<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד יחיאל גינסברג

ב"כ הנאשם – עו"ד לאה גולדמן

הנאשם

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

כפי שבית המשפט ראה מתוך גיליון הרשעות קודמות שהגיש ב"כ המאשימה מדובר בנהג מקצועי שכל עיסוקו ופרנסתו היא על נהיגת רכב. מתוך גיליון ה.ק. הוא אינו מכביד. מבקשת להתייחס לעפ"ת 36980-03-15 בעניין ירמי. שם נקבע כי מידת הענישה המקובלת גם בפגיעות קשות נקבע כי בית המשפט מודיע לצדדים כי אינו כבול בהסדרי טיעון. יקבע את טווח הענישה ואת מידת הרשלנות בכל מקרה ומקרה. מפנה ל- עפת 1323/12 של בית המשפט העליון. שם בית המשפט העליון קבע את ההבחנה בין מתחם העונש ההולם לטווח העונש ההולם. אני מתמקדת בענישה אינדיבידואלית. היחס בין הפוגע לנפגע שהוא אינו יחס של פוגע בנפגע שהוא לגמרי זר לו. נהפוך הוא העיד כאן הנפגע ובית המשפט יכול היה להתרשם כי הנפגע עומד בבית המשפט, מעיד ומוסר גם שלפחות שרישיון הנהיגה לרכב פרטי הושב לו כשהוא נשאל מה העונש שהוא סבור שבית המשפט צריך לגזור על הנאשם אז הוא אמר כי הנאשם הוא כמו אחיו ואיזה עונש אפשר לגזור על אח. מערכת היחסים בין הנפגע לפוגע לא התחילה ברגע הפגיעה. יש גם מקרים כאלה. אלא היא ארוכת שנים לפני הפגיעה. מדובר בידידות אמיצה בין הנפגע למשפחות. לעניין הענישה אינדיבידואלית רפע 6048/08 שם קבע בית המשפט כי הענישה משתנה ממקרה למקרה. כאשר אנו מדברים על ענישה אינדיבידואלית זה דברים שאנו שומעים כל העת גם מהיושבים על הכס וגם מחברי בתביעה שכאשר בית המשפט צריך לקבוע את מתחם הענישה בתאונות קשות או קטלניות ההנחיות שמופיעות בסעיף 113 שמאוד מפורט. מפנה לסעיף 40 לחוק הבנית הענישה. הוא מפורט ובודק את כל מה שבית המשפט צריך לקבוע. כאשר אנו באים לנסות לקבוע את מתחם הענישה בתאונה כזאת מטבע הדברים בית המשפט לוקח את כלל גזרי הדין שנקבעו בתאונות דומות. ואז נשאלת השאלה לאן נכנס האינטרס הציבורי או עמדת הקורבן במקרה הספציפי הזה. הסעיף הזה לא מתאים לתעבורה, זו דעתי. ישנם מקרים שמתרחשות תאונות שבהן הנפגע אדם קרוב למי שאחראי לתאונה. אז ישנה איזו שהיא גישה שאומרת שכאשר אדם אוחז בהגה ומתרחשת תאונה, ואין מחלוקת שהוא לא התכוון ולא עשה את זה כדי לפגוע, ומסתבר שמי שנפגע הוא אדם קרוב אליו והוא נכנס למצוקה פנימית נפשית שלו, על כך שהוא גרם לכאב וסבל לאדם שהוא ידיד נפש שלו. הפסיקה התחשבה בזה. החל מתאונות קטלניות של פגיעה בבני משפחה וכלה בתאונות בהם הנפגע הוא הנאשם עצמו. לא מעט פעמים בית המשפט קבע את האימרה כי הנאשם קיבל את עונשו מהיפגעות שלו עצמו. כאשר לנאשם הסתבר כי הנפגע זה ידידו הקרוב אז ההיפגעות הנפשית שלו זה לא משהו שאפשר לבטא כמשהו שולי שלא צריך להשפיע. ההיפגעות שלו היא ממשית. יום יום כשהוא נפגש ועובד שכם על שכם עם הנפגע הוא גם זוכר את הרגעים שהוא ראה אותו לראשונה מיד לאחר הפגיעה. חברי הזכיר את רע"פ כרמי שם גם הנסיבות וגם הפציעה הינן דומות לתיק שלנו. לגבי קביעת העונש של הנאשם ולגבי העובדה שהנאשם הוא נהג ציבורי. אין מחלוקת שכל פסילה מעבר לתקופה שתחייב אותו באמצעי תיקון של משרד הרישוי ותחייב אותו במבחני רישוי חדשים תהיה פגיעה, לטעמנו, לא מידתית בנאשם ובבני משפחתו. כאשר לוקחים את זה ביחד עם האינטרס הציבורי. כאשר עמד כאן הנפגע והביע דעתו לעונש זה נתון שלטעמנו צריך להיכנס לשיקולי הענישה של בית המשפט. כפי שאמרתי הנאשם נוהג משנת 88. גיליון ההרשעות שלו אינו מכביד. אין בידיו תחום אחר שבו הוא יכול להיכנס ולהשתכר מלבד נהיגה. אנו סבורים כי בנסיבות התיק עצמו, הנסיבות מיוחדות הן מהתיק עצמו וכן מהפגיעה ועמדת הקורבן בתיק אנו סבורים כי העונש הראוי יכול להיות עונש של תרומה לציבור בצורה של של"צ לתקופה שיקבע שירות המבחן ופסילה שלא תעלה על הפסילה שתסכן את רישיונו.

<#2#>

החלטה

בטרם אגזור את דינו של הנאשם אני מפנה אותו לשירות המבחן להכנת תוכנית של"צ.

שירות המבחן יצור קשר עם הנאשם בטלפון : 050-5913166

או עם ב"כ בטלפון: 03-9043736

קובעת לקבלת תוכנית של"צ ומתן גזר דין ליום 17.3.16 בשעה 11:30.

הנאשם חייב להתייצב.

המזכירות תעביר את ההחלטה לשירות המבחן.

על ב"כ הנאשם לוודא כי במשך תקופת הדחייה מוזמן הנאשם על ידי שירות המבחן. הנאשם יעדכן את ב"כ האם זומן על ידי שירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ו, 28/12/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טובה גבע