1. העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לבקשה לביצוע שטר כנגדה.
2. השטר אשר הוגש לביצוע ,המחאה מס' 183 ע"ס 25,000 ₪, עשויה לפקודת התובעת כנפרעת, מועד פירעונה 20.7.2012.
3. הנתבעת התנגדה לבקשה לביצוע השטר, טענה כי השטר חולץ ממנה על ידי צד ג' (מר שמעון עמר) והוצא מידיה במרמה, כאשר ההמחאה חתומה ללא ציון מועד פירעון, סכום או שם הנפרע (בהתנגדות נטען שהחתימה אינה חתימת הנתבעת, היא חזרה בה מטענה זאת במסגרת הדיון אשר התקיים בפני), ונמסר לתובעת, שהינה צד קרוב לשטר, תוך הפרת התחייבות צד ג' כלפיה, ומבלי שהתובעת נתנה לנתבעת כל תמורה שהיא.
4. הנתבעת מציינת כי לאחר שהתברר לה שצד ג' הנ"ל לקח ממנה המחאות ולא הזמין כל סחורה, ביטלה את כל ההמחאות אשר נמסרו לו, לרבות ההמחאה נשוא הליך זה.
5. הנתבעת טענה כי זכותה של התובעת בשטר הינה פגומה, הן בשל היעדר משלוח הודעת חילול, והן בשל קבלת השטר בנסיבות מפוקפקות בחוסר תום לב וללא מתן תמורה בעד השטר.
6. ביום 17.10.2012 הוריתי לתובעת להשיב להתנגדות בתוך 30 ימים מאותו מועד, תוך שהובעה העמדה כי יכול ומוצדק להעביר התובענה לפסים של סדר דין מהיר לאור היות הצדדים, צדדים קרובים לשטר.
7. התובעת הגישה בקשה אחת למתן ארכה להגשת התגובה בהקשר זה, ביום 19.11.2012, אולם מאז ועד הדיון אשר נתקיים בפני, לא נמסרה תגובתה של התובעת, לא בהקשר של התמורה אשר ניתנה מול השטר, ולא בהקשר של סדר הדין הנכון.
8. ההתנגדות נדונה בפני ביום 23.4.2014, ובסיומה הוסכם על הצדדים כי תינתן להם שהות לניהול מו"מ, וככל שלא תימסר הודעה הסכימו למתן החלטה על בסיס כתבי הטענות ופרוטוקול הדיון, ללא צורך בסיכומי טענות.
9. לגישתי, הואיל ומדובר במערכת יחסים של צדדים קרובים לשטר, הרי שטענת כשלון התמורה יכולה לשמש כהגנה בפני התביעה השטרית, על אחת כמה וכמה שהתובעת לא השיבה להתנגדות ולא פירטה התמורה אשר ניתנה בעד הסכום הנקוב בהמחאה, או את נסיבות קבלת ההמחאה שלא מידי הנתבעת (כעושת השטר) אלא מידי צד ג'.
10. לעמדתי , הואיל ומדובר בצדדים קרובים לשטר, לא ניתן לנתק את מערכת היחסים מאותו צד ג' אשר נטען שמסר את השטר לתובעת, וכאשר מדובר בצדדים קרובים לשטר, ממילא ניתן, לראות בשטר כחוזה, או כחלק מהמערכת החוזית.
11. ראה לעניין זה, ההלכה הידועה בעניין דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, שם נפסק :

"בפרשה שלפנינו העותר והמשיבים הם צדדים קרובים. כל הגנה העומדת למשיבים כנגד זכות העותר על-פי עיסקת היסוד (ההסכם השני) עומדת להם גם כנגד התביעה השטרית. על-כן רשאים המשיבים לטעון, כנגד החבות על-פי השטר...

...אכן, שטר הוא מותנה כאשר חזותו מעידה עליו כי חבותו של העושה היא מותנית. כאשר נקבע בשטר כי התמורה נתקבלה בהתאם לחוזה פלוני, אין לפרש זאת כהתניית החבות על-פי השטר לקיום תנאי החוזה. הפרשנות של הוראה כזו אינה אלא זו שהעושה מציין את הטעם לעשיית השטר. קביעה כזו אינה פוגמת בשטר. אך כאמור, לאור המסקנה שאליה הגיע בית-המשפט העליון, אין לנו צורך לבחון מחדש שאלה זו. כמו כן אין לי צורך לבחון השאלה באשר לדרכי הפרשנות של לשון השטר. אף כאן יש להבחין בין צדדים קרובים לצדדים רחוקים. בכל הנוגע לצדדים קרובים, יחולו על פרשנות השטר הדינים הרגילים של פרשנות חוזה..."

1. לאור האמור, הנתבעת הציגה הגנה אפשרית בפני התובענה, ובנסיבות אלה אני מורה על קבלת ההתנגדות והעברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר.
2. המזכירות תנתב התובענה בהתאם.

ניתנה היום, כ"ז אייר תשע"ד, 27 מאי 2014, בהעדר הצדדים.