הצדדים ועיקרי הטענות

1. התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 7,102 ₪, בגין תאונת דרכים לה אחראי לטענתו הנתבע 2.

בכתב התביעה נטען כי בעת שביקש התובע לפנות ימינה, פגע בו אוטובוס של הנתבעת 1. בכתב התביעה לא ניתן כל פירוט לאופן התרחשותה של התאונה.

לכתב התביעה צורף דו"ח שמאי, אשר נערך כשלושה שבועות לאחר התאונה. כמו כן צורפה הודעתו של התובע לחברת הביטוח, בה נכתב כי בזמן שרצה לפנות ימינה, היו ברציף שני אוטובוסים, ואחד מהם פגע בו.

1. בכתב ההגנה נטען כי בעת שנסע האוטובוס בנתיב ימני, סטה התובע ימינה, חסם את נתיב נסיעתו של האוטובוס, ולכן פגע האוטובוס ברכב התובע. לטענת הנתבעים, סרב התובע לאפשר לנהג הנתבעת לצלם את כלי הרכב.
2. בדיון, העיד התובע ואמר כי החל לסטות ימינה, כשלפתע נפגע מהאוטובוס. לפני שסטה ימינה, עמד האוטובוס בתחנה. התובע המשיך ואמר כי סובב את ההגה, אך עם זאת נמשך רכבו, על ידי האוטובוס, בכנף. לטענת התובע, ביקש ממנו נהג הנתבעת להזיז הרכב, ולכן נמנעה ממנו האפשרות לצלם את כלי הרכב.
3. התובע זימן את אחיו, שנסע ברכבו בעת התאונה, אשר העיד ואמר כי האוטובוס היה בעמידה, בעת שסטה רכב התובע לנתיב הנסיעה הימני.
4. במהלך הדיון הציג התובע תמונות הרכב שלו, בהן נראית שריטה לאורך דלת קדמית ימנית של הרכב, ונזק נוסף בכנף ימין קדמית ובפינה הימנית קדמית של הרכב. לטענת התובע פגע בו האוטובוס פעמיים וגרר אותו. הנזק בפינה הימנית קדמית של המגן הקדמי, נראה הן בצד ימין של הרכב, והן בחלק הימני ביותר של החזית.
5. לטענת הנתבע 2, נהג האוטובוס, קרתה התאונה מעט לפני הרמזור, ולא בתחנת האוטובוס, כפי שטען התובע. לדבריו, נסע בנתיב הנסיעה הימני, כאשר רכב התובע סטה לנתיב נסיעתו. הנתבע כפר בטענת התובע, לפיה נפגע רכבו פעמיים. בדיווח שמסר הנתבע אודות התאונה, נכתב כי החל בנסיעה איטית, "לפתע הוא חתך ימינה, ופגע בי. ביקשתי ממנו לא לזוז כדי שאוכל לצלם, והוא אמר "מה אני פראייר?" וזז להמשך הרחוב. ישנה עדה."
6. העדה לא זומנה לדיון.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ובתמונות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
2. מעדותו של התובע ושל העד מטעמו, סטה הוא ימינה, לנתיב נסיעתו של האוטובוס. אף אם היה האוטובוס בעצירה, היה על התובע לנקוט זהירות רבה, כפי שמורות תקנות התעבורה, בטרם התקדם עם רכבו לתוך נתיב נסיעת האוטובוס.
3. קיומם של נזקים בחלק הקדמי של רכב התובע, מתיישבים יותר עם אי נקיטת זהירות מצדו. הנזק הנראה בחלקו הימני הקדמי של המגן מתיישב יותר עם גרסתו של הנתבע 2.
4. בתמונת רכב התובע שהוצגה על ידו, נראים בצד ימין שני נזקים. האחד בדלת, והשני בחלק הקדמי של הכנף הימנית, ובפינת הרכב. לא שוכנעתי כי שני הנזקים הינם תוצאה של התאונה, שאירעה בין רכב התובע לאוטובוס. דו"ח השמאי נכתב לאחר שלושה שבועות, ונותר ספק בליבי אם שני הנזקים אכן נגרמו בתאונה, בגינה הוגשה התביעה.

בהודעה לחברת הביטוח, אותה צירף התובע לכתב התביעה לא נכתב כלל כי האוטובוס פגע ברכב התובע שתי פגיעות, כך שגרסתו זו של התובע הינה כבושה.

1. בדו"ח אותו מילא הנתבע, יום לאחר האירוע, ואשר הוצג לעיוני במהלך הדיון, נכתב כי התובע סירב לבקשתו של הנתבע לאפשר לו לצלם. בדיון, העיד התובע ואמר כי הנתבע ביקש ממנו לזוז, ולכן נמנעה ממנו האפשרות לצלם. לעניין זה אני מעדיפה את עדותו של הנתבע 2, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתו, שנמסרה יום לאחר התאונה.
2. נוכח כל האמור התביעה נדחית.
3. התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 250 ₪, בתוך 30 יום.
4. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.
5. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.