1. מבוא
2. לפני בקשת ערעור על החלטות כב' הרשמת, מירב כפיר, מיום11.06.12 ומיום 14.10.12 בתיק 01-47203-12-4, תיק הוצל"פ של משיב 3. החלטה מיום 14.06.12 בתיק הוצל"פ 01-47208-12-9 של משיב 4. (להלן: "תיקי ההוצל"פ").
3. ההחלטות מיום 11.06.12 ו 14.06.12 הינן החלטות שתוכנן זהה וניתנו בכל תיק הוצל"פ ע"י הרשמת, מירב כפיר. ההחלטה מיום 11.06.12 ניתנה בתיק הוצל"פ של משיב 3, והחלטה מיום 14.06.12 ניתנה בתיק הוצל"פ של משיב 4. מדובר בהחלטה שבה מאשרת כב' הרשמת מכר מניות שנמצאות בבעלות המשיבים 3-4 (החייבים בתיקי ההוצל"פ), בחברת צליל כרמיאל נכסים והשקעות בע"מ (להלן: "צליל") לחברת חירון מסחר והשקעות ומבני תעשייה בע"מ (להלן: "חירון" או "משיבה 2").
4. ב 15.07.12 הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטות מיום 11.06.12 ו 14.06.12, הבקשה הוגשה בתיק 01-47203-12-4 ובו ניתנה ההחלטה מיום 14.10.12, כב' הרשמת דחתה את בקשת המבקשת לביטול החלטותיה מ 11.06.12 ו 14.06.12.
5. ב 20.10.12 הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שבפניי.
6. בהתאם להחלטתי מיום 08.11.12 הגישו המשיבים תגובה בכתב.
7. החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו וכאילו ניתנה הרשות.
8. רקע הדברים
9. משיבה 1 היא הזוכה בשני תיקי ההוצל"פ, חברת ט.ר מסחר יבוא עצים בע"מ (להלן: "הזוכה" או "משיבה 1" ).
10. משיב 3 , יהושוע שורק, הוא החייב(להלן: "משיב 3" ) בתיק הוצל"פ 01-47203-12-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ הראשון"), משיב 4 , מר אלי שורק, הוא החייב (להלן: "משיב 4") בתיק 01-47208-12-9(להלן: "תיק ההוצל"פ השני"), (להלן: "החייבים" או "המשיבים 3-4").
11. המשיבים 3-4 היו ערבים להבטחת חוב של חברה שבבעלותם, חברת משכל בע"מ, (להלן: "משכל") לטובת הזוכה וחתמו על כתב ערבות ושטר חוב, ולצורך ערבותם משכנו המשיבים 3-4 את מניותיהם בצליל לטובת הזוכה, ב 28.03.05 נרשם המשכון על המניות. חובה של משכל לא נפרע והזוכה פתחה את שני תיקי ההוצל"פ למימוש המשכון.
12. המבקשת, חברת קול טימבר בע"מ (להלן: "המבקשת" או "צד ג") הקימה עם המשיבים 3-4 את חברת צליל בשנת 1992. בין המבקשת ומשיבים 3-4 הייתה קיימת שותפות עסקית והקימו את צליל כדי שתרכוש זכויות במקרקעין לצורך בניית מפעל והשכרת המקרקעין לחברת משכל. הן המשיבים 3-4 בעלי מניות בחברת צליל( להלן: "מניות החייבים") והן המבקשת, כמו כן בהקמת צליל נחתם הסכם מייסדים וקיים תקנון בחברת צליל (להלן: "התקנון")
13. לימים נקלעו לסכסוך משפטי המבקשת והחייבים לגבי צליל, התקיים דיון בפני בורר וניתנה פסיקתא. קיים חוב למשיבים 3-4 כלפי המבקשת.
14. הזוכה ביקשה לממש את המשכון בכל תיק הוצל"פ, בשני תיקי ההוצל"פ, הוגשה בקשה למנות כונס נכסים על מניות החייבים בחברת צליל, בהסכמת החייבים. הבקשה אושרה בשני התיקים(בתיק ההוצל"פ הראשון ב 11.06.12 ובתיק ההוצל"פ השני ב 14.06.12) ע"י כב' הרשמת מירב כפיר ומינתה את ב"כ הזוכה ככונס נכסים למניות.
15. ב .15.12.07 הגישה המבקשת את בקשתה לביטול החלטת כב' הרשמת המאשרת את ביצוע המכר, (הבקשה הוגשה בתיק ההוצל"פ הראשון). המבקשת הגישה בקשתה כצד ג' אשר בבעלותו מניות בחברת צליל ונפגע מאישור מכר המניות בצליל.
16. ניתנה תשובה ע"י כב' הרשמת ב 14.10.12 הדוחה את בקשת המבקשת.
17. ב 20.10.12 נפתח ההליך שבפניי.
18. להלן מובאות ההחלטות נשואות הערעור, ההחלטות מ 11.06.12 14.06.12 זהות בתוכנן, (בשינוי שם החייב) לכן מובאת ההחלטה מתיק ההוצל"פ הראשון ביחס למשיב 3.
19. החלטת הרשמת מיום 11.06.12 ביחס למשיב 3
    1. הבקשה הוגשה בהסכמת החייב.
    2. מינוי ב"כ הזוכה, עו"ד רון טורקלאטוב ככונס נכסים על המניות שבבעלות החייב שורק יהושוע, בחברת צלילי כרמיאל נכסים והשקעות.
    3. כונס הנכסים ירשום דבר מינוי בכל מרשם נדרש.
    4. מאשרת מכירת מניות שבבעלות החייב שורק יהושוע בחברת צלילי כרמיאל נכסים והשקעות בע"מ לידי חברת חירון מסחר והשקעות ומבני תעשייה בע"מ במחיר של 2,910,000 ₪ .
20. החלטת הרשמת מיום 14.10.12
    1. לחייב אין נושים נוספים, הבקשה לכינוס נכסים ולאישור המכר הוגשה בהסכמת החייב והזוכה בתיק. לצד ג' (בעל המניות הנוסף בחברת צליל) אין חוב חלוט נגד החייב או עיקול זמני שאושר בגין תביעה שהוגשה נגד החייב ומכל מקום, הוא לא פתח בהליכים כלשהם נגד החייב.
    2. ככל שיש לצד ג' טענות במישור היחסים בינו לבין החייב עליו להעלותן בתביעה כנגדו.
    3. לא ניתן כעת, לאחר אישור המכר לבטלו ולפגוע שלא כדין בצד ג', אחר אשר רכש את המניות ע"פ סע' 34 לחוק המכר.
    4. זכות הסירוב של צד ג' הינה טענה בעלמא, שכן צד ג' לא טען כי בכוונתו לרכוש את המניות חלף הרוכש המאושר והוא לא הציע כל הצעה קונקרטית לרכישתן,

בנסיבות אלה לא ברור גם מהו הנזק שנגרם לו ובגינו מתבקש ביטול ההחלטה, אף אם הייתה נערכת התמחרות וצד ג' היה מממש את זכות הסירוב שלו, ממילא היה עליו להפקיד את כל סכום הרכישה בקופת כונס הנכסים והכספים היו משמשים בראש ובראשונה לפירעון המשכנתא ורק אם היו נותרים כספים היו מחולקים בין נושים נוספים של החייב , ככל שהיו כאלה וצד ג' ביניהם.

• 1. מדובר במעשה עשוי ולא ניתן לבטל את ההחלטה.
  2. מורה על שפעול הליכים בתיק.

1. תמצית טענות המבקשת
2. מכר המניות בוצע בחוסר תום לב תוך הטעיה של כב' הרשמת.
3. תקנה 27 לתקנות הוצאה לפועל, התשי"ם-1979(להלן: "תקנות ההוצל"פ") מאפשרת לכב' הרשמת לקיים דיון כדי לדון בבקשה, אולם לא התקיים דיון ובכך נפגעה זכות טיעון של המבקשת.
4. מימוש המשכון בוצע לא בהתאם הוראות דין. לשיטתם היה צורך לקיים מכרז פומבי כפי שבדרך כלל נהוג בהוצאה לפועל, מפנה להוראות סעיף 18 לחוק המשכון, התשכ"ז 1967, (להלן: "חוק המשכון") כב' הרשמת לא נתנה נימוק לסטייה מהוראות סעיף 18 לחוק המשכון.
5. לטענתה, יש חשש להברחת נכסים, שכן המניות נמכרו בסכום הכפול מגובה החוב של החייבים למשיבה 2.
6. מעורבות הכונס המייצג הן את הנושה והן את הרוכש פסולה ומחייבת התערבות שיפוטית.
7. המכר הוא בניגוד להוראות תקנון צליל, אשר מניותיה מועברות ולא נתנה דעתה להגבלות הקבועות בו, המדובר בחברה אשר נוסדה לפי תוקפו של חוק החברות, ולכן תחול לגביה הוראת סעיף 39(א)(1) לפקודת החברות, הקבוע כי חברה פרטית היא חברה שתקנונה "מסייג את הזכות להעביר את מניותיה".
8. מפנה להוראת סעיף 37 בתקנון צליל, החברה קובעת כי כל העברת מניות בחברה טעונה אישור של מועצת המנהלים ומועצת המנהלים רשאית לסרב לרשום העברת מניות של החברה לפי שיקול דעתה המוחלט. כמו כן, מפנים לסעיף 47 לתקנון צליל אשר לטענתם קובע כי כונס הנכסים יהא רשאי לבצע העברת מניות בחברה, רק לאחר קבלת אישור לכך מאת מועצת המנהלים של צליל.
9. אין שחר לטענת המשיבה כי המבקשת מונעת כל אפשרות לאישורה של העסקה בדיעבד, בכך שאיננה מסכימה לקיים כינוס של האסיפה הכללית וכינוס דירקטוריון צליל, זאת ומאחר והזוכה או משיבה 2 אינן יכולות לאשר את רישום העברת המניות אליהן, אלא אך ורק מועצת המנהלים של צליל שמעולם לא זומנה לצורך העניין, אף לא נתבקש מעולם זימונה ובמיוחד מצביעה על העניין שמשיב 4 הוא דירקטור בצליל ומעולם לא ביקש דיון בה.
10. קיימת לה זכות סירוב ראשונה להעברת מניות החייבים בצליל, הרעיון הבסיסי העומד באותה זכות סירוב הוא לוודא שהסכם המייסדים שנחתם בין החברים המייסדים של החברה יקוים. סעיף 24.א להסכם המייסדים שבין המבקשת (בשמה הקודם ק. קופלינצקי ובניו בע"מ) לבין המשיבים 3-4 (להלן: "הסכם המייסדים") מקים את הזכאות לזכות הסירוב של המבקשת.
11. מעולם לא הודיעו לה על מכר המניות, לראשונה נודע לה במכתב מב"כ הזוכה שהתקבל אצלה ב 11.07.12 , ובו מבקש ב"כ הזוכה לכנס אסיפת בעלי מניות.
12. תקנת השוק המצויה בסעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח -1968( להלן: "חוק המכר") אינה חלה במקרה זה כיוון שחלה על נכס "נד" ולטענתם מניות בחברה פרטית אינן "נכס נד", סעיף 34 לחוק המכר יחול רק על מי שרכש נייר ערך בבורסה, וכן הגנת סעיף 34א לחוק המכר אינה עומדת כיוון שהרוכשת, צד ג', אינה תמת לב, ויחד עם זאת המחוקק מחריג מהגנה זו כל זכות שאינה משמשת ערובה לחיוב כספי, אין חולק כי הוראות בתקנון אשר מקנות למועצת המנהלים סמכות שלא לאשר העברת מניות בחברה אינה זכות המשמשת ערובה לחיוב כספי.
13. בוצעה העדפת נושים פסולה שכן למשיבים 3-4 קיימים חובות כבדים כלפי המבקשת.
14. תמצית טענות המשיבה
15. המשיבה מעלה טענה מקדמית וטוענת שלמבקשת לא קיימת זכות ראויה להגנה, לטענתה, למבקשת כלל אין עילה לפנות, מפאת שלא הוכיחה שנפגעה לפי תקנה 27 לתקנות הוצל"פ, כך או כך, לפי תקנה 27 ג יש לרשם סמכות לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים מבלי להיזקק כלל לתגובה.
16. המשיבה נסמכת על הוראת סעיף 38 לתקנון ומכאן מסיקה כי אין כל הוראה בתקנון אשר מורה על העברת המניות.
17. עוד טוענת המשיבה כי זכות הסירוב הנטענת אינה מופיעה בתקנון החברה, ככל שמופיעה בהסכם אחר, אין הסכם זה אשר נחתם בין שני צדדים יכול להוות חלופה לתקנון חברה ואינו יכול למנוע מצד ג לממש את זכויותיו ע"פ הוראות התקנון, לא תיתכן זכות סירוב מקום שאינה מעוגנת בהוראות תקנון החברה, יתרה מכך מעולם לא הודיעה בבקשה או בתצהיר או מי מטעמה שמעוניינת לרכוש את המניות בתמורה זהה לסכום ששילמה המשיבה.
18. ככל שיש למבקשת טענות לגבי מכר המניות עליה לפנות בפנייה או בתובענה לבית המשפט המחוזי לדון בעניין לפי חוק החברות.
19. לטענתה, המכירה בוצעה ומדובר במעשה עשוי.
20. המדובר בעסקה למימוש משכון ובמכר כפוי שנעשתה ע"י "רשות" כמשמעותה בסעיף 34א לחוק המכר וחוסה תחתיו, לכן במקרה דנן, אין המכירה כפופה לאישור מועצת המנהלים כמתבקש מהתקנון, המדובר בהגנה מוחלטת על רכישת הזכויות בהליך האמור.
21. טוענת שההסכמה הקבועה בתקנון החברה אינה יכולה לגבור על הוראות סעיף 34א לחוק המכר , כמו גם על מכר מניות שנעשה בהליכי מימוש משכון.
22. אין ממש בטענת המבקשת שלצורך אישור משכון יש צורך באישור מועצת המנהלים כיוון שגם המבקשת עצמה רשמה משכון על מניות החייבים(לטענת המשיבה-כך הודתה המבקשת) ולאור אופי החברה הקיים- שני מנהלים ממונים ע"י בעלי המניות זבל"א ולכל אחד יש 50% בזכויות ההצבעה (קולפניצקי והמשיב 4), לאור נתון זה שהרי אילו המבקשת הייתה מנסה לממש את המשכון שרשמה בעצמה ע"י העברת המניות היה מסוכל מצד מנהל החייבים.
23. הוראות סעיף 34א לחוק המכר הן קוגנטיות ובהתאם תנאי המתנה את מכירת המניות באישור המנהלים איננו יכול לגבור על הוראות הסעיף כאמור ובכל מקרה-גם אם היה תוקף לתנאי זה (וכזה אין) הרי שעדיין לא נדחה או אושר הליך המכר בחברה, ובכל מקרה עניין זה בסמכותו של בית משפט מחוזי.
24. דיון והכרעה
25. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, החלטתי שיש לקבל את הערעור, כפי שיפורט בהמשך.
26. הטענות בבקשת הערעור מרחיבות את הטענות אשר נטענו בפני הרשמת ולא הובאו בפניה, לכן אין אני מוצא לנכון להידרש להן, הדיון יתקיים על פי הטיעונים אשר הובאו בפני הרשמת בבקשה מיום 15.07.12.
27. המבקשת הגישה בקשה לכב' הרשמת מכוח תקנה 27 לתקנות להפעיל את סמכותה, תקנה 27 :

27. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה שהוגשה לו, לבטל או לשנות החלטה או צו שניתנו בלא שמי שרואה עצמו נפגע טען בפניו בכתב או בעל פה.

ביטול

(ב) בקשת ביטול או שינוי תוגש בכתב לרשם ההוצאה לפועל תוך שבעה ימים מהיום שבו נודע על מתן ההחלטה או הצו למי שרואה עצמו נפגע כאמור.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדחות את הבקשה על הסף ללא שמיעת הצדדים, או לבקש תגובת כל צד מעונין בתיק, או להזמין את הצדדים לטעון בפניו בכתב או בעל פה.

(ד) האמור בתקנה זו אינו חל על החלטה או צו שניתנו מכוח סעיפים 19, 25, 48 או 58 לחוק.

1. בענייננו, לטענת המבקשת נודע לה לראשונה על מכר המניות במכתב שנתקבל במשרדה ב11.07.12 ע"י בא כוח הזוכה, במכתבו זה פנה ב"כ הזוכה למבקשת וביקש לכנס מועד לאסיפת בעלי מניות.
2. ב 15.07.12 פנתה המבקשת, כצד ג', לכב' הרשמת בבקשה, היינו, המבקשת פעלה תוך ארבעה ימים ופנתה לכב' הרשמת ומשכך פעלה בטווח הימים אשר מורה תקנה 27 לתקנות הוצל"פ.
3. אין בידי לקבל את סעיף 3 להחלטה מ 14.10.12 דלעיל, קבעה הרשמת המלומדת שלא ניתן כעת לבטל מכר לאחר אישורו שלא כדין ולפגוע בצד ג' אחר אשר רכש את המכר לפי סעיף 34 לחוק המכר. העולה מטענות המבקשת שלא נמסר לה לגבי מכר המניות והעברתן, לא יידעו אותה בדבר, והתוצאה היא שלא ניתנה לה ההזדמנות ממש את זכות הסירוב הראשונה.
4. בהסכם המייסדים אשר נחתם ב 31.5.93 נקבע:

"מכירת מניות

23. שורק מתחייבים בזאת כי במשך 5 שנים מיום השלמת שלב א' לא ימכרו מניותיהם בצליל, אלא לקולפניצקי בלבד. יום השלמת שלב א' יחשב היום בו יאוכלס המבנה.

24. א. בתום 5 שנים מיום השלמת שלב א' שמורה לקולפניצקי זכות סרוב ראשונה לרכישת מניות שורק בצליל."

1. הנה כי כן סעיף 24 א להסכם המייסדים מוכיח את קיומה של זכות הסירוב הראשונה. כבוד הרשמת אישרה את ההסכם אשר הגישו לה החייבים והזוכה, הסכם זה אושר ללא ידיעת צד ג', המבקשת, אשר קיימת לה זכות סירוב כעולה מהסכם המייסדים, ומבלי שהובא הסעיף לידיעתה של הרשמת, טרם שאושר המכר.
2. עקרון תום הלב הינו עקרון על החולש על משפט ארצנו. תמוה בעיני עד מאוד הכיצד הבקשות בתיקי ההוצל"פ הוגשו בהסכמת החייבים, אשר חזקה עליהם כי ידעו על הסכם המייסדים (ועל הוראות התקנון) בהיותם צד להסכם, יחד עם זאת שמרו לעצמם את המידע, בכך נהגו החייבים בחוסר תום לב.
3. ההנחה היא שקיומה של זכות הסירוב הנמצאת בהסכם המייסדים לא הובאה לידיעת הרשמת, כי אחרת, חזקה עליה שהייתה פועלת למימושה ונותנת למבקשת את האופציה להציע הצעה, שכן לכונס הנכסים אין זה משנה מהיכן מתקבל הכסף.
4. משלא ידעה זאת הרשמת, האישור לעסקה ניתן על בסיס מצגים חלקיים ומטעים, משכך, אי ידוע המבקשת, על האופציה לממש את זכות הסירוב באשר למכירת מניות החייבים מהווה פגם מהותי אשר יורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטול המכר, לכן דינו של אישור עסקת מכר המניות להתבטל.
5. אין בידי לקבל את הטענה כי זכות הסירוב הינה טענה שנטענה בעלמא כיוון שלמבקשת מעולם לא הועמדה זכות הסירוב. אין זה רלוואנטי לעניינו כעת האם הציעה או לא, האם נגרם לה נזק והאם הוכיחה את אותו הנזק, אלא רלוואנטית העובדה שלא פנו אליה למימוש זכות סירוב הראשונה טרם ביצוע הסכם המכר. בפועל, נשללה ממנה האופציה לממש את זכותה ופגם זה יתוקן ע"י מתן הזדמנות לממש את זכות הסירוב.
6. העולה מסעיף 4 המובא בהחלטת הרשמת מ 14.10.12 דלעיל, שנתנה דעתה כב' הרשמת לכך שגם אם הייתה המבקשת מציעה הצעה לרכישת מניות החייבים, שהרי התמורה הייתה מופקדת בקופת כונס הנכסים והכסף היה מממש בראש ובראשונה לפירעון משכנתא ורק אחר כך לשאר הנושים, אך אציין שמעבר לתמורה ולחלוקת הכספים קיים שיקול נוסף למבקשת והוא רכישת המניות ע"י המבקשת שהינה בעלת מניות בצליל, ובנמקה את החלטתה לא התייחסה לכך הרשמת המלומדת.
7. אין בידי לקבל את טענת הרשמת כי מדובר ב "מעשה עשוי", בעניינו, מכר המניות למימוש המשכון נעשה כאשר בבסיסו קיים פגם מהותי ויסודי וזוהי עילה לבטלו, ראה דבריו של דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות, 836,(מהדורה שביעית- עדכון מס' 3 (2011)). אמנם מתייחסים הם לביטול מכר בעסקת מקרקעין אך יפים הם גם לעניינו.

"בתחום זה של ביטול מכר מקרקעין עברה ההלכה הפסוקה כברת דרך ארוכה.....

הלכות ראשוניות אלה השתנו במרוצת הזמן, והיום מוכנים בתי המשפט יותר מבעבר לשקול ולבחון נתונים המובילים לביטולו של אישור המכירה. אם מתגלים פגמים מהותיים בהליכי המכירה, ניתן לבטל את המכר גם לאחר שניתן לו אישור על ידי הרשם."

1. ראה רע"א 2501/01 צביקה גולדמן נ' בנק ירושלים בע"מ, אשר בו בוטל מכר מקרקעין:

"החלטת ראש ההוצאה לפועל, אשר ניתנה במעמד צד אחד, נשענת, איפוא, על אדנים עובדתיים חסרים, והנימוק שביסודה, לאמור-"לאור חוות דעת שמאי ובהיעדר תגובת החייב למכתב אשר נשלח..."-אינם יכולים לעמוד"

1. בנסיבות דנן אין עוררין שזהו פגם מהותי וכפי הנראה לא הובא לידיעת הרשמת המלומדת, במיוחד לאור העובדה שלמשיבים 3-4 קיים חוב גם כלפי המבקשת. ראה דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות,841 ( מהדורה שביעית , 2009):

"הביטוי "פגם יסודי", שמקורו בהלכה הפסוקה, הינו רחב ועמום ועלינו לצקת תוכן לתוכו את התוכן המתאים לפי הנסיבות העובדתיות".

1. אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי אם זכות הסירוב אינה מעוגנת בתקנון אזי אינה תקפה, כמו כן, המבקשת פעלה ללא ליאות ולא שיהוי מצידה, מיום שנודע לה פעלה תוך ארבעה ימים בבקשה בכתב לכב' הרשמת לביטול ההחלטות, שהרי הלכה ידועה היא שלעיתוי העלאת ההתנגדות יש חשיבות רבה ובעניינו פעלה המבקשת מבעוד מועד.
2. בנוסף, אין להתעלם מהוראת סעיף 37 לתקנון המורה שכל העברת מניות טעונה אישור של מועצת המנהלים ומועצת המנהלים רשאית לסרב לרשום העברת מניות של החברה לפי שיקול דעתה המוחלט, במקרה של קולות שקולים הבקשה תחשב ככזו שנדחתה, היינו, אישור מועצת המנהלים הכרחי הוא, הא ותו לא. תמוהה בעיני בחירתה של המשיבה להסתמך על הוראת סעיף 38 לתקנון צליל.
3. מאחר וטוענת המבקשת לזכות סירוב ראשונה שלא ניתנה לה, ובטענה זו צודקת היא, הרי שיש לאפשר לה לממש את האופציה למימוש זכות הסירוב, בהודעה שתמסור תוך 15 ימים לכונס הנכסים, ככל שתממש את הזכות תעביר המבקשת לכונס את התמורה, הסכם המכר יחשב למבוטל, הכונס יפעל לביטול כל הדיווחים שנעשו בעקבות הביטול, יחזיר לרוכשת את כספה והעברת המניות במקרה זה תעשה בהתאם להוראות התקנות.
4. ככל שהמבקשת לא תממש את זכות הסירוב הראשונה, אישור המכר יישאר בעינו והעברת המניות לרוכשת תתבצע בהתאם להוראות התקנון.
5. סיכום
6. הערעור מתקבל בזאת.

ניתנת למבקשת הזכות לממש את זכות הסירוב תוך 15 ימים במחיר העסקה וככל שתממש תבוטל עסקת המכר.

בהעדר הודעה על מימוש זכות הסירוב, אישור עסקת המכר יישאר בעינו.

בנסיבות, ישלמו משיבים 1 ו 2 למבקשת הוצאות בסך 2000 ₪ ומשיבים 3-4 ישלמו למבקשת הוצאות בסך 2000 ₪.

ניתן היום, י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.