1. התובעת, שהיא חברה סוללרית, הגישה לביצוע כנגד הנתבעת תביעה ע"ס 1,178 ₪ בגין יתרת חוב שהנתבעת נשארה חייבת לה, לטענתה.

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה וטענה, בין היתר, כדלקמן:

א. במהלך השנים 2007-2011, הנתבעת עבדה אצל התובעת, הן כעובדת קבלן והן כעובדת מן המנין.

ב. עם תחילת עבודת הנתבעת אצל התובעת, ניתן לה, ע"י התובעת, מכשיר טלפון לשימושה לצורכי עבודה ולצרכים פרטיים, וזאת ללא תשלום.

ג. במהלך שנת 2010 הנתבעת רכשה מכשיר טלפון נייד מסוג סמסונג (בדיון התברר שסוג המכשיר הוא סוני אריקסון) שתמורתו שולמה ע"י הנתבעת מכספה הפרטי בתשלומים חודשיים בכרטיס אשראי.

ד. לקראת סוף שנת 2010 הנתבעת ילדה ויצאה לחופשת לידה, אשר הוארכה עד לחודש 4/11 ולא חזרה יותר לעבודתה.

ה. ביום עזיבת התובעת הנתבעת ביצעה "טופס טיולים" ועברה ממחלקה למחלקה והזדכתה בגין הציוד שהיה ברשותה על מנת לוודא שאין חובות כלשהם כלפי התובעת.

ו. הנתבעת עזבה את מקום עבודתה אצל התובעת מתוך ידיעה ברורה כי אין לה חובות כלשהם כלפי התובעת.

3. הנתבעת נחקרה על תצהירה והעידה כדלקמן:

א. מכשיר סוני אריקסון נרכש על ידה מהתובעת באמצעות כרטיס אשראי ויכול להיות שתמורתו נפרסה ל-36 תשלומים.

ב. יכול להיות שמתוך 36 התשלומים, הנתבעת שילמה 17 תשלומים בלבד והיא זוכרת שהיא שילמה את היתרה בגין המכשיר בסך 800 ₪, אולם לא מצאה מסמכים המעידים על התשלום ולכן, ולדעתה, יתכן והיא נשארה חייבת בגין המכשיר הנ"ל סך של 800 ₪.

ג. הנתבעת העידה שיכול להיות שהיא נשארה חייבת לשלם לתובעת 19 תשלומים בני 44.83 ₪ + מע"מ לכל תשלום.

ד. הנתבעת טענה שפנתה לתובעת ולבא כחה על מנת לברר מקור החוב הנתבע ולא נענתה, ולכן היא מוכנה לשלם את הקרן של החוב בלבד.

4. הנתבעת הודתה שקיבלה את מכתבי ההתראה, אשר נשלחו אליה ע"י ב"כ התובעת (מב/2, מב/3) ואף השיבה למכתבים אלה ולא קיבלה תשובה לתשובתה.

דיון והכרעה:

5. לאחר שמיעת הצדדים ובהתאם לתוכן המסמך מש/2, ניתן לקבוע שהנתבעת נשארה חייבת לתובעת סך של 988.05 ₪ בגין התמורה שהגיעה ממנה עבור מכשיר הטלפון מדגם סוני אריקסון, נכון למועד הפסקת עבודתה אצל התובעת בחודש 4/11.

6. טענת הנתבעת שהיא לא נותרה חייבת לתובעת סכום כלשהו לאחר מילוי "טופס טיולים", התבררה כלא נכונה.

כנראה שטופס הטיולים הינו בגין הציוד שנמסר על ידי התובעת לעובדיה ולא בגין הציוד אשר נרכש ע"י העובדת ממקום עבודתה באופן פרטי.

מי כמו הנתבעת, שהיתה עובדת של התובעת, אמורה לדעת ולהבין את המהלכים הנעשים ע"י התובעת?!

7. יתכן והתובעת ובא כחה לא נענו לפניות המבקשת ולא פירטו בפניה את מקור החוב, אולם, הנתבעת היתה אמורה לדעת כמה תשלומים היא שילמה עבור המכשיר שרכשה מהתובעת באופן פרטי, מה עוד ולא ברור, מדוע הנתבעת ביטלה את הוראת ביצוע התשלומים של המכשיר הנ"ל באמצעות כרטיס האשראי שלה.

8. התביעה שבפנינו מהווה דוגמא קלאסית ליצור הליך משפטי ולניהולו ללא כל צורך, כאשר כל אחד מהצדדים לוקח חלק מהאחריות לכך וחבל שכך.

9. לאור האמור לעיל, ולאור הודאת הנתבעת בקיום יתרת חוב כמצויין לעיל, אני מחליט לדחות את התנגדותה לביצוע התביעה ומחייבה לשלם את סכום החוב עפ"י תיק ההוצל"פ ללא שכ"ט שני וללא השלמת שכ"ט ראשון, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו.

שכ"ט ראשון יהיה עפ"י החוק וכשוויו בעת פתיחת תיק ההוצל"פ, ותוך הנחה שההתנגדות הוגשה במועד.

במידה וסכום החוב הנ"ל לא ישולם במלואו ובמועד שנקבע, עיכוב הליכי ההוצל"פ כנגד הנתבעת יבוטל ויתווסף לסכום החוב סכום נוסף בגין שכ"ט שני, בהתאם לחוק.

10. מזכירות ההוצל"פ תעדכן את סכום החוב בתיק הוצל"פ 13-09581-12-8 בהתאם לאמור בסעיף 9 לעיל.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום ותסרוק בתיק את המסמכים

מב/1 – מב/3, מש/1, מש/2.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.