1. בפני בית המשפט תביעת פיצוי בגין כשל בתיקון מכונת כביסה והפסדים עקב המתנה לטכנאי מטעם הנתבעת.
2. מדובר במכונת כביסה בבעלות התובעת כאשר הנתבעת הינה מספקת השירות. אין חולק שמדובר במכונת כביסה בעייתית אשר הינה משולבת לפעולת כיבוס ויבוש גם יחד. במכונת הכביסה בוצע שיפוץ בעלות 550 ₪ בתוספת 220 ₪ ביקור טכנאי. סירוב התובעת לאפשר ניסיון נוסף מכשיל מאמץ למזער נזק מצד הנתבעת, אולם יש גבול למאמצים אלו. לטעמי, נעשו המאמצים הדרושים למזער נזק מצד התובעת. לטענת נציגי הנתבעת חלק מהמכונה הפועל כמייבש הינו תקין כאשר החלק הפועל כמכונת כביסה פעל עד שהחלו התקלות.
3. בנוסף לאמור נטען על ידי התובעת כי הפסידה ימי עבודה בכדי להיות נוכחת בבית לצורך קבלת הטכנאי. לדבריה המתינה חמישה ימים לטכנאי אך זה היה לשווא. בסוף בוצע תיקון כושל כאמור.

בסופו של דבר, נרכשה על ידי התובעת מכונת כביסה חדשה. על פי בקשתה לא הסכימה לקבל את השירות של הנתבעת ולכן, לטענתה, כאשר רכשה את מכונת הכביסה החדשה יצרה קשר עם מוקד השירות להתקנה ווידאה כי השירות לא ינתן ע"י הנתבעת.

לבסוף, להפתעתה, הסתבר לה שמדובר בשירות הנתבעת. נקבע תור לשירות נוסף אולם נציג שירות לא התייצב להתקנה ונקבע מועד נוסף בו התייצב הטכנאי אשר במהלך ההתקנה גרם נזק לטיח בקיר באזור ההתקנה.

1. נציגי הנתבעת טוענים כי נקבעו ביקורים אולם התובעת היא זו אשר לא נכחה בבית (ראה נ/1). לטענת התובעת המסמכים אינם מדויקים ומדובר בשעה בעייתית מבחינת מקום עבודתה שכן בשעות אלו מתקיימות ישיבות בעבודתה והיא אינה יכולה לבטלן.

ביחס להתקנת המכונה החדשה, הנתבעת מכחישה כי זו היא אשר היתה אמורה לשלוח טכנאי בערב סוכות. הנתבעת אינה מכחישה את הנזק אשר נגרם לקיר בבית התובעת והתחייבה לתקנו במסגרת כל פסק דין אשר ינתן.

1. בהגשת תביעה כספית על תובע להוכיח תביעתו כאשר לעתים קיים קושי בהוכחת עובדה זו או אחרת ונטל ההוכחה הינו "הטיית מאזן ההסתברויות" ולו במשקל נוצה. במקרה דנן הוגשה ביום 26.2.13 אישור ביחס לשעות ושכר בגין עבודת התובעת כפסיכולוגית. כמו כן הדגישה התבועת כי יצרה קשר עם הטכנאי דרך מספר טלפון 1-700-700-909. לדברי התובעת קביעת ההתקנה בוצעה מול מזכירת הנתבעת. יוער אחרי אי התייצבות הטכנאי חזרה התובעת ביצירת קשר עם שירות התקנה ומסתבר שנוצר קשר עם הנתבעת. נציג התבעת כן התייצב בבית התובעת וביצע את ההתקנה. נסיבות מקימות ראיות לכאורה לטובת התובעת כי ההזמנה הראשונה להתקנת מכונת הכביסה בוצע מול נציגי הנתבעת. בהעדר ראיות נוגדות (היה ניתן להגיש יומן הנתבעת ביחס להזמנות לקבלת שירות באותו מועד וכך לנעשה) . כמו כן היה על הנתבעת נטל הבעת ראיה ביחס למספר שירותי התקנה אשר נהנים משירות מוקדן במספר הטלפון כאמור. ניתן לקבוע כי התובעת הצליחה בנטל ההוכחה בעניין זהות ספק השירות בערב סוכות.

במקרה של התקנת מכונת הכביסה החדשה, על התובעת היה להוכיח כי המתינה לנציג הנתבעת ולכך לא הובאו ראיות למעט עדות התובעת עצמה. לפי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971 ניתן להכריע בתביעה אזרחית ע"פ עדות יחיד. תמוה בעיני בית המשפט כי מספר המוקדן היה מעביר לנציג שירות אחר ביחס להתקנה וכאשר הטכנאי לא התייצב היתה התובעת מועברת למוקד של חברת שירות אחר לחלוטין (במקרה דנן למוקד הנתבעת). היה על הנתבעת נטל הבעת ראיה ביחס למספר שירותי התקנה אשר נהנים משירות מוקדן במספר הטלפון כאמור. העדר ראיה בידי הנתבעת המפריכה עדות התובעת כי לא היה מועד התקנה בערב סוכות. נחה דעתי כאמור כי התובעת הצליחה בהרמת נטל ההוכחה בעניין. יחד עם זאת לא מדובר בהפסד יום עבודה מאחר שמדובר בערב חג (אין לבית המשפט ראיות אחרות). עוגמת הנפש ביחס לאילוצי התובעת לעשות כביסה אצל השכנה מדבר על אי נעימות ולא יותר מכך שכן בשעת הצורך, על שכנים ומכרים לעזור האחד לשני.

ביחס למקרים של אי התייצבות טכנאי ביחס לתיקון במכונה הישנה, יש לקבל את גרסת התובעת, אולם, לא ניתן לקבוע גובה נזק של ממש בעניין זה נוכח היות התובעת עצמאית ושכירה גם יחד.

1. לסיכום, לאור האמור, מורה לנתבעת להשיב לתובעת סך 770 ₪ כנגד פינוי המכונה אשר מצויה ברשותה (נשוא כתב התביעה). בהעדר פינוי כאמור עד 4.4.13 תהא התובעת זכאית לעשות כראות עיניה ביחס לאותה מכונה לרבות זריקתה לאשפה. אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מתשלום הסך 770 ₪.

כמו כן, על הנתבעת לתקן את הנזק בקיר התובעת ולא יאוחר מיום 4.4.13.

ביחס לאובדן זמנה של התובעת, נוכח רוח חוק הגנת הצרכן המחייב הקפדת התייצבות אנשי שירות בזמן, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,800 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעת סך 2,577 ₪ בתוספת 423 ₪ הוצאות משפט ובסה"כ 3,000 ₪.

הסכום ישולם עד 4.4.13. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ללא קשר לפינוי המכונה הישנה.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.