בפני | כב' השופטת ג'ני טנוס | ||
תובע | שמעון בובליל ע"י עו"ד טוני פרח | ||
נגד | |||
נתבעת | מועצה מקומית שלומי ע"י עו"ד יצחק רז |
פסק דין |
בפניי תביעה כספית לתשלום תמורה בגין עבודות בניה שבמסגרתן בנה התובע תוספת של 42 מ"ר למבנה של בית כנסת.
טענות התובע:
התובע הינו קבלן בניין אשר התקשר עם הנתבעת, המועצה המקומית שלומי (להלן: "הנתבעת"), בהסכם לבניית בית כנסת בשלומי ששטחו 119 מ"ר, לאחר שזכה במכרז שפורסם לגביו.
לטענת התובע, הצעת המחיר הראשונית בגין בניית בית הכנסת עמדה על סך של 201,894 ש"ח כולל מע"מ, אך לאחר הפחתת חלק מהעבודות, הצעת המחיר עמדה על סכום כולל של 160,199 ש"ח כולל מע"מ, סכום שאכן שולם לתובע ע"י הנתבעת.
התובע הוסיף, כי הוא נדרש על ידי ועד בית הכנסת לבצע שינויים במבנה בית הכנסת בסכום כולל של 15,072 ש"ח, שאכן בוצעו על ידו, ובגינם קבל את תמורתם מהוועד.
לטענת התובע, יומיים לאחר שהתחיל בביצוע העבודות של בניית בית הכנסת, ביקשה ממנו הנתבעת להגדיל את שטח הבניה ולבנות תוספת למבנה בשטח של 42 מ"ר לשם הקמת חדר שירותים מחוץ למבנה בית הכנסת, שעלות בנייתה עמדה על סך של 48,510 ש"ח כולל מע"מ (להלן: התוספת").
התובע אכן בנה את התוספת הנ"ל אך הנתבעת לא שילמה לו תמורה בגינה, ומכאן התביעה.
טענות הנתבעת:
הנתבעת לא הכחישה דבר בניית התוספת על ידי התובע ששטחה עומד על 42 מ"ר ולא הכחישה את עלות הבנייה. יחד עם זאת טוענת הנתבעת, כי לפי התכנון המקורי של מבנה בית הכנסת, חדר השירותים אמור היה להיות בתוך המבנה פנימה, אך מאוחר יותר הוחלט על העתקתו אל מחוץ למבנה בשל התנגדות המתפללים להקמתו בתוך המבנה של בית הכנסת, דבר אשר הגדיל את שטח הבניה בעוד 42 מ"ר.
כך או כך, הנתבעת מעולם לא התחייבה לשלם לתובע תמורה בגין התוספת בהיותה חורגת מהתקציב אשר עמד על סך 160,000 ש"ח, ולראיה לא הוצאה בגינה הזמנה בכתב. ואולם כמחווה של רצון טוב נאמר לתובע על ידי ראש המועצה, כי הנתבעת תנסה לגייס תרומות למימון עבודה זו, כפי שגויסו תרומות עבור דברים אחרים הקשורים לבית הכנסת, ללא כל התחייבות קונקרטית מצדה.
הנתבעת הבהירה, כי היו עוד מספר שינויים ותוספות במבנה המקורי אשר נתבקשו על ידי ועד בית הכנסת, ובגינם קיבל התובע תשלום מלא.
לחילופין טוענת הנתבעת, שמכל סכום שייפסק לתובע, אם ייפסק, יש לקזז סך של 28,484 ש"ח בגין עבודות שלא בוצעו על ידו אך קיבל בגינן תשלום. כמו כן יש לקזז סכום נוסף של 15,072 ש"ח בגין עבודות שבוצעו ושולמו ע"י תורמים שונים וגם בגין ליקויים, כמפורט במכתבו של מהנדס המועצה ובתצהירו של הגזבר.
דיון והכרעה:
בדיון אשר התקיים לפניי העידו התובע ושני עדי ההגנה, מר ייבגני לוזינסקי, מהנדס המועצה, ומר שמואל רוזנגרטן, גזבר המועצה, לאחר שהקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.
כפי שציינתי מקודם, טענות התובע אודות בניית התוספת בשטח כולל של 42 מ"ר ועלות בנייתה, הן טענות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, והמחלוקת העיקרית נסבה על השאלה, האם הנתבעת התחייבה לשלם לתובע את התמורה בגין בניית התוספת.
עיקר יהבה מפנה הנתבעת לאמור בנספח 2 לחוזה שנחתם בין הצדדים בקשר לבניית בית הכנסת, בו נאמר כי: "כל שינוי ו/או תוספת למסגרת הפרויקט מכל סוג שהוא חייבת להיות אך ורק באמצעות הזמנת עבודה חתומה כדין בידי מורשה חתימה של המועצה".
בסעיף 5 לתצהיר גזבר המועצה, מר שמואל רוזנגרטן, צוין כי:
"לפי התכנון המקורי של בית הכנסת, השירותים היו ממוקמים בתוך המבנה. הואיל ומתפללי בית הכנסת התנגדו למיקום השירותים בתוך חלל בית הכנסת, הוסכם בין המתפללים לבין התובע, בנוכחות נציג המועצה, כי השירותים (בשטח 4 מ"ר * 3 מ"ר) יבנו מחוץ למבנה ובמסגרת זו יוסף סך כולל של 42 מ"ר למבנה (לרבות השטח של השירותים)".
אדגיש בהקשר זה, כי לא זו בלבד שהזמנת התוספת מאת התובע נעשתה בנוכחות נציג של הנתבעת, שלפי גרסת התובע בכתב התביעה ובעדותו אינו אחר מאשר ראש המועצה בעצמו, אלא שהנתבעת לא הכחישה את טענת התובע בכתב התביעה, כי הנתבעת – ולא אחרים - היא זו שביקשה ממנו לבצע את התוספת (ראו סעיף 6 לכתב התביעה וסעיף 3 לכתב ההגנה).
אגב כך אוסיף, כי הנתבעת לא ציינה באף מקום מיהו אותו נציג מטעמה אשר נכח במעמד הזמנת התוספת מאת התובע, ואולם מעניין להפנות בהקשר זה לדברי גזבר המועצה שאישר בעדותו כי קבל את המידע אודות שינוי התכנון המקורי ובניית התוספת מראש המועצה עצמו, ללמדנו כי הלה היה מעורה בכל הפעולות אשר נעשו בקשר להליכי הבניה. על יסוד האמור לעיל, ולאור האמון הכללי שאני נותנת בדברי התובע, אני מקבלת את טענת התובע כי מי שנכח במעמד הבקשה לבניית התוספת, ומי שביקש למעשה את בנייתה, הוא ראש המועצה בעצמו.
יוצא אפוא, כי הסטייה מהתכנון המקורי ובניית התוספת נעשתה בנוכחות נציג מטעם הנתבעת, הוא ראש המועצה, ולפי בקשתו. במצב דברים זה, כאשר התובע סומך את ידו על נוכחות נציג רם-דרג מטעם הנתבעת כמו ראש המועצה בכבודו ובעצמו, הנתבעת אינה יכולה לבוא כעת ולהתנער מאחריותה לשלם לתובע את התמורה המגיעה לו, בטענה כי לא הוצאה בגין כך הזמנה חתומה.
שורת ההגינות והחובה לנהוג בתום לב מחייבת קבלת התביעה כנגד הנתבעת, אשר ויתרה בעצמה על דרישת הכתב כאשר בקשה בעל-פה מהתובע לבצע את התוספת, וקבלה את התוצאה כשהיא שלמה ומוגמרת. ברור שגם דיני עשיית עושר ולא במשפט מובילים למסקנה זהה לחלוטין.
מעבר לאמור ביחס לדיני החוזים ועשיית עושר ולא במשפט, ההגינות המוסרית מחייבת אף היא תוצאה דומה. לתצהיר התובע צורפה כתבה עיתונאית בנוגע לבניית בית הכנסת (לגביה לא הועלתה כל התנגדות או הסתייגות מצד הנתבעת), והרושם הברור העולה ממנה הינו שהנתבעת 'גזרה את הקופון' מההישג אשר הוצג לתושביה כמי שהצליחה להביא לבניית בית הכנסת בפרק זמן קצר מאוד על מנת להספיק לפתוח אותו לקהל המתפללים לפני חגי ישראל שהיו בפתח. בנסיבות אלו, אין לתת יד להתנערות הנתבעת מאחריותה לתשלום התמורה לאחר מעשה.
יתרה מכן, טענת הנתבעת לגבי אי קיום התנאים המנויים בסעיף 193(א) לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 הועלתה אך ורק במסגרת הסיכומים, ובתור שכזו היא מהווה הרחבת חזית אסורה.
לפי האמור, אין ספק כי התובע זכאי לתשלום עבור התוספת הנ"ל. לעומת זאת, טענת הנתבעת כי התשלום בעד התוספת אמור היה להיות מכספי תרומות, היא טענה לא הגיונית, לא ריאלית ובכל מקרה היא לא הוכחה. אזכיר שוב, כי התובע התקשר עם הנתבעת לביצוע עבודות הבניה, לרבות ביצוע התוספת, ולא עם תורמים פוטנציאליים. משקבעתי כי הנתבעת הזמינה ממנו עבודות אלו שומה היה עליה לדאוג לתשלום התמורה, ומשלא עשתה כן יש לדחות את טענתה הנ"ל לגבי מימון כספי התמורה מתורמים פוטנציאליים.
אי לכך אני קובעת כי התובע זכאי לתשלום מלוא התמורה בגין התוספת.
טענות הנתבעת לעניין הקיזוז:
לטענת הנתבעת, מחשבון התובע יש לקזז סכום של 28,484 ש"ח בגין עבודות שלא בוצעו על ידו, ועוד סכום נוסף של 15,072 ש"ח בגין עבודות שבוצעו ותמורתם שולמה לו ע"י תורמים וכן בגין ליקויים שהתגלו בעבודתו, כמפורט במכתבו של מהנדס המועצה מיום 28.10.08 ובתצהירו, ואלה הם:
1. יציקת רצפת בטון מזוין 7 ס"מ כולל רשת ברזל בסכום של 13,090 ש"ח.
2. הפרש מחיר בין קונסטרוקציה מעץ לפלדה בסכום של 20,979 ש"ח.
3. אספקה והתקנה 3 מזגנים 2.5 כ"ס בסכום של 18,000 ש"ח.
4. אספקה והתקנת תריסים ל- 8 חלונות בסכום כולל של 4,000 ש"ח .
5. הפרשי מחיר בין דלת אלומיניום שהותקנה ע"י התובע לבין דלת SIX PANAL דו-כנפי בסכום של 2,200 ש"ח.
6. אספקה והתקנת גופי תאורה בסכום של 2,500 ש"ח.
עוד טוענת הנתבעת כי ההצעה המקורית של התובע לביצוע מכלול העבודות עמדה על סכום של 201,894 ש"ח כולל מע"מ, אך בפועל הוא ביצע עבודות בהיקף של 160,199 ש"ח כולל מע"מ, ולכן יש לנכות מכל סכום שייפסק לו שווי העבודות שלא בוצעו.
לעניין זה טוען התובע, כי בשלב מסוים סוכם עם הנתבעת שלא לבצע את העבודות המפורטות בסעיפים 1, 3 ו-4 להצעה המקורית מיום 7.8.07, והתמורה בגינן תופחת בהתאמה מהתמורה הכוללת המגיעה לו לפי ההצעה הנ"ל, כך שההצעה האחרונה עמדה בסופו של דבר על סך של 160,199 ש"ח כולל מע"מ.
לעניין סעיף 2 לעיל טוען התובע, כי לא סוכם בין הצדדים על ביצוע קונסטרוקציה מפלדה, ולראיה במפרט של הצעת המחיר המקורית סוכם שרק ברצפה תהיה קונסטרוקציה מפלדה, ומכל מקום ראש המועצה בעצמו ביקר בבית המלאכה שלו וראה במו עיניו את השלד מעץ ואישר ביצוע העבודה.
לעניין סעיף 5 לעיל טוען התובע, כי הדלתות אשר התקין הן דלתות מאלומיניום והן יקרות יותר מדלתות SIX PANAL. לטענתו, הוא ביקש תשלום עבור הפרש המחירים והסכום אכן שולם לו במסגרת התשלום אשר התבצע על ידי בית הכנסת בגין שינויים ותוספות שונים.
לעניין סעיף 6 לעיל טוען התובע, כי בניגוד לאמור במכתבו של מהנדס המועצה, עבודה זו סופקה והותקנה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי לדחות את טענותיה של הנתבעת. אפתח בכך שהנתבעת לא הוכיחה את טענותיה הנ"ל ולא הביאה ולו ראיה אחת שיש בה כדי לבסס טענה של אי ביצוע עבודות ע"י התובע, בניגוד למה שסוכם עמו, או לגבי ליקויים בעבודתו.
תימוכין לגרסת התובע אודות ויתור הנתבעת על ביצוע העבודות המפורטות בסעיפים 1,3 ו-4 לעיל, מוצאת אני בעובדה כי גזבר המועצה בעצמו אישר בתצהירו כי בשל מגבלת תקציב הזמנת העבודה הועמדה בסופו של יום על סך של 160,199 ש"ח בלבד, וברור אם כך כי הנתבעת ויתרה בתיאום עם התובע על ביצוע חלק מהעבודות אשר צוינו בהצעה המקורית (שעמדה כאמור על 201,894 ש"ח). ואם לא די בכך הרי שמהנדס המועצה אישר בעדותו, שאם מפחיתים את העבודות המפורטות בסעיפים 1,3 ו-4 לעיל, שהן עבודות אשר לא בוצעו על ידי התובע כאמור, אז התוצאה המתקבלת היא שההזמנה עומדת על 160,000 ש"ח, כפי שטען התובע ( עמ' 7 שורות 3-5 לפרוטוקול).
אשר לליקויים – במהלך כל התקופה למן סיום העבודות ועד להגשת התביעה הנתבעת לא פנתה לתובע ולו במכתב אחד בנוגע לליקויים כלשהם בעבודתו. מהמסמכים שצורפו לתיק מתברר, כי המכתב הראשון והיחיד שהוצא על ידי הנתבעת בנוגע לליקויים בעבודה הוא מכתבו של מהנדס המועצה מיום 28.10.08 בדבר סדקים שנפערו כביכול בקירות החיצוניים של המבנה, ובנוגע למכתב זה צודק התובע בטענתו כי המכתב נשלח אליו לאחר תום שנת הבדק ולאחר הגשת התביעה, וברור אם כן כי המשקל שניתן לייחס לו הוא מוגבל ביותר, מה גם שהטענה לגבי הסדקים לא נתמכה בחוות דעת של מומחה או לכל הפחות בתמונות המאשרות את קיומם.
גם לגבי יתר הסעיפים שפורטו לעיל, שוכנעתי לקבל ולהעדיף את גרסת התובע לגביהם בהיותם עולים בקנה אחד עם המסמכים והתשתית הראייתית שיש בתיק. מבלי להאריך אבקש להעיר ביחס לאמור בסעיף 2, כי במפרט של ההצעה לא צוין מאיזה חומר יש להקים את הקונסטרוקציה של השלד (להבדיל מהקונסטרוקציה של הרצפה לגביה צוין מפורשות כי תהיה מפלדה), ולכן לא ברור לי על מה נסמכת הנתבעת בטענתה כי על התובע היה לבנות את הקונסטרוקציה מפלדה ולא מעץ. כך או כך, מהנדס המועצה אישר בעדותו כי במהלך שהותו בשטח תוך כדי ביצוע העבודות, הוא הבחין בכך כי התובע מבצע עבודות מעץ (עמ' 7 שורות 15-16 לפרוטוקול). לפיכך, ומשלא נעשה על ידי מהנדס המועצה דבר כדי לעצור את הבניה על מנת לשנות את הקונסטרוקציה מעץ לפלדה, חזקה עליו כי אופן הבניה וחומרי הבניה בהם נעשה שימוש היו על דעתו ובהסכמתו.
לעניין תשלום ע"י תורמים - גם טענה זו דינה להידחות מחוסר הוכחה. לא זו אף זאת, מדובר בטענה כללית מאוד שאין לגביה פרטים בנוגע למועדי התשלום ולסכומים ששולמו. בכל מקרה, התובע אישר לאורך כל הדרך כי קיבל מבית הכנסת ישירות סכום של 15,072 ש"ח אשר שולם בגין שינויים ותוספות שנתבקשו על ידו (כגון ההפרש המתייחס לשינוי הדלתות אשר הוזכר לעיל).
אשר על כן, הנתבעת לא ביססה ולא הוכיחה את טענותיה בעניין הקיזוז.
אחרית דבר:
אני מקבלת אתה התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של
52,752 ש"ח (כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.
לסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ וכן כל סכום ששולם בגין אגרה כשהוא משוערך נכון להיום.
הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
19/11/2008 | החלטה על בקשה של תובע 1 כללית, לרבות הודעה דרישה להודות בעובדות 19/11/08 | משה אלטר | לא זמין |
22/12/2008 | החלטה מתאריך 22/12/08 שניתנה ע"י ג'ני טנוס | ג'ני טנוס | לא זמין |
18/10/2009 | החלטה מתאריך 18/10/09 שניתנה ע"י ג'ני טנוס | ג'ני טנוס | לא זמין |
19/10/2009 | הודעת המגשר על כישלון הגישור | ג'ני טנוס | לא זמין |
26/11/2009 | החלטה מתאריך 26/11/09 שניתנה ע"י ג'ני טנוס | ג'ני טנוס | לא זמין |
18/03/2013 | פסק דין מתאריך 18/03/13 שניתנה ע"י ג'ני טנוס | ג'ני טנוס | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | שמעון בובליל | טוני פרח |
נתבע 1 | מ. מ. שלומי | ניר גורן, יצחק רז |