1. מדובר בסוג עניינים אשר המחוקק הביע דעתו בצורה מפורשת כי ככלל יש לבררם מחוץ לכותלי בית המשפט.

המחוקק החריג כלל זה ואיפשר פניה לבית המשפט בבקשה להארכת מועד תוך קביעת לוח זמנים ברור ונוקשה להגשת בקשה זו.

2. אין בפני כל הסבר תקף, מדוע לא הוגשה בקשה להישפט במועדים הקבועים בחוק, שהרי אין המדובר בטענות "שנתגלו" למבקש רק היום...

3. קבלת הבקשה משמעותה מסירת אפשרות בידי כל מבקש להכתיב לוח זמנים שונה ולמעשה מהווה השארת "המפתח" בידי כל אזרח, אשר יוכל להחליט מתי נוח לו לפנות לביהמ"ש.

קבלת הבקשה משמעותה הפליה לרעה של כל שאר האזרחים אשר פועלים כחוק ופועלים בלוח הזמנים אשר הוכתב ע"י המחוקק.

מקל וחומר, אמורים הדברים לעיל, שעה שהנאשם מעיד על עצמו כי בעבר (לפחות לפני כשנתיים, שירת כשוטר) ראה סעיף 4 לבקשה.

בנוסף, מקל וחומר, אמורים הדברים שעה שאף לסברת הפונה עצמו – מדובר "בדבר של מה בכך ואין עניין לציבור להעניש על דבר כזה ולהעמיס על מערכת המשפט."...

ראה סעיף 3 לבקשה.

דחיית הבקשה פירושה הסבר למבקש כי לא די להיות בבחינת "נאה דורש" אלא יש להיות "נאה מקיים".

סוף דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ג, 15 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.