מונחת בפני תביעה למתן תמורה עבור ביצוע עבודת התובע בבית הנתבעת. כמו כן, מונחים בפני כתב ההגנה של הנתבעת ופרוטוקול הדיון מיום 10.4.13.

הצדדים ועיקרי טענותיהם:

1. התובע עבד בשיתוף עם נגריית חמדיה (להלן: "הנגרייה") כאשר לטענתו תפקידו היה להוביל לבית הלקוח את הדלתות המוזמנות ולהרכיבן.
2. התובע טוען כי לפני חמש שנים בערך רכשה הנתבעת 8 דלתות פנים מאת הנגרייה , עמה עבד בשיתוף, וכחלק מעבודתו נדרש הוא להגיע לביתה של הנתבעת לשם הובלת ההזמנה והתקנתה.
3. לטענתו, העבודה הנ"ל בוצעה במלואה.
4. התובע מפרט את העבודות אותן ביצע במכתב שנשלח לנתבעת, אותו צירף לכתב התביעה, כאשר סכומן יחד מגיע לסך של 4399.2 כולל מע"מ .
5. בשל אירוע מוחי ואירועי לב בעקבותיהם אושפז התובע, לטענתו, נמנע ממנו לגבות את התשלומים מלקוחותיו, ביניהם הנתבעת , עד כה.
6. עוד טוען התובע כי פנה במכתב דרישה לנתבעת באשר לסכום אותו היא חייבת, אך המכתב הוחזר לשולח כ"לא נדרש".
7. מנגד , טוענת הנתבעת כי מעולם לא יצרה קשר או חתמה על חוזה עבודה מול התובע.
8. מוסיפה היא כי הזמינה 6 דלתות מהנגרייה ולא 8 דלתות כפי שטוען התובע.
9. לטענתה, הצעת המחיר שקיבלה מהנגרייה היה תשלום של 1200 ₪ עבור כל דלת. הסכום , לפי ההצעה, כלל התקנה, הרכבה, הובלה וכן פירוק הדלתות והמשקוף הקיים. בסה"כ עליה היה לשלם על הדלתות שהזמינה 7,200 ₪.
10. הנתבעת טוענת כי שילמה את כל הסכום האמור, 2,200 ₪ בשיק והיתרה במזומן.
11. לטענתה, בפועל קיבלה הנתבעת רק 5 דלתות.
12. בנוסף לזאת, טוענת הנתבעת, התובע כלל לא סיים את העבודה לשמה הגיע, קרי התקנת כל הדלתות. רק לאחר שיצרה קשר עם בעל הנגרייה, אדם בשם גמליאל, זה שלח מתקין אחר שיסיים את העבודה.

דיון והכרעה:

1. תביעה קטנה, כבכל תביעה אזרחית - צריכה הוכחה.
2. על התובע להוכיח את כל היסודות העובדתיים של עילות תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו – עליו הראייה".
3. התובע לא מביא כל הוכחה בדבר חוב הנתבעת כלפיו. לכן, יש קושי להכריע בדבר מהימנות הדברים.
4. מה עוד שקיים שיהוי ניכר של 6 שנים, באשר לגביית התשלומים המגיעים לתובע, לטענתו בשל אשפוזו בבית החולים עקב אירוע מוחי ואירוע לב . לטענותיו אלו, לא צרף התובע כל ראיות, לרבות טופסי אשפוז מבית החולים וכיו"ב שבקלות היה ניתן להביאם.
5. כמו כן, לא ידוע לבית המשפט מהן פרטי השיתוף בין נגריית "חמדיה" לבין התובע, או לגבי שכרו של התובע. לטענתו, כפי שהובאה מהפרוטוקול, "על כל דלת אני גובה 280 ₪ .... החברה מוכרת את הדלת ואת ההרכבה מקבל המרכיב" (הכוונה התשלום עבור ההרכבה הולך למרכיב) לא צירף התובע כל סימוכין.
6. בית המשפט לא יכול לקבוע על סמך טענותיו בלבד של התובע כי הנתבעת חבה לו תמורה. ככל שיש לנתבע טענות בדבר חוב שקיים עליו לצרף ראיות תומכות.
7. למרות זאת, מודה הנתבעת בפרוטוקול הדיון כי עבור פינוי הפסולת מביתה ביקש הנתבע סכום של 200 ₪. מדבריה כאמור עולה כי הייתה לה כוונה לשלמו "אמרתי לעוזרת אם יש כסף שתיתן" , שבסופו של יום לא שולם "אך לא היה לה והוא לא קיבל".
8. לאור האמור לעיל, ומאחר והתובע לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של שאר החוב הנטען, מתקבלת התביעה חלקית , קרי רק בסכום שאינו במחלוקת.
9. לפיכך, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 200 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 200 ₪.
10. התשלום יבוצע בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.