1. ביסוד בקשות האישור טענת המבקשים, כי תשלומים שבוצעו בהוצאה לפועל עודכנו בחשבונות שמנהלים הבנקים באיחור של ימים מספר, מה שיצר בחשבונות חיובי יתר הנעים בין 1.10 ₪ ל – 22.90 ₪ (הסכומים משתנים בין המבקשים השונים). יודגש, כי המבקשים אינם טוענים שהחיובים האלה נפרעו על ידיהם בפועל, ומתשובות הבנקים עולה לכאורה שהם לא נפרעו בפועל, משום שתיקי ההוצאה לפועל עדיין פתוחים ויש בהם יתרות חוב משמעותיות.

המבקשים לא טענו ולא הראו, אם כן, ולו לכאורה, שנגרם להם חסרון כיס בפועל, העשוי להצדיק לחייב את הבנקים בהשבה כספית.

יצוין, כי המבקשים אף לא הראו שחיובי יתר רישומיים מסוג זה שולמו לבנקים, בפועל, על ידי מי מחברי הקבוצה האחרים.

מסקנת הביניים היא, שאין מקום לאשר במקרה דנן תובענה ייצוגית הכוללת סעדים כספיים של השבה או של פיצוי בכסף.

2. לא נותרה אלא עתירתם הנוספת של המבקשים לתיקון הרישומים השגויים, לטענתם, בחשבונות בבנקים, ולהסדרת אופן התנהלותם הרישומית של הבנקים בעתיד. בהקשר זה, יש להביא בחשבון, בין היתר, את הנתונים הבאים:

א. קיימת מחלוקת משפטית של ממש, האם על הבנקים להתאים את הרישומים שבחשבונות, המעוגנים לכאורה בחוזי ניהול החשבון שנערכו עם הלקוחות ובמועד הקבלה של התשלומים בפועל אצל הבנקים (באמצעות מס"ב), למועדים שבהם בוצעו התשלומים בהוצל"פ.

ב. בהתאם להצהרות הבנקים, שלא נסתרו על ידי המבקשים או על ידי רשות האכיפה, הכספים שמשלמים החייבים בלשכות ההוצאה לפועל מועברים לחשבונות הבנקים באמצעות מס"ב, מבלי שלבנקים מועבר מידע כלשהו אודות יום ערך שונה מיום הערך שלפיו נעשה הזיכוי בחשבון הבנק, אשר צוין על ידי מס"ב בנתוני העברה. רישום ימי הערך נעשה, אם כן, על ידי הבנקים על יסוד נתונים המועברים ממס"ב, כאשר לבנקים אין שליטה על עריכת שינויים במס"ב.

ג. מדובר בסכומים זעומים, הנעים, כפי שעולה מענייניהם של המבקשים, בין אגורות ספורות לבין עשרות ספורות של שקלים חדשים. יוטעם, כי בכך נבחן המקרה שלפנינו מהמקרים שנדונו בעניין סילורה (ת"צ [מרכז] 1039-05-08] ובעניין לוק (בש"א [מחוזי ת"א] 8233-03), שם דובר בסכומים גבוהים הרבה יותר.

ד. הבנקים הצהירו בבקשות האישור, כי סכומים אלה אינם נגבים על ידיהם בפועל ובשים לב לשיעורם הזעום אף סביר להניח, שאין בהם כדי להשפיע על תנאי הסכמי פשרה שיערכו עם הלקוחות. גם בכך נבחן המקרה שלפנינו מהמקרה שנדון בעניין סילורה, בו דובר בסכומי הוצאות משמעותיים, אשר תשלומי החייב נזקפים – על פי כללי הזקיפה – קודם כל לסילוקם (ולכן גם סביר להניח, בעניין סילורה, ששם חלק משמעותי בסכומי החיוב גם נפרעו בפועל, מה שאין כן בענייננו).

3. על רקע האמור לעיל, ועל בסיס הצעת בית המשפט (בקדם משפט מיום 13/7/16, עמ' 5-6 לפרוטוקול), ניאותו הבנקים להצהיר כדלקמן:

"א. הבנקים מצהירים, כי גבייה מלקוחות שנפתח נגדם תיק הוצאה לפועל תעשה בהסתמך על תיק ההוצאה לפועל. כנגזרת מכך, כאשר חייב יפרע את החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל, הרי שחובו לבנק שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל יראה כנפרע במלואו, אף אם בספרי הבנק רשום סכום גבוה יותר. על אף האמור, אם החוב בספרי הבנק, שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, נמוך יותר מהחוב בתיק ההוצאה לפועל, יהיה הבנק רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, לגבות את החוב בהסתמך על ספרי הבנק.

למניעת ספק מובהר, כי אם תיק ההוצאה לפועל נפתח ו/או מתנהל, מסיבה כלשהי, רק בגין חלק מהחוב המלא של החייב לבנק, אזי כאשר החייב יפרע את החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל, יראו כנפרע במלואו רק את חלק החוב שבגינו התנהל תיק ההוצאה לפועל.

ב. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הבנקים מאשררים את סמכותה של רשות האכיפה והגביה לפעול בהתאם לסעיף 126(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ-1979, לפיה "אם שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ- 100 שקלים חדשים ייסגר התיק". כנגזרת מכך, אם בנסיבות שבהן דנה התקנה הנדונה ייסגר תיק ההוצאה לפועל, יראה החוב לבנק שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל כנפרע במלואו, ואין בכך כדי לפגוע בסיפא של סעיף קטן (א) לעיל.

ג. הבנקים יביאו לידיעת לקוחות שנפתח או שיפתח נגדם תיק הוצאה לפועל, את האמור בסעיף א' עד ב' לעיל, כמפורט להלן:

ג1. ביחס ללקוחות שכבר נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל – יפעלו הבנקים בהתאם להוראות נוהל בנקאי תקין 450 (להלן: "הנוהל"), אשר טרם אושר ופורסם, אם וככל שיאושר ויפורסם בתוך 6 חודשים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר זה, כך שההודעה הנדרשת תישלח במסגרת ההודעות התקופתיות עליהן יורה הנוהל, אם יורה. ככל שהנוהל לא יאושר בתוך התקופה כאמור, יישלח מכתב רשום או במסירה אישית לכתובת החייב המעודכנת בתיק ההוצאה לפועל, כפי שמדווחת ותדווח לבנקים ע"י לשכות ההוצאה לפועל.

ג2. ביחס ללקוחות שיפתח נגדם תיק הוצאה לפועל בעתיד – יוכלו הבנקים לפעול בכל אחת מן הדרכים המפורטות להלן (לפי שיקול דעתם הבלעדי): (1) תצורף הודעה למסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל שיומצאו ללקוח, או (2) תשלח אליו הודעה בדואר רשום או במסירה אישית בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, או (3) תצורף הודעה למכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים ששולח הבנק ללקוח, לרבות מכוח סעיף 5א1(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, או (4) תישלח הודעה במסגרת ההודעות התקופתיות עליהן יורה הנוהל, אם יורה, כאמור בס' ג1, אם וכאשר הנוהל יהיה בתוקף.

ד. הבנקים יהיו רשאים, לפי שיקול דעתם, למסור ללקוחותיהם את האמור בסעיפים א' ו-ב' לעיל, במקום באחת הדרכים האמורות בסעיפים ג1 ו- ג'2' לעיל, בדרך הבאה –

בהודעה שיגיש הבנק לתיק ההוצאה לפועל של החייב, אותה יוכל החייב לראות, באמצעות אפשרות הגישה דרך האינטרנט, לתיקי הוצאה לפועל ולהודעות המוגשות בהם, שמעמידה רשות האכיפה והגבייה לרשות החייבים.

ה. למניעת ספק מובהר בזאת, כי אין בדבר מהאמור לעיל, כדי למנוע מהבנקים להגיע להסכמי פשרה עם לקוחותיהם, לפיהם החוב ייגבה באופן ו/או בסכום שונה מכפי שהודיעו ללקוח לפי סעיף ג' ו/או ד', כל עוד הסכם הפשרה מיטיב עם הלקוח."

4. בהינתן המפורט לעיל עתרו המבקשים, באמצעות בא כוחם, להסתלק מבקשות האישור, אף זאת על בסיס הצעת בית המשפט. ב"כ הצדדים הוסיפו והמליצו, כי כל אחד מהבנקים ישלם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד של 35,000 ₪, וכי כל בנק ישלם למבקש הרלבנטי גמול בסך 6,000 ₪ אשר יופחת מחובו, למעט בנק הפועלים אשר ישלם למבקש בעניינו, שחובו נסגר, גמול בסך 1,500 ₪ .

5. היועמ"ש ורשות האכיפה והגבייה, באמצעות פמת"א, העירו, כי הצהרה א' דלעיל "כללית וגורפת" ועלולה לפגוע בלקוחות החייבים, והציעו להגבילה רק לעניין ימי הערך, היינו, לקבוע כי אם היום המעודכן בספרי הבנק מיטיב עם הלקוח לעומת זה המעודכן בתיק ההוצל"פ, הבנק יהיה רשאי לסטות מהחובה לגבות את החוב רק לפי יום הערך בתיק ההוצל"פ.

התקשיתי לרדת לפשר הערה זו, שכן מנקודת ראותם של החייבים נראה, שעדיף תמיד לשלם את החוב הנמוך יותר כפי שהוא רשום בספרי הבנק, תהא הסיבה לפער אשר תהא. קבלת הערת פמת"א לא תשרת, אפוא, את טובת החייבים. מן העבר האחר, היא תחייב את הבנקים לערוך בדיקות פרטניות מיותרות שאין להן תכלית ראויה. הצהרה א' תוותר, אם כן, על כנה.

6. היועמ"ש ורשות האכיפה והגבייה הוסיפו והתנגדו להצהרה ד', מן הטעם שבהתאם לנתוני רשות האכיפה, השימוש ב"אזור האישי" באתר הרשות הוא מוגבל ומצומצם מאד, ולפיכך משלוח הודעה רק באפיק זה עלול לפגוע בחייבים.

הבנקים השיבו, כי תמוה שהרשות מתנגדת להעברת מידע באמצעות אפיק שהיא עצמה העמידה לרשות החייבים, מה עוד שאפיק זה עולה בקנה אחד עם מעבר המשק המודרני כולו לתקשורת מחשבים. עם זאת הותירו הבנקים את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט.

בהתחשב בנתונים העובדתיים הנזכרים ברישא אודות אופן השימוש ב"אזור האישי", ומאחר שהצהרה ד' למעשה מרוקנת מתוכן את דרכי היידוע שהוצהר עליהן בסעיפים ג1-ג2, אני רואה לקבל את ההתנגדות הנדונה. הצהרה ד' תמחק, אם כן.

בשולי הדברים יובהר, כי אין בכל דבר האמור בפסק דין זה כדי להגביל את שיקול דעתו של המאסדר, לרבות בכל הקשור להשלמת התקנת נוהל בנקאי תקין 450 או כל נוהל אחר; ככל שהמאסדר יפרסם נוהל זה או אחר, לא יהיה בפסק דין זה כדי לצמצם את חובת הבנקים לפעול בהתאם לו.

7. על יסוד הצהרותיהם של הבנקים, אשר אני הופך אותן לחלק מפסק דיני (זולת הצהרה ד', שנמחקה), ובהינתן כל המקובץ לעיל, אני מאשר את הסתלקותם של המבקשים מבקשות האישור.

בנסיבות העניין אין צורך לנסות לאתר מבקשים חילופיים או להורות על פרסום.

כנגזרת מהאמור לעיל, בקשות האישור נמחקות, וכן נמחקת ללא צו להוצאות בקשת הבנקים להתיר הגשת הודעה לצד שלישי.

נוכח התועלת הציבורית הטמונה בהצהרות הבנקים, אני מאשר את תשלום הגמול ושכר הטרחה המומלצים, אשר שיעוריהם נמצאים בגדר הסביר.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ד חשוון תשע"ז, 15 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.