התובעת הינה חברה המתמחה בעבודות שיקום בעקבות נזקים שנגרמו כתוצאה מאש או מים.

לאחר שפרצה שריפה בביתם של הנתבעים, ביצעה התובעת עבודות שיקום בהתאם למפרט עבודות שהוכן על ידי השמאי מטעם חברת הביטוח אשר ביטחה את ביתם של הנתבעים בביטוח רכוש.

לטענת התובעת, הוסכם כי התובעת תשקם את נזקי השריפה תמורת סך של 102,652 ₪, כאשר לאחר תחילת העבודות הסתבר כי יש בבית נזקים נוספים ועל כן הוסכם על תוספת בסך של 15,543 ₪.

עוד טוענת התובעת, כי מלבד שיקום המבנה, ביצעה התובעת לפי בקשת הנתבעים עבודות שיקום וטיפול נוסף בתכולה בעלות של 17,750 ₪ בתוספת מע"מ.

לטענת התובעת, היא קיבלה חלק מהתשלום, באמצעות כספים שהתקבלו מחברת הביטוח, אך לא קיבלה את מלוא התשלום המגיע לה. לעמדתה, הנתבעים נותרו חייבים לה סך של 101,313 ₪ בתוספת מע"מ. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הועמדה התביעה על סך של 140,036 ₪.

לטענת הנתבעים, חברת הביטוח היא זו שהזמינה את שירותי התובעת לביצוע עבודות שיקום הבית.

עוד טוענים הנתבעים כי התובעת ביצעה את העבודות באופן חלקי, רשלני, בלתי מקצועי ובניגוד למפרט העבודות. כך נגרמו לנתבעים נזקים נוספים, מעבר לנזקי השריפה. בתמיכה לטענותיהם בדבר ליקויים בעבודות וגרימת נזקים, צרפו הנתבעים את חוות דעת המהנדס אבנר בר סלע (אשר בינתיים הלך לעולמו).

קודם להגשת התביעה על ידי התובעת נגד הנתבעים, הגישו הנתבעים תביעה נגד חברת הביטוח, במסגרתה שלחה חברת הביטוח הודעה לצד שלישי נגד התובעת. בסופו של דבר, ההליך האמור הסתיים בהסכם פשרה לפיו שילמה חברת הביטוח לנתבעים סכום נוסף בגין האירוע. לאחר סיומו של ההליך האמור, נותרה התביעה בתיק זה המתייחסת לטענות ההדדיות שבין התובעת, מבצעת העבודות, לבין הנתבעים, בעלי הבית בו בוצעו העבודות.

הצדדים הגישו לבית המשפט ראיות בתצהירי עדות ראשית.

מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר יעקב טל, מנהל בתובעת, במסגרתו פרט את העבודות שבוצעו על ידי התובעת, התמורה הנדרשת בגין ביצוע העבודות והתשלומים (החלקיים) שהועברו לתובעת בגינם.

ביחס לטענות הנתבעים לגבי ליקויים בביצוע העבודות, התובעת הפנתה לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אשר מונה במסגרת ההליך הנוסף (תביעת הנתבעים נגד חברת הביטוח). באותו הליך, מינה בית המשפט את המהנדס מר צבי רון כמומחה והוא בדק את העבודות אשר בוצעו על ידי התובעת בדירה. בחוות הדעת אשר הוגשה לתיק בית המשפט, התייחס המומחה גם לחוות דעתו של המהנדס בר סלע ז"ל והעריך את אומדן עלות התיקונים הנדרשים לעניין ליקויים שנמצאו בעבודות שבוצעו על ידי התובעת.

מטעם הנתבעים הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע. בתצהיר מפרט הנתבע את מהלך הדברים, אשר החל באירוע השריפה. בכלל זאת מתייחס הנתבע לקבלת חוות דעת השמאי של חברת הביטוח לגבי מפרט התיקונים הנדרשים, ניהול המו"מ מול התובעת וביצוע העבודות על ידי התובעת.

הנתבע טוען בתצהירו כי התובעת ביצעה את העבודות באופן חלקי וכי בעבודות החלקיות שבוצעו, נתגלו ליקויים. כן העלה הנתבע טענות לנזקים נוספים, כגון בגין עיכובים אשר חלו בהשלמת ביצוע העבודות.

עוד טוען הנתבע, כי הנתבעים נאלצו לבצע בעצמם ועל חשבונם עבודות רבות, אותן היה על התובעת לבצע אך היא לא ביצעה אותן בפועל.

לעניין זה, צרפו הנתבעים תצהיר של הגורם אשר ביצע עבורם עבודות נוספות בבית. הלה מפרט בתצהירו את עבודות התיקונים שביצע (אשר לעמדת הנתבעים, היה על התובעת לבצען ועל כן יש להפחית את התשלום שהם שילמו לגורם המבצע, מתוך התמורה הנדרשת על ידי התובעת).

בדיונים שנערכו בבית המשפט העידו העדים אשר תצהירי העדות הראשית שלהם הוגשו כמפורט לעיל ונחקרו בחקירה נגדית.

כמו כן, גם המומחה מטעם בית המשפט (בהליך הנוסף) הוזמן למתן עדות. בעדותו הסביר, כי התייחס בעיקר לסעיפי הליקויים אליהם הופנה מתוך חוות דעת המהנדס מטעם הנתבעים. המומחה הבהיר כי הוא לא התייחס בחוות דעתו לביצוע העבודות על ידי התובעת בהתאם למפרט השמאי מטעם חברת הביטוח.

לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות, הצדדים הודיעו כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט, לפיה יינתן פסק דין בתביעה על ידי בית המשפט בדרך הפשרה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וזאת על יסוד החומר הקיים בתיק. כן הוסכם, כי פסק הדין יהיה בין סכום מינימום בסך 30,000 ₪ לסכום מכסימלי בסך של 80,000 ₪.

בבוא בית המשפט לפסוק בדרך של פשרה עליו להתחשב במכלול הטענות שהועלו על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות, למפורט במסמכים שהוגשו, לטיעוני ב"כ הצדדים ולמפורט בתצהירי העדות הראשית.

למען הסר ספק, נקודות הקצה אשר הצדדים ביקשו לעגן בהסכמתם לפשרה, אינם משמשים כבסיס מתמטי לפסיקת הסכום בפשרה. אין הכרח כי הסכום שייקבע יעמוד בטווח האמצע ויש בידי בית המשפט לקבוע סכום אשר קרוב (ובמקרים מיוחדים, אף זהה) לאיזו מנקודות הקצה. על בית המשפט לבחון את הסכום הראוי לפסיקה בפשרה ואזי לוודא כי סכום זה נמצא בטווח המוסכם וכן עליו לתת את הדעת לציפייה הסבירה של הצדדים לעניין הסכום שייפסק (מרכיב אשר נכלל ממילא במסגרת השיקולים לקביעת הסכום הראוי והמתאים).

בכלל זאת, יש לתת את הדעת במקרה הנדון לסכומים אשר עולים מתוך מפרט השמאי מטעם חברת הביטוח, אשר מהווים בסיס לבדיקת התמורה המגיעה לתובעת (על רקע המחלוקת בין הצדדים, לפיה טוענת התובעת כי ביצעה אף עבודות נוספות אל מול טענת הנתבעים לפיה העבודות בוצעו באופן חלקי בלבד). כן יש להתחשב בסכומים אשר קיבלו הנתבעים מחברת הביטוח, לרבות הסכום אשר הועבר לתובעת על חשבון התמורה המגיעה לה בגין ביצוע העבודות.

נתון נוסף שיש לו משמעות נוגע לעלויות, אותן פרט המומחה מטעם בית המשפט (בהליך הנוסף), הנדרשות לתיקון ליקויים בעבודות. גם נתון זה יש לבחון על רקע טענות הצדדים, לרבות הטענה לפיה המומחה לא בדק את היקף העבודות שבוצעו ביחס למפרט, עניין אשר לגביו קיימת מחלוקת בין הצדדים המתייחסת גם להערכת ההוצאות שהיו לנתבעים בהשלמת עבודות.

מובן, כי הסכומים והנתונים האמורים אינם יכולים לבסס בפני עצמם את הכרעת בית המשפט, שהרי מדובר במכלול רחב של טענות, אשר נוגעות גם לטיב העבודות שבוצעו וכן להיקף העבודות, נוכח המחלוקת הנוגעת הן לקיומם של ליקויים בעבודות וכן לעניין טענת הנתבעים לגבי הצורך בהשלמת ביצוע העבודות על ידי הנתבעים.

מכל מקום, פסיקת בית המשפט בפשרה אינה מכריעה בטענות הצדדים, אלא מהווה המשך לרצונם של שני הצדדים להגיע ביניהם לפשרה.

השיקולים העומדים ביסודה של פסיקת בית המשפט בפשרה, הינם שיקולים מורכבים בעלי אופי מיוחד שאינם ניתנים למשקל ולמדידה, שאינם רק שיקולים הנוגעים לדין אלא גם שיקולים ראויים אחרים, כגון שיקולים אנושיים ומוסריים העולים מתוך הנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים.

אשר על כן, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובחנתי את כל החומר שהוגש לבית המשפט ובשים לב גם להתרשמות בית המשפט מהעדויות אשר הובאו בפניו, ובהתחשב בנכונות הצדדים להגיע לפשרה, אני מוצא לנכון לקבוע כי על הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 55,000 ₪.

5129371נוכח העובדה כי ההליך הסתיים בפשרה, הריני מורה החזר האגרות ששולמו (בכפוף לתקנות) ובכלל זאת תהיה התובעת פטורה מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ו, 01 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.