<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד עליזה שירן

ב"כ המשיב 1 – עו"ד יזהר קונפורטי

ב"כ המשיב 2 – עו"ד סיון חיימוב

המשיבים – הובאו ע"י שב"ס

פרוטוקול

<#3#>

החלטה

1. בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.
2. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של התפרצות לבנין מגורים וגניבה , החזקת כלי פריצה, היזק לרכוש והסתייעות ברכב לביצוע פשע והכל בצוותא חדא.
3. על פי כתב האישום ביום 16.10.12 בשעה 01:00 לערך, הגיעו המשיבים לבנין מגורים העומד בפני אכלוס הדיירים בפ"ת (להלן: "הבנין"), כשעל ידיהם כפפות, על ראש אחד מהם כובע ועל פני האחר כיסוי ובחזקתם כלי פריצה. הם התפרצו ל-21 מחסנים העתידים לשרת את דיירי הבנין, גרמו נזק למנעוליהם וגנבו כלי עבודה שהינם רכושו של מנהל העבודה בבנין (להלן: "המנהל").
4. ב"כ המשיבים אישרו אמנם קיומה של תשתית ראייתית לכאורית ואולם טענו כי חל בה כרסום ובעיקר לנוכח אי בדיקת גרסתם של המשיבים, באשר למעשיהם במקום ואופן התנהלות השומרים כלפיהם, בשל אי איתור השומרים.

לאור כך טענו כי יש להורות על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר, אף טרם קבלת תסקיר מעצר בעניינם ולא כל שכן בעת שבעבירות רכוש שאינן מקימות עילת מעצר, עסקינן.

1. ב"כ המבקשת טען כי כלל ההשלכות בדבר אי בדיקת גרסתם של המשיבים ידונו במסגרת התיק העיקרי ואין בה כדי לכרסם בתשתית הראייתית הלכאורית, בשלב זה.

עוד טען ב"כ המבקשת כי לנוכח עברם הפלילי של המשיבים ובעיקר זה של המשיב 2, אין לשקול כל חלופת מעצר ועל כן אין להידרש לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר ודין המשיבים להיעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

הראיות לכאורה

1. מהודעתו של אחמד אלעסם עלה לכאורה כי שימש בשעות הלילה כשומר על הציוד שבבנין. לדבריו בעת שהוא ואחיו שהו בבנין סמוך, שמעו רעש והלכו לבחון מה פשר הדבר. אחיו נשאר להמתין מחוץ לבנין בעוד הוא נכנס לתוכו. באותה העת הבחין בשניים, האחד צעיר כבן 25 שנים, חבוש בכובע גרב ועוטה כפפות על ידו והשני כבן 40 שפניו מוסתרות בבד שעטה על פיו. ברשותם נמצאו סכין יפנית, מברג, ושני "פלייר פטנט". לדבריו מסרו לו השניים כי נכנסו דרך החלון, שברו שבע דלתות והורידו חלק מהציוד אל הקומה התחתונה של הבנין, על מנת להוציאו אל רכבם. כמו כן ביקש ממנו הצעיר מבין השניים שלא יזעיק את המשטרה כי הוא מפר מעצר בית.
2. אחיו של השומר, איברהים אלעסאם, תיאר לכאורה כי במהלך סיור שמירה שערכו, שמעו רעש של שבירת דלתות. אחיו שנכנס לתוך הבנין, קרא גם לו להגיע למקום ובאותה העת הבחין בשני בחורים, האחד חבוש בכובע שחור והשני עוטה על פניו בד המכסה את פיו ושניהם עוטים כפפות. ברשותם היתה סכין יפנית, מברג ושני מברגים שוודיים. עוד ציין כי השניים נכנסו לבנין דרך החלון, עלו למחסן הראשי פתחו אותו בכוח ולקחו משם ציוד וכן מפתחות של החדרים בבנין, שנתפסו בחזקתם.
3. עוד עלה לכאורה מתיק החקירה כי בבוקר המחרת הגיע לבנין המנהל, שהוזעק על ידי אחד השומרים. לדבריו הבחין כי צילינדרים של דלתות ב-21 מחסנים היו מפורקים וכן בכלי עבודה שהוצאו מהמחסן שבשימושו והורדו לקומת הקרקע.

בשיחה שערך המנהל עם החוקר יניב צוויג ציין בפניו כי הפורצים נכנסו דרך חלון הנמצא בקומת הקרקע .

1. בתיק החקירה מצויות תמונות של החפצים שנתפסו לכאורה בחזקת המשיבים: הכובע, מעטה הבד, שני זוגות כפפות וכלי הפריצה.

המשיבים שללו אמנם כי עטו על ידיהם את הכפפות ואולם המשיב 1 אישר כי עטה עליו את מעטה הבד ואילו המשיב 2 אישר כי הכובע שייך לו והיה בכך כדי לחזק לכאורה את גרסת השומרים.

אמת הדבר כי לא נערכה בדיקת ד.נ.א לאמת או להפריך את גרסתם של המשיבים, באשר לכפפות ואולם אין בכך כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת בשלב זה ועניין זה יבחן לאשורו בתיק העיקרי.

1. מחוות דעת מומחה שערך טכנאי המז"פ בועז אינדיג עלה כי כלי העבודה שנמצאו ברשות המשיבים יכולים לשמש ככלי פריצה. כמו כן צוין במפורש כי מכפתי הפטנט יכולים לשמש בין היתר לשבירתם של מנעולי צילינדר המותקנים בדלתות מבנים ולעקירתם, כפי שנעשה לכאורה באירוע הפריצה.
2. המשיב 1 טען בהודעתו כי הינם עוסקים באיסוף ברזל וחיפשו חפצי ברזל ליד הבנין. לפתע קרבו אליהם שלושה אנשים שברשותם סכינים יפניים ומברגים. את המברג הצמידו לגרונו ולזה של המשיב 2 את הסכין היפנית, הכניסו אותם לבנין ואמרו להם שארעה גניבה והזמינו למקום את המשטרה.
3. המשיב 2 ציין כי בעת ששהו מחוץ לבנין הגיעו 3 שומרים ושאלו לפשר מעשיהם במקום. משציינו בפניהם כי הם מחפשים חפצי ברזל, אמרו להם השומרים שיש חפצי ברזל בתוך הבנין והכניסו אותם פנימה, כאשר אחד מהם מצמיד מברג לגרונו והאחר אוחז בסכין. לדבריו באותה העת הבחין בסחורה המונחת על הרצפה והשומרים התקשרו למשטרה.
4. ב"כ המשיבים טענו ארוכות באשר למניע הקם מצידם של השומרים להעליל על המשיבים, לנוכח התרשלותם בשמירה ועניין זה יידון לגופו במסגרת התיק העיקרי.

באשר לשלב זה של הדיון, אין חולק כי במהלך מעצרם של המשיבים לצרכי החקירה, ביקשה המבקשת לשוב ולחקור את השומרים, בהתייחס לנטען כלפיהם על ידי המשיבים וניסיונותיה לאתרם ולגבות את גרסתם, עלו בתוהו.

ואולם, גם בכך, לא יהא כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת בתיק, להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום.

בבש"פ  2909/08 מוחמד חאלדי נ' מדינת ישראל, נדון עניינו של עורר אשר טענת אליבי שהעלה לא נבדקה ונקבע כי לא יהא בכך כדי לשנות מקביעות בית משפט קמא לעניין קיומן של ראיות לכאורה. עוד נאמר כי ההכרעה בדבר קיומן של ראיות לכאורה מתבססת בעיקר על תיק החקירה, הכולל מטבע הדברים את ראיותיה של התביעה והמבחן הינו האם על פי ראיות אלה עצמן, קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה בתום המשפט.

בבש"פ 4211/09 אמנון עליה נ' מדינת ישראל נקבע כי אין באי ביצוע עימות בין העורר לבין המתלונן כדי לכרסם בתצריף הקיים של הראיות לכאורה. עוד נקבע כי אם סבור העורר שמדובר במחדל חקירה שעשוי להביא לזיכויו, האכסניה המשפטית המתאימה לבירור טענתו היא הערכאה הדיונית במסגרת ההליך העיקרי .

בנוסף נקבע:

"ראיות לכאורה כשמן הן, מדובר בבחינה לכאורית של הראיות בטרם עברו הן את כור ההיתוך של ההליך הפלילי ואשר אין המשיבה צריכה להוכיח בשלב זה כי יהיה אפשרי ברמת וודאות של מעל ספק סביר להוכיח באמצעותן את אשמתו של העורר, וכפי שקבע בעבר בית משפט זה בבש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 146 (1996):

"הבחינה היא של חומר ראייתי גולמי שטרם עבר את העיבוד של ההליך הפלילי. התשתית הראייתית מבוססת על ראיות אשר אספה המשטרה, תשתית המשקפת את עמדתה הראשונית של המשיבה. חומר הראיות לא עבר את מסננת החקירה הנגדית. עמדת ההגנה, באמצעות עדיה וראיותיה, לרוב טרם הוצגה. שוני זה בין השלב העיקרי (שבו מוכרעת החפות או האשמה) לבין שלב הביניים (שבו מוכרעת שאלת המעצר עד תום ההליכים) מחייב את המסקנה כי טיב ההוכחה הנדרש בהליך העיקרי, ואשר קובע את דין האשמה או החפות, אינו יכול לחול בהליך הביניים, שעניינו מעצר עד תום ההליכים (ראה בש"פ 2182/95 מדינת ישראל נ' מהאג'נה [6])...

אכן, אין כל אפשרות להשתכנע מעל לכל ספק סביר באשמת נאשם, בלא שנפרסת התשתית הראייתית כולה, בלא שנקבע האמון שניתן לעדים, ובלא שמוכרעת שאלת המשקל שיש ליתן לראיות השונות."

משכך, בחינתן של הראיות לכאורה בשלב המעצר עד תום ההליכים אינה צריכה להתייחס לשאלת המשקל שיש לייחס לגרסתם של העדים השונים, שכן מדובר בשאלה של מהימנות שעתידה להתברר אך ורק לאחר השלמת כור ההיתוך של ההליך הפלילי ולאור החקירה הנגדית ואותות האמת הניכרים על פני העדים כפי שיתרשם מהם בית המשפט [ראו למשל: החלטתו של השופט א' לוי בבש"פ 975/08 קבתי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 14.2.2008)]."

1. ב"כ המשיבים טענו בנוסף כי לנוכח הקושי באיתור השומרים לגביית גרסתם במהלך הליכי החקירה, קם כבר עתה החשש שלא יתייצבו למתן עדותם בבית המשפט ויש גם בכך כדי לכרסם בתשתית הראייתית הלכאורית.

בבש"פ 3184/02 מאיר (בן שלווה) אגיסון נ' מדינת ישראל נקבע כי לחשש שעד חיוני עזב את הארץ ואין לדעת אם יתייצב למסור עדותו במשפט, אין השלכה לעניין דיותן של הראיות לכאורה לשם מעצרו עד לתום ההליכים ונקבע: "כידוע הכלל הוא כי משקל הראיות ומהימנותן של העדויות נבחנים על ידי בית משפט של דיון, שם גם יתברר מי מבין המתלוננות תתייצב לעדות בבית המשפט".

1. מסך כל האמור לעיל עלה כי קיימות ראיות לכאורה במידה מספקת להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום.

באשר לעילת המעצר

1. אמנם המדובר בעבירת רכוש ואולם בנסיבות בהן בוצעה לכאורה בצוותא חדא, תוך תכנון מראש, הנלמד מהצטיידות בכפפות ובכובע ומעטה לכיסוי הפנים וכן בכלי פריצה ואף לנוכח עברם הפלילי של המשיבים, נלמדת המסוכנות הנשקפת מהם לביטחון הציבור ורכושו.

באשר לחלופת מעצר

1. עניין זה יידון במהלך הדיון, לאחר שתינתן האפשרות לצדדים להשמיע טיעוניהם, לאור החלטת בית המשפט דלעיל, באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ג, 31/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב 2:

קיימת חלופה שאבקש שתיבדק על ידי בית המשפט ולחילופין שתיבדק על ידי שירות המבחן.

נמצאים כאן 4 בני משפחתו שמתגוררים באותה יחידת דיור; נמצא אחיינו של המשיב.

עברם הפלילי לא נבדק. אחד מהם מסר לי שיש לו הרשעה ישנה.

ב"כ המשיב 1:

להחלטת בית המשפט באשר לתשתית ראייתית ועילת מעצר, כפי שעתרתי כבר בדיון האחרון – אבקש לבחון את עניינו של המשיב 1 ללא הדרשות לתסקיר. לדעתי, אין יתרון לשירות המבחן על פני בית המשפט.

נמצא כאן דודו שטוען

מר אלפקיר אחמד מוזהר כחוק:

אני דוד של מוחמד. אני גר בלוד בשכונת הרכבת. אני לא עובד. אני חותם אבטלה. אני מוכן שהוא יהיה אצלי בבית. אני יודע על מה כתב האישום הייתי בכל הדיונים. אני יודע שאם הוא יוצא מהבית אני מודיע למשטרה. אני יודע שאני חשוף לזה שיקחו לי את הכסף שאני חותם. יש לי 5 ילדים. אני יודע שהוא יגור אצלי ושלא אוכל לצאת מהבית. יש לי גינה. אין לי בעיה שהוא יהיה אצלי ואני אשמור עליו.

מר אלמסעודין יונס מוזהר כחוק:

אני בן דוד של מוחמד. המשיב 1. אני עובד באור יהודה במוסך ומוכן לפקח כשהוא יגור אצל הדוד השני. אני יודע מה זה חובת הפיקוח. להודיע למשטרה ושיכול להיות שיקחו לי כסף אם הוא יצא מהבית.

<#5#>

החלטה

בעניינו של המשיב 1 ותוך מתן הדעת לעבירה המיוחסת לו ולעברו הפלילי הכולל הרשעה משנת 2007 בגין עבירה של נהיגה פוחזת ברכב ומשנת 2006 בגין עבירת סמים, בגינה ריצה עונש של מאסר מצאתי כי ניתן לעיין את המסוכנות הנשקפת ממנו בהיותו שוהה בחלופת מעצר ועל כן אני מורה על שחרורו בתנאים הבאים:

א. יהא על המשיב 1 לשהות בבית דודו מר אלפקיר אחמד. ת.ז. 059518118 בשכונת הרכבת, וייאסר עליו לצאת מפתח הבית במהלך כל שעות היממה.

ב. יהא על המשיב 1 להיות בפיקוחו המתמיד של הדוד מר אלפקיר אחמד או בן הדוד מר אלמסעודין יונס, ת.ז. 023292618 אשר הוסברה להם חובת הפיקוח וכן היותם חשופים לחילוט הערבויות היה ויפר המשיב 1 תנאי מתנאי השחרור.

ג. להבטחת תנאי השחרור אני מורה כדלקמן:

1. תחתם התחייבות עצמית של המשיב 1 בסך של 10,000 ₪.

2. תחתם ערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בסך של 10,000 ₪ כאשר די יהיה בהצגת רשיון הניגה לשם חתימה על ערבות צד ג'.

3. יופקד סך במזומן של 3,000 ₪.

עד למילוי כל תנאי השחרור יישאר המשיב 1 במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 4.11.12 בשעה 11:30 בפני מותב זה באמצעות שב"ס.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ג, 31/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב 2:

אני ערה לעברו הפלילי של המשיב 2 אני מבקשת להזכיר את העובדה שהעבירה האחרונה של רכוש של המשיב 2 היא משנת 1991. חוץ מההרשעה הזו כל העבירות המאוחרות יותר, כאשר האחרונה שבהן היא משנת 2007 הן עבירות סמים בעיקר.

<#7#>

החלטה

באשר למשיב 2, מבלי לקבוע כל מסמרות באשר לסופו של ההליך ולאור בש"פ 2413/2012 מתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר אשר יבחן חלופות מעצר שתוצענה, תוך מתן הדעת לכך כי האסיר 1 שוחרר לחלופות מעצר בבית הדוד ובפיקוח בן הדוד.

נקבע לדיון בבקשה ליום 19.11.12 בשעה 8:30.

המזכירות תעביר עותק מפרוטוקול הדיון לשירות המבחן אשר יוכל ליצור קשר עם ב"כ המשיב 2 , עו"ד חיימוב בטלפון מספר 0523712921 ובפקס – 03-6093454.

המשיב 2 יובא לדיון באמצעות שב"ס ותשומת הלב להחלטה שנתנה לעיל באמצעות המשיב 1.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט"ו חשון תשע"ג, 31/10/2012 במעמד הנוכחים.