1. לפנינו שתי תביעות שאוחדו אשר במסגרתן עתרו הצדדים לזכויות בעלות, החזקה ושימוש ברכב יונדאי IX-35 מספר רישוי 55-500-76 (להלן: "הרכב").

2. התביעה בתיק סע"ש 48439-09-12 הוגשה על ידי המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה בע"מ (חל"צ) (להלן: "מל"א") כנגד צחי איציק כהן (עו"ד) (להלן: "עו"ד כהן") לבית משפט השלום בתל אביב.

במסגרת התביעה עתרה מל"א לחייב את עו"ד כהן להשיב לה את החזקה ברכב ולשלם לה דמי שימוש החל מיום 15.7.2012 ועד למועד שבו יימסר הרכב בפועל.

3. כחודשיים לאחר מכן הוגשה התביעה שבתיק סע"ש 23304-11-12 על ידי חברת איי.ג'י.טי. השכלה בע"מ (להלן: "AGT") כנגד שתי נתבעות: מל"א, וכן רו"ח נטע ארז (להלן: "רו"ח ארז") בבית משפט השלום בראשון לציון. במסגרת תביעה זו ביקשהAGT , בין היתר, כי יוצהר שהרכב הוא בבעלותה.

חשוב לציין כי תביעה זו הוגשה גם כנגד משרד הרישוי, אולם בעל דין זה נמחק בהתאם להחלטת כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ביום 8.9.2013.

4. בדיון מיום 16.1.2013, שהתקיים לפני כב' השופט אבי שליו בבית משפט השלום תל אביב- יפו, הודיעו הצדדים על הסדר דיוני שלפיו שני התיקים יאוחדו ויועברו לבית הדין לעבודה. ההסדר קיבל את אישורו של בית המשפט והתיק הועבר לבית דין זה.

5. לאחר שהתיקים הועברו לבית הדין, התקיים קדם משפט לפני כב' השופטת סיגל דוידוב- מוטולה ביום 9.9.2013. באותו דיון הוחלט, בהסכמת הצדדים, כי הרכב יימכר ותמורתו תופקד בקופת בית הדין.

ביום 21.11.2013 הודיעו הצדדים כי סכום התמורה של הרכב (לאחר הפחתת הוצאות) עומד על 67,174 ₪ (להלן גם: "התמורה") וביום 28.11.2013 הועבר הסכום לגזברות בית הדין.

6. לב המחלוקת הוא, אפוא, השאלה מי מהצדדים הוא הבעלים של הרכב אשר נמסר לעו"ד כהן במסגרת יחסי עובד-מעביד, ובהתאם, מי זכאי לקבל את התמורה שהופקדה בקופת בית הדין.

כמו כן התבקש בית הדין להכריע בדבר תביעתה של מל"א לחייב את עו"ד כהן בתשלום דמי שימוש ברכב בסך 5,978 ₪ לחודש בגין התקופה שמיום 15.7.2012 עד ליום 12.9.2013 – המועד שבו מסר עו"ד כהן את הרכב לסוכנות הרכב.

7. הצדדים להליך

1. מל"א היא חברה לתועלת הציבור המפעילה את המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. מוסד זה החליף את שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, בעקבות חקיקת חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005.

שלוחת אוניברסיטת דרבי הופעלה עד לשינוי החקיקתי על ידי חברת ש.א.א. רשת מכללות בע"מ (להלן: "חברת ש.א.א.").

1. AGT היא חברה בע"מ שהתאגדה ביום 7.4.2010 ורשומה בבעלות עו"ד כהן.
2. עו"ד כהן הוא מנהל AGT ובעל מניות יחיד בה. החל מיום 1.1.2010 היה עו"ד כהן עובד מל"א. קודם לכן היה עובד ש.א.א, החל מיום 13.8.2008.
3. רו"ח ארז היא עובדת מחלקת כספים במל"א, ומטפלת במרכז ללימודים אקדמיים "כרמל". משרדה סמוך למשרדו של סמנכ"ל הכספים של מל"א - רו"ח מאיר וידל (להלן: "רו"ח וידל").

8. תמצית טענות הצדדים

לטענת מל"א היא רכשה את הרכב מכספה ומסרה אותו לשימושו של עו"ד כהן בכפוף להצהרותיו שלפיהן הרכב בבעלות מל"א ואין לו זכויות קנייניות בו, על אף שנרשם על שמו. לא חברת AGT ולא עו"ד כהן שילמו למל"א דבר עבור הרכב, לא נעשה כל הסכם בדבר מכירתו, לא התקבלה החלטה בדבר מכירתו ולא נערך כל "רישום חשבונאי" שלפיו הבעלות תועבר לעו"ד כהן או ל- AGT.

כמו כן נתבעו דמי שימוש בסך 5,978 ש"ח לחודש עד מועד השבת הרכב וסך של 59,000 בגין ירידה בשווי הרכב.

לטענת חברת AGT הבעלים הרשום של הרכב היה עו"ד כהן ואילו הבעלים המהותיים הוא חברת AGT. במרץ 2012 הועברה הבעלות עניינית ל- AGT שגם ניכתה דמי שימוש ברכב ממשכורתו של עו"ד כהן ושילמה את הוצאותיו.

הבעלות הועברה במסגרת הסכם הלוואה בין AGT לבין מל"א והתקזזויות בין הצדדים, בהתאם להוראת מנהל מל"א, מר גיל רשף (להלן: "מר רשף").

מל"א העבירה את רישום הבעלות על הרכב בדרכי מרמה ובניגוד לחוק, ובניגוד לייפוי כוח שנתן עו"ד כהן ביום 21.5.2012, שביטל כל מסמך קודם.

AGT עתרה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו הרכב בבעלותה, ועל כן יש להעביר לה את התמורה שהופקדה בעדו בקופת בית הדין.

כמו כן יש לקבוע כי העברת רישום הבעלות – דינה להתבטל.

לטענת עו"ד כהן הבעלים של הרכב היא חברת AGT. התביעה האישית שהגישה מל"א כנגדו הוגשה שלא כדין.

לטענת רו"ח ארז תביעת AGT אינה מגלה כל עילה כנגדה ולא מבוקש כל סעד כלפיה. לפיכך יש לדחות את התביעה ולחייב את עו"ד כהן אישית בגין גרירתה להליך לשווא.

9. רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. בין הצדדים סכסוך רחב יריעה שבו מעורבות חברות שונות ויחידים. הסכסוך מתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בבית דין זה ואף בהליך בוררות וכן הגשת תלונות למשטרה ולמפקח על הבנקים.
2. עו"ד כהן עבד בש.א.א. החל מיום 13.8.2008 ועבר לעבוד במל"א ביום 1.1.2010 ועבד עד ליום 28.2.2012.
3. בין מל"א לעו"ד כהן לא נחתם הסכמי עבודה.
4. בספטמבר 2011 רכשה מל"א את הרכב מחברת "כלמוביל", ושילמה סך של 163,921 ש"ח תמורתו כולל אגרות רישוי.
5. על פי הזמנת הרכב מיום 5.9.2011 וחשבונית המס שהוציאה "כלמוביל" מחיר הרכב כלל אביזרים כגון מצלמת רוורס, מערכת מולטימדיה, הכנה לדיבורית ועוד (נספח 3 לתצהיר רו"ח וידל).
6. מל"א היא זו ששילמה עבור רכישת הרכב מכספה.
7. כחלק מתנאי העסקתו קיבל עו"ד כהן את הרכב ממל"א.
8. עו"ד כהן וחברת AGT לא טענו כי הרכב ניתן להם במתנה או שניתנה התחייבות לתתו במתנה.
9. בטרם קיבל עו"ד כהן את הרכב, הוא חתם על "הצהרה" הנושאת תאריך 7.9.2011 (נספח 4 לתצהיר רו"ח וידל, להלן גם: "כתב ההתחייבות") שלפיה:

אני החתום מטה צחי כהן ת.ז. 029523990 מאשר בזאת כי רכב מסוג יונדאי XI35 משנה 2011 מספר רישוי 5570076 (להלן: "הרכב") הרשום על שמי במשרד הרישוי שייך למרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה בע"מ חל"צ ח.פ. 513677575 (להלן: "המרכז").

רישום הרכב על שמי נעשה אך ורק מטעמי שמירת שווי הרכב בעת מכירתו.

אני מצהיר בזאת כי הרכב הינו בבעלות בלעדית של המרכז וכל תשלום שאשלם בעתיד בכל דרך שהיא ולכל מטרה שהיא לא יהווה כל תשלום על חשבון רכישת הרכב.

אני מצהיר בזאת כי אין ולא תהיה לי כל זכות קניינית ו/או כל זכות עיכוב להעמיד את הרכב לטובת המרכז בכל מועד ובכל תנאי שתחליט עליו הנהלת המרכז.

אני מתחייב בזאת כי ללא קשר למצב המשפטי ויחסי העבודה ביני ובין המרכז, וללא כל קשר להתחשבנות כספים ו/או כל התחשבנות אחרת, אני אפעל בהתאם להחלטת ההנהלה ואעשה את כל הנדרש על פי חוק כולל חתימה על טופס העברת בעלות, המצאת תעודת זהות וכן התייצבות בכל מקום שאדרש על מנת לבצע את העברת הבעלות של הרכב על שם מי שיחליט המרכז.

אני חותם בזאת על טופס ייפוי כוח המייפה את בא כוח המרכז להעביר בעלות על הרכב בכל מועד לפי החלטתה הבלעדית של הנהלת המרכז.

בתחתית המסמך נכתב "אישור עו"ד לחתימה" (המילה "רו"ח" הוספה שם בכתב יד) ולצד זאת מופיעה חתימה של רו"ח ארז.

כאמור בכתב ההתחייבות, עו"ד כהן חתם על טופס "יפוי כוח של אדם פרטי" של משרד התחבורה בעניין הרכב. לצד חתימתו של עו"ד כהן מופיעה חתימתה של רו"ח ארז (נספח 4 לתצהיר רו"ח וידל, להלן: "ייפוי הכוח" וגם: "ייפוי הכוח המקורי").

1. באמצע ספטמבר 2011 קיבל עו"ד כהן את הרכב לשימושו.
2. החל מיום 1.3.2012 הועסק עו"ד כהן באמצעות AGT. הצדדים חלוקים בשאלה האם תחום פעילותה של חברת AGT במסגרת זו נגע רק להקמת מיזם "מכון רולידר" (כעמדת מל"א) או שפעילותה של AGT היתה רחבה יותר ונגעה לפרויקטים נוספים (כעמדת עו"ד כהן ו-AGT).
3. עם סיום יחסי העבודה בין עו"ד כהן למל"א, ותחילת העסקתו דרך AGT נשאר הרכב לשימוש עו"ד כהן.
4. בין מל"א לחברת AGT נחתם הסכם ההלוואה הנושא תאריך 11.10.2011, אך אין חולק כי הוא נחתם במאי 2012.
5. הסכם ההלוואה לא כולל כל התייחסות לנושא הרכב.
6. ביולי 2012 ארע קרע בין מל"א לעו"ד כהן וההלוואה הכספית לחברת AGT נעצרה.
7. ביום 10.7.2012 שלחה מל"א לעו"ד כהן ו-AGT מכתב דרישה להשבת הרכב בנוסח הבא:

"הנדון: הפסקת מימון מרשת מכללות

הריני מביא לידיעתך כי קיבלתי הוראה מש.א.א. רשת מכללות בע"מ על הפסקת כל מימון על חשבונה לחברת אי.ג'י.טי. השכלה בע"מ.

לאור האמור לעיל הנך מתבקש להחזיר באופן מיידי ולא יאוחר מיום 15.7.2012 בשעה 14:00 למשרדי ברחוב המפעל 13 אור-יהודה את הדברים הבאים:

1. הרכב שעומד לרשותך שמספרו 57-700-76.

2. מכשיר וקו הטלפון הנייד שמספרו 050-9333300.

3. הנך מתבקש עד מועד זה לפנות את חפציך מתחומי החברה."

1. ביום 12.7.2012 או במועד סמוך לו, העבירה מל"א את הבעלות ברכב על שמה באמצעות ההתחייבות וייפוי הכוח שנתן עו"ד כהן. מדובר במועד שנטען על ידי עו"ד כהן ולא נסתר מצד מל"א.
2. בבית משפט השלום תל אביב-יפו מתנהל הליך משפטי בעניין הסכם ההלוואה, כאשר התובעות שם הן מל"א ו-ש.א.א. והנתבעים הם עו"ד כהן וחברת AGT (תיק ת.א. 25012-11-12). ההליך תלוי ועומד ומצוי בשלב ההוכחות (להלן: "תביעת ההלוואה").
3. כאמור, בספטמבר 2012 הגישה מל"א את תביעתה כנגד עו"ד כהן וכחודשיים לאחר מכן הגישה AGT את תביעתה כנגד מל"א ורו"ח ארז.
4. בספטמבר 2013 הסכימו הצדדים על מכירת הרכב ובדצמבר 2013 הוא נמכר.

10. ראיות שנשמעו והוגשו לתיק

מטעם מל"א הוגש תצהיר מטעם רו"ח וידל (כתצהיר עדות ראשית וכתצהיר תשובה) שעליו נחקר. לתצהיר צורפו, בין היתר, מסמכי רכישת הרכב, ייפוי הכוח, תכתובות בין הצדדים, תביעת ההלוואה שהגישה מל"א כנגד חברת AGT ועו"ד כהן, שני סוגי ייפוי הכוח של משרד התחבורה – לאדם פרטי ולתאגיד, תכתובות בין הצדדים לרבות לעניין אביזרי הרכב, כתב תביעה מתוקן בעניין תביעת ההלוואה.

מטעם עו"ד כהן וחברת AGT הוגשו שני תצהירים מתאריכים 2.2.2014 ו-10.4.2014. שניהם של עו"ד כהן.

לתצהירים אלה צורפו מסמכים רבים ביותר כגון כתבות, כתבי בי-דין מהליכים נוספים המתקיימים בין הצדדים, תכתובות, כרטסות הנהלת חשבונות ועוד.

11. המחלוקת מושא הדיון

התיק שלפנינו נוגע לרכב בלבד. כאמור, אין חולק כי במועד שבו נמסר הרכב לעו"ד כהן הוא היה בבעלות מל"א והרישום על שם עו"ד כהן לא שיקף את הבעלות האמתית.

תפקידנו להכריע במחלוקת שלפנינו בהתאם לסמכותנו על פי הוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, אשר קובע:

(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];...

על כן השאלה הנתונה להכרעה – הנמצאת בתחום סמכותו העניינית הייחודית של בית דין זה – היא האם מי מהתובעות (AGT או מל"א) היו הבעלים של הרכב, שמכוח סיום יחסי העבודה חייב העובד (עו"ד כהן) להחזיר, לשלם דמי שימוש, או לפצות בגין ירידת ערכו.

לא לנו הסמכות להכריע ביחסים חוזיים אחרים שבין הצדדים או בכל הקשור לעוולות נזיקיות, ולא נעשה זאת. כפי שציינו מתנהלים בין הצדדים סכסוכים אחרים בפורומים שונים והסכסוך שלפנינו הוא "קצה הקרחון" בלבד.

12. טענות עו"ד כהן ו-AGT

טרם הדיון נעיר כי טענות AGT הועלו באמצעות מנהלה – עו"ד כהן – שגם נתבע אישית כאן בתביעתה של מל"א. עו"ד כהן נתן תצהיר בשמו ובשם AGT ועל כן, כל עוד לא נאמר אחרת, הרי שכשמצוין כי עו"ד כהן טען דבר מה, הכוונה גם לחברת AGT.

עו"ד כהן העלה שלל טענות שמכוחן לדעתו עולה כי חברת AGT היא הבעלים של הרכב. הטענות הועלו בפירוט ובמלל רב, ותוך הפנייה למסמכים רבים שהוגשו לבית הדין.

משכך, ועל מנת להקל על הדיון וההכרעה נזקק את טענותיו באופן הבא:

1. הרכב עבר לבעלות AGT במרץ 2012.
2. הרכב הועבר מכוח הסכם ההלוואה.
3. עו"ד כהן הורה לרו"ח וידל להעביר את הרכב לבעלותו במאי 2012.
4. הרכב הועבר ל-AGT כחלק ממסכת התחשבנויות והתקזזויות בין הצדדים.
5. הרכב והוצאותיו (כגון דמי שימוש, אגרה ודלק) גולגלו לפתחה של AGT והן מלמדות עניינית של מי הבעלות.
6. הבדלי גרסאותיה של מל"א לעניין הסיבה להשארת הרכב בידי עו"ד כהן מוכיחים את טענות ו-AGT.
7. העברת הבעלות ברישום הרכב נעשתה באופן בלתי חוקי ובמרמה.

נציין כי עו"ד כהן העלה גם שורה ארוכה של טענות הנוגעת לפגמים שנפלו, לכאורה, בהגשת תביעתה של מל"א ובהחלטות שניתנו על ידי בית הדין לאורך ההליך כולו.

אין אנו סבורות כי יש בטענות אלה כדי לתרום להכרעתנו ולכן, אין אנו רואות לנכון להתייחס לכל אחת ואחת.

כמו כן, לא נצמד לטענות הצדדים כפי שהועלו מאחר שבחלקן יש כדי לסרבל את ניהול התיק, ועל כן נדרש להן ככל הנחוץ להכרעתנו.

13. האם הרכב עבר לבעלות AGT?

עו"ד כהן הצהיר כי "ברכישת הרכב שולמה תמורתו ע"י מ.ל.א., הרכב נרשם בבעלותי, כדי שלא תירשם אודותיו "בעלות של חברה" מה שהיה מקזז (ואכן קיזז!) כ-25% ממחירו בעת המכירה".

ובהמשך הצהיר: "החל מחודש 3/2012 הועסקתי ע"י חברת AGT, שהיא חברה בשליטתי. הרכב המשיך לשרת אותי כמקודם, ועניינית עבר לבעלות חברת AGT, שניכתה ממשכורתי, את הנדרש בגין העמדת הרכב" (סעיפים 5.2-5.3 לתצהירו מיום 10.4.2014).

בחקירתו העיד עו"ד כהן שבפועל לא בוצעה "עסקה" הנוגעת להעברת הרכב ממל"א ל-AGT:

ש. אתה טוען בסעיף 5.3 לתצהיר הראשון שלך, באותו סעיף לתצהיר השני שלך, שבחודש מרץ 2012, הרכב עניינית עבר לבעלות חב' איי גי' טי" כתבת "עניינית עבר לבעלות", מה הכוונה?

ת. עניינית זה אומר שהרכב עבר לבעלות אי גי טי אבל הרישום נשאר בבעלות צחי כהן, בהפרדה לבעלות דקלרטיבית לבין קונסטיטוטיבית, הבעלות שלי היא רק לצורך חיסכון במכירה כדי לא לפגוע בשווי הרכב. הרכב לא היה רשום על חב' מלא, במשרד הרישוי, הוא היה רשום בספרים שמנהל וידל, והוא היה צריך להעביר את רישום ממלא לאיי ג'י טי, אותה חברה שבחודש מרץ 2012 נקטע (צ"ל: ניכתה) מהשכר 8.48% שווי שימוש ברכב כי היא זו שהעניקה לי את הרכב מיום 1.3.12 ושיקפה זאת בתלושי השכר שלי, והיא החברה שהעניקה לי את הרכב, בהתאם להסכם העסקה שלי. עניינית זה לפי העניין.

ש. אם אני מבין נכון, אי ג'י טי קנתה את הרכב ממלא?

ת. הייתה צריכה להתבצע עסקה שהאחריות לביצוע העסקה והעברת ההתחייבות, חובה וזכות, היית לרו"ח מאיר וידל, שהוא היה מנהל הכספים של אי ג' טי.

ש. הייתה עסקה או לא?

ת. על ביצוע העסקה מבחינה חשבונאית כפי שהבהרתי קודם, היה ממונה רו"ח וידל, אנחנו היום מבינים שמר וידל לא עשה את מה שהוא נדרש לעשות.

(ההדגשה הוספה)

(עמ' 41 לפרוטוקול ש' 4-18)

כשנשאל עו"ד כהן האם הכסף שולם או לא שולם, השיב כי יש להפנות את הענין לרו"ח וידל שהוא האחראי לביצוע הפעולות החשבוניות (עמ' 42 לפרוטוקול ש' 14-16). כלומר, עו"ד כהן מאשר כי לא שולמה עבור הרכב כל תמורה ולא בוצעה כל עסקה.

מכאן שהמסקנה המתבקשת היא כי לא הוכח שנעשתה עסקה בין מל"א ל-AGT שעניינה העברת הבעלות ברכב.

14. האם הבעלות ברכב הועברה במסגרת הסכם ההלוואה

בדיון מיום 9.9.2013 טען ב"כ חברת AGT לפרוטוקול כי הרכב עבר לבעלות מהותית של AGT וכך אמר: "מכוח הסכם ההלוואה שנערך בין התובעת לאיי ג'י טי ביום 17.5.12 (נספח ג'2). נכון שלא כתוב בהסכם במפורש שהרכב עובר, אבל כתוב בהסכם שהתובעת תיתן לאיי ג'י טי מסגרת של 900,000 ש"ח וההלוואה תועבר לשיעורין בהתאם לצרכי העסק וכו'. אנו טוענים שחלק מההלוואה הוא העברת הרכב. ניתן ללמוד על כך מנספח ג'3 מיום 21.5.12 שבו אומר צחי כהן למר מאיר וידל מטעם התובעת לבצע את הפעולה הנדרשת מבחינה חשבונאית ולהעביר את הרכב על שמו."

כאמור, הסכם ההלוואה אינו מתייחס לרכב. למעשה ב"כ AGT אינו חולק על כך, אך מפנה למכתבו של עו"ד כהן לרו"ח וידל מיום 21.5.2012 שם כתב עו"ד כהן: "מה שנשאר זה להעביר את הרכב ואת הביטוחים לאי.ג'י.טי. במסגרת הקיזוזים והחיובים. אין לי מושג איך עושים זאת, אם ע"ח ההלוואה של מ.ל.א. לאי.ג'.טי. ע"ס 900K ₪ או ההתחשבנות בסוף שנה על הפרויקטים של לימודי החוץ, אני מניח שתדע לעשות זאת הכי נכון חשבונאית" (ההדגשה הוספה).

כלומר, מנוסח הפנייה של עו"ד כהן עולה שגם הוא עצמו לא סבר בזמן אמת כי הרכב הועבר במסגרת הסכם ההלוואה והוא העלה את זה כאפשרות בדיעבד, לאחר שההסכם נחתם. לגרסת AGT הסכם ההלוואה הוא כללי, וכספים רבים הוצאו מכוחו גם מבלי שהוזכרו בו מפורשות. ואולם, הדעת נותנת שנושא כגון העברת בעלות ברכב צריך לעלות מפורשות. אין זה עניין של פרשנות, ועל כן אין רלוונטיות להכרעה מי ניסח את הסכם, שכן, אין בהסכם הוראה הקשורה לענייננו הדורשת פרשנות, ולא ניתן ליצור יש מאין.

לטעמנו די באמור לעיל כדי לדחות כל טענה המתבססת על הסכם ההלוואה. עם זאת ולמעלה מן הצורך, נציין כי צודקת מל"א בטענותיה לעניין זה שלפיהן:

1. אין כל ראיה לכך שהרכב עבר לבעלות AGT במסגרת ההלוואה או בכלל.
2. מכרטסת הנהלת החשבונות של מל"א לא עולה שהרכב נרשם כחלק מחובות ההלוואה. עו"ד כהן אישר זאת בתצהירו (סעיף 8.2.53 לתצהירו מיום 10.4.2014) וכן אישר בעדותו שבתביעת ההלוואה שמל"א הגישה כנגדו לא נתבע החזר הרכב (עמ' 53 ש' 20-21).
3. בחקירתו השיב עו"ד כהן כי הוא לא יודע אם ניתנו כספים בפועל על חשבון ההלוואה ואינו יודע אם AGT שילמה כספים על חשבון ההלוואה (עמ' 50 ש' 21 - עמ' 51 ש' 1-2).
4. אף לוּ הוכח משהו מהטענה, הרי שהלוואות יש להחזיר ובתוספת ריבית לפי ההסכם.
5. עו"ד כהן אישר בחקירתו שטענת הגנה שהעלתה AGT בתביעת ההלוואה היא שהסכם ההלוואה כלל אינו מחייב כיוון שחסרה חתימה של רו"ח וידל (עמ' 54 ש' 4-8).
6. עו"ד כהן נשאל בחקירתו אם הסכם ההלוואה נחתם ביום 17.5.2012 וצופה פני עתיד ואם כן כיצד יתכן שקיבל את הרכב במסגרתו, אם קיבל את הרכב עוד במרץ והשיב:

ש. בכתב ההגנה המתוקן שלכם טענתם בסעיף 5.3.9 שהסכם ההלוואה צופה פני עתיד, בתצהירך בסעיף 3.6 מיום 17.12.12 בבקשה שאתם הגשתם לביטול עיקולים אתה טענת: "לשונו של ההסכם וההתחייבויות הכספיות שבו שניהם צופים פני עתיד. הואיל וההסכם האמור נחתם רק ב- 17.5.12 הרי שהיא מתייחסת לסכומים שיועברו לאחר מועד זה".

אם הסכם ההלוואה צופה פני עתיד מה- 17.5.12 ואתה קיבלת את הרכב במרץ, אז לא יכול להיות שקיבלת את הרכב בהסכם ההלוואה כי הוא רק צופה פני עתיד. מה התשובה?

ת. יכול להיות.

(עמ' 55 לפרוטוקול ש' 8-14)

על כן יש לדחות את הטענה שלפיה הרכב הועבר ל-AGT במסגרת הסכם ההלוואה.

15. הוראתו של עו"ד כהן לרו"ח וידל להעביר את הרכב לבעלות AGT

עו"ד כהן הצהיר כי "ביום 21/5/2012 הודעתי לסמנכ"ל הכספים של הנתבעת, רו"ח (ומשפטן!) מאיר וידל, בכתב, כי עליו להעביר את הרישום על הרכב בספרים לטובת חברת AGT ולזכות את חשבונה של מ.ל.א. בהוראה שניתנה למנהל AGT על ידי מנהל מ.ל.א." (סעיף 8.1.7 לתצהירו מיום 10.4.2014).

ובהמשך הצהיר כי "תביעת AGT לבעלות על הרכב נולדה כולה בגלל חוסר ציות של רו"ח (ומשפטן!) מאיר וידל לביצוע פעולות חשבוניות כפי שהתבקש ביום 21/5/2012 [292] ומוקדם יותר על ידי ה"ה גיל רשף." (סעיף 8.2.2 לתצהירו מיום 10.4.2014).

נוסח הפנייה (נספח 292 לתצהיר כהן) הוא כדלקמן:

"יום שני 21 מאי 2012

מאיר שלום,

מקווה שנהנית בחו"ל. בעקבות פ"ע עם גיל, ודרישה שלו להעביר את כל ההתחייבויות, זכויות, נכסים ולעשות סדר בין מ.ל.א. לאי.ג'י.טי. הוא ביקש לסיים את הטיפול בסוגיית הרכב שלי שכרגע אמנם רשום על שמי אבל בספרים אני מניח שהוא עדיין רשום על מ.ל.א ולא על אי.ג'י.טי.

רוני שפירא כבר העביר מזמן את הפסקל של כביש 6 לחיוב של אי.ג'י.טי. כמו כן הדלקן ושאר האקססוריז של הרכב כמו האיתוראן משולמים על ידי א.ג'י.טי.. אני גם רואה בתלוש שכר שלי שאני מחוייב על הרכב מחודש מרץ.

מה שנשאר זה להעביר את הרכב ואת הביטוחים לאי.ג'י.טי. במסגרת הקיזוזים והחיובים. אין לי מושג איך עושים זאת, אם ע"ח ההלוואה של מ.ל.א. לאי.ג'.טי. ע"ס 900K ₪ או ההתחשבנות בסוף שנה על הפרויקטים של לימודי החוץ, אני מניח שתדע לעשות זאת הכי נכון חשבונאית.

אני מצרף טופס במקום זה שחתמתי עליו בשביל מ.ל.א. כדי שיהיה כיסוי לחברת אי.ג'י.טי. עם ייפוי כוח למשרד הרישוי.

עדכן אותי אם יש בעיה."

לפנייה זו צירף עו"ד כהן טופס שכותרתו "ייפוי כוח":

"אני הח"מ צחי איציק כהן ת.ז. 029523990 מאשר בזאת כי רכב מסוג יונדאי XI35 משנה 2011 מספר רישוי 5570076 (להלן: "הרכב") הרשום על שמי במשרד הרישוי שייך לחברת אי.ג'י.טי. השכלה בע"מ (להלן: "AGT").

רישום הרכב על שמי במשרד הרישוי נעשה אך ורק מטעמי שמירת שווי הרכב בעת מכירתו.

זאת ועוד, הרכב לא ייחשב רכוש שלי במקרים בהם אדרש ליתן הצהרת הון לרשויות או אכרז פושט רגל ו/או חו"ח במקרה של מוות. ידוע לחברת AGT שאציג אישור זה לרשויות המס במידה ואדרש לעשות כן.

אני מצהיר כי הרכב הינו בבעלות AGT וכל תשלום שאשלם בעתיד בכל דרך שהיא ולכל מטרה שהיא לא יהווה כל תשלום על חשבון רכישת הרכב כדין מאת AGT.

אני מצהיר בזאת כי אין ולא תהיה לי כל זכות קניינית ו/או כל זכות עיכוב בנוגע לרכב ובמידה ואדרש אני מתחייב להעמיד את הרכב לטובת AGT בכל מועד ובכל תנאי שתחליט עליו חברת AGT.

אני מתחייב בזאת כי ללא קשר למצב המשפטי ויחסי העבודה ביני לבין AGT, וללא כל קשר להתחשבנות כספים ו/או כל התחשבנות אחרת, אני אפעל בהתאם להחלטת ההנהלה ואעשה את כל הנדרש על פי חוק כולל חתימה על טפסי העברת בעלות, המצאת ת.ז. וכן התייצבות בכל מקום שאדרש על מנת לבצע את העברת הבעלות של הרכב על שם מי שתחליט AGT.

אני חותם בזאת על טופס ייפוי כוח המייפה את בא כוח AGT להעביר בעלות על הרכב בכל מועד לפי החלטה בלעדית של חברת AGT.

ייפוי כוח זה מבטל כל ייפוי כוח קודם אחר שנחתם על ידי"

לגרסת מל"א אין שחר לטענה שלפיה עו"ד כהן "נתן הוראה" לרו"ח וידל ביום 21.5.2012 להעביר את הרכב לבעלות חברת AGT. עו"ד כהן אינו ממונה על רו"ח וידל ואינו במקום שהוא יכול לתת לו הוראות. יתר על כן - המכתב מעולם לא התקבל. רו"ח וידל שהה בחו"ל בתאריכים 18.5.2012 עד 5.6.2012 ועו"ד כהן ידע על כך, ובכל זאת נמנע מלהעבירה גם באמצעות הדוא"ל.

עו"ד כהן עצמו הצהיר והעיד כי רו"ח וידל שהה בחו"ל בתקופה זו וחזר רק ביוני 2012.

ש. סתם באת והנחת את החבילה על השולחן?

ת. זה היה במעטפה.

ש. פנית למישהו כדי לוודא שמאיר וידל קיבל את החומר?

ת. לא.

ש. פנית למאיר וידל כדי לראות שקיבל את החומר?

ת. לא.

ש. שלחת מכתב כדי לוודא מה קרה עם המסמכים האלה? לוודא שקיבלו?

ת. לא. חודש אחרי זה גרשו אותי משם.

(עמ' 47 לפרוטוקול ש' 17-24)

מכאן שגרסתו של עו"ד כהן שלפיה "ביום 21.5.2012 הורה לרו"ח וידל..." אינה יכולה לעמוד גם לשיטתו.

ובהמשך העיד עו"ד כהן:

ש. יפוי הכח שאני טוען שמפוברק ואתה אומר שצירפת למכתב, היה יפוי כח לטובת מי?

ת. אי.ג'י.טי.

ש. אתה נתת יפוי כח לעצמך?

ת. לחב' אי.ג'י.טי.

ש. שאתה היית הבעלים שלה לטענתך, המנהל והדירקטור שלה.

ת. עדיין יש הפרדה.

ש. אתה יודע שאין שום משמעות ליפוי הכח הזה, כי אתה מחר בתור אי.ג'י.טי, יכול לוותר על יפוי הכח לטובת צחי כהן. אדון צחי כהן נותן יפוי כח לאדון צחי כהן בשם אי.ג'י.טי.

ת. לא. לחברת אי.ג'י.טי.

ש. מר צחי כהן נתן יפוי כח לחברת אי.ג'י.טי ששווה באופן מלא למר צחי כהן.

ת. נתתי יפוי כח לחב' אי.ג'י.טי כדי שאם חלילה משהו קורה לצחי כהן, הבעלות ברכב היא של חב' אי.ג'י.טי.

ש. כי באותה עת הבעלות היתה רשומה על שם צחי כהן.

ת. נכון.

(עמ' 48 לפרוטוקול ש' 12-25)

גם רו"ח וידל נחקר בנקודה זו והעיד:

ש. גיל רשף בעמוד הבא שואלים אותו שיסביר את הטבלאות והוא מפנה אליך, שאתה עומד כאן אתה אומר לשאול את צחי, האם גיל רשף הורה לך לרשום בספרים את הרכב של צחי במסגרת ההתחשבנות שלכם עם AGT?

ת. הוא לא אמר לי.

ש. האם צחי כהן אמר לך להעביר בספרים את הרכב על שמו במסגרת ההלוואה?

ת. לא.

ש. אני אומר לך שהרכב הזה הועבר במסגרת ההלוואה, הורה לך צחי להעביר אותו, אתה לא העברת אותו וזה במסגרת התחשבנות בין מלא לAGT במסגרת הלוואה?

ת. לא יכול לבוא אדון צחי כהן ולהגיד לי להעביר את האוטו על שמי. הסכם ההלוואה מדבר על כסף ולא מדבר על להעביר אוטו. לא היה. צחי כהן לא ביקש מעולם והמכתב שהוא הציג כאילו מסר הוא מפוברק. כל ההתכתבויות שלי עם צחי כהן היו באמצעות המייל, יש פה מכתב שצחי כביכול הניח על שלחוני כשאני יומיים לפני טסתי לחו"ל לתקופה של 3.5 שבועות. כשחזרתי אף אחד לא דיבר איתי להעביר את האוטו, לא על בעלות, אם צריך להעביר אותו לבעלותו היה מנדנד.

(עמ' 18 לפרוטוקול ש' 1-14)

במלים אחרות: עו"ד כהן כותב ייפוי כוח המהווה העתק (כמעט מילה במילה) מייפוי הכוח המקורי שעליו חתם בספטמבר 2011 – הפעם בינו (כעובד) לבין חברת AGT שבבעלותו.

הוא מניח את הפנייה עם ייפוי הכוח על שולחנו של רו"ח וידל, כשהוא יודע שהלה שוהה בחו"ל באותה עת. בתוך כך הוא לא מכתב את מר רשף, למרות שלגרסתו הוא זה שביקש "לסיים את הטיפול בסוגיית הרכב".

האמור לעיל מעורר ספק אם פנייה זו של עו"ד כהן אכן נכתבה והוגשה לרו"ח וידל בתאריך שהיא נושאת.

זאת ועוד. בצדק טענה מל"א כי לכל היותר למסמך זה משמעות במישור היחסים שבין עו"ד כהן ל-AGT אך אין למסמך כל משמעות ביחס לגורמים חיצוניים לא כל שכן בשאלה הבעלות ברכב. ברי, כי אין במסמך זה כדי לכונן בעלות ברכב או להעיד על קיומה. בנסיבות שלפנינו – אין במסמך הזה דבר.

על יסוד כל האמור לעיל שוכנענו לא ניתנה הוראה אמתית להעביר את הרכב לבעלות AGT.

16. העברת בעלות על הרכב מכוח התחשבנויות ו"התקזזויות"

לגרסת AGT מל"א חייבת לה "כספים רבים" מכוח פרויקטים שבהם עסקה. הרכב נרכש כחלק "ממסגרת רחבה של קח ותן, ושל מסכת התקזזויות מסחריות שלמה (שלא זה המקום לבררה)".

עו"ד כהן הצהיר כי ביום 20.6.2012 בפגישה שנערכה בין מנהל מל"א לעו"ד כהן נמסר לו מסמך שכותרתו: "הוצאות צחי כהן לפי שנים מול הכנסות תות" (נספח 291 לתצהירו). הוא הצביע על כך שבטבלה נכתב בכתב יד לצד האמור:

[?] רכב בסך 156,000 ₪ של רולידר בלבד. [היכן של צחי?]

לעמדת עו"ד כהן ועמדת AGT הדבר מוכיח שעניין העברת הבעלות על הרכב ל-AGT הועלה, ושמנהל מל"א ראה ברכב כרכב "שלו", קרי, של עו"ד כהן. לשיטתו זוהי גם רוח הדברים שבפנייתו לרו"ח וידל מיום 21.5.2012 – הגם שהפגישה עם מר רשף נערכה חודש לאחר מכן. ולכן גם אם עניין הרכב "הועלה" במועד הפגישה הרי שאין בכך הוכחה למה שנאמר על ידי כהן במכתבו מיום 21.5.2012.

לגרסת מל"א, מנגד, המסמך שכותרתו: "הוצאות צחי כהן לפי שנים מול הכנסות תות" הוא טיוטה פנימית של חישובים. הוא אינו רלוונטי ואין בו שום תימוכין לכך שחברת AGT רכשה את הרכב ממל"א.

מעבר לכך טוענת מל"א, ובצדק לטעמנו, הטענה כי הרכב הועבר כחלק ממסכת התקזזויות נטענה בעלמא מבלי להוסיף פרטים בעניין הסכום שיש לקזז וכדומה. מה גם שלא צורפה ראשית ראיה לקיומו של חוב מצד מל"א ל-AGT שלמולו הוסכם לקזז את הרכב וכיוצא באלה.

מכאן שגם טענה זו של עו"ד כהן ו-AGT לא הוכחה.

17. נפקות תשלום הוצאות הדלק, אגרת כביש 6 ו"איתוראן"

לגרסת AGT היא ניכתה מתלושי השכר של עו"ד כהן "דמי שימוש ברכב" כשם שמל"א ניכתה זאת משכרו כאשר הועסק אצלה וכשם שגם ש.א.א. ניכתה משכרו כשהועסק אצלה. העובדה ש- AGT חייבה את עו"ד כהן בהוצאות הרכב ("זקיפת הוצאות רכב") בתלושי השכר מלמדת שהיא הבעלים של הרכב, שכן, מעסיק שמעניק הטבה צריך שיהיה לו מה להעניק. מעבר לכך, הוצאות התדלוק השוטפות נוכו מחשבונה של AGT, כגון הוצאות כביש 6 ("פס-קל"), תיקונים וטיפולים, וכן הוצאות "איתוראן".

לגרסת מל"א אין בעובדה שהוצאות בגין נסיעות בכביש 6, הדלקן והאיתוראן עברו לחיוב AGT כדי להעלות או להוריד. מדובר בהוצאות תפעוליות שאין בהן כדי ללמד על בעלות אמתית ברכב. כך גם לגבי שווי השימוש ברכב שנזקף בתלושי השכר של עו"ד כהן מחברת AGT – מדובר בשימוש שוטף שאינו קשור לקניית הרכב.

עו"ד כהן נחקר בנושא ומעדותו עלה כי הוא זה שהורה לבצע את החיובים דלעיל:

ש. אתה מתייחס בתצהירך ש- אי.ג'י.טי שילמה את ההוצאות השוטפות בגין הרכב לחודש מרץ 2012, דיברת על אגרות כביש 6, דלק, טפול ברכב, איתוראן, דברים מהסוג הזה. נכון יהיה לומר שאתה, לפי שיקול הדעת הבלעדי שלך, החלטת ש- אי.ג'י.טי תשלם את התשלומים האלה.

ת. אלה תשלומים שחלים על אי.ג'י.טי.

ש. זו החלטה שלך.

ת. החלטה שלי. הביצוע על ידי הנה"ח, רוני שפירא, שזה היה תפקידו במל"א. זו החלטה שלי, אני חתמתי על הכל.

(עמ' 55 לפרוטוקול ש' 18-25)

כלומר, לא זו בלבד שאין בתשלום ההוצאות הללו כדי ללמד על העברת בעלות (לא כל שכן ליצור אותה) אלא שהדברים נעשו באופן זה על פי הוראותיו של עו"ד כהן, שמסתמך עליהן כראייה לטענותיו בהליך. מכאן שדינן להידחות.

18. הסיבה להשארת הרכב בידי עו"ד כהן

עו"ד כהן טען כי מל"א הציגה גרסאות שונות בנוגע לסיבה לכך שהרכב הושאר בידיו לאחר תום יחסי עובד-מעביד עם מל"א והדבר מחזק את טענותיו וטענות AGT.

כך למשל טענה מל"א בכתב תביעתה כי הרכב הועמד לשימושו במסגרת הסכמה שלפיה ש.א.א. תממן את פעילות AGT.

לעומת זאת בתצהיר מר רשף שניתן במסגרת התביעה של מל"א נטען שהוחלט שלא לדרוש את הרכב מעו"ד כהן באופן מיידי שכן היה עובד מל"א לשעבר ונוכח העובדה ש-AGT רק החלה לפעול.

בכתב ההגנה שהגישה מל"א לתביעת AGT נטען כי הרכב הושאר כמחווה של רצון טוב ולתקופת הסתגלות בעבודתו החדשה, שלא נתחמה בזמן.

לאחר ששקלנו את הטענות לא מצאנו שיש בהן כדי להוכיח את שאלת הבעלות. משאין חולק כי הרכב נרכש מכיסה של מל"א ולא הוכח שהועברה בעלותו – הרי שהסיבות להשארתו אצל עו"ד כהן לאחר סיום עבודתו במל"א קשורות ליחסים חוזיים בין החברות ועם עו"ד כהן כעובד לשעבר, ומנהל ועובד של AGT – אך אין בהן רלוונטיות להכרעתנו.

19. טענות לעניין ייפוי הכוח

לגרסת מל"א ההצהרה שעליה חתם עו"ד כהן בצירוף ייפוי הכוח עולים יחד כדי "ייפוי כוח בלתי חוזר". מנגד טוען עו"ד כהן שהטענה בדבר "ייפוי כוח בלתי חוזר" הועלתה לראשונה רק בכתב ההגנה של מל"א בתביעה שהגישה AGT. משכך, מדובר בשינוי חזית ובגרסה כבושה. עד אז מל"א טענה לכל אורך הדרך כי מדובר ב"ייפוי כוח" בלבד. כמו כן לשון ההצהרה שעליה חתם עו"ד כהן נוקטת אף היא במלים "ייפוי כוח" ולא ייפוי כוח בלתי חוזר.

אשר לדעתנו –

כבר נפסק כי האיסור "לשנות חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות. זאת אלא אם בית-המשפט נענה לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145).

בענייננו מל"א כתובעת אמנם לא טענה בתביעה שהגישה כי ענייננו בייפוי כוח בלתי חוזר, אך היא כן טענה בסעיף 33 לכתב התביעה כי עו"ד כהן "הפר את התחייבותו הבלתי חוזרת..." יתר על כן, מל"א כנתבעת העלתה את הטענה בכתב ההגנה, ומשעה שההליך אוחד - הרי שיש לראות בטענה חלק מהפלוגתות שבתיק ולכן לא מדובר בהרחבת חזית. בנוסף, ניתן לראות את הטענה כ"טענה שבדין" (בשונה מטענה עובדתית) שניתן להעלות אף בשלב מאוחר יותר של הדיון, בתנאי שניתנה לצד שכנגד הזדמנות להגיב ולהתגונן.

בנוגע לטענות לגבי ייפוי כוח – האם הוא תקף והאם הוא מהווה ייפוי כוח בלתי חוזר – נציין ראשית שאכן הלכה היא כי לא כותרת המסמך קובעת את אופיו של ייפוי הכוח, אלא מהות השליחות (ע"א 4356/09 דוד ברטל נ' פז חברת נפט בע"מ, 13.4.2011).

ואולם, איננו סבורות כי ההכרעה בשאלות הנוגעות להיות ייפוי הכוח בלתי חוזר או האם הוא עומד בדרישות משרד הרישוי, היא מענייננו. זאת משעה שהמחלוקת נוגעת לשאלת הבעלות המהותית ברכב.

כבר נפסק כי "הלכה היא כי יפוי הכח טפל לזכות עצמה. הזכות היא זו העומדת במרכז. תוקף ההתחייבות להעברת הזכות אינו תלוי בתוקפו של יפוי הכח המהווה אמצעי בלבד למימוש הזכות" (ה"פ (מחוזי ירושלים) 301/98 חיה דויטשר ואח' נ' הימנותא בע"מ, 23.6.1999).

ועוד נפסק על ידי בית המשפט העליון:

"אכן, בעיסקה בה ניתן יפוי-כוח בלתי-הדיר - יפוי-כוח להבטחת זכות - הזכות היא במרכז הבימה, ויפוי-הכוח, עם כל חשיבותו העיסקית, אינו אלא טפל לאותה זכות. ובלשונו של השופט קיסטר בע"א 283/67 הנאמנים לנכסי אברהם רפיח ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד כב(1) 124, 137: "מתן יפוי-כוח בלתי-חוזר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי כל ענין מתן יפוי-הכוח הוא טפל לעיסקה גופה..." (ע"א 4092/90 רינה מיטלברג נ' נייגר שמואל (2.3.1994).

נבהיר. אין כוונתנו לומר כי מדובר בשאלות שאינן כבדות משקל, אלא שהן אינן נדרשות להכרעה במחלוקת לעניין בעלות הרכב במסגרת יחסי העבודה. לפיכך השאלות האם ייפוי הכוח הראשון הוא בלתי חוזר, והאם המסמך שכתב עו"ד כהן במאי 2012 הוא ייפוי כוח תקף או חזרה תקפה מייפוי הכוח המקורי אינן דרושות לענייננו, כפי שהוסבר.

20. אופן העברת רישום הבעלות ברכב

עו"ד כהן וחברת AGT העלו שורה של טענות בעניין הליך העברת רישום הבעלות.

כך למשל, לעמדת עו"ד כהן ביום 12.7.2012 – המועד הנטען על ידו כמועד העברת רישום על הרכב – כבר היה סכסוך מפותח בין עו"ד כהן ו-AGT למל"א. על כן השימוש שנעשה בייפוי הכוח שבוטל הוא חסר תום לב.

כמו כן העברת הבעלות ללא נוכחותו הפיזית של הבעלים הרשומים וללא תעודת הזהות שלו אינה תקינה. על רקע זה ביקש עו"ד כהן ו-AGT פיצול סעדים על מנת לתבוע את מל"א בגין הנזק שנגרם לחברת AGT עקב שלילת הבעלות בדמות ירידת ערך הרכב בכ-60,000 ₪.

זאת ועוד, לגרסת עו"ד כהן רו"ח ארז אימתה את חתימתו על טופס ייפוי כוח להעברת הבעלות ברכב למרות שלא חתם בפניה. כמו כן אימות חתימה על טופס ייפוי כוח צריך שיינתן על ידי עורך דין ולא רואה חשבון.

מנגד השיבה מל"א כי, ראשית, הטענות בדבר ה'פגמים' שהעלה עו"ד כהן הן משוללות יסוד. שנית, משהרכב נמכר ותמורתו הופקדה בקופת בית הדין – אין לטענות הללו נפקות להכרעה בתובענה שלפנינו.

מעבר לכך, מוסיפה מל"א, לא נכונה הטענה כאילו אימות ייפוי הכוח נעשה שלא כדין. אין צורך באימות כאשר מדובר בייפוי כוח שניתן על ידי אדם פרטי לגורם אחר – פרטי או חברה. זאת להבדיל מאימות הנדרש כאשר ייפוי הכוח ניתן על ידי תאגיד. לכן אישורה של רו"ח ארז אינו מעלה ואינו מוריד.

לאחר ששקלנו את הדברים מצאנו שהצדק עם מל"א במובן זה שהטענות בדבר פגמים, לכאורה, בהעברת הבעלות אינן נדרשות להכרעה במחלוקת שלפנינו.

למסקנה זו הגענו הן מן הטעם שהשאלות טפלות להכרעה בבעלות - בפרט משעה שהרכב נמכר ותמורתו הופקדה - והן מן הטעם שבית דין זה אינו הערכאה המוסמכת להכריע בחלק מן הטענות הללו (ככל שהן חורגות ממושא הדיון כפי שהוגדר לעיל).

בזאת אין כדי לומר שהליך העברת רישום הבעלות אינו מעורר בנו סימני שאלה. ואולם, גם אם לשאלות אלה יש מקום – אין הוא נמצא בגדר ההליך שלפנינו. זאת אחר שההכרעה שמונחת לפתחנו נוגעת לשאלת הבעלות ברכב, קרי, הזכאות לתמורה שהופקדה בקופת בית הדין – והיא בלבד.

21. התביעה כנגד רו"ח ארז

לגרסת עו"ד כהן רו"ח ארז אימתה את חתימתו על טופס ייפוי כוח להעברת הבעלות ברכב למרות שלא חתם בפניה. כמו כן אימות חתימה על טופס ייפוי כוח צריך שייעשה על ידי עורך דין ולא על ידי רואה חשבון. אימות החתימה ניתן ביודעה של רו"ח ארז כי בין הצדדים סכסוך קשה. על כן, בהיותה "נאמן", היה עליה להודיע לעו"ד כהן שעתיד להתבצע שימוש בייפוי הכוח.

לגרסת מל"א אין שחר לטענות כנגד רו"ח ארז כאילו פעלה בחוסר סמכות או בחוסר תום לב כשאישרה את ייפוי הכוח עליו חתם עו"ד כהן. רו"ח ארז אינה "נאמן" של חברת AGT ו-AGT לא הציגה כל הסכם נאמנות. רו"ח ארז לא קיבלה כל הוראה סותרת וייפוי הכוח הסותר נעשה בין עו"ד כהן ל-AGT לא התקבל במחלקת הכספים של מל"א, וממילא ואינו בעל משמעות ביחס למל"א.

רו"ח ארז העידה כי אימתה את חתימתו של עו"ד כהן בפניו ביום חתימתו על ההתחייבות - 7.9.2011 (עמ' 29 ש' 20-27) והדגישה כי לא היתה מעורבת בהעברת הבעלות:

ש. על יסוד המסמך הזה שאת אימתת, ב- 12.7 נעשתה העברת בעלות משמו של צחי כהן למל"א. זה ידוע לך?

ת. לא. אני הייתי מעורבת בהעברת הבעלות שאתה שואל אותי?

ש. את חתמת על אישור החתימה.

ת. אני אישרתי את החתימה שנתיים לפני זה או כמה שזה לא יהיה, האם הייתי מעורבת בהעברת הבעלות? לא. היתה לי איזושהי סיבה להיות מעורבת?

...

ש. ואת לא יודעת באיזה אורח הועברה הבעלות ברכב?

ת. לא. אני אומרת לך לא, לא הייתי מעורבת, לא יודעת, לא קשורה.

ש. כן קשורה.

ת. לטענתך. אני חתומה על המסמך שמאשר את חתימתו של צחי כהן בלבד.

(עמ' 32 לפרוטוקול ש' 23-28, ש' 32 עמ' 33 ש' 1-3)

כאמור, אנו סבורות שהטענות לעניין אופן העברת הבעלות אינן רלוונטיות להליך שלפנינו. הוא הדין גם ביחס לטענות הנוגעות לאימות החתימה על ידי רו"ח ארז.

למעלה מן הצורך נציין כי לא מצאנו יסוד לטענות שלפיהן יש לראות ברו"ח ארז "נאמן" לחברת AGT.

העילה הנטענת כלפי רו"ח ארז אינה במסגרת הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה, כל עוד לא נטען כי היו יחסים בין עובד לבין מעסיק בין AGT לבין רו"ח ארז, או שמדובר ב"חליפיהם" של עובד ומעסיק.

גם אם רו"ח ארז אישרה חתימה בשעה שלא הייתה מוסמכת לכך, אין בכך כדי להקים עילת תביעה בנוגע לדרישה להחזרת הרכב שניתן כחלק מהסכם העבודה.

בהעדר כל טענה נוספת מצד AGT כנגד רו"ח ארז, מעבר לחתימתה על ייפוי הכוח, הרי שדין התביעה כנגדה להידחות.

22. מסקנות בעניין הבעלות ברכב

כפי שעולה מהנימוקים דלעיל, שוכנענו כי הבעלות על הרכב היא של מל"א בלבד. כך נולדה, וכך נשארה.

AGT לא הוכיחה שהרכב הועבר לבעלותה או שיש לה זכות לקבל אותו או את תמורתו.

ככל שהרכב של מל"א נמסר לעו"ד כהן במסגרת מעמדו כעובד שלה, היה עליו להחזיר אותו לבעלים, ומשהרכב נמכר בהסכמה - התמורה תועבר למל"א.

23. התביעה לדמי שימוש

כזכור, בהצהרה שעליה חתם עו"ד כהן הצהיר כי לא תהיה לו כל זכות עיכוב להעמיד את הרכב לטובת מל"א.

עו"ד כהן סיים להיות עובד מל"א ביום 28.2.2012 ואז היה עליו להחזיר לה את הרכב. אולם, הרכב נשאר לשימושו עת הפך להיות עובד ומנהל AGT בשל היחסים החוזיים שבין שתי החברות, שאינם מענייננו כאן.

הדרישה הראשונה של מל"א להחזרת הרכב הייתה ביום 10.7.2012. משהרכב לא הוחזר, על העובד - עו"ד כהן - לשאת בנזק אשר נגרם למעסיק כתוצאה מהפרת הסכם העבודה בעניין אי החזרת הרכב כנדרש. זאת, עד למועד שבו הרכב נמכר בהסכמה.

מל"א עתרה לחיוב עו"ד כהן בדמי שימוש לתקופה שמיום 15.7.2012 ועד ליום 12.9.2013 בסך 5,978 ₪ לחודש ובסך הכול 59,780 ₪, על פי תחשיב של ליסינג תפעולי. התחשיב נתמך בתצהירו של רו"ח וידל, שלא נחקר לגביו בנקודה זו. ראיה נוספת לעניין זה שאליה הפנתה מל"א נמצאת בתלוש השכר האחרון של עו"ד כהן כעובד מל"א (פברואר 2012) שלפיו עמד שווי הרכב על 4,213.5 ₪ (נספח 315 לתצהיר עו"ד כהן).

מנגד, לגרסת עו"ד כהן התחשיב לפי ליסינג תפעולי הוא שינוי חזית וממילא אינו סביר ביחס לעלות הרכב, שהסתכמה בכ-70,000 ₪. כמו כן לשיטת עו"ד כהן מדובר בתביעה כפולה שכן מל"א תבעה הן את התמורה עבור הרכב והן את פירותיו.

תביעה מסוג זה מחייבת הוכחה של הנזק שנגרם לבעלים כתוצאה מאי החזרת הרכב, שניתן לכמת לפי שווי "דמי השימוש" שניתן היה להפיק מן הרכב שנמנע ממל"א עקב אי החזרתו.

לגרסת מל"א דמי השימוש נתבעו "על פי תחשיב ליסינג תפעולי (עלות הרכב ב-36 תשלומים + מע"מ כדין) בסך 4,553 ₪ בתוספת מע"מ לחודש או עבור כל חלק ממנו בתוספת דמי הביטוי והרישוי היחסיים בסך של 651 ₪ לחודש ובסך הכל דמי שימוש בסך 5,978 ₪ לחודש." (סעיף 47 לתצהיר רו"ח וידל). רו"ח וידל לא נחקר בנקודה זו ולכן לכאורה תצהירו לא נסתר.

זאת ועוד, מל"א הפנתה לתלושי השכר של עו"ד כהן, ולפי תלוש ינואר 2012 חויב עו"ד כהן ב"שווי רכב" בסך של 4213.52 ₪ (נספח 315 לתצהירו).

עו"ד כהן לא הציג תחשיב חלופי.

יתכן שדי בכל אלה כדי לקבל את התביעה לדמי שימוש, או לכל הפחות להתבסס על תחשיב מל"א ולהשלים את הדרוש על דרך האומדנה (ראו למשל את פסק דינו של כב' השופט גל בע"א (י-ם) 5798/04 מאיר כרמל נ' מרדכי לוי, 25.8.2005).

לפי גישה אחרת שקיבלה ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון על בתי המשפט לפסוק בשאלות מסוג זה רק על סמך תשתית עובדתית אובייקטיבית ומפורטת (ע"א 889/75 "דרים" בע"מ נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פ"מ לא(2) 020). ועוד נפסק כי "ההיקף של מניעת השימוש האמורה וקביעת שוויה הכספי אינם מהעניינים הנתונים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט, ואין הוא יכול להשלים את שהחסירו המשיבים" (ע"א 769/86 רובינשטיין ושות', חברה קבלנית בע"מ נ' ד"ר ארי זמרן ואח' פד"י מב (3) 581; ע"א 759/76 צביה, רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן, פד"י ל"א(2)).

התלבטנו בנקודה זו ולבסוף מצאנו כי מאחר שעו"ד כהן חויב ב"שווי רכב" כעובד מל"א ולא חלק על תחשיב זה - לא בזמן אמת ולא במסגרת ההליך (ואף ניסה להיבנות מחיובו בשווי השימוש ברכב על ידי AGT) - הרי שהוכח כדין שווי השימוש (להבדיל מחיוב יחסי בתשלום הביטוח וכדומה).

משקבענו שמל"א היא הבעלים ברכב היה על עו"ד כהן להשיבו כאשר נדרש לכך. משלא עשה כן, הרי שיש לחייבו בסך של 4,213.52 ₪ במכפלה של 14 החודשים שבמהלכם סירב להשיבו עד שהופקד הרכב בספטמבר 2013 ובסך הכול: 58,989.28 ₪.

24. התביעה לפיצוי בגין ירידת ערך הרכב

אשר לתביעה בגין הנזק שנגרם, לכאורה, למל"א כתוצאה מהתנהלות עו"ד כהן שגרמה לירידת שווי הרכב – הנימוק לנזק הנטען לא הובהר דיו. רוצות לומר: מה בהתנהלות עו"ד כהן הביא לירידה הנטענת בשווי הרכב.

על פניו הנזק הנטען לא נגרם כתוצאה מהפרת הסכם העבודה שבין מל"א לבין עו"ד כהן, אלא כתוצאה מההחלטה – שנתקבלה בהסכמה, למכור את הרכב ולהפקיד את התמורה במועד שבו הוחלט. אשר לעניין המחיר הוכח שהמכירה נעשתה בהתאם למחירון יצחק לוי מחודש נובמבר 2013 (ראו הודעת הצדדים מיום 21.11.2013).

מכל מקום, כל אלה הן נסיבות אשר אינן בסמכותו של בית דין זה, ולכן לא ניתן להעניק סעד כפי שנדרש.

25. לסיכום

תביעתה של מל"א מתקבלת.

א. התמורה שהופקדה בקופת בית הדין תועבר לידי מל"א.

ב. על עו"ד כהן לשלם למל"א דמי שימוש ברכב בסך 58,989.28 ₪. סכום זה יישא ריבית והצמדה אם לא ישולם תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

תביעתה של חברת AGT נדחית במלואה.

על AGT לשלם למל"א סך של 15,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

על AGT לשלם לרו"ח נטע ארז סך של 5,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

26. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ‏08 ספטמבר 2016, ‏ה' אלול תשע"ו, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.