הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים, בראי כל המצוי בתיק, לרבות עדות התובעת בק.מ.

התובעת- ילידת 15/1/50. תאונה מיום 20/3/12. הייתה כבת 62. כיום כבת 64.5. חצתה כביש במקום לא מסומן כדי להגיע לסניף דואר שמול ביתה ונפגעה מגבשושית בכביש. שברים (בעצם ירך ימין ובברך ימין), ניתוחים, אשפוז ולאחר מכן שיקום- עד ליום 29/6/12. השתחררה לביתה עם הזקקות לקבים/הליכון לסירוגין.

מומחה התובעת ד"ר קמחין העריך כי נכותה הינה בשיעור של 30% במפרק הירך, ו- 15% בברך. כן העריך נ"ז : 100% למשך 3 ח' ו- 50% למשך כ- 9 ח' נוספים. מומחה הנתבעת ד"ר קליר סבור שחל שיפור מאז בדיקת מומחה התובעת והעריך כי נכותה הינה בשיעור של 15% בעצם הירך, לאחר איחוי של השבר ו- 5% בברך למרות תוצאה ניתוחית טובה. לנוכח הפער בין חוו"ד- מיניתי מומחה מטעם בית המשפט. הצדדים הסכימו על הגשת תחשיבי נזק וקבלת הצעה בטרם מימוש המינוי.

עובר לתאונה והחל משנת 2007 לא עבדה. רקע רפואי. מוכרת בנ"כ כסובלת מיל"ד, סכרת והפרעה דכאונית, המטופלות תרופתית, מקבלת קצבת נ"כ.

אין כל אינדיקציה לצורך בהתאמת דיור והדרישה בפריט זה הינה סתמית ולא מבוססת. בנושא עזרת הזולת- יש לקבל כי נזקקה ותזדקק לעזרה מסויימת מעבר לנדרש/לניתן ברגיל בהתחשב בנתוניה האישיים. קיבלה עזרה תק' מסויימת דרך מל"ל שלדבריה בק.מ הופסקה. אין ראיה להעסקת עזרה בשכר, אם כי טוענת שמעסיקה עזרה פעם בשבוע והיקף זה אינו בלתי סביר.

נתתי כאמור את הדעת לכל אשר לפני. מבלי שאבקש לפגוע חלילה, תחשיבי הנזק שהוגשו, בעיקר של התובעת- אינם ריאליים, בכל הנוגע להערכת נזקה של התובעת, בהתחשב בנתוני הרקע שלה.

מעבר לכך- אני מוצאת ששאלת החבות אינה פשוטה כלל ועיקר. התובעת בחרה לחצות כביש במקום שאינו מעבר מוסדר. מדובר ב"קיצור דרך" שבחרה לעשות, באיזור המוכר לה היטב, מול ביתה, כשלרשותה עבר מעבר חניה זמין ולא רחוק. נטען מפיה כי "אני כל פעם עוברת שם מאותו מקום, כולם עוברים משם. לא ראיתי את הבטון הזה. אני גרה שם משנת 1996, ואף פעם לא ראיתי את הבטון הזה". ב"כ התובעת ציין מפיה כי "בדרך כלל חונים שם רכבים אנכית. כך שמעתי מפיה", כ"הסבר" מדוע לכאורה לא ראתה את המפגע כשירדה לכביש. על פניו- בשלב זה, איני סבורה שיש בכך כדי להקהות את אחריותה/אשמה התורם של התובעת לאשר אונה לה, עם כל הצער והאמפתיה למצבה.

שקלתי ושקללתי את כל הנ"ל ועוד.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את נזקה של התובעת, לצרכי פשרה, אחרי שקלול משמעותי של בעיית חבות לכאורה שלהבנתי אין להתעלם ממנה כבר עתה ומוטב שעתה, בסך של 41,400 ₪. נטו.

הצעתי אינה מחייבת אף את בית-המשפט. אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי לאפשר קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובעת, עד לא יאוחר מיום 15/9/14. תשובת התובעת לנתבעות תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 6/7/14. ב"כ הנתבעת ישיב (ישירות לב"כ התובעת) עד ליום 10/9/14.

נא להמנע מהודעות ביניים לתיק. בהצלחה.

בהעדר הסדר- יפעלו הצדדים למימוש מינוי המומחה, ללא דיחוי, לרבות תשלום שכרו, משלוח מסמכים, תיאום בדיקה. כל זאת- גם במהלך הפגרה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובעת יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.