הבקשה המונחת לפניי הינה בקשה לתיקון טען ביניים בדרך של שינוי סכום התביעה.

בענייננו, המבקשת חברת שיכון ובינוי-סולל בונה- תשתיות בע"מ (להלן: "המבקשת") הגישה ביום 22.10.12 בקשה על דרך של טען ביניים להורות לה כיצד לפעול ביחס לכספים בסך 29,000 ₪ השייכים לחברת שן ערד 2000 בע"מ (להלן: "החייבת") והנמצאים ברשות המחזיקה נכון ליום 21.6.12 או ביחס לכספים אשר יגיעו לחייבת מהמבקשת בעתיד, לאור שני צווי עיקול על כלל נכסי החייבת אשר נתקבלו במשרדי המחזיקה על סך כולל של 77,243.36 ש"ח במסגרת שני תיקי הוצאה לפועל. האחד, תיק הוצאה לפועל 24-06384-11-10 המתנהל ברמלה ע"י המשיבה 2 ,י.ש.י.ב. מוסכים בע"מ( להלן:" המשיבה 2") והשני , תיק הוצאה לפועל 26-04758-11-8 המתנהל בהרצליה ע"י המשיבה 3, עמיאל שווק צמיגים בראשל"צ בע"מ (להלן: "המשיבה 3").

כן התבקש בית המשפט להורות מה לעשות בכספים אשר כבר שולמו ע"י המבקשת לא.ב. זהבי שיווק דלקים בע"מ (להלן:" המשיבה 4"), בהתאם להמחאות זכות מיום 3.9.13 וה-13.9.13 לקבלת כספי החייבת מידי המבקשת אשר החזיקה בכספים.

בדיון אשר התקיים בפניי ביום 28.1.13 קבעתי כי המבקשת תציג מסמכים באשר ליתרת הסכום שנותרה ברשותה ובאשר למועד שבו נוצרה אותה זכות של החייבת לקבלת הכספים מידה.

בהתאם להחלטת בית המשפט ביום 10.2.13 הגישה המבקשת הודעה מטעמה כי בדיקה בכרטסת הנהלת החשבונות של חייבת המתנהלת אצל המבקשת (להלן:" כרטסת הנהלת החשבונות") העלתה כי יתרת הסכום אשר נותרה בידי המבקשת נכון למועד הגשת הודעה זו הינה 17,110 ₪.

במסגרת הודעה זו פרטה המבקשת את התאריכים והסכומים כפי שנרשמו בכרטסת הנהלת החשבונות לטענתה וצורף העתק כרטסת הנהלת חשבונות של חייבת אצל המבקשת אשר לטענת המבקשת מעודכנת למועד ההודעה.

במסגרת ההודעה טענה המבקשת, כי ביום 28.1.13 נודע לה שחלה טעות חשבונאית ,שנפלה בשוגג ובתום לב, בחישוב הכספים אשר היו בידה, מבלי שנלקחו בחשבון חיובים אשר בוצעו בחשבונה של החייבת חודשים לפני פתיחת ההליך אשר יש לקזזם לזכותה של המבקשת.

ביום 18.4.13 לאחר תגובות הצדדים והחלטות בית משפט הגישה המבקשת את הבקשה שלפניי לתיקון טען הביניים.

טוענת המשיבה 2, כי בקשתה של המבקשת הוגשה לאחר החלטת בית משפט, משכך אינה במקום וכי בהתאם להחלטת בית המשפט על המבקשת היה בעיקר להודיע לאיזה תקופה מתייחסים הכספים אשר נמצאים בקופת המבקשת בלבד.

עוד טוענת המשיבה 2 , כי הבקשה לתיקון תואמת את הודעתה של המבקשת , ממנה ניתן ללמוד כי הסכומים הנמצאים בידי המבקשת הינם סכומים אשר הגיעו לאחר ה- 1.9.11 בגין עבודות שנעשו בחודשים ספטמבר- דצמבר 2011, כך שאף לעמדת בית המשפט על הכספים המצויים אצל המבקשת לעבור לידי החייבת.

לעניין זה מוסיפה המבקשת, כי בית משפט בפועל נתן על כך את החלטתו ביום 1.4.13 וקבע כי בהעדר תגובה מטעם המשיבה 4 יועברו הכספים לידי המשיבה 2 והמשיבה 3 בהתאמה ע"פ חלקם היחסי, כאשר החלטה זו לא נסתרה ע"י המשיבה 4. לאור זאת טוענת המשיבה 2, כי אין לקבל את בקשת התיקון ולהורות על חלוקת הכספים המקוריים באופן היחסי בין המשיבה 2 והמשיבה 3 .

לעניין התיקון עצמו טוענת המשיבה 2, כי המבקשת פעלה שלא כדין ,שכן לא יכלה לקזז חיובי כספים שעוקלו, אלא אם הדבר סוכם בינה לבין החייבת, כאשר בענייננו הובהר ע"י המבקשת כי לא היה הסכם כתוב בינה לבין החייבת.

המשיבה 2 מציינת, כי הסך של 29,000 ₪ כאמור בבקשה הראשונית של טען הביניים הוזכר שוב ושוב ע"י המבקשת ונציגיה.

מוסיפה המשיבה 2, כי יש חשש כבד כי קבלת תיקון טען הביניים, יסרבל את ההליך שעמד לפני סיום והדבר יגרום לפגיעה קשה ובלתי מידתית במשיבה 2, אשר ממתינה לכספה.

לחילופין באם ביהמ"ש יקבל את בקשת התיקון מבקשת המשיבה 2 לחייב את המבקשת בהוצאות בית משפט ואף הוצאות לדוגמא.

טוענת המשיבה 4 בתגובתה לתיקון טען הביניים, כי עיון בכרטסת החשבונות מלמדת שביום 31.1.13 ,לאחר מועד הדיון בבית משפט במסגרתו הורה בית המשפט למבקשת להמציא מסמכים באשר למועד הזכות של החייבת לקבלת הכספים (אם לאחר המחאת הזכות הראשונה או לאחריה), התווספו לכרטסת הנהלת החשבונות זיכויים שונים לטובת החייבת בגין עבודות שבצעה קודם לכן.

טוענת המשיבה 4, כי המבקשת ערכה את כרטסת הנהלת החשבונות על מנת שתוכל להגיש בקשתה להקטנת הסכום הנקוב בטען הביניים בצורה משמעותית.

טוענת המשיבה 4 , כי המבקשת אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה בכספים, שעה שבסופו של דבר לא תוכל היא להיפרע ולקבל את יתרת הכספים אותה חבה לה החייבת. לאור זאת, טוענת המשיבה 4, כי החלה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייבת ומנהלה, ע"י הגשת בקשה לביצוע שטר החוב אשר ניתן לה כבטוחה לתשלום החוב ע"י החייבת.

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אף הטילה עיקול על הכספים המגיעים לחייבת מידי המבקשת אשר נמסר לידה.

דיון ומסקנות

על מנת להידרש לבקשה יש להבין מהו הליך של טען ביניים ומהו הרציונל העומד מאחורי הליך זה.

תקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984(להלן:" התקנות") קובעת:

"אדם שהוא נתבע, או צפוי להיות נתבע, בידי אנשים אחדים (להלן — טוענים) שתביעותיהם מכחישות זו את זו, זכאי לבקש מבית המשפט סעד בדרך של טען-ביניים".

"אין אדם יכול לזכות בסעד של טען ביניים, אלא אם ברור הדבר שאינו חב אלא פעם אחת , והשאלה היא , למי הוא חב. מקום שייתכן כי מבקש הסעד חייב בפני כל אחד מהטוענים, אין מקום לטען ביניים" (י. זוסמן , סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 702).

בהתאם לתקנה 226 לתקנות, המבקש להגיש בקשת טען ביניים צריך לסמוך בקשתו בתצהיר אשר יוכיח שלושה: האחד, כי אין הוא תובע שום טובת הנאה בנושא התביעות השנוי במחלוקת מלבד כיסוי תשלומי חובה ששילם או הוצאות שהוציא, השני כי אין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים והשלישי כי הוא מוכן להעביר את נושא הבקשה לבית המשפט או לטפל בו כפי שיורה בית המשפט.

לאור זאת, יש לבחון את הבקשה שבפנינו.

עיננו רואות, כי בקשה לטען ביניים הינה בקשה אשר לתובע עצמו אין כל טובת הנאה ממנה או כל אינטרס אשר עלול לצמוח לו מהכספים המצויים בידו והוא מבקש למוסרם לתובע זה או אחר.

לפיכך, שעה שהמבקשת טוענת להקטין את הסכום אשר לטענתה מצוי בידה בהליך זה סבורני כי אל לו לבית המשפט לקחת במסגרת שיקוליו האם להיעתר לבקשה אם לאו , טענות של סרבול ההליך, טענות הנטענות נגד הטוען בבקשה לטען ביניים הנוגעות לגופו של עניין באשר לכספים המצויים ברשותו וכו', אלא הבירור העובדתי נוגע לחלוקת הכספים עליהם מודיע הטוען כי נמצאים ברשותו בין התובעים השונים.

ככל שיש טענה של תובע זה או אחר נגד הטוענת עצמה פתוחה בפניו האפשרות לפעול משפטית נגד הטוען שלא במסגרת הליך זה, במסגרת טען ביניים. ביהמ"ש מוסמך לבחון את השאלה, מי זכאי לכספים נשוא הבקשה ואולם, אין בפני ביהמ"ש כל תביעה מטעם מי מהמשיבים הנוגעת לאי מתן תשובה לצו עיקול, או למתן תשובה לא נכונה, או תביעה אחרת לתשלום איזה סכום מהמבקשת, או מצד אחר להליך שבפניי, ומשכך, ביהמ"ש אינו יכול להידרש למחלוקות הנוגעות לשאלות שלא הוצבו בפני ביהמ"ש, ואשר נוגעות למערכת היחסים הענפה שבין הצדדים ואשר חורגת מכתבי הטענות ומגדרי המחלוקת בתיק שבפניי.

לאור האמור לעיל הבקשה מתקבלת.

עם זאת, שעה שהמבקשת בקשה לשנות את הסכום לאחר שהוגשו כתבי הטענות והתקיים קדם משפט בעניין , שעה שכרטסת הנהלת החשבונות הייתה בידה זמן רב טרם הגשת התביעה ומכאן שהמידע הוא ברשותה, סבורני כי על גילוי הטעות בשלב מאוחר לבוא לידי ביטוי בתשלום הוצאות לידי הצדדים. ולכן אדרש לנושא ההוצאות בהמשך הדיון אם יהיה צורך בכך.

אני מתירה את תיקון התביעה כמבוקש, יש להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 20 יום מהיום עם עותק לצדדים הנוספים אשר יהיו רשאים להגיש כת טענות מצידם תוך 30 יום נוספים.

טוב יעשו ב"כ הצדדים כולם אם יתכנסו על מנת להגיע להסדר פשרה ביניהם, במיוחד נוכח החלטתי מהיום ושאלת ההוצאות שאפשוק לטובת המשיבים בשל התיקון לו נעתר ביהמ"ש מהיום.

עוד יואילו ב"כ המשיבים להבהיר האם ישנה מחלוקת עובדתית , ככל שישנה כזו יפרטו אותה ובהתאם תינתן הוראה על הגשת תצהירים וכן ייקבע מועד להוכחות ובאם אין מחלוקת עובדתית, תינתן לב"כ הצדדים שהות לסכם טענותיהם בכתב ולאחר מכן יינתן פסק דין.

נקבע לת.פ. ליום 1/1/13 לצורך קבלת הודעה מטעם הצדדים , בתקווה לקבלת הסדר פשרה.

מזכירות תשלח עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.