עסקינן בתביעה לפיצוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו למטלטליו במהלך אחסונם במחסניה של הנתבעת, בין בשל תנאי אחסון לקויים ובין בשל הצפת מים אשר אירעה במקום.

אקדים לציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עובדת ההתקשרות ביניהם באשר להובלת תכולת דירתו של התובע ואחסונה במחסניה של הנתבעת. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי בתקופת האחסון ארע מקרה של הצפת מים במחסן אשר גרם לחלק מהתכולה נזקים שונים.

ניתן לומר, כי המחלוקות בין הצדדים נסובו סביב שתי שאלות עיקריות: האחת - גובה הנזק לגבי חלק מהפריטים אשר ניזוקו; והשניה - התנהלות התובע לאחר שהנתבעת הציעה לו לתקן את הדרוש תיקון אצל נגר מטעמה.

מעיון בכתבי הטענות ולאחר שמיעת נציג הנתבעת עולה, כי הנתבעת מסכימה לפצות את התובע בגין שתי כריות אשר ניזוקו בסך של 150 ₪, בגין הכלים השבורים בסך של 200 ₪, בגין עלות ניקוי המזרון בסך של 300 ₪. לעומת זאת, הנתבעת אינה מסכימה לסכום הנזק לו טען התובע בגין הארון, המיטה הזוגית, המזרונים (מזרון זוגי ושני מזרונים מחדר הילדים) והמזנון.

זה המקום לציין, כי בתיאום עם התובע פרטי הריהוט הנ"ל הועברו לתיקון אצל נגר מטעם הנתבעת, אך לטענת התובע התיקון לא בוצע כלל וכלל במזנון, ואילו לגבי יתר הפריטים הוא בוצע באופן לקוי.

בהתייחסה לטענות התובע הנ"ל, טענה הנתבעת, כי התובע הכשיל בהתנהלותו השלמת התיקון בשל חוסר שיתוף פעולה.

עוד נטען ע"י הנתבעת, כי ככלל אין היא חבה בפיצוי התובע בגין נזקיו אלא כדי שווי הפריטים אשר ניזוקו בהתאם למצבם ערב אחסונם, ואילו פיצוי התובע בשווי של פריטים חדשים מטיב עם התובע מעבר לאחריותה בגין הנזק. בנוסף לכך טענה הנתבעת, כי התובע טרם הסדיר יתרת חובו בגין אחסון התכולה, וכי יתרת חובו עומדת על 2,820 ₪ - סכום שיש לקזז מכל פיצוי שייקבע.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת הכספית אשר נותרה ביניהם, לאחר שלא הצליחו להגיע להבנות והסכמות בעניין זה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתמונות אשר הוגשו לתיק, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 3,500 ₪, וזאת לאחר קיזוז יתרת חובו של התובע כלפי הנתבעת בגין דמי אחסנה מהפיצוי הכולל.

לסכום הנ"ל יש להוסיף סך של 500 ₪ בגין הוצאות הליך זה.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

המזכירות תמציא לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.