1. התובעת שכרה דירה ברח' בודנהיימר 27 בחיפה מהנתבעת 1 .

התובעת טוענת כי נאלצה לעזוב את הדירה בחודש מרץ 2012 לאחר שסירבה לשלם דמי שכירות

בתקופה בה הדירה שופצה , כשהיא מותירה מאחוריה את חפציה , לאחר שהוחלף מנעול דלת

הדירה . על יסוד טענות אלה הגישה התובעת ביום 14.11.12 תביעה בסדר דין מהיר נגד הנתבעים

. התביעה נגד הנתבע 2 הוגשה בהיותו איש הקשר בין התובעת לבין הנתבעת .

2. לאחר שכתב התביעה נמסר בהדבקה ולא הוגש כתב הגנה , ניתן ביום 28.4.13 פסק דין בהעדר

הגנה . ביום 20.5.13 ביקשו הנתבעים לבטל את פסק הדין מחובת הצדק ולחילופין בהתאם

לשיקול דעתו של בית המשפט . במסגרת הבקשה נתבקש בית המשפט לקבל לתיק כתב הגנה

ותביעה שכנגד של הנתבעים נגד התובעת . בקשה זו הועברה לתגובת ב"כ התובעת והליכי הביצוע

של פסק הדין עוכבו ללא תנאי .

3. לאחר שקיבלה אורכה ראשונה לתגובה בשל עומס עבודה , הודיעה ב"כ התובעת ביום 17.6.13

כי התובעת העתיקה את מקום מגוריה לחו"ל ולכן ביקשה וקיבלה אורכה נוספת להגשת תגובה .

לאחר שנדחתה בקשתה לאורכה נוספת , הודיעה ב"כ התובעת ביום 18.7.13 כי היא מבקשת

לבטל את פסק הדין ולמחוק את התביעה ללא צו להוצאות . במסגרת אותה הודעה ציינה ב"כ

התובעת כי אם ינתן צו להוצאות , התובעת תעמוד על זכותה לניהול ההליך עד תומו .

4. בתגובה לעמדת התובעת הודיע ב"כ הנתבעים כי אין מנוס מהמשך ניהול ההליך ולכן התבקש

בית המשפט לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים . כמו כן , הובהר

כי הנתבעים עומדים על חיוב התובעת בהוצאותיהם כיוון שהתובעת מבקשת למחוק את התביעה

, בשל קשיים נוספים שהתגלו בחילופי הדברים בין הצדדים ובשים לב להוצאות הנתבעים

הכרוכות בהגשת הבקשות הדחופות לביטול פסק הדין ועיכוב ההליכים .

5. בתשובה לעמדת הנתבעים הודיעה ב"כ התובעת כי היא מסכימה לדחיית התביעה ואף הבהירה

זאת לב"כ הנתבעים .

6. בהתאם לבקשתה המפורשת של התובעת , אני מורה על דחיית התביעה .

לאור הודעת ב"כ התובעת מיום 28.7.13 , אני רואה את התובעת כמי שאינה עומדת עוד על

התניית בקשתה לדחיית התביעה ובכך שלא תחוייב בהוצאות .

עוד יצויין כי בעל דין אינו יכול להתנות את בקשתו למחיקת או דחיית התביעה בתוצאת

החלטת בית המשפט בענין ההוצאות . התובעת היא השולטת בתביעה שהגישה ולכן יכולה

לבקש למחוק את לדחות את התביעה בכל עת . עם זאת , השליטה בהמשך קיומו של ההליך

אינה כוללת שליטה על תוכן החלטת בית המשפט בענין ההוצאות .

7. לאחר ששקלתי טענות הצדדים בענין ההוצאות , החלטתי לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעים

בסכום מתון של 1,000 ₪ במסגרת פסק הדין , מהנימוקים שיפורטו להלן .

8. המקרה דנן אינו מקרה רגיל בו תובע חוזר בו מתביעתו לאחר שהנתבע הגיש כתב טענות לגופו

של ענין לתיק בית המשפט . מדובר במקרה בו התובעת חזרה בה מתביעתה לאחר שהעתיקה את

מקום מגוריה לחו"ל והגיעה כנראה למסקנה כי ניהול ההליך אינו כדאי עבורה במצב הדברים

שנוצר . במצב שכזה , ניתן היה להקטין משמעותית את הוצאות ההליכים של הנתבעים אם היה

ב"כ הנתבעים מקדים פנייה לב"כ התובעת להגשת הבקשה לביטול פסק הדין .

9. כפי שעולה מהאמור בס' 63 לבקשה לביטול פסק הדין , הנתבעים היו מודעים לאפשרות

להגיש תביעה נגד התובעת בזמן אמת ובחרו שלא לעשות כן לאור הודעת התובעת כי בכוונתה

לעזוב את הארץ .

10. מאידך , עד כה לא ברור מתי התובעת עזבה את הארץ . אי הבהירות בענין זה מקשה לקבוע

ממצא לגבי תום ליבה של התובעת בכל הנוגע להחלטה להגיש תביעה בסדר דין מהיר נגד

הנתבעים כאשר התובעת מתכוונת לעזוב את הארץ .

11. לאור האמור לעיל , אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות

משפט בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ג, 31 יולי 2013, בהעדר הצדדים.