<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אלינה פינצי

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

עד תביעה מס' 1- סואץ נסיק מתנדב שלב ב' - מוזהר לומר את האמת ומעיד:

חקירה ראשית:

ש. איפה אתה מתנדב כמה זמן?

ת. בעמק חפר משהו כמו 4 שנים.

ש. מגישה את הדוח שערך העד.

<#3#>

החלטה

הדוח שערך העד מוגש ומסומן ת/1.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ג, 10/03/2013 במעמד הנוכחים.

ת. היינו בסיור שגרתי בכביש 4 מדרום לצפון, כמאה מטר לפני צומת פרדסיה, הבחנו ברכב הנ"ל כאשר הנהג אוחז בידו השמאלי מכשיר פאלפון נייד הוא הצמיד אותו לאוזנו זה היה נהג מונית, נסענו במקביל לרכב 50 מטר, זיהינו בבירור את העבירה, ראינו תאורת הטלפון מבעד לחלון הנהג, כרזנו לו לעצור בפנייה לפרדסיה, כשעצר הניח את המכשיר בכיסא הנהג בין רגליו, מזג אוויר נאה, תאורת רחוב טובה, ראות טובה.

דברי הנהג, החזקתי ליד האוזן מכשיר מירס ולא מכשיר פאלפון לא דיברתי רק החזקתי יש לי דיבורית באוטו.

אין לי שאלות נוספות.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו לשאול את העד כל שאלה שיש לו.

חקירה נגדית:

ש. ביום המקרה אתה טוען ש-100 מטר קלטת אותי מדבר בטלפון?

ת. אני לא ראיתי אותך ממרחק של 100 מטר אתה היית במרחק של 100 מטר.

ש. אתה נסעת לידי?

ת. נסעתי במקביל אליך 50 מטר.

ש. אתה טוען שראית את התאורה בפאלפון אחרי זמן מסוים האור כבה?

ת. אני ראיתי את התאורה.

ש. אתה טוען שהייתה ראות טובה? זה היה לילה?

ת. זה היה בצומת תאורת רחוב טובה.

ש. אמרת שזה לפני הצומת?

ת. הייתה תאורה טובה.

ש. אתה טוען שדיברתי בפאלפון?

ת. לא דיברת אלא החזקת טלפון.

ש. ביקשת ממני את המסמכים ושאלתי איזה עבירה עשיתי?

ת. אני לא מבין את השאלה.

ש. שאלתי איזה עבירה עשיתי ואמרת שדיברתי בפאלפון והזמנתי לראות את הטלפון המובנה באוטו, אמרתי לך שתבוא לראות את השיחות הנכנסות והיוצאות אמרת שזה לא מעניין.

ת. העבירה זה החזקה של פאלפון ביד לא משנה אם דיברת או מלמלת.

ש. שאלת למי שייך הרכב אם אני הנהג או של בעל הבית?

ת. לא זוכר מה זה רלוונטי.

ש. שאלת למי שייך הרכב לי הנהג?

ת. לא זוכר.

ש. שאלתי למה אתה לא כותב בדוח שיש לי ספיריט באוטו ושהיית לבד?

ת. כתוב שהיית לבד. ומה שאמרת גם כתוב תסתכל למטה.

אין לי שאלות נוספות.

עד תביעה מס' 2- לוי חיים מתנדב שלב ב' - מוזהר לומר את האמת ומעיד:

חקירה ראשית:

ש. כמה זמן אתה מתנדב?

ת. בערך 3 שנים.

ש. אתה ערכת את המזכר?

ת. כן.

<#5#>

החלטה

מזכר מוגש ומסומן ת/2.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ג, 10/03/2013 במעמד הנוכחים.

ת. מקריא – 6/4 בשעה 21:20 בלילה כ-100 מטר לפני צומת פךרדסייה תיאור העבירה שימוש במכשיר טלפון נייד, סיבות המקרה בזמן סיור שגרתי זיהינו שהנהג במונית נהג ובזמן נהיגה השתמש במכשיר טלפון נייד, זיהינו בבירור את העבירה, הטלפון הוצמד לאוזן ימין תוך כדי נסיעה.

אין לי שאלות נוספות.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו לשאול את העד כל שאלה שיש לו.

חקירה נגדית:

ש. אתה טוען שנסעתם אחרי לא ראיתי אותך אותו אני זוכר?

ת. היינו שניים.

ש. ההוא אמר שהחזקתי באוזן שמאל והוא אומר שהחזקתי באוזן ימין זה לא מתקבל בראש, לא יודע איפה זה עובד.

ת. כתבתי שהוצמד לאוזן ימין ראיתי את זה בבירור.

אין לי שאלות נוספות.

הנאשם בוחר להעיד ומוזהר לומר את האמת:

גם בפעם הקודמת שהייתי פה אמרתי שלא דיברתי בטלפון החזקתי את ידי על עדן החלון והשענתי את הראש, איך שפניתי הוא אמר לי לעצור ואמר שדיברתי בטלפון, הוצאתי את כל השיחות הצעתי לשוטר את השיחות הנכנסות והיוצאות שלא דיברתי הוא אמר לא מעניין אותי.

השוטר שאל אם אני הבעל בית, אם הייתי אומר שאני בעל האוטו הוא היה מוותר לי אבל אני אומר את האמת.

החזקתי את המכשיר קשר אמרתי לשוטר גם לכם יש מכשיר כזה, המכשיר מחובר עם חוט למכשיר קשר.

חקירה נגדית:

ש. בתגובה שלך אמרת החזקתי ליד האוזן מכשיר מירס?

ת. לא אמרתי מכשיר מירס אמרתי מכשיר קשר.

ש. אז מה שרשם השוטר לא נכון?

ת. לא הוא גם לא כתב שהייתי לבד רק אחרי שאמרתי לו.

ש. אמרתי החזקתי באוזן מכשיר מירס?

ת. לא נכון.

ש. אמרת החזקתי ליד האוזן מכשיר מירס ולא טלפון.

ת. לא אמרתי את זה. אמרתי החזקתי את המכשיר.

ש. איך החזקת?

ת. אני נוסע והחזקתי.

ש. מה החזקת ליד האוזן.

ת. לא החזקתי השענתי את האוזן על היד.

ש. אתה מראה לי שהחזקת יד שמאל עד עדן החלון?

ת. כן והוא אומר שהחזקתי ביד ימין אחד אומר ביד שמאל ואחד אומר ביד ימין.

אין לי שאלות נוספות.

סיכומים:

ב"כ המאשימה:

מבוקש להרשיע על סמך עדותם של שני עדי תביעה שרשמו דוח בזמן אמת, ציינו את מרבית הפרטים, עד מספר 1 מסר את גרסת הנאשם שיש בה ראשית הודיה, לדבריו הנאשם אמר לו כי החזיק ליד האוזן מכשיר מירס ולא מכשיר טלפון ורק טען כי החזיק את המכשיר ביד.

העד תיאר את נסיבות ביצוע העבירה, אומנם לא ציין איזה אוזן אך טען וחזר כי ראה את הנאשם מחזיק בפאלפון ליד אוזנו וכי ראה את תאורת הפאלפון נדלקת.

עד מספר 2 רשם אף הוא את נסיבות העבירה, ציין כי הבחין את הנאשם מחזיק את הטלפון באוזן ימין ומבחין את נסיבות העבירה.

הנאשם הכחיש לחלוטין כיום את תגובתו וטען טענה סתמית כי נשען על הטלפון ביד שמאל וכי ברכב היה מכשיר קשר כלשהו. מבוקש להרשיע.

הנאשם:

אבקש שבית המשפט יזכה אותי, לא אמרתי שנשענתי על הטלפון ביד רק עם היד.

<#9#>

הכרעת דין

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של עדי התביעה, ועיינתי במסמכים שערכו במועד האירוע ולאחר ששמעתי את עדותו של הנאשם והתרשמתי מהעדויות.

שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בפני העידו שני עדי תביעה עד תביעה 1 ציין את מיקום העבירה, ציין כי הייתה תאורת רחוב טובה, ציין כי נסע יחד עם שותפו במקביל לרכב הנאשם כ-50 מטר וזיהה בבירור את העבירה כולל את העובדה שראה את תאורת הטלפון דרך חלון הנהג.

עד תביעה 2 אישר את דברי חברו וציין במסמך ת/2 כי זיהה בבירור את העבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד צמוד לאוזן. בדברי הנהג כאמור בת/1 נרשם :"החזקתי ליד האוזן מכשיר מירס ולא מכשיר טלפון, לא דיברתי רק החזקתי, יש לי דיבורית באוטו".

אציין כי דברי הנהג כאמור בת/1 מהווים למעשה הודאה באשמה כאשר העבירה המיוחסת לו הינה שימוש במכשיר טלפון נייד ולאו דווקא דיבור במכשיר.

האזנתי גם לגרסתו של הנאשם כאמור ובחרתי להאמין לעדי התביעה כי טענו שזיהו את העבירה בבירור, הנאשם טען כי החזיק את מכשיר הקשר וכי החזיק את המה"ד של מכשיר הקשר ואולם חשוב לציין כי הנאשם בחר שלא לחקור את העדים בנושא באופן מעמיק וכאמור עדותם אמינה בעיני.

לא נעלמה מעיני טענת הנאשם כפי שעלתה במהלך עת/2 שעד זה זיהה שהטלפון מוצמד לאוזן ימין כאשר הדבר לא נכתב בבירור על ידי עת/1 אשר ציין כי הנהג אחז את הטלפון ביד שמאל ומצמיד אותו לאוזנו. אולם אציין כי עת/1 לא ציין באיזה אוזן הוצמד המכשיר שני העדים ציינו כי הנהג אוחז בידו את המכשיר ואיני רואה בכך כל סיוע לטענת ההגנה של הנאשם.

בנסיבות אלה אני מעדיף את גרסתם של עדי התביעה על פני גרסת הנאשם ולפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ומרשיע אותו בהתאם.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ג, 10/03/2013 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

עותרת לתנאי וקנס הנאשם רשוי משנת 1978 לחובתו 23 ה"ק.

הנאשם:

אני נהג מונית, זאת הפרנסה שלי ולא עשיתי את העבירה, ניסיתי להוכיח והוצאתי אפילו דוחות שלא דיברתי בזמן שהם אומרים בטלפון, זה מפורט אחד לאחד בשעה שהם טוענים לא הייתה שיחה נכנסת ולא יוצאת.

בית המשפט מעיר שהמסמכים עליהם טוען הנאשם לא הוגשו במהלך ההוכחות.

#11#>

גזר דין

הנאשם שבפני הורשע לאחר ניהול הוכחות לאחר שהגיש בקשה להישפט, אין בית המשפט כבול לקנס המקורי והעונש ייגזר על פי הנסיבות ועברו של הנאשם.

כאמור הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה ברכב ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון נייד.

התביעה עתרה לפסילה על תנאי וקנס.

בית המשפט סבור כי זכותו של נאשם לעמוד על חפותו ואין לראות בעמידתו על חפותו בניהול משפטו כסיבה להחמרה בענישה.

המחוקק קבע קנס בסך 1000 ₪ בגין עבירה זו וקביעה זו הינה נקודת המוצא במתחם העונש ההולם בגין העבירה.

האזנתי לטיעוני הנאשם, הנאשם גם נוהג משנת 1978 לחובתו 23 ה"ק.

איני רואה מקום להשתת פסילה על תנאי על הנאשם.

אשר על כן לאחר ששקללתי את כל הנתונים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1200 ₪ או 12 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1/5/13 ובכל 1 לכל חודש שאחריו, היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי. ותחול עליה הסנקציה הקבועה בחוק.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שוברי תשלום.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תשע"ג, 10/03/2013 במעמד הנוכחים.