הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן ללא פירוט וללא הנמקה, כולל אפשרות דחיה או קבלה מלאה של התביעה, בדרך הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984.

חוות הדעת העריכה את הנזק שנגרם בסך 3,847 ₪. שכה"ט שנדרש עמד על סך 812 ₪, כולל מע"מ. הנתבעת שילמה סך של 650 ₪, כולל מע"מ.

מי שמעיין היטב, כמעט ברוב הפסיקה שניתנה על ידי בימ"ש זה, מגלה כי הרף המינימאלי הסביר הינו בסך כ- 800 ₪, כולל מע"מ, גם אם הנזק הוא נזק מינימאלי, כפי מקרנו זה, עם אפשרות שבית המשפט יעלה את הרף המינימאלי הנ"ל, במקרים מתאימים או לפי הנסיבות, כלפי מעלה.

להזכיר לצדדים, כי הנחיות המפקח על הביטוח בעניין שכ"ט שמאי, לפחות זו שניתנה ב- 19/4/99, ניתקה את הזיקה בין גובה הנזק שנגרם לנכס לבין שכ"ט שמאי (ראו סעיף 3 לאותה הנחיה).

ההפחתה של 162 ₪ במקרה זה, כאשר חברות הביטוח, אמורות כבר לדעת מהו הרף המינימאלי לשכ"ט סביר ולא היו אמורות לקזז סכום זה.

על כן, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסך של 162 ש"ח ובצירוף החזר אגרה בסך 365 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאות בא כוחו.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים.