

רכיבי הענישה צופי פני עתיד יקחו בחשבון את העובדה כי המדובר בעבירה ראשונה מסוגה של הנאשם, את גילו הצעיר וגם את הרצון לייצר כלפיו הרתעה עתידית.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. קנס בסך 400 ₪ או 3 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.

ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק את רשיון הנהיגה לתקופה של 30 חודשים.

הפסילה תימנה מיום 27.9.12 וכל שרישיון הנהיגה של הנאשם מצוי בידי משטרת ישראל (תחנת עיירות) תעביר המשטרה את הרישיון להמשך הפקדתו במזכירות.

ג. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

ד. הנני גוזר על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה

של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה עם רשיון נהיגה שאינו תקף מעבר ל – 6 חודשים והכל תוך

3 שנים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ג, 23/12/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית שריקי