בפני תביעה כספית, על סך של 4,085 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי הנתבעת, שנכנסה למפרץ חניה בתוך שטח החניון בו ארעה התאונה, יצאה ממנו בחוסר זהירות, וגרמה לתאונה. טענות הנתבעות, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעת נסע במהירות מופרזת וניסה לעקוף את רכב התובעת מימין, בעת שהשלימה תמרון יציאה ממקום החניה, וכך גרם לתאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות תצלומים של מקום התרחשות התאונה, הנני קובע שמחמת אי-סבירות גרסת נהג התובעת יש לדחות את התביעה, והיא נדחית בזה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.