<#2#>

נוכחים:

מטעם המבקשת: רס"ב עבד זועבי

מטעם החשוד: הובא וע"י ב"כ עו"ד אמיר מרג'ייה

פרוטוקול

ב"כ המבקשת, לאחר שהוזהר כחוק לומר אמת: חוזר על הבקשה. מגיש את תיק החקירה ודו"ח סודי.

דו"ח סודי מתקבל ומסומן מ/1.

ב"כ החשוד: לאור אופי העבירה, אבקש לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, למעט אחיו של החשוד, ולהטיל צו איסור פרסום על שמות המעורבים בפרשה.

ב"כ המבקשת: משאיר לשיקול דעת בית המשפט את הבקשה לדיון בדלתיים סגורות אך מתנגד לבקשה לאיסור פרסום שמות המעורבים בפרשה.

<#5#>

החלטה

לאור אופי העבירות בהן חשוד החשוד, אני מורה כי הדיון יתנהל בדלתיים סגורות.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"ג, 20/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המבקשת משיב לשאלות ב"כ החשוד:

ש: כתוב בבקשה שבתאריך 18.10.12, בסביבות השעה 20:30 או בסמוך לכך, המתלוננת הייתה בביתו של החשוד. נכחו במקום עוד אנשים, לפי דברי המתלונן?

ת: בשלב מסוים כן, אבל כשקרה המקרה החשוד והמתלוננת היו לבד.

ש: המתלוננת מסרה שהיו עוד אנשים קודם לאירוע, מיהם?

ת: מדובר בבחורה אחת שהינה בתו של החשוד.

ש: היא נשארה לבד עם החשוד בבית?

ת: כן.

ש: כמה זמן הם היו לבד?

ת: כמה דקות. לאחר מכן היא התכוונה לצאת ואז קרה מה שקרה.

ש: כמה זמן האירוע המיני נמשך, לפי דברי המתלוננת?

ת: כמה דקות.

ש: האם המתלוננת מסרה איפה הייתה בתו של החשוד?

ת: היא לא הייתה בבית, היא יצאה.

ש: בתו של החשוד נחקרה?

ת: כן.

ש: היא שללה או אימתה את זה שהיא יצאה מהבית?

ת: אני לא אחשוף מה היא אמרה.

ש: האם נכון שהמתלוננת בעצם מסרה שהיא יצאה מהבית יחד עם בתו של החשוד?

ת: לא.

ש: האם המתלוננת, כשיצאה מהבית, על פי דבריה, היו לה סימנים כלשהם של אלימות, למשל קרעים בבגדים?

ת: על מנת לא לפגוע בחקירה לא אחשוף פרטים מחקירתה.

ש: אתה אומר בבקשתך שהיה ניצול של מחלת נפש. רשום בבקשה שהמתלוננת הסכימה לאירוע המיני, ז"א שהיא לא בדיוק התנגדה ולא הופעל נגדה כוח.

ת: לא נכון בכלל. לא הבנת.

ש: לא הייתה הסכמה לאירוע המיני?

ת: לא.

ש: היו סימני אלימות על גופה של המתלוננת? ירד לה דם?

ת: אמרתי לך, על מנת לא לפגוע בחקירה לא אחשוף פרטים.

ש: מדובר בשאלה שקשורה במהות הבקשה, כאשר המשטרה מייחסת לחשוד כי ניצל מחלת נפש. יש לבחון האם התקיימו יסודות עבירת ניצול מחלת של המתלוננת, או שמא מדובר בעבירת אונס של המתלוננת.

ת: זה עלול לחבל בחקירה. אני יכול להרגיע אותך ולהגיד לך שהאירוע היה גם וגם – בניגוד לרצונה של המתלוננת וניצול מחלתה. לא הייתה הסכמה.

ש: האם המתלוננת נזקקה לטיפול רפואי בגין מכות?

ת: היא קיבלה טיפול רפואי, יש תיעוד רפואי על כך.

ש: הטיפול היה קשור בהיבט הנפשי של המתלוננת או בהיבט המיני? באיזו מחלקה היא טופלה?

ת: היא טופלה בבית החולים העמק, נעשו לה הבדיקות הדרושות במקרים כאלה ויש תיעוד על כך.

ש: המתלוננת מסרה באיזה מקום היה האירוע בבית?

ת: היא מסרה עדות מפורטת.

ש: היא מסרה מיקום מדויק או כללי?

ת: מדויק.

ש: היא מסרה את האופן שבו היא הגיעה למצב שבו היא מקיימת יחסים?

ת: אתה נכנס לזה יותר מדי. אנחנו בשלב של הארכת מעצר והחקירה בראשיתה. אתה שואל שאלות כאילו הוגשה כבר הצהרת תובע או כתב אישום. חשיפת פרטים כאלה עלולה לחבל בחקירה.

ש: האם נחקרו אירועים קודמים של היכרות בין המתלוננת לחשוד?

ת: אנחנו נעשה כל מה שצריך.

ש: זה לא נבדק?

ת: טרם.

ש: אתה רושם בבקשתך שאתה חושש משיבוש הליכי חקירה. האם יש לך בתיק עדות כלשהי, לפיה אחד העדים מסר שנתבקש לא לומר אמת במשטרה?

ת: נמסר רק שהייתה השפעה. אנחנו סבורים שמטבעה של חקירה שלא הסתיימה, החשש משיבוש קיים.

ש: האם המתלוננת הייתה בשיחות עם אנשים שהשפיעו עליה להגיש תלונה?

ת: לא אמרתי דבר כזה. זה לא נכון.

ש: מי ליווה את המתלוננת למשטרה?

ת: לא אענה על השאלה הזאת.

ש: יש לך את הפרטים של מי שליווה אותה?

ת: כן.

ש: נחקר?

ת: טרם.

ש: אתה מייחס לחשוד מסוכנות לציבור, האם נכון שהחשוד שיתף פעולה בחקירתו והתלווה למשטרה?

ת: הוא שיתף פעולה אבל זה לא קשור. המסוכנות נובעת מהמעשה עצמו ומהעבר של החשוד.

ש: מדוע החשוד נעצר רק ב-19.10.12 בשעה 21:20, כשהאירוע היה יום קודם לכן?

ת: התלונה הוגשה ב-19 והמעצר של החשוד בוצע מספר שעות לאחר מכן.

ש: לגבי פעולות החקירה, אתה מבקש להאריך את המעצר לצורך ביצוע פעולות חקירה. בכמה מדובר?

ת: 12.

ש: כמה מתוכן הן חקירת עדים שהחשוד יכול להשפיע עליהם?

ת: כל הפעולות דורשות השארתו של החשוד במעצר. רוב הפעולות מהותיות.

ש: האם בוצע חיפוש בבית?

ת: לא אענה על השאלה.

ש: האם פעולות אובייקטיביות הסתיימו? ט"א, בדיקת ממצאים, דם, סימנים?

ת: תשובה על השאלה הזו תחבל בחקירה.

ב"כ המבקשת מסכם: חוזר על האמור בבקשה. מבקש להיעתר למלוא הימים. מדובר באירוע חמור, החקירה בעיצומה, אנחנו סבורים ששחרורו של החשוד, גם לחלופת מעצר, עלול לחבל קשות בחקירה, הן בדרך של השפעה על עדים והן בתיאום גרסאות, והן לסכן את ביטחון הציבור בכלל והמתלוננת בפרט.

ב"כ החשוד מסכם: לצורך הארכת מעצרו של החשוד, נקבע הליך שלצערי הרב אינו הוגן, זאת מאחר שלהגנה אין אפשרות לעיין בחומר הראיות ולבדוק את התיק על מנת להביא טיעון אמיתי בפני בית המשפט. אנחנו סומכים על בית המשפט לבדוק את התיק לעומק על מנת להתרשם מיסודות החשד המיוחסים לחשוד. עסקינן בזכות יסוד של החשוד, כבוד האדם וחירותו, שהיא ממעלה ראשונה בהוראות החוק.

כרגע מייחסים לחשוד חשדות סותרים: מצד אחד אומרים שיש שימוש בכוח והפעלת אלימות, מצד שני אומרים ניצול מחלת נפש. הדברים האלה לא יכולים לדור בכפיפה אחת. או שהיה ניצול של מחלת נפש ואז יש קשר סיבתי לאירוע המיני, או שהיה כאן שימוש בכוח ואז הקשר הסיבתי התקיים. אין כאן יסודות של הפעלת אלימות כלשהי או מסוכנות מבחינת החשוד. לא היה כאן אירוע אלים של תקיפה חמורה. בנסיבות העניין, אנו מתרשמים באירוע שהיה לאורך מספר דקות בלבד, אלא שהמתלוננת יצאה החוצה, ורק אחרי כמה שעות, שהיה לה זמן לדבר עם אנשים אחרים, היא החליטה להגיש תלונה. יש אדם שהשפיע עליה, חד משמעית. החוקר אמר שהגיע איתה אדם למשטרה והוא לא נחקר, אבל ברור שהוא השפיע עליה להגיש תלונה. אנחנו מכחישים את החשד נגד החשוד. הוא לא נגע במתלוננת כלל ועיקר, מדובר בעלילת שווא שאין לה שום בסיס במציאות בכלל. בית המשפט צריך לפקח על כך שחירותו של החשוד לא תישלל לחינם, ולכן השאלה הנשאלת היא אילו פעולות חקירה המשטרה מבקשת לעשות שיש בהן כדי להאריך את המעצר.

בנסיבות אלה, אבקש לצמצם ככל האפשר את תקופת המעצר, כאשר אני טוען שניתן גם עתה לשחרר את החשוד לחלופת מעצר, כאשר נוכח כאן אחיו של החשוד, מר חיים ממן, שלמעשה מוכן לפקח עליו באזור בית שאן, שם הוא מתגורר, והוא מוכן להיות איתו 24 שעות ביממה. במידה והחשוד ייצור קשר כלשהו עם מי מהמעורבים, אחיו מוכן להתחייב להודיע למשטרה מיידית. אבקש לשחרר את החשוד לחלופת המעצר, שיש בה לענות על צורכי החקירה ולא לפגוע בחירות החשוד.

הבקשה גם לוקה בפגם משפטי יסודי, החוקר מבקש 6 ימי מעצר לצורך חקירה, אך הדבר נוגד את הוראות חוק המעצרים, כשהמקסימום הוא 5 ימים.

<#3#>

החלטה

זוהי בקשה ראשונה להארכת מעצר החשוד בחשד לעבירה של בעילת אישה – ניצול מחלת נפש ליקוי שכלי.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה למעצר.

שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי החקירה או המשפט, להתחמקות מחקירה ומהליכי השפיטה, או יביא להעלמת ראיות ולהשפעה על עדים.

שוכנעתי כי קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונה של המתלוננת ו/או ביטחון הציבור.

שוכנעתי כי חלק מפעולות החקירה המפורטות במסמך מ/1, יש צורך לקיימן כשהחשוד נתון במעצר ולא ניתן לשחררו לחלופת מעצר.

בניגוד לטענת ב"כ החשוד, עילת המעצר הינה מסוכנות לציבור ושיבוש הליכי חקירה. לפיכך, אינני מוצאת כי נפל בבקשה פגם משפטי. יחד עם זאת, עיון בפעולות החקירה מצביע על כך כי אין צורך במעצרו של החשוד למלוא הימים, ודי במעצרו למספר ימים מועט יותר.

לאור אופי החשד ופעולות החקירה הנדרשות, אינני סבורה כי בשלב זה של הארכת מעצר ראשונה, ניתן יהיה להסתפק בחלופת מעצר.

לפיכך, אני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 22.10.12 בשעה 12:00.

קצין משטרה, ממונה בתחנה, רשאי לשחרר את החשוד במועד מוקדם יותר אם הסתיימה חקירתו.

מאחר שהמדובר בבקשת מעצר ראשונה, לאור אופי העבירה ומכיוון שב"כ החשוד טוען כי המדובר בעלילה, אני מורה כי בשלב זה יוטל צו איסור פרסום על פרטי האירוע והמעורבים. יחד עם זאת, וככל שתתבקש הארכת מעצר נוספת, וככל שב"כ החשוד יבקש כי פרטי האירוע לא יפורסמו גם ביום 22.10.12 והלאה, יגיש בקשה מסודרת אשר תועבר לתגובת המבקשת.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"ג, 20/10/2012 במעמד הנוכחים.