בפני תביעה כספית, על סך של 12,305 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

אין מחלוקת כי התאונה ארעה ברח' הרב יצחק ניסים בבני ברק, מייד לאחר שאוטובוס, השייך לנתבעת 2 ונהוג בידי הנתבע 1, פנה שמאלה מרח' דמשק אליעזר. התובע נסע באותו רחוב, בכיוון ההפוך, לכיוון רח' דמשק אליעזר.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי נהג האוטובוס השלים את הפניה צמוד מדי לנתיב הנסיעה שממול, ועל כן פגע בכל דופן שמאל של רכב התובע.

טענות הנתבעים, בקליפת אגוז, הן כי רכב התובע עמד שמאלה מדי, ואולי סטה שמאלה, ומכל מקום פגע באוטובוס, שכבר השלים את הפנייה; לאחר מכן ניסה התובע להרחיק עצמו מהאוטובוס וסטה ימינה, כך שגם חלקו האחורי פגע באוטובוס.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ועדת ראיה, שנסעה ברכב התובע, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות תצלומים שצילם הנתבע 1 בזירת הארוע, ותצלומי המקום מזוויות שונות, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים לשלם 80% מהנזק הנתבע, דהיינו: 9,844 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 365 ₪, הוצאות העדה בסך 400 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,742 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.