א. מבוא

1. לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת מירב כפיר (להלן: "הרשמת") מיום 20.9.12, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-53307-08-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ). בהחלטתה דחתה כב' הרשמת את בקשת בטול המכר של נכס המקרקעין על ידי כונס הנכסים לילדיו של המבקש. המערער כורך בערעורו גם את ההחלטות בתיק ההוצל"פ מיום 9.1.11, 6.2.11, ו- 15.1.12.

2. בהתאם להחלטתי מיום 17.10.12, הופקד סך של 5,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב.

ב. רקע

3. המערער הינו החייב בתיק ההוצל"פ (להלן: "המערער" או "החייב") אשר נפתח ב- 14.5.08 משיבה 1, יאגר רבקה הינה הזוכה בתיק ההוצל"פ (להלן: "משיבה 1" או "הזוכה"), משיב 2 הינו כונס הנכסים (להלן: "משיב 2" או "כונס הנכסים") לנכס המקרקעין הידוע כגוש 6380 תת חלקה 14, רח' ההסתדרות 18 פתח תקווה (להלן: "הנכס") אשר חציו בבעלות המערער. משיבים 3-5 הינם ילדיו של המערער ורכושי הנכס (להלן: "הרוכשים").

4. בתאריך 31.12.08, מונה כונס נכסים לדירה , עו"ד יהושע סלפוי (להלן: "כונס הנכסים"). המדובר בנכס אשר למערער קיימות זכויות של 50% בנכס ונקבע בפסק דין של בית הדין הרבני מ- 26.9.2000 כי לאשת החייב יש זכות למדור ספציפי בדירה, משכך הדירה נמכרה על ידי כונס הנכסים כדירה "תפוסה".

5. דו"ח שמאי נערך ב- 06.2010 הערכת שווי זכויות הנכס של החייב במצבו המשפטי עומדת על 180,000 ₪.

6. ב- 6.2.11 אושר המכר על ידי כב' הרשמת נעמה פרס לרוכשים (משיבים 3-5) בסך של 167,000 ₪ התמורה נתקבלה והעברת הזכויות בוצעה (ללא פרסום הנכס וללא התמחרות).

7. בתאריך 15.1.12, ניתן צו פורמאלי וב- 22.5.12 הועברו הזכויות בנכס על שם הרוכשים.

8. בתאריך 14.6.12, שוחרר כונס הנכסים מתפקידו, בטעות נסגר התיק (קיימת יתרת חוב) ונפתח מחדש בתאריך 19.6.12.

9. בתאריך 9.7.12 הגיש המערער את בקשתו אשר ב- 18.7.12, נתקבלה אצל הרשמת בתאריך 16.8.12, הגיש כונס הנכסים את תגובתו ובתאריך 20.9.12, ניתנה החלטה של כב' הרשמת.

10. החלטת הרשמת

(1) תצהירו של המערער הוכן בתאריך 7.6.12, הבקשה הוגשה בתאריך 18.7.12, די באיחור זה כדי לדחות את הבקשה, יתרה מכך אינו מציין מתי למד אודות ההחלטה נשואת הערעור.

(2) דוחה את טענותיו כי לא עודכן בהחלטות שניתנו בתיק, צורפו אישורי מסירה על ידי כונס הנכסים, ומעבר לכך, ב"כ החייב מעודכן במערכת, אזי כל החלטה נשלחת אליו אוטומטית.

(3) חייב היה מודע להליך המכר והבין את תוכנו, טענות לטעות הטעייה ועושק נטענו ללא ביסוס, בחר לא להעלות התנגדות וכעת מושתק לטעון זאת.

(4) גם לגופו של עניין הבקשה נדחית. לא טרח לצרף חוות דעת שמאי לגבי גרסתו לשווי דירה. חוות דעת נערכה על ידי שמאי המדובר בדירה תפוסה ולכן חזקה על המחיר שמשקף את מצבה הריאלי של הדירה.

ג. תמצית טענות המערער

11. מבקש לבטל את ההחלטות שניתנו במעמד צד אחד, מכוח סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, התשל"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"). טוען שלא יודע לגבי שלל ההחלטות בתיק למעט שתי החלטות ורק עקב פטירת אשתו נודע לו על המכר, שכן החזיקה היא בצו שיפוטי המורה על מדור ספציפי לפי החלטת בית הדין הרבני לפני עשרים שנה.

12. טוען שהיה מצוי במצוקה רפואית ונפשית קשה, לא הבין כלל את המתרחש סביבו, לא הבין את הסכם המכר ואת השלכותיו. המערער לא חתום על ההסכם ולא היה ער לנעשה מאחורי גבו, מדובר באדם קשיש וחולני אשר גורש מביתו לפני כ- 20 שנה וכעת יאבד את כל חלקו בדירה.

13. תוקף את ההסכם על שלל עילות הבטול הקיימות בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") עילת העושק לפי סעיף 18, טעות והטעיה לפי סעיפים 14 ו- 15 לחוק החוזים, לשיטתו כונס הנכסים הטעה אותו.

14. טוען המערער כי מדובר בקנוניה, המשיבים 3-5 נמצאים בסכסוך עמוק עמו, ב"כ המשיבים 3-5 הוא ב"כ אשר ייצג את אשת המערער בהליכי הגרושים, המשיב 2 עשה עמם יד אחת כאשר התוצאה היא התמורה האבסורדית לנכס. לא יתקבל על הדעת שחלקו יימכר בשליש מערכה האמיתי של הדירה, והמחיר הוא "נזיד עדשים".

15. לא בוצעה התמחרות, לא ניתנה לו האפשרות לתת חוות דעת שמאי מטעמו ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, כונס הנכסים לא פעל לטובת אינטרס של המערער, גרם לו הפסד שעה שידע על מצבו הנפשי.

16. טוען שלאישור המכר יש תוקף של פסק דין וככזה לא אושר בנוכחותו, לשיטתו מדובר באישור הסכם בענייני משפחה, לכן נדרש היה להסביר לו את משמעותו לפי תקנה 258 כו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א).

17. לטענתו, שגתה כב' הרשמת בהעדיפה את גרסת כונס הנכסים על פניו, בקובעה שטען טענות עובדתיות סותרות מבלי לציין לאילו טענות מתכוונת, בקובעה שמושתק מלהעלות טענות, שכן טענותיו נובעות מאי הידיעה.

ד. תמצית תגובת כונס הנכסים (לתגובתו הצטרפה הזוכה).

18. המערער לא עומד במועדים הנקובים בחוק. המועד להגשת בקשת הבטול חלף. תקנה 27 לתקנות הוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ") מונה 7 ימים ובכך לא עמד המערער. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצל"פ מונה 20 ימים מיום החלטת הרשם וגם מניין ימים אלו חלף וכל זאת ללא בקשה להארכת מועד, לכן בכך מספיק לדחות את הבקשה על הסף.

19. כונס הנכסים דוחה את טענות המערער לאי ידיעתו, המערער קיבל את כל המסמכים לידיו, מצורפים אישורי מסירה על ידי שליחים, התכתבויות, משלוח פקסים וכו' מתאריכים שונים לאורך כל תקופת הכינוס. כמו כן, טוען הכונס כי ערך ברור עם משיבים 3-5 ולטענתם הם בקשר רציף עם אביהם, היינו, המערער היה מיודע לגבי הליכי כינוס ומכר.

20. המערער טוען טענות סותרות, לא מציין מתי לשיטתו למד אודות המכר, בתחילה מציין כי קיבל רק שתי החלטות בתיק ההוצל"פ, בהמשך טוען שקיבל רק אחת, טוען שלא ניתנה לו הזדמנות להביע את דעתו באמצעות חוות דעת שמאי ומנגד לא הציג שום חוות דעת מטעמו, טוען שלא ידע ובאותה נשימה גם לא הבין את הסכם המכר, שהרי אלו טענות סותרות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

21. הסיבה הנעוצה לתמורה של 167,000 ₪ היא כי הנכס נחשב כ"דירה תפוסה" עקב צו בית הדין הרבני משנת 2000, לאשת המערער זכות למדור ספציפי עד סוף חייה. לא בוצעה התמחרות כיוון שבמצב המשפטי הנוכחי, ובנסיבות אלו המחיר שהיה מתקבל מרכוש חיצוני במסגרת התמחרות היה נמוך בהרבה וזאת בהתייחס לעלויות פרסום והתמחרות.

22. הליכי מכר אושרו על ידי כבוד הרשמת, המערער לא התנגד וזכויות הרוכשים בנכס הועברו, פנייתו של המערער כעת, בדיעבד, אחרי פטירת אשתו לא משה דבר מהעובדה שבזמן מכירת הדרה מצבה המשפטי היה סבוך.

23. דוחה את טענות המערער לעושק, טעות והטעייה, המערער מעלה טענות סותרות כגון לא ידע ולא הבין את ההסכם, אם לא ידע הכיצד הוטעה? יתרה מכך, אין זכר לטענות אלו בתצהירו של המערער אשר הוגש עם הבקשה לכב' הרשמת. דוחה את הטענה כי הוטעה על ידי כונס הנכסים אשר היה "ער למצבו הבריאותי של המבקש". עוד טוען שעשה כל שביכולתו למקסם את תקבול ממכירת הדירה.

24. המערער לא הציג חוות דעת של שמאי מטעמו ולכן לא ברור על מה מלין, מתנגד להרחבת החזית בטענת המערער בערעור, שלפתע טוען כי מסתמך על חוות דעת של שמאי נוכחי (להלן: "חוות דעת של השמאי") וכן לא יתכן שמקבל חלקים בלבד מחוות הדעת.

ה. דיון והכרעה

25. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטה של הרשמת הנכבדה, באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך אין ליתן רשות ערעור.

26. מועד הגשת הערעור על החלטות מ 09.01.11, 06.02.11 ו- 15.01.12 חלף לפי סעיף 80(ב) לחוק ותקנה 119(ה) ועל החלטות אלו לא ניתן לערער, לכן הדיון יהיו ביחס להחלטה נשואת הערעור מתאריך 20.09.12 הא ותו לא.

27. ראשית אציין כי הערעור הוגש באיחור מבלי שהוגשה מטעמו בקשה להארכת מועד, והוגש כערעור בזכות לפי סעיף 58 לחוק. אין סיבה או ראיה להפעיל את סעיף 58 לחוק. סעיף זה מתייחס לפיצוי שיש על הכונס לשלם במידה ולא מילא חובה מחובותיו ולא בכך עסקינן, לא מבקש המערער פיצוי בפני ולא ביקש פיצוי בבקשתו ומן הראוי להבדיל בין החלטה לביטול מכר לבין בקשה מכוח סעיף 58 לחוק.

28. משכך, ערעור על החלטת רשם לדחות בקשה לביטול מכר, יהא ערעור ברשות ויוגש בתוך 20 ימים (ראה סעיף 80(ב) לחוק וכן תקנה 119(ה) לתקנות הוצל"פ). בהתאם לאמור, דינו של הערעור להידחות ולו מהטעם שהוגש באיחור מבלי שהוגשה בצידו בקשה להארכת מועד והוגש בזכות במקום ברשות.

29. ואולם, וכפי שכבר ציינתי לעיל, דינו של הערעור להידחות אף לגופו של עניין.

30. לא מצאתי בבקשה נימוקים ממשיים מדוע יש לבטל את המכר, טענות המערער, רבות הן, נטענות בעלמא ללא שום ביסוס ראייתי, לא מצאתי לנכון להידרש לכולן. כמו כן, לאחר הפרדת המוץ מן הבר, הטענות לגופו של עניין העומדות בבסיס הערעור הן טענות המערער לאי ידיעת מינוי הכונס והליכי המכר, שווי תמורה לא ראלי כתוצאה מקנוניה בין הרוכשים לבין כונס הנכסים וטענת חוסר אחריות של כונס הנכסים.

31. טוען המערער שלא יתקבל על הדעת שהאיחור בין מועד עריכת תצהירו 07.06.12 לבין מועד הגשת הבקשה 18.07.12 ימנע ממנו את יומו בבית המשפט. למען הבהירות, ההחלטה בדבר אישור המכר ארעה ב 06.02.12, הבקשה לביטול החלטה זו הוגשה ב 18.07.12, חודשים לאחר המועד הקבוע בחוק. במקרה דנן, היה על המערער לפעול ללא ליאות לנוכח פרק הזמן שעבר ממתן ההחלטה ולא להתמהמה ולהתאחר בעוד חמישה שבועות, יתרה מכך, דנה כב' הרשמת בבקשה לגופה, למרות שבקשתו הוגשה לאחר חמישה חודשים.

32. טוען המערער שכב' הרשמת לא נתנה דעתה לטענותיו המשפטיות מחוק החוזים כגון טעות, הטעייה ועושק, אין לי אלא להצטרף לדברי הרשמת המלומדת, הטענות נטענו בעלמא, חסרות שחר הן, אינן נתמכות בתצהיר ואין להן שום ביסוס ראייתי בהיותן טענות הדרושות הוכחה, מוטב היה לו לא היה מעלה אותן כלל. יתרה מכך, טוען טענות סותרות, מחד, לא ידע על הסכם המכר ולא חתום עליו, מנגד, טוען שלא הבין אותו והיה מצוי במצוקה נפשית, די באלו כדי לדחות את טענותיו.

ו. טענת אי הידיעה

33. טוען המערער שלא ידע על מיני הכונס והליכי מכר ובכלל לא היה מודע למרבית ההחלטות אשר ניתנו בתיק, דא עקא, כונס הנכסים הציג שלל מסמכים השוליים מכל יסוד את אי הידיעה לה טוען המערער. הוצגו אישורי מסירה והוצגו הצהרות שליחי הדואר אשר מציינות כי המערער סרב לפתוח את הדלת וסרב לקבל את המסמכים.

34. כב' הרשמת העדיפה את גרסתו של כונס הנכסים וכך גם אני. ראשית דבר, פרטי בא כוחו של המערער, עו"ד זיו בייטל, מעודכנים במערכת ההוצל"פ, משכך, כל החלטה בתיק נשלחת באופן אוטומטי ע"י מערכת ההוצל"פ לחייב. יתרה מכך, כונס הנכסים המציא אישורי מסירה בגין ההחלטות הנטענות אשר לשיטת המערער לא קיבל. במצב דברים זה אין בידי לקבל את טענות המערער כי לא היה מודע להליכים והיה צורך לקיים דיון ולזמן את הצדדים.

35. הציג כונס הנכסים מסמכים אשר מתייחסים לאישורי מסירה, התכתבויות בפקס ושליחות באמצעות שליח לידי המערער בתאריכים שונים בשנים 2009-2011.

(04.01.09, 07.01.09, 03.02.09, 01.08.10, 26.05.09, 01.08.10, 16.08.10 ו-13.01.11).

36. אין עוררין כי המערער ידע על מינוי כונס הנכסים מ 13.12.08, צרף כונס הנכסים מכתב בדואר רשום מ 04.01.09 אשר נשלח למערער לגבי מינוי כונס הנכסים, ב 07.01.09 הדביק שליח על דלת המערער מדבקה לגבי דבר דואר (לאחר שבשני הביקורים הקודמים לא עלה בידו להשיג את המערער), יתרה מכך, צורף אישור מסירה ביד בתאריך 16.08.10 לידי המערער בדבר דו"ח כונס הנכסים מ 26.07.10, ובכך נשמטה הקרקע לטענת אי הידיעה של המערער. (ראה נספח א, ב, ולתיק המוצגים של המשיב).

37. יתרה מכך, מצורף תצהירו של עובד רשות הדואר מתאריך 13.01.11, המערער סרב לקבל את דבר הדואר ולחתום, אומתו הפרטים בנוכחות שכנו ודבר הדואר הושאר במקום, המדובר בבקשה הכונס לאישור מכר ובקשת תגובה של החייב (ראה נספח ז לתיק מוצגים של המשיב), לכן אין בידי לקבל את טענת המערער שההחלטה לאישור המכר ניתנה במעמד צד אחד ועל כן היה מקום לזמנו לדיון, עם סירובו לקבל את המסמכים אין לו להלין אלא על עצמו.

38. כן סרב המערער לפתוח את דלת ביתו לשליח נוסף אשר שם פעמיו לביתו ב 03.03.11, מדובר במכתב מאת כונס הנכסים המבקש מהמערער להגיע למשרדו לחתום על טפסים כדי לקבל פטור ממס שבח, המסמכים הושארו במקום לאחר שאומתו הפרטים עם שכנו של המערער (ראה נספח ח לתיק מוצגים של המשיב). אולם המערער לא הסכים להגיע, כונס הנכסים נאלץ לחתום וכתוצאה מכך הופקה שומה גבוהה על סך 69,104 ₪, בפעולתו זו, ניסה המערער לסכל את הליכי המכר שעיננו רואות כי היה מודע גם מודע להם.

39. מכל האמור לעיל, סבור אני כי המערער קיבל את ההחלטות בתיק ההוצל"פ, ידע על הליכי הכינוס וידע על מכר הדירה, אני דוחה מכל את טענת המערער שנודע לו לגבי מינוי הכונס ומכר את הדירה רק עקב פטירתה של אשתו.

ז. טענת קנוניה ושווי ראלי של הדירה

40. המערער תולה יהבו בכל פשרת ה"קנוניה" נגדו בזהות הרוכשים, אשר לשיטתו פעלו בשיתוף פעולה עם אשתו, שני צדדים אשר עימם נמצא בסכסוך, הממכר לשיטתו היה כדי להגן על אימם, לשיטתו די בעובדה זו כדי שכונס הנכסים לא ימכור להם את הנכס. אני דוחה מכל את טענות המערער הנטענות ללא ביסוס.

41. אין זהות הרוכשים רלוואנטיות לעניין מכירת הדירה, שכן מטרתו של כונס הנכסים היא למקסם את תמורת הנכס והא לראיה, הכונס הוא זה שפעל להפחתת שומת מס שבר על הנכס כדי למקסם את תקבול המכירה האפשרי בקופת ההוצל"פ, (הפחתה של 50,000 ₪) וזאת בניגוד למערער שסרב לקבל את המסמכים אשר הוגשו לו ע"י שליח.

42. מלין המערער כי חלקו בדירה נמכר תמורת "נזיד עדשים", תומך הוא את טענתו בכך שנסמך על עסקאות בסביבה שהוצגו בחוות דעתו של השמאי, מפנה לסעיף 9.7 בחוות הדעת, המתייחס לדירה שנמכרה ברחוב סמוך (רח' הרצל), בת 3 חדרים ובקומה שלישית (בדומה לנכס), תמורה בסך 950,000 ₪, חצי מהסכום הינו 475,000 ₪, ואילו חלקו של המערער בדירה לא עולה על 180,000 ש"ח (מחצית מהשווי).

43. תמוה בעיני על מה מלין המערער, שכן, בה בטרוניה לגבי מכיר הדירה, ביודעו שהיא "תפוסה", לא הוצגה הערכת שמאי מטעמו לבסס שווי גבוה יותר, ולא ייתכן כי משנה את עמדתו לעניין חוות דעתו של השמאי לפי התוצאה אליה חותר, פעם מקבלה ופעם לא. כמו כן, מציין המערער כי אילו הייתה מוצעת הדירה להתמכרות הייתה נמכרת "בתנאי שוק סבירים", האמנם? שומה היה עליו לבסס מילים פורחות אלו בתשתית עובדתית.

ח. טענת חוסר אחריות של כונס הנכסים

44. טוען המערער שכונס הנכסים גרם לו להפסד ולא פעל למען האינטרס שלו, הנה כי כן עיננו רואות צרף המערער את פניית כונס הנכסים לעו"ד שטורך, בה כוחה של אביבה שניידרמן (אשת המערער) לשיפור הצעת המחיר הנוכחית בסך 130,000 ₪ ולקרבה ככל שניתן להערכת השמאי, 180,000 ₪. (נספח ה לתיק מוצגים של המערער).

45. לא יתקבל על הדעת כי המערער יבוא בטרוניה לכונס הנכסים לאחר חודשים רבים מביצוע המכר בטענת שווא של אי הידיעה, אשר מסתברת כלא נכונה, שעה שבעצמו מציג נתונים לכך שכונס הנכסים פעל ללא ליאות למקסם את שווי הנכס. כונס הנכסים פעם אחר פעם ניסה ליצור קשר עם המערער או עם בא כוחו וידע אותו לגבי ההחלטות בתיק מיניו ומכר הדירה. מכל האמור, אני דוחה את טענתו כי הכונס לא פעל לאינטרס של המערער.

46. בסיום דברי אציין את החומרה הרבה שבה אני רואה את טענות המערער, בסעיף 19 לכתב הערעור טוען המערער: ברור הוא כי התנהלותם של המשיבים הינה דוגמא מובהקת לשימוש רע בהליכי בית משפט, תוך ניצול העדרו של המערער בהליכי בית משפט וביצוע מחטף פסק דין הזועק לשמיים". מקום שמועלות טענות קשות כלפי כונס הנכסים, שומה על הטוען לכך לבסס את טענותיו ולו בראשית ראיה, בעניינו, לא הוכיח המערער טענה מטענותיו, נהפוך הוא, המערער ידע גם ידע על הליכי הכינוס, ורק כעת החליט לפעול בהעלותו כל טענה אפשרית בדבר ביטול המכר, שעה שלא פעל כך במועד הרלוונטי ואין לו להלין אלא על עצמו. כונס הנכסים פעל ככל שיכל למקסום התמורה שתתקבל ממכירת הדירה במצבה הנוכחי, פעילותו תקינה.

ט. סיכום

47. אשר על כן, ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני מורה בזאת על דחיית הבקשה ליתן רשות ערעור. החלטתה של הרשמת המלומדת הינה מפורטת ומנומקת כדבעי, קביעותיה מבוססות על המסמכים אשר הוצגו בפניה ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בה.

48. המערער ישלם למשיב-כונס הנכסים הוצאות בסך 5,000 ₪, המזכירות תעביר לכונס הנכסים את הפיקדון על סך 5,000 ₪ שהופקד ע"פ החלטתי מיום 17.10.12, על חשבון ההוצאות שנפסקו.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ג, 01 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.