1. ביום 10.12.2012 הוגשו שתי תובענות ולצידן בקשות לאישור התובענות כייצוגיות בשם המבקשת, הגב' אנה גמליאל (להלן: "הבקשות"), באמצעות אותו בא כוח מייצג (עו"ד אברהם (אבי) רוקח) - האחת, ת"צ 18390-12-12, הוגשה כנגד חברת ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "ויליפוד") והשניה, ת"צ 18430-12-12, הוגשה כנגד חברה בת של ויליפוד - גולד פרוסט בע"מ (להלן: "גולד פרוסט", ויחד עם ויליפוד "החברות"). עילת התביעה בשתי הבקשות היא הפרת הוראות תקן ישראלי 1145, שעניינו חובת הסימון של מוצרי מזון.
2. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף שלפניי ביקשו החברות להצביע על שלושה פגמים עיקריים בהתנהלות המבקשת ובא כוחה באופן המצדיק, לשיטתן, סילוק על הסף של התובענות הייצוגיות. להלן אדון בפגמים הנטענים ואסביר מדוע לגישתי אין מקום להורות על סילוק על הסף של הבקשות לאישור התובענה כייצוגית, שהן נושא בקשה זו (למצבים המצדיקים סילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית ראו פסקה 4 לת"צ 28098-05-11 הרפז נ' רשות שדות התעופה (ניתן ב- 5.12.2012)).
3. ביזור בקשות

ב"כ החברות הצביעה על כך שהמבקשת אומנם ציינה בבקשותיה לאישור התובענות את דבר הגשת ארבע תובענות נוספות שהגיש בא הכוח המייצג באותו עניין, אולם היא נמנעה מלציין הגשתן של שלוש בקשות אחרות העוסקות בעילה דומה, וביניהן את התביעה כנגד החברה הבת / האם (לפי העניין) שלפניי. לשיטתה התנהלות זו משקפת חוסר שקיפות המביאה לשימוש לרעה בהליכי משפט והפרת חובת תום הלב, וזאת בהתאם לפסיקת בית משפט זה בת"צ 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט (ניתן ב- 19.9.2012. להלן: "עניין חרסט").

נסיבות המקרה שלפניי אינן כה חמורות ויוצאות דופן כדוגמת אלו שנידונו בעניין חרסט. בעוד שבאותו עניין הוגשו 17 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, אשר אף אחת מהן לא נרשמה בפנקס התובענות הייצוגיות, הרי שבמקרה זה נרשמו כל שבע הבקשות שהגיש ב"כ המייצג בפנקס התובענות הייצוגיות. כמו כן, להבדיל מאותו מקרה, במקרה שלפניי הוגשו שש מתוך שבע הבקשות לבית משפט זה, ולא פוזרו בין בתי משפט שונים (בכלל זה שתי הבקשות נשוא הבקשה לסילוק על הסף שלפניי).

כפי שציינתי בעניין חרסט, סילוק בקשה על הסף היא סנקציה קיצונית, אותה ראוי לשמור למקרים יוצאי דופן. לא השתכנעתי כי המקרה שלפניי נופל למסגרת זו. אכן, בא הכוח המייצג לא ציין חלק מהבקשות שהגיש (לטענתו מחמת שגגה), ואולם המדובר בעניין לגביו הוגשו לבתי המשפט בעת האחרונה בקשות רבות, כך שהביזור הוא למעשה בלתי נמנע (ראו בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי ואח' (ניתן ב- 30.1.2013)). במציאות זו, ניתן להסתפק בסנקציה מתונה יותר בגין דרך התנהלות המבקשת ובא הכוח המייצג - סנקציה אשר תתייחס לשאלת הוצאות המשפט ולא תביא לדחיית התובענה בכללותה.

1. העדר פנייה מוקדמת

ב"כ החברות הלינה על כך שלא נעשתה פנייה מוקדמת מצד המבקשת טרם הגשת הבקשות. בנסיבות העניין סבורני כי היה מקום לבצע פניה מקדימה (השוו פסקאות 24 – 30 בעניין חרסט), ואולם לא השתכנעתי כי הסנקציה הראויה בגין אי ביצועה היא מחיקת התובענה. הטעמים לכך הם אלו: החברות היו מודעות לתביעות בעילה זהה אשר הוגשו נגד מתחרותיהן; התקינה נשוא התובענה העסיקה רבות את הרגולטורים הרלוונטיים, את בתי המשפט ואת העיתונות; החברות הודו בתשובתן כי הן בחנו את הצורך בשינוי ההתוויה והחליטו שלא לשנותו ביחס למרבית המוצרים נשוא התובענות. לפיכך גם שיקול זה מוטב שישפיע על שאלת ההוצאות, ולא על עצם התנהלות ההליך.

1. זוטי דברים

ספק בעיני אם טענת ב"כ החברות כי דוקטרינת "זוטי הדברים" חלה על נסיבות המקרה שלפניי (לעמדתי בשאלת החלת דוקטרינת "זוטי הדברים" ביחס לתובענות ייצוגיות ראו עניין חרסט, פסקאות 39 - 48). מכל מקום, בנסיבות בהן עסקינן, עניין זה ראוי לבירור במסגרת הדיון בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית, ולא על דרך של בקשה לסילוק על הסף.

1. טענות כנגד המבקשת ובא הכוח המייצג

ב"כ החברות העלתה מספר טענות בדבר התאמת המבקשת לשמש כתובעת מייצגת (לשיטתה המבקשת אינה "לקוחה אמיתית", שכן רכשה את המוצרים רק לצורך הגשת התביעה), ובדבר התאמת בא כוחה לשמש כבא כוח מייצג (לאור קביעות שיפוטיות ביחס להתנהלותו בבקשות קודמות לאישור תובענות כייצוגיות). טענות מסוג זה הן עניין הצריך להיבחן במסגרת הדיון בבקשה גופה, וזאת במיוחד בשים לב לאפשרות להורות על החלפת התובע המייצג ובא הכוח המייצג, בהתאם להוראת סעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות (השוו לפסיקה בעניין עילה אישית, למשל, רע"א 2074/11 בנק הפועלים נ' פינקלשטיין (ניתן ב- 5.7.2011); רע"א 6690/13 קבוצת גולף א.ק. בע"מ נ' כהן (ניתן ב- 20.10.2013); ת"צ (כלכלי ת"א) 2484-09-12 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' כהן (ניתן ב- 18.2.2013 ע"י השופט חאלד כבוב)).

1. סיכומם של דברים - המקרה שלפני אינו אחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם על בית המשפט לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
2. בנסיבות העניין, ובשים לב לאמור בפסקאות 3 ו-4 לעיל, אינני עושה צו להוצאות ביחס להחלטה זו.
3. כתב תשובה לבקשה לסילוק על הסף יוגש עד ליום 2.4.14. קדם המשפט יתקיים במועד שנקבע לו.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה