נוכחים:

ב"כ עורר 1 – עו"ד עטאף פרחאת

ב"כ עורר 2 – עו"ד נאיל זחאלקה

ב"כ עורר 3 – עו"ד נמיר אדלבי

ב"כ המשיבה – פקד יובל עזרא

מתורגמן לשפה הערבית

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים: אנו מסכימים להתחיל בדיון עוד בטרם הועלו העצורים מהשב"ס, זאת לאור האיחור הניכר של השב"ס.

עו"ד פרחאת: חוזר על נימוקי הערר המפורטים. אבקש להדגיש את מה שעניין אותי בדיון לפני בית משפט קמא, יש כאן שאלה מרכזית של המשקל שיש לתת למידע מודיעיני ועל כך ירחיבו חבריי אני מניח. זאת נוכח העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, שהדבר היחיד שקושר את העוררים, זאת אותה פיסת מידע מודיעינית שלא הצלחנו להבין את מידת עומקה של אותה ידיעה מודיעינית, מידת מהימנותה, אבל הבנו שמדובר בידיעה מאוד ישנה ואני שם את הנושא הזה הצידה, כי חבריי עמדו עליו בהרחבה בבית משפט קמא.

השאלה המרכזית, האם מידע מודיעיני כזה, בנסיבות כפי שנרשמו בנימוקי הערר, צריכות להביא לתוצאה דרסטית של אובדן מקומות עבודה של שלושה צעירים מזרח ירושלמיים, בנסיבות הקשות שלהם למצוא עבודה, בהתחשב בעובדה שהעבודה היא אולי הגורם המאזן החשוב ביותר בשבילם, מעבר לעובדה שזה מקור פרנסה, בשביל חלקם מקור פרנסה עיקרי. אני חושב שגם במחיר של "הסתכנות" מסוימת, התוצאה של אובדן מקום עבודה היא לא מחויבת המציאות. בנוסף, נהוג היה בפרקטיקה שלנו מקובל, כאשר הבקשה מתבססת אך ורק על ידיעה מודיעינית, לתת פרק זמן קצר ביותר כדי לנסות לעבות את הידיעה המודיעינית במקורות נוספים. הידיעה קיימת מלפני חודש, היה למשטרה די והותר זמן לעשות זאת. לא הייתה הצדקה להאריך את מעצרם של המשיבים.

עו"ד זחאלקה: אני מצטרף לדברי חברי, אם קוראים את החלטת בית משפט קמא מבינים שלבית המשפט אין כל יכולת לבחון מידע מודיעיני. בית המשפט למעשה מציין הוא צריך להאריך את המעצר אבל באופן מדוד. גם מידע מודיעיני צריך להיות מפורט ככל האפשר, הן מבחינת מספר המקורות, הגדרת המקורות כמהימנים או לא מהימנים וגם צריכה להיות הצלבה כלשהי והתייחסות לאותה הצלבה, למשל פירוט לאופן המעשה, כך שבית המשפט יכול להסיק ולו באופן ראשוני שהמידע מבוסס ולא סתמי. בית המשפט כן יכול לעשות בקרה על אותו מידע ולו באופן מינימלי. לא מצוינים במידע מספר מקורות, לא הגדרת אם הם מהימנים או לאו וגם אין בו פירוט. כאשר המידע עומד בפני עצמו ורק על פיו מבקשים את המעצר, צריך לדחות זאת.

צו מעצר הוצא בעקבות אותו מידע גם כן חודש לפני המעצר. אנחנו בדרך כלל טוענים שלא צריך לבצע מעצר באופן מיידי, וצריך לחקור ולבסס את המידע. במקרה שלנו לא בוצע המעצר באופן מיידי אבל במקביל לא בוצעה כל חקירה, לא סמויה ולא גלויה. בא להם לעצור אותם אחרי חודש מבלי לעשות דבר בעניין, זה לא מתקבל על הדעת.

צריכים לתת לבית המשפט יכולת כלשהי לבחון את אותו מידע.

עו"ד אדלבי: לא אחר דנו בבקשות מעצר שבית המשפט קיבל והאריך מעצר על סמך מידע מודיעיני ואנחנו קיבלנו את זה בכניעה, אבל ישנם מקרים שבהם ברור שאותו מידע, הגם שלא ראינו אותו, לא מצדיק מעצר, וזה אחד מהם, ולכן התרוצצנו אתמול והגשנו את הערר באופן מיידי. מהתשובות שקיבלתי לשאלות ששאלתי, ב"כ המשיבה לא ידע להשיב לשאלות האלה. ניסינו לדעת, כשבאים ואומרים שמדובר באירוע של יידוי אבנים או בקבוקי תבערה רוב האנשים הם רעולי פנים. האם היה תצלום של האירוע שהוצג לאותו מודיע, לא ברור. מי המודיע הזה? מה מידת האמינות שלו. כל הדברים צריכה להיות תשובה לגביהם בתוך המידע המודיעיני. אני לא מקבל את הקביעה של בית משפט קמא, מעבר לעובדה בסעיף 3, שזה בפני עצמו לטעמי מצדיק שלא לקבל את המידע הזה, אבל בית המשפט מוסיף ואומר שיש לבית המשפט אפשרות להסיק מסקנות. אם המשטרה מציגה מידע מודיעיני שאנחנו לא יודעים דבר לגביו, בית המשפט צריך לקבל אותו כמו שהוא. אני טוען שזה ממש לא כך. אם המשיבה רוצה להאריך מעצר חודש לאחר האירוע, היא צריכה לנסח בצורה שהוא יהיה מהימן, או שבית המשפט יוכל להאריך אותו.

טענתי אתמול בבית משפט קמא, שאני חושב שהניסוח הכללי נעשה לא בכדי, כדי שבית המשפט לא יהיו לו הכלים לבחון את העניין הזה. גם מסתמכים על מידע שהוא מלפני חודש, זה מידע היחיד שיכול לבסס את החשד ומציגים אותו בצורה כללית.

אנחנו יודעים שכשבית המשפט מקבל בקשת מעצר על סמך מידע שכזה, הוא נותן את המינימום נדרש. חשבתי שבית המשפט ייתן להם מספר שעות אתמול, לבדוק את הטענה, או לחילופין בית המשפט אולי כדי לא להלחיץ את המשטרה, היה קובע דיון להיום. אבל בית משפט אומר שזה יילקח בחשבון ונותן להם שלושה ימים. גם אם היו ראיות ממשיות לא היו נותנים שלושה ימים, אני לא מבין מה האיזון.

אני מבקש לקבל את הערר ולהורות על שחרורם. אני מבקש שבית המשפט יורה להם עכשיו להציג מה נעשה מאז, מה התפתח ומה התוכנית הלאה.

פקד עזרא: אני מקבל את טענת חברי ואציג לפני בית המשפט מה נעשה מאתמול.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעה של עליה מסיבית של יידוי אבנים.

מציג לבית המשפט דו"ח סודי שהוצג אתמול, מציג דו"ח אירועים היו באזור מחסום מחנה פליטים שועפט, עם כל האירועים של ידויי אבנים ומזכרים עם פעולות חקירה שבוצעו מאז אתמול. בחקירתם הראשונית אתמול של העוררים, חלקם מסרו מקומות עבודה שלהם, אבל לא ידעו למסור שום פרט לגבי מקום העבודה. ניסינו ליצור קשר עם ההורים.

מדובר בחקירה עם מספר רב של מעורבים, החקירה היא ראשונית.

מידע מודיעיני מעורר חשד סביר. במחוז ירושלים הוקמו 4 צחמים, במהלכם נעצרו עד היום 112 עצורים, 37 נעצרו עד סוף ההליכים. בתיק הקודם שטיפלתי, שהתחיל ממידע מודיעיני כזה, התפתח להצהרת תובע וכתב אישום נגד אחד החשודים. אני מבקש שיתנו לנו את הזמן לעבוד על התיק הזה.

עו"ד פרחאת: אולי חברי יסבר את אוזנו של בית המשפט בכמה מקרים שהסתמכו על מידע מודיעיני הגישו כתב אישום.

עו"ד אדלבי: היה להם חודש שלם לעבוד על זה.

<#2#>

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רון), לפיה נעצרו העורר לשלושה ימים.

העוררים נעצרו בחשד במעורבותם בהפרות סדר במחנה הפליטים שועפט, מעורבות שכללה, כנטען, ידויי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. לפני בית משפט קמא הונח מידע מודיעיני אשר שימש את המשיבה כשתשתית לקיומו של חשד סביר במעורבותם של המשיבים במעשים המיוחסים להם. טענת הסנגורים בערר נוגעת בעיקר למשקלו של המידע המודיעיני. נטען כי מדובר במידע כוללני מדי, שאינו מבוסס דיו על מנת להקים חשד סביר. כך הם לומדים, בין היתר, מהתשובות שניתנו בדיון בבית משפט קמא.

לאחר שעיינתי בדו"חות המידע שהונחו לפני בית משפט קמא וכן בפעולות חקירה שנעשו מאז הדיון ועד היום, נראה כי החשד הסביר העולה מהמידע שהוגש לפני בית משפט קמא ולפניי יציב דיו על מנת להקים חשד סביר שמכוחו קמה עילת מעצר בנוגע לעוררים.

לפיכך הערר נדחה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"ג, 12/11/2012 במעמד הנוכחים.