לפני תביעה על סך 16,889 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובע 2 (להלן: "התובע"), לטענתו, עקב תאונה מיום 25/01/12.

1. התאונה ארעה בחניון, כאשר התובע טען כי עצר לפני קו עצירה וביקש לפנות שמאלה. בצידו הימני עמדו רכבים חונים. רכב נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן : "הנתבע") הגיע מצידו הימני של התובע, כשהוא נוסע בצידו השמאלי של נתיב הנסיעה, ופגע ברכב התובע.

2. הנתבע טוען כי נסע נסיעה איטית בנתיב נסיעה צר כשמשני צידיו רכבים חונים. הוא לא הבחין ברכב התובע ולפתע הרגיש פגיעה חזקה ברכבו.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, להלן החלטתי:

התובע אישר כי היה עליו לעצור על מנת לתת זכות קדימה לרכבים הבאים מימין. התובע אף אישר כי מאחר שעמדו רכבים חונים מימינו, היה עליו "לגלוש" קדימה כדי שייווצר שדה ראיה בכיוון נסיעתו.

אינני סבורה כי התאונה ארעה כשהתובע היה בעצירה מוחלטת, כטענתו. התובע אכן ביקש "לגלוש" קדימה ולפנות שמאלה. לפי התמונה ת/3, אינני מתרשמת כי התובע "גלש" מעט אל הנתיב בעת התאונה, ונראה כי החל בפניה שמאלה אל תוך נתיב הנסיעה כשחלק ניכר מרכבו מצוי בתוך נתיב הנסיעה. בשים לב לגובה רכב התובע יחסית לרכב הנמוך יותר המצוי מימינו (ראה ת/3) ספק אם היה צריך התובע "לגלוש" על מנת שייווצר שדה ראיה.

כן יצויין כי זווית הרכבים כפי שצולמה בת/3 מראה כי התובע כבר החל בפניה שמאלה, והדבר מתיישב גם עם מיקום הנזק ברכבו בצידו הימני ובחזיתו. אני מקבלת את גירסת הנתבע כי לאור צפיפות ואופן חניית הרכבים במקום נסע בזהירות ובאיטיות בנתיב נסיעתו. לטעמי, הנתבע נסע עם רכבו, עת התובע החל בנסיעה בפניה שמאלה מבלי ליתן זכות קדימה כנדרש וכשחלק ניכר מרכבו בתוך נתיב הנסיעה הראשי.

4. אשר על כן, אני קובעת כי התובע אחראי להתרחשות התאונה.

5. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,250 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.