הצדדים הסמיכוני ליתן בתביעה, ובתביעה שכנגד, פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הוסבר לצדדים כי פסק הדין לא ינומק, ולכן סיכויי הערעור עליו נמוכים.

יצויין כי לדיון הופיעה אשת הנתבע והתובע שכנגד ולא הנתבע בעצמו אשר נתנה את הסכמתה למתווה הדיוני בשם הנתבע והתובע שכנגד ואולם לאחר הדיון ולמען הסדר הטוב ביקשתי גם את הסכמתו המפורשת של הנתבע למתווה זה כאשר הובהר כי העדר הודעה כמוה כהסכמה. הנתבע לא הודיעני דבר ולכן יש לראותו כמסכים, למתן פסק הדין על דרך הפשרה.

התביעה העיקרית עוסקת בנזקים שנגרמו לרכב התובע, בשל נפילת ילדו של התובע, למרבה הצער, מקומה רביעית, על מכוניתו של התובע. התביעה שכנגד הינה בעיקרה תביעה לפי חוק איסור לשון הרע ותביעה בגין נסיון של התובע, לפי הנטען, לקבל כספים במרמה.

לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ונתתי דעתי לטיעונים שהועלו במהלך הדיון אני מורה כדלקמן:

התביעה שכנגד נדחית.

אני מחייבת את הנתבע והתובע שכנגד לשלם לתובע סך של 4,000 ₪. סכום זה כולל הוצאות משפט.

הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עוד התשלום המלא בפועל.

המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.