בקשה זו מטעם נתבע 2, למחיקת כותרת ולחילופין לרשות להתגונן, הועברה לטיפולי בעקבות פרישת כב' הרשם אורי פוני.

לא ראיתי לנכון לקבל את הבקשה למחיקת הכותרת. התביעה הוגשה על בסיס כתב ערבות שעליו חתמו, לטענת התובע, הנתבעים, וכן נתבע במסגרתה סכום קצוב – ההפרש בין הכספים שאמורים היו להיות מושבים לתובע במסגרת ביטול ההסכם שלהבטחתו נחתמה הערבות, לבין הכספים שהושבו לתובע בפועל.

אשר לבקשת הרשות להתגונן, החלטתי לקבלה.

על פי האמור בכתב התביעה, התובע רכש נכסים מחברה זרה והנתבעים חתמו על ערבות לקיום התחייבויות החברה כלפיו. משהופרו התחייבויות אלה, ולאחר שניסיון להיפרע מהחברה ובעליה בגין אותן הפרות צלח באופן חלקי בלבד, הוגשה התביעה נגד הנתבעים, מכוח הערבות שעליה חתמו.

נתבע 2 העלה מספר טענות הגנה נגד התביעה (וכן טענה בדבר העדר סמכות מקומית, שנזנחה בסיכומיו). ראשית, לטענתו, חתימתו על כתב הערבות זויפה. כמו כן, לדבריו, בניגוד לנטען בתביעה, הוא לא היה בקשר עם התובע בנוגע לעסקה שנכרתה עם החברה הזרה (לפני המועד שבו נכרתה) והוא אינו מועסק בחברה. בנוסף, התובע, לטענתו, כרת בהמשך הסכם עם חברה אחרת, שממנו עולה כי החברה הזרה דווקא קיימה את התחייבויותיה כלפיו. יצוין, כי טענה אחרונה זו וטענות קשורות נוספות נטענו על ידי הנתבע 1 בבקשת הרשות להתגונן מטעמו. בקשה זו התקבלה בהסכמת התובע, כאשר נתבע 2 מצדו העלה טענות אלה לראשונה בסיכומיו.

טענת ההגנה של הנתבע שלפיה לא חתם כל כתב הערבות, כמו גם טענתו שלפיה כלל לא עבד בחברה האמורה ולא היה בקשר עם התובע בנוגע לעסקה נשוא התביעה – גם אם בנסיבות התיק, כפי שצוין על ידי התובע, יש בהן כדי לעורר קשיים לא מעטים – ככל שתוכחנה ותתקבלנה, עשויות להוות טענת הגנה נגד התביעה.

לפיכך, והואיל והכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו נדרש לבחון את טיב ראיותיו ואת מהימנות גרסתו של המבקש, אלא עליו להניח שטענותיו נכונות, לבחון אם הן מהוות הגנה אפשרית, וככל שכך, ליתן לו רשות להתגונן, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

במאמר מוסגר יצוין, כי גם טענות ההגנה שאותן "אימץ" נתבע 2 מבקשת הרשות להתגונן של הנתבע 1, עשויות להוות טענות הגנה אפשריות עבורו. טענות אלה אמנם לא נתמכו בתצהיר נתבע 2, אך הואיל ולנתבע 1 ניתנה רשות להתגונן (בהסכמת התובע), הן עשויות לשמש בהמשך גם את נתבע 2, וגם מטעם זה יש ליתן לנתבע רשות להתגונן.

נוכח האמור לעיל, בקשת הרשות להתגונן מתקבלת.

בנסיבות העניין, ובשים לב לקשיים שמעוררת הגנת נתבע 2, אין צו להוצאות בשלב זה, וההוצאות בגין הליך זה תילקחנה בחשבון במסגרת הדיון בתביעה.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.