<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד שמואלי

המשיב הובא ע"י השב"ס

ב"כ המשיב – עו"ד פרידלנד

הדיון מתורגם לשפה הרוסית על ידי מר בורר.

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אטען שאין תשתית ראייתית מספקת לביסוס העבירות המיוחסות למשיב. למען הסר ספק, המשיב כופר בעובדות כתב האישום.

ראשית, לגבי העבירה של דרישה באיומים של רכוש לפי סעיף 404 עובדות כתב האישום אינן עונות על דרישות הסעיף. על פי הסעיף הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו לא הייתה פה שום כוונה לגנוב. על פי כתב האישום המשיב גבה כסף מסבתו, לא התכוון לגנבה. לכל היותר הראיות בחומר החקירה יש בהן כדי לבסס עבירה של איומים, לכל היותר. בכל מקרה, אין חולק שהמשיב היה שיכור, מאחר שהיה שיכור לא ניתן להרשיעו בעבירות של כוונת מיוחדת כך שלא ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 404, דרישה באיומים של רכוש.

לגבי עבירת התקיפה – הראיה היחידה בתיק היא הודעה של המתלוננת, הודעתה הראשונה, שלא דוברת את השפה העברית שנגבתה באמצעות חוקרת משטרה שלא דוברת את השפה הרוסית. ההודעה נגבתה באמצעות, בסיוע עדת תביעה אחרת, עדת תביעה 2, ששם בעצם זאת ההודעה היחידה שמדובר על תקיפה, כאשר בהודעה שנייה של המתלוננת שנגבתה באמצעות חוקר דובר השפה הרוסית מכחישה המתלוננת מכל וכל אלימות של המשיב כלפיה, למרות שהיא מאשרת שהוא דרש ממנה כסף ומאשרת שזרק חפצים, אבל מכחישה מכל וכל את האמור לכאורה בהודעתה הראשונה. עדת תביעה 2 שהיא בעצם אם הבית מסרה שהיא שמעה שהמשיב מאיים על המתלוננת, למעשה היא הגיעה לחדרה של המתלוננת בעקבות קריאה ושם מצאה את המשיב שהוא יושב על הרצפה, צועק ומאיים על המתלוננת. היא לא ראתה שום אקט של אלימות מצד המשיב מעבר לכך, יש לנו מזכר של שוטר שבעצם תוכן המזכר הינו עדות שמיעה ששמע משכנה שהמשיב מאיים על המתלוננת, אין לנו שום הודעה של אותה שכנה, אבל גם היא לא ראיה לגבי האלימות או התקיפה ויש לנו את ההודעה של המשיב שמודה שהתנהגותו לא הייתה ראויה, שהוא דרש מסבתו כסף לרכישת וודקה. אבל מכחיש בתוקף כל אלימות כלפיה. ראיות לכאורה יש למעשה רק לאיומים. אין למשיב הזה משפחה זולת סבתו שיושבת פה מהבוקר ואחיו אבל הוא מבקש בכל לשון של בקשה .שיאפשרו לו מסגרת טיפולית. הוא טוען שהוא אלכוהוליסט, יש בעיה קשה עם העניין הזה וזו הזדמנות ולכן אבקש לשלוח אותו לשירות המבחן כדי לבחון חלופה שהיא מסגרת טיפולית סגורה.

ב"כ המבקשת:

כל טיעוני חברתי לעניין ראיות לכאורה יפים לתיק העיקרי, אנחנו בשלב הלכאורי ולפי הלכת זדה מתקיימות ראיות לכאורה. חברתי סקרה בפירוט את תיק החקירה ואפנה במשורה. חוזר על האמור בבקשה שמפנה במדויק לכל פרטי הראיות. לכן אבקש לקבוע כי מתקיימות ראיות לכאורה. לעניין סעיף 404, הגם שהטענה הובאה לתיק העיקרי, עיינתי בסעיף ואכן כספה של המתלוננת הוא רכושה ודרישה לקחת את הכסף באיומים משמע לגנוב אותו ולכן הסעיף מתקיים.

לעניין המסוכנות, מדובר בדיירת מוגנת, למעשה לא נכתב בכתב האישום אך אם פורטים הלכה למעשה מדובר בתקיפת זקן אך אין חבלות ולכן זה לא מיוחס.

<#3#>

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

מיוחסות למשיב עבירות של דרישה באיומים של רכוש ותקיפה סתם.

מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 27.9.12 דרש המשיב מסבתו, אישה בת כ- 95, כסף לשם רכישת אלכוהול, תוך שימוש באיומים ובכוח, בכך שאמר לה שאם לא תביא לו כסף הוא יהרוג אותה, צעק עליה, השליך את ההליכון שלה והכה אותה בגופה.

בנסיבות אלו, היה המשיב שרוי תחת השפעת אלכוהול.

לגישת ב"כ המשיב, לא מתקיים רף ראייתי נדרש לעבירה של דרישה באיומים של רכוש אלא, למצער, לעבירה של איומים וזאת בבחינת הלך נפשו של המשיב. עוד נטען כי לא מתקיים רף ראייתי לעבירה של תקיפה וזאת בהתחשב בעמדותיה השונות של המתלוננת עצמה בשתי הודעותיה.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, מחומר החקירה הלכאורי וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי קיים רף ראייתי נדרש לעת זו לעבירה של דרישה באיומים של רכוש, בעוד הרף הראייתי ביחס לעבירה של תקיפה סתם, מכורסם ונגרעת עוצמתו.

ביחס לעבירה אחרונה זו, נסמכת המבקשת על הודעתה הראשונה של המתלוננת מיום 27.9.12. שם טענה המתלוננת כי המשיב: "נתן לי מכות בגוף עם הידיים שלו".

בהודעתה השנייה של המתלוננת מאותו יום בשעות הצהריים, היא ביקשה לחזור בה מאמירתה לעניין האלימות שהפגין המשיב כלפי גופה ולגישתה, המשיב אך צעק, זרק את ההליכון שלה, רצה לשבור שידה, לזרוק מראה וכדבריה: "אבל הוא לא נגע בי, אני לא אמרתי שהוא הרביץ לי".

שתי גרסאות הנשמעות מפי המתלוננת באותו היום, השונות שינוי ממשי זו מזו, אינן יכולות להוות רף ראייתי מוצק מכוחו לבד ראוי להורות על מעצר לעת משפט. הדברים יתבררו במסגרת כור ההיתוך הראייתי של המשפט עצמו ויכול שההסבר לשוני בין הגרסאות נעוץ בדרך גביית ההודעות.

עם זאת, עניינו של המשיב אינו מסתיים בכך.

הסנגורית טענה כי לא מתגבשת עבירה על פי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, מאחר ולא הייתה למשיב כל כוונה לגנוב את כספה של המתלוננת. נטען מטעם ההגנה כי המשיב "גבה כסף", אך לא ירדתי לעומק דעתה בהקשר זה משהדברים אינם עולים מגרסתה של המתלוננת.

סוגיית כוונתו של המשיב תתברר אף היא במסגרת המשפט עצמו וטרם בשלה העת להכריע כי הדברים הם דווקא כפי הבהרת ההגנה.

קיים פוטנציאל הרשעתי בהקשר לעבירה של דרישה באיומים של רכוש, לאחר שהתרשמתי מהסיכוי הסביר שהראיות הגולמיות שבתיק החקירה בנושא תהפוכנה לראיות של ממש לאחר חקירה ודרישה ויש בכוחן כדי לבסס את אשמו של המשיב מעל לכל ספק סביר.

לבד מגרסאות המתלוננת בשתי הודעותיה בנושא דרישתו של המשיב לקבל את האמצעים לרכוש משקה אלכוהולי, הרי שגרסתה נתמכת גם בהודעתה של הגב' אירנה שפק מיום 27.9.12 – אם הבית בדיור המוגן בו שוהה המתלוננת.

מגרסתה של הגב' שפק עולה כי זו הוזעקה לבית המתלוננת על ידי המתלוננת עצמה, שאמרה לה שהמשיב יהרוג אותה. בנוסף, שמעה העדה את המשיב דורש מהמתלוננת כסף ומאיים עליה כי יהרוג אותה במידה ולא תיענה למבוקשו.

לא ייחסתי חשיבות נרחבת, לעת זו, למזכרו של החוקר אלכס ארליך מאחר ויכול והוא עולה בגדר עדות מפי השמועה.

סברתי כי יש באלו די כדי להציג רף ראייתי נדרש לצורך הדיון.

עילת המעצר קשורה ביסוד הסביר לחשש כי שחרור המשיב יסכן את ביטחון המתלוננת והציבור.

המשיב, כדבריו שלו בהודעתו, הבהיר את כוונתו ככל שישוחרר ולפיה ישוב לדירת המתלוננת "בכל מחיר" ו-"בכל מקרה כדי לקבל כסף ולשתות אלכוהול, אני חייב". בנוסף, מסר המשיב כי מתעתד "ללכת מכות עם השומרים" בדיור המוגן וליטול מסבתו כסף מאחר והוא אינו רגוע וכדבריו: "אני חייב את השתייה שלי ואני הולך לקחת כסף בכל מחיר...במצב שלי עכשיו אין לי שום גבולות בשביל להשיג אלכוהול".

סברתי כי אין להמר על כך שאיומי המשיב כלפי המתלוננת יתממשו. התנהלות המשיב דורשת בירור ואבחון ולאור כל המקובץ, אני מורה על הזמנת תסקיר מאת שירות המבחן שיבחן חלופות מוצעות, מסוכנות המשיב ויכולת החלופות לאיינה. עוד ישוחח שירות המבחן עם המתלוננת.

אני קובע המשך דיון לפני שופט תורן ליום 20.11.12 שעה 09:00.

המשיב במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון על ידי שב"ס.

זכות ערר כחוק.

תיק החקירה מושב.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לידיעת שירות המבחן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת:

אבקש ששירות המבחן ישוחח גם עם אם הבית נוכח גרסאותיה של המתלוננת והחוסר הבהירות שלא ניתן להבין ממנה, הגב' שפק מכירה את הקונסטלציה בין השניים ולכן יכולה לתת אמדנה משמעותית לעניין המסוכנות.

ב"כ המשיב:

כל מה שרצתה להעיד עדת התביעה אמרה בהודעתה וזה מונח לפני בית המשפט.

<#5#>

החלטה

לשיקול דעת שירות המבחן במסגרת אבחונו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תשרי תשע"ג, 10/10/2012 במעמד הנוכחים.