1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, רביע ג'באלי, מיום 20.09.12.

בהחלטתה נשוא הבקשה דחתה כב' הרשמת טענת המבקשת לפיה תיק ההוצאה לפועל (מספרו: 10-06510-09-2) נפתח שלא בתום לב ובניגוד לסעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").

2. על פי האמור בבקשה, תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 9.11.09, לביצוע פסק דין (פסק בורר) שניתן ביום 7.10.09 בהפ"ב 14635-11-08 (לאחר שהתביעה לביטול פסק הבורר נדחתה). לטענת המבקשת, פסק הדין הומצא לה על ידי המשיב רק ביום 5.11.09, ימים ספורים טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא לאחר שחלפו 30 ימים, כנדרש בחוק.

3. המבקשת טענה, כי טעתה כב' הרשמת בהחלטתה, עת קבעה כי מאחר ופסק הדין לא הטיל על המשיב חובה להמציאו למבקשת, הרי שאם פעל המשיב מעבר לנדרש והמציא את פסק הדין מיוזמתו, אין הדבר צריך לפעול לרעתו.

4. המבקשת עותרת לביטול ההחלטה של כב' הרשמת, ולהורות על השבת סכום הפיקדון אשר הפקידה בלשכת ההוצאה לפועל, וסגירת תיק ההוצאה לפועל וביטול כל ההליכים נגדה.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשת יוזמת הליכי סרק על מנת להתחמק מלשלם את חובה. פסק דין ניתן שלא במעמד הצדדים ואין קביעה המחייבת אותה להמציא את פסק הדין למבקשת. זאת ועוד, פסק הדין צורף על ידה לפנייתה למבקשת ביום 14.10.09, בהתראה לתשלום סכום החוב. בתשובה להתראה בקשה המבקשת במכתב מיום 2.11.09, תחשיב מדויק של החוב העדכני, על מנת שתבחן את הדרכים העומדות בפניה לביצוע פסק הדין, כך שממילא עמדו לרשות המבקשת 28 ימים לתשלום החוב הפסוק ולא 5 ימים כטענתה. מוסיפה המשיבה, כי הגישה את פסק הדין לביצוע בחלוף 30 ימים מיום מתן פסק הדין, זאת בהתאם לחוק ולתקנות. משכך, יש לדחות את הבקשה.

6. החלטתי לדון בבקשה כאילו נתנה רשות ערעור והוגש ערעור על- פי הרשות שנתנה.

7. סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל , קובע לעניין בקשת ביצוע, כדלקמן:

"(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין".

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 7.10.09, ולא נקבע בו כי על המשיב להמציאו לידי המבקשת, אלא נרשם בו שעל המזכירות להמציאו. במצב זה, לא קיימת תחולה לסייפא של הסעיף.

התיק נפתח בלשכת ההוצאה לפועל ביום 9.11.09, כלומר בחלוף יותר מ-30 ימים מיום מתן פסק הדין.

מסכים אני, בכל הכבוד, עם פרשנותה של כב' הרשמת להוראת סעיף 6 (ב) הנ"ל. אכן, כעולה מלשון הסעיף, התנאי של 30 ימי "המתנה" מיום ההמצאה חל אך ורק במקרה והזוכה נדרש בגוף פסק-הדין להמציאו לחייב (במקרה ופסק-הדין ניתן בהיעדר).

אין תחולה לתנאי זה במקרה שפסק-הדין הורה למזכירות להמציאו לחייב.

למיותר לציין, כי לא הוצגה בפניי ע"י המבקשת אסמכתא המעידה, כי בין לבין שילמה את סכום פסק-הדין, ללא ההוצאות שהתווספו בעקבות פתיחת הליך ההוצאה לפועל, כי אז יכול והייתי מגיע למסקנה אחרת, על דרך שלפנים משורת הדין.

8. אשר על כן הערעור נדחה.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות הליך זה בסך של 2,500 ₪, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ג, 24 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.