בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה ביום 16/10/12 למשך 30 ימים.

1. לפי כתב האישום בתאריך 16/10/12 בשעה 07:40 בכביש 90 צומד חמדיה לכיוון דרום, נהג המבקש במשאית ועקף משאית פולטריילר כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.
2. ב"כ המבקש טען כי השוטר לא יכול היה להבחין בביצוע העבירה, כיוון שבינו לבין המשאית בה נהג המבקש היה מרחק גדול, בין רכבו של השוטר לרכב המבקש נסעו מספר כלי רכב ולמשאית היה מתקן החוסם את שדה הראיה כך שהשוטר לא יכול היה לראות רכב שמגיע ממול. לדבריו, המבקש אכן ביצע עקיפה, אולם המשאית אותה עקף היתה בשול במצב עצירה ובזמן העקיפה המבקש נשאר בנתיב נסיעתו ולא חרג לנתיב הנגדי. הסנגור הוסיף כי הרכב שנסע ממול לא הגיב ולא ירד מהכביש לשול. ב"כ המבקש הפנה לעברו התעבורתי של המבקש שלטעמו אינו מכביד וציין כי פסילתו תזיק למבקש, העובד כנהג ותלוי ברישיונו לפרנסתו ולפרנסת משפחתו.
3. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הפנתה לתיק החקירה וטענה לקיומן של ראיות לכאורה כשהיא מפנה לחומר הראיות לפיו רכבו של המבקש לרכבו של השוטר לא היו כלי רכב. לטענתה, מסוכנות המבקש נלמדת ממהות העבירה, נסיבותיה ועברו התעבורתי של המבקש.

1. לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום, אולם עוצמת הראיות נמוכה:

על פי מזכר שערך השוטר רהב עטיה, נסע השוטר אחרי המשאית בה נהג המבקש, בעיקול ובמקום ללא שדה ראיה מספק, המבקש "יצא לעקיפה תוך גרימת סכנה לנהג הפולטריילר שאותו עקף וגם סכנה לרכב פרטי שבא מולו" ורכב לבן שבא ממול נאלץ לברוח לשוליים.

השוטר אינו מציין כי שמר על קשר עין רצוף עם רכב המבקש מעת ביצוע העבירה ועד לעצירתו, אולם השוטר מציין במזכר כי נסע אחרי המשאית במהלך העקיפה וכי עם סיום העקיפה עיכב את המבקש. עוד רשם השוטר את פרטי המשאית, שהנם ייחודיים. מן הנסיבות המתוארות במזכר, כאמור, ניתן ללמוד כי נשמר קשר עין רצוף עם המבקש מעת שעקף ועד לעיכובו.

עם זאת, השוטר אינו מציין במזכרו אם המבקש עבר לנתיב הנגדי בעת העקיפה או שנותר בנתיב נסיעתו, אין במזכר התייחסות לשאלה אם המשאית הנעקפת היתה בנסיעה או בעצירה והאם המשאית הנעקפת היתה על נתיב נסיעת המבקש או בשול.

בהעדר מידע אודות מיקום כלי הרכב המעורבים במהלך העקיפה, אין ראיה לכאורה לעיגון מסקנת השוטר לפיה היוותה העקיפה סיכון למשאית הנעקפת ולרכב הפרטי הלבן שבא ממול.

החסר האמור במזכרו של השוטר, עד הראיה היחיד לאירוע, תופס משנה חשיבות נוכח טענת ההגנה של המבקש שעלתה בבקשה דנן ולפיה המבקש עקף את המשאית האחרת, אולם לא חרג לשם כך מנתיב נסיעתו, שכן המשאית הנעקפת היתה בעצירה על השול.

העובדה שהעקיפה בוצעה בעיקול ובשדה ראייה לקוי, אין בה כדי להשלים את החסר בראיותיה הלכאוריות של התביעה, שכן היה ולא עבר המבקש תוך כדי העקיפה אל נתיב הנסיעה הנגדי, אין רלבנטיות לנתוני הכביש כאמור.

ב"כ המבקש טען כי השוטר לא יכול היה להבחין בביצוע העבירה, שכן בין רכב השיטור לבין משאית המבקש היו מספר כלי רכב שהיוו הפרעה לשדה הראיה ומשום שמשאיתו של המבקש הסתירה לשוטר את כלי הרכב שבאו ממול. ממזכרו של השוטר עולה ההיפך מן הנטען: השוטר הסביר במזכרו כי נסע אחרי המשאית כל העת וכי ראה את כל מהלך האירוע, לרבות את הרכב הפרטי הלבן שבא ממול וברח לשוליים בבהלה. מחלוקת זו בין גרסאות הצדדים מקומה להתברר במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב מקדמי זה בו בוחן בית המשפט קיומן של ראיות לכאורה בלבד. במסגרת התיק העיקרי אפשר שתתברר נקודה נוספת שלא צוינה במזכרו של השוטר הנוגעת לסוג רכב השיטור בו נהג הוא עצמו, סוגיה שרלבנטית לבירור טענת המבקש בדבר שדה הראייה של השוטר.

1. המבקש נוהג משנת 1998 ולחובתו 31 הרשעות קודמות, האחרונות שבהן משנה זו, אולם אין בעברו של המבקש עבירה דומה לעבירה המיוחסת לו בכתב האישום או עבירה אחרת המשקפת מסוכנות יתרה לשלום המשתמשים בדרך.
2. ב"כ המבקש הביא בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות של הנאשם שמתפרנס מעבודתו כנהג, מצבו הכלכלי קשה והוא תומך בהוריו.

בהתחשב בחומרת העבירה דנן, בראי עוצמתן הנמוכה של הראיות לכאורה, ובשים לב לעברו של המבקש ולנסיבותיו האישיות, הנני מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית ומעמידה אותה על 10 ימים מיום הפקדת רישיון הנהיגה בידי הקצין, קרי: מיום 16/10/12.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ט' חשון תשע"ג, 25 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.