בתאריך 6.1.12, בכביש שבין מוצא לעין כרם התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע 1 (להלן: "התובע"), רכב שטח מסוג ג'יפ הנהוג על ידי התובע 2 ובין רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), אופנוע הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

בכתב התביעה טוענים התובעים כי בתאונה נגרמו נזקים לג'יפ בסך של 8,980 ₪ והתובע הוא זה שנשא בתשלום הוצאות התיקון של הג'יפ.

בכתב ההגנה מודים הנתבעים באחריותו המלאה של הנתבע לקרות התאונה.

עם זאת, הינם חולקים על גובה הנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של השמאי, מר לירן מרדכי, ממשרד השמאים "קל-גד", שבדק את הג'יפ בתאריך 11.1.12 וקבע את הנזקים שנגרמו לג'יפ בתאונה, בסך של 8,980 ₪ (ללא מע"מ).

לכתב ההגנה צורפה חוות דעתו של השמאי מר דני גורביץ', שהתבקש לחוות דעתו בשתי שאלות:

"היתכנות אירוע הנזקים הנטענים בנסיבות הנטענות של האירוע" ו"היקף הנזקים הראוי"..

באשר למסקנתו של מר גורביץ' לעניין השאלה הראשונה, בדבר התכנות אירוע נזקים כתוצאה מהתאונה, קבע השמאי כי "אין לי ספק כי התרחשות האירוע והנזקים הנטענים אכן ייתכנו מאחר ולאור גובהו של הרכב מפני הכביש, חדירת הקטנוע מתחת לרכב והפגיעה במכללים המתוארים- אפשרית".

כל זאת לאחר שהשמאי קיבל, לגרסתו, את הסברי השמאי מטעם התובע כי האופנוע נכנס "מתחת לרכב".

עם זאת, חלק מר גורביץ' על שומת הנזק הראויה, כפי שנקבעה על ידי מר מרדכי, תוך שהינו מפרט את הנתונים שהיו בידו לצורך קביעת שווים של הפריטים שהוחלפו בג'יפ ואת ההפרש בינם ובין שווים של פריטים אלה, כפי שנקבעו בחוות דעת השמאי מטעם התובע, מר מרדכי.

בסך הכל הפרש של 4,129 ₪, שיש לנכותו מן הסכום שקבע מר מרדכי, כך ששווי הנזקים לג'יפ, לטעמו, הינו בסך של 4,850 ₪.

חוות דעתו זו של מר גורביץ' נערכה ונשלחה לנתבעת ביום 24.6.12.

ברם, הנתבעת לא הייתה נכונה לפצות את התובע בפיצוי כלשהו הואיל ולטענתה האופנוע לא חדר כלל אל מתחת לגחון הג'יפ, כך שהנזקים שנקבעו בחוות דעת השמאי מרדכי, ככאלה שנגרמו בתאונה – אינם כלל תוצאת התאונה.

הנתבעת לא הגישה כל חוות דעת נוספת, אחרת, לעניין נזקים שנגרמו לג'יפ בתאונה, בהנחה שהפגיעה של האופנוע הייתה רק בגלגל האחורי שמאלי של הג'יפ, כטענתה, ומשסירבה לפצות את התובע בפיצוי כלשהו, ניתן להניח כי לטענה של הנתבעת – לא נגרמו לרכב התובע כל נזקים בתאונה.

הנני מקבלת את טענות התובע כי כל הנזקים, כפי שפורטו בחות דעת השמאי מטעמו, אכן נגרמו לרכבו כתוצאה מן התאונה וכי קודם לתאונה היה רכבו תקין, ללא כל פגע.

מהימנה עלי אף קביעת השמאי מר מרדכי, כי לא ייתכן שהג'יפ היה מסוגל לנסוע, כאשר מצויים בו כל הליקויים, כפי שנמצאו לאחר התאונה על ידי השמאי מר מרדכי.

הנני דוחה את האפשרות, כעולה מגרסת הנתבעת, כאילו הג'יפ נעצר לפתע על אם הדרך ולא ניתן היה להמשיך ולנסוע בו, וזאת ללא קשר לתאונה.

מהימנה עלי עדות התובע 2 לעניין הנזקים שראה כי נגרמו לרכב במקום התאונה ומקובלים עלי לחלוטין הסבריו של השמאי מר מרדכי, בדבר האופן שבו נגרמו הנזקים, גם אם האופנוע לא נכנס אל מתחת לגחון של הג'יפ.

מעבר לנדרש, הנני מוצאת לנכון לציין כי בהחלט ייתכן שבמהלך התאונה והחבטה של האופנוע בגלגל של הג'יפ, חלק מן האופנוע אכן חדר, אל מתחת לגחון הג'יפ ורק לאחר מכן נהדף האופנוע מהג'יפ, כאשר המנגנון המדוייק של אופן "התנהגות" האופנוע עובר לפגיעה בג'יפ ובמהלך הפגיעה בג'יפ – לא באה בפני ביהמ"ש.

אמנם, הנתבע העיד כי האופנוע לא נכנס אל מתחת לרכב אולם, לקביעתי, כאשר הינו מחליק עם האופנוע, פוגע בג'יפ, נופל הצידה ומועף – אינו נמצא במצב שבו הינו יכול לקבוע, בבטחון מלא, שאף חלק של האופנוע לא נמצא בשלב כלשהו מתחת לרכב, גם לא בחלק ממנו.

הנני מקבלת אף את קביעותיו של השמאי מר מרדכי בדבר שווים של החלקים שהוחלפו בג'יפ, כפי שנקבעו על ידו.

אכן, ייתכן כי אצל ספקים אחרים ניתן היה להשיג חלקים במחירים נמוכים יותר, כנטען על ידי מר גורביץ', אולם מר מרדכי העיד כי לאחר שקבל הצעת מחיר לתיקון הרכב מן המוסך, בדק את ההצעה במקומות שמתאימים לבירור שווים של החלקים ולאחר שקבל את הנתונים הנדרשים – אושר מחירם.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח שבתאונה נגרמו לרכב התובע הנזקים כפי שפורטו בחוות דעת השמאי מרדכי וכפי שהוצאות תיקונם שולמו על ידי התובע, בסך של 8,979 ₪ (כאשר התובע אינו עותר לפיצוי בגין תשלום מע"מ).

כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 812 ₪.

בסך הכל 9,791 ₪.

נזקיו הכלליים של התובע – לא הוכחו.

כן לא הוכח כי לתובע 2 נגרמו נזקים כלשהם בגין התאונה.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע 1, מר יאיר סוסקיס, את הסך של 9,791 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 22.3.12, הוא מועד תשלום הסך הנ"ל על ידי התובע, ועד התשלום המלא בפועל.

באשר להוצאות המשפט, כאשר השמאי מטעם הנתבעת הופיע שלוש פעמים בבית המשפט ומתוכן בשתי הפעמים הראשונות של הופעתו לא העיד, מחמת סיבות הקשורות בתובעים, הנני מנכה מסכום ההוצאות המגיעות לתובע את הסך של 700 ש"ח, הוא שכ"ט השמאי שנקבע בגין שתי ההופעות הנ"ל והנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע 1, מר יאיר סוסקיס, את הסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

הקלדנית: