1. תביעה לפירוק שיתוף וכן תביעה כספית שהוגשה על ידי אדי וויטלי בויקוס כנגד מלץ מוריץ ועו"ד דב בן אור. כן הוגשה תביעה שכנגד.

עסקינן בדירה ברחוב האילנות 16 ב' בכפר סבא הידועה כחלקה 20 בגוש 7590. התובעים הינם נכדיה של המנוחה הגב' רוזליה מלץ ובעלי הזכויות של 87.5% מהזכויות בדירה מכח צוואת המנוחה. הנתבע מס' 1 הינו בנה של המנוחה ובעל הזכויות של 12.5% מהזכויות בדירה. נתבע מס' 2 הינו ב"כ נתבע מס' 1.

1. בכל הנוגע לפירוק השיתוף כבר בהליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים הוסכם ביניהם על מנגנון לסיום המחלוקת. בכל הנוגע למחלוקות הכספיות שנותרו, אזי בדיון קדם המשפט הראשון שהתקיים בתיק זה הוסכם בין הצדדים שהצדדים יגישו סיכום טענותיהם בכתב לאחר שהנתבע מס' 2 יגיש תחשיב של שכר דירה ששולם בכל חודש וכן סכום ההוצאות שהוציא.
2. התובעים בתביעתם טענו שדמי השכירות עבור הדירה לא הועברו במלואם לידיהם. כן תבעו סך של 40,000 ₪ בגין רכוש וציוד אשר היו בדירה ערב תפיסת החזקה של הנתבעים אולם נעדרים היום מן הדירה.

הנתבע מס' 1 הגיש מנגד כתב תביעה שכנגד במסגרתו נתבע סך של 50,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו בגין הפרת ההסכם בינו לתובעים לפיו הסכימו התובעים לרכוש את חלקו בדירה. כן תבע עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב.

1. דיון משפטי:

בכל הנוגע לדמי השכירות שווי הדירה הוערך בגובה 1,570,000 ₪. כעולה מהנתונים שהציג הנתבע בדוחו"ת הכספיים דמי השכירות החודשיים שהיו אמורים להתקבל אצל הנתבע הינם סך של 120,051 ₪. מאחר והנתבע הינו בעלים של 1/8 והתובע הבעלים של 7/8 אזי התובעים זכאים לקבל בגין ההשכרה סך של 105,045 ₪.

1. הנתבע מפרט קיזוז הוצאות מכספי השכרת הדירה:

בכל הנוגע לתיקון ליקויים מערכת הגז והחלפת מנעול – בסך 1125 ₪ אין כל מחלוקת שיש לקזז שכן מדובר בתיקון ליקויים בדירה והוצאות שהוצאו בגין עובדה זו.

התובעים מתנגדים לקיזוז שכר טרחה בגין עריכת חוזי שכירות וכן ניהול חשבון נאמנות וכן עריכת דוחות הכספיים. לטענתם הם לא מינו מעולם את הנתבע מס' 2 כנאמן אלא נתבע מס' 1 תפס חזקה בנכס כאשר נתבע מס' 2 טיפל בנכס כראות עיניו מבלי שהתייעץ כלל עם התובע.

1. הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי טענה זו לא עלתה בכתב התביעה. התובעים שבו וטענו בכתב תביעתם שהנתבעים לא מסרו להם כל פירוט תשלומי שכר הדירה ומשכך לא יכולים היו לדעת שקוזזו סכומים. הצדדים בדיון מיום 6.11.12 הסכימו שהתובעים יוכלו לטעון לכך שלא היה מקום לקזז סכומים כאשר יקבלו את תחשיב שכר הדירה שיימסר על ידי הנתבעים. משהסכימו הצדדים לכך סבורני שיכולים התובעים לטעון לכך בשלב הסיכומים. הנתבעים כלל לא מתמודדים עם הטענה לגופה ואינם מצביעים על כל נימוק מדוע היה מקום לקזז הסכומים שפירטתי לעיל. משכך סבורני שלא היה מקום לקזזם.
2. נתבע מס' 2 כלל לא פעל כנאמן מטעם התובעים, הם מעולם לא מינו אותו לנהל את נושא השכירות, למרות שהם בעלי 7/8 מהזכויות בדירה, משכך סבורני שלא ניתן להשית על כתפיהם עלויות אלה.
3. הנתבעים מנגד טוענים שהתובעים הפרו את הסכם המכר לאחר ההחלטה מיום 2.12.12 שהינה למעשה כריתת הסכם בין הצדדים. איני סבורה כך.

ההחלטה קבעה שהתובעים ירכשו את חלקו של הנתבע אולם לא צוין כל לוח זמנים לרכישה. כן צוין בהסכמת הצדדים שמאחר וקיימות ביניהם מחלוקות כספיות נוספות הקשורות בניהול החשבון הם יתבררו לאחר שתומצא חוות דעת השמאי ויהיה בסיס כספי משותף. דהיינו מההסכמה ניתן להבין שהיה מקום להגיע להסכמות קודם לכן באשר למחלוקות הכספיות טרם יירכש חלק הנתבע. משכך לא הוכיחו הנתבעים שהתובעים הפרו כל הסכם.

1. התובעים בסיכומיהם טוענים אף לחובות לעירית כפר סבא בגין אי תשלום ארנונה- בסך 2960 ₪- כך שחלקו של הנתבע מס' 1 בחוב זה הינו סך של 370 ₪ אותו יש לקזז.
2. הנתבעים בסיכומיהם כלל לא מתמודדים עם טענה זו וטוענים טענה כללית שהתובעים אינם זכאים לקיזוז שכן לא טענו זאת בכתב תביעתם. אכן אין התייחסות בכתב התביעה לקיזוז דמי ארנונה ומשכך לא ניתן לחייב הנתבעים בסכום זה.
3. בכל הנוגע לתשלום עבור המטלטלין. כעולה מכתב ההגנה של הנתבע כל המטלטלין שהיו בדירה נותרו בה. חלק מהריהוט שהיה בדירה הוצא לבקשת השוכרת ובהסכמת התובעים. מאחר ולא התנהל הליך הוכחות לא נסתרה טענה זו של הנתבע ומשכך לא הרימו התובעים נטל ההוכחה להוכחת תביעתם זו. עלי לציין שאף לא הוגשת חוות דעת שמאי המפרטת שווי המטלטלין שנותרו בדירה , כאשר לא הוצגה כל מניעה לכך, ועל כן אף מן הטעם הזה היה מקום לדחות התביעה בענין זה.
4. עלי לציין שהנתבע 2 הגיש בקשה להוספת מסמכים רבים ונעתרתי לה.

אין במסמכים שהוגשו כדי לשונת פסק דין זה. עם זאת אציין שעיון בנספחים, ט"ז וכ"ג מעיד שהתובעים ביקשו מהנתבע שימציא להם קבלות על הפקדות כספים ותדפיסי חשבונות הבנק בעבר אולם לא נענו.

1. בכל הנוגע לתביעה שכנגד - הנתבע כלל לא הוכיח תביעתו. לא הוכיח כל פגיעה בשמו הטוב. כן לא הוכיח שהתובעים הפרו הסכם כלשהו ביניהם לרכישת הדירה, כפי שפירטתי לעיל. על כן תביעה זו להדחות.
2. סוף דבר- על התובעים לשלם לנתבע חלקו בדירה בסך 196,250 ₪ וכן סך של 1125 ₪. מנגד התובעים זכאים לקבל סך של 105,045 ₪, כך שעל התובעים לשלם לנתבע סך של 92,330 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.