לפניי בקשה למתן רשות להתגונן שהגיש המבקש - הנתבע.

1. ענייננו בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע, בנק ערבי ישראלי בע"מ (להלן – הבנק) נגד הנתבע לתשלום יתרת חוב בסך 300,751 ₪ בשני חשבונות של הנתבע המתנהלים בבנק (חשבון פרטי ועסקי).

2. הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. בבקשתו העלה שורה ארוכה של טענות נגד הבנק, שעיקרן: טענה כי הבנק ביצע פעולות בחשבונו ללא הרשאתו; כי החתימה על מסמכים שונים בקשר לחשבון איננה חתימתו; כי בוצעה מעילה בחשבון; כי הבנק מימש שלא כדין רכב שהיה בבעלותו אף שהוא לא שיעבד אותו לטובת הבנק; כי הבנק התרשל בכך שאפשר לו חריגה גבוהה ממסגרת האשראי ללא בטחונות; כי הבנק התנה שירות בשירות והפר הוראות חקוקות.

3. הנתבע נחקר על תצהירו שצורף לבקשה למתן רשות להתגונן והצדדים סיכומו טענותיהם.

4. לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני רואה לקבוע כדלקמן.

5. עיון בבקשה ובתצהיר שצורף לה מעלה כי לא הושמטה מהם כמעט אף טענה מסוג הטענות שניתן להעלות נגד בנק בתביעה מעין זו שלפניי. הבקשה כוללת מלל רב והאשמות רבות ומגוונות כלפי הבנק. עם זאת, עיון בבקשה ובתצהיר מעלה מיעוט של פירוט עובדתי, אשר יכול – וצריך – לשמש כמסד לאותן טענות.

6. מבין הטענות הממוקדות שהועלו בבקשה, נטען למעילה בחשבון הנתבע, בשל כך ששיק בסך 99,936 ₪ (תגמולי ביטוח עבור רכב שהיה משועבד לבנק ונשרף), והופקד על-ידי הנתבע בחשבונו, לא נפרע בחשבון. דא-עקא, שבדיון הציג הבנק תדפיס חשבון הנתבע (נ/1), ובו מופיע ציון של שיק על הסכום האמור אשר נפרע בחשבון. נוכח זאת, נראה כי טענה זו אין בה ממש.

7. טענה אחרת שניתן לאפיינה כטענה ממוקדת וקונקרטית, היא, כי הבנק פעל במרמה בהחתימו את הנתבע על כתב שיעבוד של רכב שהיה בבעלותו, שבהמשך מומש על-ידי הבנק בהוצאה לפועל. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא משכן את הרכב לטובת הבנק ולא היה כל הגיון שיעשה כן, מאחר שהוא רכש אותו באמצעות הלוואה מצד ג'. טענה מעין זו דורשת ליבון עובדתי, שאין להידרש לו בשלב מקדמי זה ללא שמיעת ראיות, ברם על הטענה להיות רלוונטית לעילת התביעה. בענייננו, הבנק בכתב התביעה הבהיר כי הוא הפחית מסכום התביעה את שווי הרכב המשועבד, שבינתיים מומש ותמורתו נזקפה לזכות חשבון הנתבע, כך שהסך האמור איננו חלק מעילת התביעה. ככל שהנתבע טוען לקיזוז שווי הרכב בטענה שמומש שלא כדין (אף שהדבר לא נטען בבהירות), הרי שעולה מטענות הבנק כי הסך שהתקבל בהוצל"פ עבור הרכב הנ"ל הוא 50,000 ₪, כך שמדובר בטענה שיכולה להיות רלוונטית (ככל שתתקבל) רק לחלק קטן מסכום התביעה.

8. מעבר לטענות האמורות, טען הנתבע כאמור לזיוף מסמכים בקשר לחשבון, ופרט כתב קיזוז מיוחד שצורף לכתב התביעה, ולביצוע פעולות של מכירת ניירות ערך ושבירת תכניות חסכון ללא הרשאתו, באופן שהסב לו נזקים. טענות אלה נטענו אמנם בלשון חריפה, אך באופן כוללני ביותר ללא פירוט עובדתי קונקרטי, לרבות – ציון הפעולות המסוימות להן מתייחסת הטענה, הסכומים שקוזזו שלא כדין (לפי הנטען), פירוט תכניות החיסכון הנזכרות, פירוט הנזק שנגרם מכל אלה וכיוצ"ב. התובע טען בעניין זה כי הבנק סירב להמציא לו מסמכים ומכאן שאין בידו לפרט מעבר לכך בשלב זה, אולם יש לציין כי לבקשה לא צורפה פניה כלשהי מטעם התובע לבנק בעניין זה עובר להגשת התביעה או לאחריה.

9. עוד טען הנתבע כאמור לעיל כי הבנק התרשל בניהול החשבון ובכך שאפשר לו לחרוג ממסגרת האשראי, שלטענתו עמדה על 30,000 ₪ בלבד. בין הצדדים מחלוקת באשר לגובה מסגרת האשראי, שלא זהו השלב להכריע בה. עם זאת, אף אם נניח כי יימצא ממש בטענה, הרי שאף בהקשר זה ספק רב אם יש בטענה כדי להוות הגנה אפשרית מפני יריעת התביעה כולה, להבדיל מהשפעה על גובה החוב בשל הטענה לאשם תורם מצד הבנק.

10. כידוע, הלכה פסוקה היא כי בשלב הרשות להתגונן אין הנתבע נדרש לבסס את טענות הגנתו ואת דרכי הוכחתן, ודי אם יראה אפשרות כי בפיו הגנה אפשרית מפני התביעה, ולו בדוחק. עם זאת נפסק, כי על הנתבע להציג בתצהירו את פרטי העובדות עליהן מבוססות טענותיו, ואין די בטיעון כוללני בלבד. במקרי ביניים, כגון כאשר הגנה אפשרית קיימת אך היא קלושה או מאופיינת בחוסר בהירות, ניתן לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ולהתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים, כגון הפקדה כספית.

11. בענייננו, כפי שצויין, הבקשה מתאפיינת בטיעונים כוללניים ובמיעוט עובדות רלוונטיות. עם זאת, ובשים לב למגמה המרחיבה בפסיקה בהקשר זה, המיוסדת על הזכות החוקתית לגישה לערכאות משפטיות, אינני רואה לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, סבורני כי נוכח המפורט לעיל ומאפייני הבקשה, יש מקום להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספית בקופת בית המשפט מצד המבקש, אותה אני מעמידה על סך 25,000 ₪.

12. נוכח האמור הבקשה מתקבלת בכפוף להפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים. בכפוף לכך, יהווה התצהיר שצורף לבקשה כתב הגנה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"ד, 17 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.