<#2#>

נוכחים:

העותרת ובאת כוחו עו"ד רויטל בן-שבת כץ

ב"כ המשיב עו"ד גבי פאר

פרוטוקול

ב"כ העותרת: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה בצירוף חוות דעת אלמ"ב גלויה וחסויה וחוות דעת פסיכולוגית. מגיש פרוטוקול של ועדת אסירי עולם אחרונה שמתייחסת גם להוצאה לחופשות וגם לחופשה מיוחדת.

ב"כ העותרת: עיינתי בכתב התשובה. אין חולק כי לעותרת יש אישור לצאת לחופשות מיולי בתנאים מגבילים. מפנה לדו"ח ועדת אלמ"ב בו מתואר שינוי משמעותי שהעותרת עברה, כל הסדנאות שהיא השתתפה, ניכר כי חל שינוי, ובהסתמך על כך קבעה בתה של העותרת תאריך לחתונה בנוב' בהנחה כי עד למועד זה האם תצא לחופשות וועדת אסירי עולם גם היא אישרה את יציאת העותרת לחופשה לפני בערך כשלושה שבועות באוק' 2012 וזה מופיע במכתב ממפקדת כלא נווה תרצה מיום 8.11.

כבר מחודש אפריל 2012 פניתי וביקשתי שיקדימו את ועדת אסירי עולם בעניינה מהסיבה שהיה ידוע שועדת אלמ"ב תאשר את החופשות לאור שינוי ומוטיבציה שקיימים בעותרת, ביקשתי וחזרתי ורק בסוף אוקטובר התכנסה ועדת אסירי עולם בעניינה ומבחינתי בחודש יולי כבר היה ניתן לתת לה חופשה נכון שיש תנאים שהם שלא תראה את בנה ואמה ואני מסכימה עם כך. מה שעולה מדו"ח ועדת אלמ"ב מהוועדה ב- 17.7 וגם מהדו"ח מהתגובה של התייחסות לעתירה מה שעולה כאן זה אפילו לא מסוכנות מבחינת פחד, בנה של העותרת ואמרה של העותרת לא פוחדים ממנה שהיא תפגע בהם אלא שנקבע כבר שמסוכנותה לטווח הקצר נמוכה וזה עומד בסתירה לדו"ח מחודש יולי וכל מה שכותבים שלא ניתן לשלול מצב בו תוצף ברגשות ותעמוד במצב סיכון עמו לא תצליח להתמודד. הפסיקה קבעה לא מכבר שהשיקולים לאפשר חופשה מיוחדת הם שיקולים שונים. על אחת כמה וכמה שפה אישרו לה חופשות.

בנה של העותרת אתמול שוחח עמה בטלפון והם כועסים עליה, מאוכזבים ממנה כי נישאה במהלך מאסרה וגם בנה וגם אמה פנו אלי במכתב בערבית לפיו נכתב שאין להם התנגדות שהיא תצא לחתונה ואף האם מתארת שהיא שוחחה עם העו"ס.

הם מוכנים לא להגיע לחתונה מהסיבה שיומיים לפני כן הם ישתתפו בחינה בכבול. ניתן לבדוק זאת על ידי המשטרה.

מפנה לפסיקה בעניינו של שיוביץ.

מפנה לעת"א אבו ראס רוני, בעל פרופיל אלמ"ב, על אף התנגדות ועדת אלמ"ב יצא לחתונת אחותו ועל אף התנגדות משטרת ישראל. מפנה לליאור סנדגאוקר עע"א 2273/09 עבירות מין, וג"ע התנגדה. מפנה לעע"א 1457/07 עלא אחמד, ששפוט לרצח ושוד. מפנה לעע"א 7999/08.

הפסיקה הכי חשובה היא של ביהמ"ש העליון ואני מפנה לרע"ב שניתן לאחרונה, רוזנשטיין, אושר לו לצאת לחתונה של בנו על אף מסוכנות ממנו וכלפיו, רע"ב 3664/12.

כנ"ל לגבי רע"ב 3586/09.

גם לאור הסכמת הבן והאם ששם היא הבעייתיות והם מוכנים לא לקחת חלק בחתונה, אבקש לאפשר לעותרת חופשה מיוחדת בתנאים ומגבלות שבימ"ש יקבע תוך שתהיה צמודה לשני ערבים כל אותה עת, החתונה נמצאת בלוד, 5 דקות מבית הכלא נווה תרצה.

ב"כ המשיב: אני מגיש לביהמ"ש את התנאים שגם ועדת אלמ"ב החליטה לשחרר וניתן לראות שהיא החליטה לשחרר את העותרת רק לטייבה ולשם בלבד, משם אני מפנה להחלטת ועדת אסירים אחרונה, ועדת אסירי עולם לא אישרה את יציאתה לחופשה וההחלטה היא שעוד חודשיים ידונו בעניינה.

מפנה לפרוטוקול חסוי מיום 17.7.12. יש להם רלוונטיות שהיא לאו דווקא האמא והבן. אני מזכיר לביהמ"ש שהחתונה היא של הבת של הקורבן. יש לנו פה גם את המשפחה האחרת.

העותרת: הם לא מגיעים לחתונה, אין להם קשר עם הילדים.

ב"כ המשיב: מפנה לדו"ח אלמ"ב חסוי מיום 8.11.12, מפנה לשורות 8,11 ו- 16 שיש להם התייחסות ויש להם נפקות וזה שכרגע מוגש לביהמ"ש מסמך שהם מסכימים יש על כך תשובה, ועדת אלמ"ב לא בכדי היא הועדה המקצועית והיא כתבה שידוע לה שמדובר באירוע חד פעמי, ידוע לה שיש חשיבות להשתתפות שלה באירוע, אבל עצם העובדה של האירוע החד פעמי זה לא חזות הכל במיוחד לאור ההתרשמות לגבי הפסיכולוגית שיש עליה התייחסות.

אישרו את החופשות ספציפי בטייבה אצל הבת וכרגע אנו עומדים בסיטואציה אחרת לגמרי.

<#3#>

החלטה

העותרת מרצה 30 שנות מאסר עולם קצוב בגין רצח בעלה, והיא מבקשת להשתתף בחתונת בתה שתתקיים באולם שמחות בלוד ביום 22.11.12 בשעות הערב.

לטענת ב"כ העותרת, בזמנו אושר לעותרת לצאת לחופשות בנות 8 שעות בבית הורי בעלה בטייבה, ורק בשל החשש למפגש בין העותרת לבין אמה ובנה, המתנגדים לפגוש אותה, חזרה בה ועדת אלמ"ב, מהסכמתה לאפשר לעותרת לצאת לחופשות, לרבות לחופשה המיוחדת לרגל חתונת בתה.

המשיב מתנגד להוצאת העותרת לחופשה המיוחדת לרגל חתונת בתה וסומך התנגדותו על עמדת ועדת אלמ"ב כפי שבאה לביטוי במכתב מיום 8.11.12 לפיו לא ניתן לשלול מצב בו היא תוצף ברגשות ותעמוד במצב סיכון במהלך מפגש בינה לבין אמה ובנה, עמו לא תצליח להתמודד.

באשר לחשש זה טוענת ב"כ העותרת כי אמה של העותרת ובנה לא יהיו נוכחים בחתונה מאחר וישתתפו באירוע חינה שיתקיים יומיים קודם לה בצפון הארץ, ואשר העותרת לא תשתתף בו ואפשר להתנות את השתתפות העותרת בחתונה בהיעדר מפגש בינה לבין האם והבן.

לאחר שעיינתי בדו"ח הבדיקה הפסיכולוגית של העותרת, אשר חרף האמור בו הסכימה ועדת אלמ"ב לאפשר לעותרת לצאת לחופשות בתנאים המגבילים הנ"ל, ובחוות הדעת הגלויות והחסויות של ועדת אלמ"ב, הגעתי למסקנה כי אפשר לאיין את המסוכנות הנובעת מהמפגש בין העותרת לאמה ולבנה על ידי הטלת תנאים מגבילים בכל הקשור להשתתפות העותרת בחתונה, לרבות במשך שהותה בחתונה, בליווי על ידי ערבים צמודים שיבטיחו קשר ישיר או עקיף בין העותרת לבין בנה ואמה, גם אם יהיו נוכחים בחתונה, ועל ידי מתן אפשרות ביקורת לגורמים המוסמכים כדי לוודא היעדר מפגש כזה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה ומורה למשיב להוציא את העותרת ביום 22.11.12 בשעה 18:00 בליווי שני ערבים צמודים שיעמדו בתנאים שייקבעו על ידי המשיב ו/או על ידי משטרת ישראל ויחזירו את העותרת למקום מאסרה לא יאוחר מחצות הלילה.

תנאי מתנאי החופשה המיוחדת שהעותרת תהיה בחברתם של הערבים המלווים, לא תיצור קשר ישיר או עקיף עם אמה ובנה ותהיה בכל השעות הנ"ל באולם השמחות שם תתקיים החתונה.

רשמתי בפני דברי ב"כ העותרת שאמה ובנה לא ישתתפו בחתונה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום, כ"ט חשון תשע"ג, 14.11.12 במעמד ב"כ הצדדים והעותרת.

הוקלד על ידי ליאת בוסי