<#2#>

נוכחים:

יש הופעה לתובעת

יש הופעה לנתבע

פרוטוקול

התובעת, הוזהרה כדין:

השכרתי לנתבע יחידת דיור אצלי בבית. הסכם השכירות כלל ארנונה, מים. לאורך כל התקופה היחסים בינינו היו טובים. שמתי לב שצריכת המים קפצה פי 3 מהרגע שהוא נכנס, הבנתי את זה בדיעבד. לא הבנתי למה הצריכה כל כך גבוה. באותה תקופה גם הבת והבן שלי עזבו את הבית. הפכנו מ-4 נפשות ל-2 נפשות והנתבע נוסף. צריכת המים הייתה צריכה לרדת. חשבתי שהיה פיצוץ בצנרת, בגינה. שיתפתי את הנתבע בזה והוא כל הזמן אמר לי שהוא לא יודע, שהוא לא מושג, שיש אנשים רעים. פעם אחת ירדתי למטה וראיתי שכל המקלחת שלו מלאה בטחב. גם החברה שלו אמרה לו להגיד לי על זה והוא ביטל אותה. כנראה שהוא השאיר את הברזים פתוחים וזה גרם לטחב. יום אחד חזרנו בלילה. ראיתי ששעון המים משתולל. הבת שלי ישנה, הלכתי לדירה, שמעתי רעש של מים, חשבתי שהוא מתקלח. חיכיתי שהוא יסיים להתקלח ולאחר 20 דקות קראתי לו ולתהמתי הוא ענה לי שהוא ליד המחשב. שאלתי אותו אם הוא יכול לבוא לראות את הבעיה בשעון. הוא ביקש שאחכה שהוא ישים חולצה. לקחה לו 10 דקות עד שהוא עלה ובסוף הוא עלה ללא חולצה. החלפנו שעונים 3 פעמים כי המועצה הגיעה, ייבשתי את הגינה לחלוטין. הזמנתי את המועצה, החליפה שעון ואמרה לי שהצריכה לא נורמלית. אחרי חודש החליפו שוב את השעון, בסופו של דבר החליפו 3 פעמים. אח"כ עלתה מחשבה שיש בריכה עם המועצה של העיר. התקנתי על חזור וגם זה לא עזר. האינסטלטור אמר לי שאולי נפריד את השעון של היחידה מהשעון של הבית. אמרתי לנתבע שאני מתקינה שעון חדש ליחידה. אז הוא התעצבן הוא אמר לי שאם הוא משלם 1,000 ₪ בחודש? אז אמרתי לו שהוא ישלם את זה. בסך הכל הוא גר ביחידה במשך שנה. התביעה על סכום 10,000 ₪ זה ממוצע של משפחה שאמורה לצרוך 40 קוב לחודש על פי נתוני המועצה. עשיתי את היתרה בין ה-40 קוב והגעתי ל-150 קוב, 120 קוב וכו'. תירגמתי את הקובים לשקלים והפער בין של 40 קוב בין הצריכה שאמורה להיות סטנדרטית והצריכה העודפת וההתקנה של העל חזור והתקנת שעון המים.

הנתבע, מוזהר כדין:

כפי שהיא ציינה, שכרתי את היחידה. אני אדם עובד. לא השארתי ברזים פתוחים כל הזמן. התביעה הזו טירוף, שקרית ונבזית. אין לי מכונת כביסה, אין לי מדיח כלים חוץ ממקלחת והצרכים של כל בן אדם. אני גרתי לבד. לתובעת יש בית גדול עם גינה, המכונת כביסה עובדת כל הזמן, היא שוטפת את המכוניות עם מים. רק בחודשיים האחרונים היא באה ואמרה לי שיש צריכת מים גדולה. למה היא לא באה אלי לפני כן. אני ראיתי אותה שוטפת את המכוניות. אני לא צריך לשלם לה על ההוצאות של הבית.

התובעת:

מאז שהנתבע עזב היו לי עוד שוכרים. היום גרה אישה והצריכה שונה לגמרי.

<#3#>

פסק דין

תביעה זו כלל לא היה מקום להגישה משום שאפשר לומר לתובעת שעוד בטרם ההתקשרות עם הנתבע היתה צריכה לנהוג על פי הכלל שסוף מעשה במחשבה תחילה.

התובעת התקשרה בחוזה שכירות עם הנתבע בספטמבר 2011 ובסעיף 20 לחוזה הסכימו הצדדים ובמיוחד התובעת לשאת בדמי צריכת המים של השוכר במושכר ולכן הייתה צריכה התובעת להיות מודעת שכל צריכת המים להיות כלולה בדמי השכירות ועליה יהיה לשאת בהוצאות שימוש המים.

זאת ועוד, אין לי ספק שמאז תחילת החוזה ספטמבר 2011 קיבלה התובעת חשבונות מים והיא אכן שילמה אותם (ראה חשבונות שצירפה התובעת לכתב התביעה) ולכן, הייתה התובעת מודעת גם לעניין צריכת המים עוד מתחילתו של חוזה השכירות.

אני שומע מהתובעת ששלוש פעמים החליפה את שעון המים ולכן אין תימה שכיום כשהיא משכירה את המושכר למאן דהוא אחר, יש צריכת מים פחותה לפי מה שמראה השעון שהתקינה התובעת.

משלקחה על עצמה התובעת את תשלום המים בהם השתמש הנתבע, אין היא יכולה לבוא בטרוניה כלפיו ולהגיש נגדו תביעה בסכום בלתי מוכח ובלתי סביר בסך של 10,000 ₪.

זאת ועוד, כפי שעולה מכתבי הטענות – מכתב ההגנה של הנתבע, הרי שבסיומה של אותה שכירות, החזירה התובעת לנתבע את הבטחונות שהיו בידיו ואין להניח שהתובעת הייתה מחזירה את הבטחונות אילו ידעה שלנתבע יש חוב כלפיה עבור המים.

התובעת גם לא פירטה בכתב התביעה מה עלות השימוש המיותר שהשתמש הנתבע וגם לא הוכיחה שאותו שימוש מיותר נבע דווקא בשימוש במים שעשה הנתבע ולא משימוש מים אחר כאשר כל שימוש המים התנהל על פי שעון אחד שהיה בדירה טרם הושכר לנתבע.

סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמן הדין היה לחייב את התובעת בהוצאות, אולם לאור העובדה שאכן התובעת שילמה את כל חשבונות המים, אני מאמין לה שבשלב מסויים החליפה את השעון או השעונים אזי לפנים משורת הדין אני מחליט שלא לחייב אותה בהוצאות.

הזכות להגשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"ג, 21/03/2013 במעמד הנוכחים.

קלדנית: לילך אברהם