במסגרת התובענה שלפניי מבקש התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 3,000 ₪, המורכבים מפיצוי בסך של 2,500 ₪, שהוא חלק מעלות חופשה שהוזמנה על ידו מאת הנתבעת, ו- 500 ₪ נוספים בגין "עוגמת נפש".

התובע טוען כי זכאי הוא לפיצוי האמור בשים לב לכך שבהפלגה שהזמין מאת הנתבעת הזמין מפורשות חדר שינה ובו מיטה זוגית ואולם לדאבונו קיבל לבסוף חדר ובו שתי מיטות יחיד אשר חוברו להן יחדיו, ומכאן עיקר תביעתו.

לשיטת התובע, בוצעה ההזמנה כולה על ידי בנו, אשר העיד לפניי כי הזמין עבור הוריו חופשת הפלגה באזור אגן הים התיכון, כאשר ההזמנה כללה שני תנאים בלבד מבחינתו – מיטה זוגית להוריו, וללא זמר אורח מן הזמר הים-תיכוני.

לשיטתו, לשם קבלת חדר ובו מיטה זוגית בספינה, התבקש לשלם תוספת תשלום בסך של 200 דולר ארה"ב, והובהר לו כי חדרים ובהם מיטות זוגיות קיימים רק בקומה החמישית של הספינה.

לבסוף, כך נטען, כאשר הגיעו זוג ההורים להפלגה נתברר להם כי אין מדובר במיטה זוגית, ולמעשה בחדר עמדו שתי מיטות. לאחר שהלינו על הדבר חוברו שתי המיטות יחדיו, תחת החלפת החדר או המיטה בהתאם לדרישה. התובע טען כי המיטות היו בעלות מסגרת ברזל בעובי של כ- 5 ס"מ מכל צד, ובגובה של כ- 5 ס"מ מעל לגובה המזרון, וכך נוצר חוצץ בין שתי המיטות ה"מחוברות" בעובי של כ- 10 ס"מ המקשה על נוחות השינה. לטענת התובע בחדרים אחרים באותה קומה כן היו מיטות זוגיות, אך חדר כזה לא הוזמן עבורו כמתבקש.

הנתבעת טענה כי התובע אמנם נדרש לשלם תוספת תשלום כאשר ביקש להזמין חדר עם מיטב זוגית ואולם זאת משום שעל הספינה חדרים קטנים, והחדרים היחידים היכולים להחיל סידור כזה של מיטות קיים רק בקומה החמישית. בהתאמה טענה הנתבעת כי למעשה תוספת התשלום לא היתה עבור מיטה זוגית כי אם עבור חדר מרווח ונוח באופן המאפשר סידור מיטה זוגית. עוד טוענת הנתבעת כי חיבור שתי מיטות יחיד למיטה זוגית אין בה כל הפתעה, ולמעשה ההגדרה "מיטה זוגית" בעגת התיירות משמעה מיטות מחוברות לסידור זוגי. לבסוף טענה הנתבעת, התובע החזיק בידיו פרטים מלאים, לרבות מספר טלפון סלולרי, של נציגה – ואולם הלה לא פנה בתלונה אל הנתבעת אלא לאחר שחזר מן ההפלגה, ובכך מנע ממנה את האפשרות לנסות ולהסדיר את הבעיה לשביעות רצונו.

כך או אחרת טוענת הנתבעת כי התובע ממילא צריך להפנות טענותיו, ככל שיש בהן ממש, אל ספקית השירות עצמה – המפעילה את הספינה בה הפיג, ולא אליה – כמי שתיווכה בעיסקה בלבד.

במהלך עדותו של התובע לפניי העיד התובע כי אמנם לא פנה אל הנתבעת בנוגע לבעיה שנוצרה במהלך ההפלגה, וכי לא עשה כן אף כאשר הגיעה הספינה מעת לעת לחוף. לשיטתו פרטי הנציג לא היו בידיו, והוא אף לא פנה אל בנו, מי שערך את ההתקשרות בינו לבין הנתבעת עובר להפלגה, בעניין.

עוד העיד התובע כי מלבד פניה אחת אל נציג תלונות של ספקית השירות בתחילת ההפלגה ובסמוך לקבלת החדר, לא פנה פעם נוספת בתלונה, לא הלין על הפתרון שנמצא ולא ביקש לשכנו בחדר אחר.

נציגת הנתבעת העידה אף היא וטענה, בהמשך לטענות התובע, כי טענותיו לעניין גודל ומבנה מסגרת המיטה הועלו רק בשלב הגשת התביעה, וכי מכל מקום אין סבירות רבה בטענה, ה משום שמשמעות טענת התובע הינה כי בחדר זה קיים "הפסד" שטח של כ- 20 ס"מ, מה שאינו סביר בהתחשב במידותיה של הספינה והעדר הכדאיות הכלכלית בהחזקת ציוד התופס שטח כה רב, בשים לב לצורך בניצול כל מטר בספינה, והן בשים לב לתמונות הקטלוג של הספינה, בו מצולמות מיטות שונות בספינה (מיטות יחיד), ואף לא באחת מהן קיימת מסגרת כמתואר על ידי התובע, אפילו לא במיטות הממוקמות כמיטות- קומותיים, בהן לכאורה מתבקשת מסגרת גבוהה אשר תחזיק את המזרון ואת הנוסע לבל ייפלו.

מכל אלו מבקשת הנתבעת להסיק כי אין דברים בגו.

אציין כבר עתה כי התובע לא הביא את רעייתו להעיד על הדברים, לתמיכה בטענתו, ואף לא תמונות של המיטה, להמחשת הקושי הנטען.

לאחר ששמעתי את הדברים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות, ואבהיר -

ראשית יובהר כי לא שוכנעתי כי אכן מדובר במחסום כמתואר על ידי התובע בין המיטות, חוצץ בגובה של 5 ס"מ מעל גובה המיטה, וברוחב של 10 ס"מ בסה"כ. לו היה הדבר כך, נדמה כי ללא קושי היה התובע מביא לעיון ביהמ"ש תמונות של המיטה המתארות את הקושי הרב, ואף ספק אם היה ממלא פיו מים ונמנע מלהתלונן אודות הקושי הקיים, שעה שלכאורה קושי זה גורע באופן ממשי מיכולתו לנוח מנוחה אמיתית ולהנות הנאה מלאה משהייתו בספינה, כפי שתיאר. גם העובדה שרעייתו של התובע אשר לכאורה שהתה עימו בחופשתו, לא הגיעה להעיד כאן מקימה את החזקה לפיה לו הובאה להעיד – היתה עדותה עובדת דווקא לטובת הנתבעת.

אין בדברים אלו כדי ללמד כי לא מדובר היה בשתי מיטות יחיד שאוחדו להן יחדיו – כפי שטען התובע, אלא כי אי הנוחות והסבל המתוארים על ידי התובע כתוצאה מהדברים, לכאורה אין בהם ממש.

בהתאמה, אין לי אלא לקבוע כי לכל היותר מדובר היה בשתי מיטות שאוחדו למיטה זוגית תחת שימצא התובע "מיטה זוגית", כפי שהוא סבור שאמורה היתה להיות, וכפי שציפה למצוא לשיטתו.

כאן המקום להזכיר כי התובע הזמין מבעוד מועד חדר עם מיטה זוגית, ובעניין זה אין ולא יכולה להיות מחלוקת – בשים לב לחומר שהוגש לתיק.

האם הפרה הנתבעת התחייבותה לספק לתובע חדר כאמור?

הנתבעת, יש לציין, הינה סוכנות נסיעות והיא איננה הספק באתר, יחד עם זאת, משפנה התובע באמצעות בנו, וביקש לספק חדר עם מיטה זוגית, כעולה מת/1 שהוגש כאן, מצופה היה כי הנתבעת תעביר עתירתו אל הספק, ותוודא מול הספק כי אמנם ניתן לספק לתובע את מבוקשו.

הנתבעת גרסה כי החדרים נחלקים למעשה לכמה סוגים, כאשר חדר זוגי עשוי לבוא עם שתי "מיטות-תאומות", קרי שתי מיטות יחיד מופרדות וביניהן שידות (twin-bed room), או עם "מיטה כפולה" כאשר שתי שידות מונחות משני צידי המיטה המסודרת כזוגית (double-bed room). כאשר מיטה כאמור עשויה להיות עשויה מזרון אחד, שני מזרונים או אף שתי מיטות.

בהתאמה, טוענת הנתבעת, לא הפרה התחייבותה כלפי התובע, שכן העבירה את הדרישה אל הספק ונדמה כי זו מולאה כנדרש.

לא שמעתי מפי התובע או בנו כי כאשר דרש מיטה זוגית הדגיש כי אינו יכול לקבל שתי מיטות יחיד מאוחדות כמיטה זוגית בשל קושי כזה או אחר, ונדמה אם כן, כי את דרישתו לא העלה בצורה מפורשת וברורה.

בפס"ד דיזנהויז נ' היועמ"ש, המאוזכר על ידי הנתבעת (ר' ח.א. (י-ם) 804/07) ניתנה התייחסות לדרישות מיוחדות של מזמין הנופש, והובהר כי ככל שאותו מזמין מדגיש כי בשל קושי מיוחד, או לקות יוצאת דופן מבוקש פריט כזה או אחר בחופשה – או אז חלה על סוכנות הנסיעות החובה לפרש ולהבהיר לאותו לקוח מהו הקושי הקיים בהזמנת הפריט המדויק שהוזמן, ככל שקיים קושי כזה – וכך יוכל הלקוח לבחור בין הזמנת החופשה לבין ויתור על ההזמנה. במקרה שלפניי לא מצאתי כי התובע הבהיר מפורשות מבעוד מועד כי לא יהא מוכן לקבל שתי מיטות יחיד מוצמדות או כל חלופה שגרתית אחרת למיטה זוגית, וכי חייב להיות מזרון אחד במיטה אחת כדי שהדבר יוגדר על ידו כמיטה זוגית, או כי הוא סובל מקושי מיוחד המחייב מזרון אחד ויחיד. כמו כן לא שמעתי מפי התובע טענה של ממש לפיה לו ידע התובע כי מדובר יהיה בשתי מיטות יחיד מוצמדות (בהנחה שאלו אינן מכילות חוצץ ברזל, בשים לב לכך שלא שוכנעתי כי טענה זו יש בה ממש) במקום מיטה אחת – או אז לא היה מזמין את החופשה מלכתחילה.

מכל אלו, נחה דעתי כי העובדה שהנתבעת לא יידעה מראש את התובע כי הזמנת מיטה זוגית כמוה כהזמנת שתי מיטות יחיד שחוברו להן יחדיו לכדי מיטה אחת, או לא וידאה כי אכן בחדר התובע מיטה אחת ויחידה ולא שתי מיטות יחיד המשמשות יחדיו כמיטה זוגית מהווה הפרה של התחייבויות הנתבעת כלפי התובע כאן, ובמיוחד משנראה כי התובע אמנם קיבל חדר בקומה החמישית, קרי בקומה גבוהה בספינה כפי המתואם בין הצדדים כאן, חדר מרווח דיו כדי להכיל את הסידור המבוקש, וכי המיטות הלכה למעשה חוברו יחדיו, לצורך מילוי אחר דרישות התובע, בגינן הוסיף לעלות החופשה.

אוסיף ואציין כי התובע לא צירף אף צילומים של חדרים אחרים שבהם לכאורה מיטה זוגית יחידה כפי שטען, ולא הביא עדים מחדרים אחרים באותה קומה - להעיד על אופי המיטה בחדרם.

מכל האמור, אני קובעת כי הנתבעת אינה חבה במקרה דנן באחריות כלשהי כלפי התובע בגין ביצוע הזמנה שהביאה בסופו של יום לחיבור שתי מיטות היחיד למיטה אחת.

בנוסף, משלא טרח התובע ליידע את הנתבעת בזמן אמת אודות הקושי שלשיטתו נוצר, מנע התובע מעם הנתבעת כל יכולת לשפר את תנאיו, להפעיל את סמכותה, קשריה ומעמדה – והכל, על מנת לשפר את חווית החופשה של התובע ככל שאמנם קיימים חדרים שבהם מיטה זוגית יחידה כטענתו; ואין לתובע להלין אלא על עצמו בהקשר זה, במיוחד בשים לב לכך שהוכח כי לבנו של התובע היו פרטים מלאים של נציג הנתבעת, והתובע יכול היה, אף לשיטתו, ליצור קשר לכל הפחות עם בנו בכל פעם שהספינה עגנה, אך בחר שלא לעשות כן.

לבסוף ובשולי הדברים אציין כי התובע טען, בנוסף על טענתו העיקרית בנוגע למיטה, כי לא הורשה להיכנס להופעות בשניים מהערבים, בשל העובדה שמדובר היה בהופעות מוזמנות מראש, ולא הוצע לו מבעוד מועד לרכוש כרטיסים לאותן הופעות.

בהתאמה, טען התובע כי מצאו עצמם הוא ורעייתו ללא כל תעסוקה בשניים מן הערבים משוטטים ברחבי הספינה בחוסר מעש, בניגוד להבטחות שפיזר נציג הנתבעת עובר ליציאתם לחופשה.

הנתבעת טענה בהקשר זה כי אין מדובר בהופעות שכרטיסים להן נמכרו מראש כי אם בערבים סגורים של קבוצות נופשים מאורגנות (כגון, ערב של עובדי חברת החשמל, שהתובע אינו נמנה עליהם ובהתאמה אף לא יכול היה לרכוש כרטיסים מראש לכניסה לאותו ערב), וכי מכל מקום בספינה תעסוקה רבה כגון מסיבות אל תוך הלילה, הופעות של צוות הבידור וכיוב', ומדובר בטענה סתמית וקנטרנית.

גם בהקשר זה לא הביא התובע את רעייתו להעיד על הדברים, ולא שוכנעתי כי בכל רחבי הספינה לא נמצאה תעסוקה אחרת לאורחי הספינה שאינם נמנים על הקבוצות האמורות. התובע לא צירף תכנייה שתעיד על הפעילות בספינה באותן שעות, לא הביא עדים מטעמו, ולא שוכנעתי כי יש ממש בטענות. כך או אחרת, כאמור, התובע בחר שלא להלין בזמן אמת על הדברים, ולא שוכנעתי כי מדובר בתקלה מסוג התקלות שהנתבעת היא הכתובת למענה עליהן, שכן לכל היותר מדובר בתקלה מקומית שאין לנתבעת שליטה עליה.

מכל האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בגין ההליך כאן בסך של 350 ₪.

הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום או יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תעביר פסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ה' אדר ב תשע"ד, 07 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.