לפני תביעה כספית, ותביעה שכנגד שהגיש הנתבע 1 נגד התובעים.

לשם הנוחות, התובעים-הנתבעים שכנגד יקראו להלן "התובעים"; הנתבע 1-התובע שכנגד יקרא להלן "הקבלן"; הנתבע 2 יקרא להלן "המתכנן".

1. התובעים ביקשו לשפץ את דירתם שברח' אלברט שוויצר 19 בחיפה (להלן – "הדירה").

2. ביום 12.9.11 נחתם בין התובעים לבין המתכנן 'הסכם לעיצוב פנים כולל שירותי ניהול הפרויקט עבור שיפוץ דירה' (להלן – "הסכם העיצוב").

לפי הסכם העיצוב, על המתכנן היה ליתן לתובעים שירותי תכנון וניהול הפרויקט, כפי המפורט בהסכם, וזאת בתמורה לסך של 26,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

3. ביום 5.12.11 נחתם בין התובע לבין הקבלן 'הסכם לביצוע עבודות שיפוצים' בדירה (להלן – "הסכם השיפוץ").

אעיר, כי התובעת אינה צד להסכם ולכן לא ברור מדוע במסגרת כתבי טענותיהם טוענים התובעים פעם אחר פעם על אודות הסכם שנחתם בינם (לשון רבים) לבין הקבלן.

4. לפי הסכם השיפוץ, היה על הקבלן לבצע עבודות בדירה עד ליום 6.2.12 בתמורה לסך של 154,280 ש"ח כולל מע"מ.

בסעיף 6 ז' להסכם השיפוץ, נקבע כי –

"מחיר סך עבודות הריצוף והחיפוי יקבע בגמר הביצוע לפי מדידה בפועל".

בסעיף 11 להסכם, שכותרתו "ביצוע שינויים", נקבע כי -

"א. המזמין יהיה רשאי להוסיף או להפחית מעבודות השיפוץ שנכללו בהסכם זה. ההפחתה לא תעלה על 5% מהיקף העבודות שנחתמו בהסכם זה. השינוי יועבר לקבלן, על ידי המזמין, בכתב.

ב. בהתאם לשינויים הנ"ל, ישתנה סך היקף עבודות השיפוץ בהסכם זה, לפי חישוב מעודכן של הכמויות שבוצעו בפועל, על פי המחירים שבכתב הכמויות מצורף (כתוספת או הפחתה).

ג. במידה ויתבצעו שינויים לבקשת המזמין, שאינם מתומחרים בכתב הכמויות שבהסכם, יתבסס חישוב העלויות לשינויים אלו על עבודות דומות שבכתב הכמויות.

ד. במידה ואין עבודות דומות בכתב הכמויות, מוסכם בזה על הצדדים, שתמורת שינויים אלו יקבע המחיר לפי "מאגר מחירי שיפוצים ותחזוקה" של "דקל" ויאושר על ידי המזמין והקבלן".

5. ביום 21.12.11, נחתם בין התובע לבין הקבלן 'נספח לעבודות חשמל' הצמוד להסכם השיפוץ, שעניינו עבודות חשמל שיבוצעו ע"י הקבלן, בתמורה לסך של 42,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

6. טענות הצדדים

6.1 התובעים טוענים, כי שילמו למתכנן את רוב התמורה – 23,700 ש"ח בתוספת מע"מ, כי שילמו לקבלן את מלוא התמורה החוזית בהתאם להסכם וכן סכומים נוספים: סך של 8,584 ש"ח עבור ביצוע שפכטל בדירה וסך של 5,220 ש"ח עבור תוספת לעבודות צנרת.

הקבלן מאשר, כי התובעים שילמו את מלוא התמורה החוזית בגין העבודות שפורטו בהסכם השיפוץ, אך טוען כי במהלך ביצוע העבודות בדירה, הזמינו התובעים עבודות נוספות מעבר לאלו המנויות בהסכם השיפוץ, ועבודות אלה, הגם שלא נערכו לגביהם מסמכים מסודרים, בוצעו על ידו אך תמורתן בסך של 23,670 ש"ח - לא שולמה.

לטענת הקבלן, חרף פניותיו החוזרות ונשנות לתובעים לתשלום חשבון העבודות הנוספות, נמנעו התובעים מלשלם את תמורתן. הקבלן מפנה לתכתובת מייל שהתנהלה בין הצדדים ובכלל זה חשבון סופי מיום 17.6.12 שהעביר לתובע בעניין העבודות הנוספות ועלותן (נספח א' לתצהיר הקבלן).

בתגובה לטענות הקבלן, טוענים התובעים כי לא הוזמנו עבודות נוספות כלשהן, כך שלקבלן לא מגיע לקבל כל תוספת כספית; כי העבודות כולן היו ידועות לו מראש, לרבות נושא החשמל, הצנרת והשפכטל (בהקשר זה, מפנים התובעים לטבלאות לוח זמנים שהוכנו ע"י הקבלן); כי לא בכדי אין הקבלן מציג אסמכתא להזמנה של תוספת עבודה או שינוי בכתב, וכי הטענה לתוספת כספית גם אינה מתיישבת עם הוראות הסכם השיפוץ (סע' 11(א) שבו); כי הקבלן מציג רק חלקי מיילים ולא את התמונה המלאה, כפי העולה ממכלול ההתכתבויות שהתנהלו.

התובעים מכחישים תוכנו של החשבון הסופי, כאשר המומחה מטעמם התייחס לנושא זה בחוות דעתו; לטענתם, הקבלן התבקש להגיב לחוות דעת המומחה שלהם, ואולם כשם שלא הגיב לבקשות התובעים לקבל הסברים לסכומים אותם דרש, כך גם התעלם מחוות הדעת האמורה.

6.2 לטענת התובעים, עבודות השיפוץ בוצעו בחלקן באופן לקוי וחלקן כלל לא בוצע. בתמיכה לכך, צירפו התובעים חוות דעת מומחה מטעמם – המהנדס מר אברהם בן עזרא, מיום 13.8.12 (להלן – "מומחה התובעים"), לפיה מגיע להם סך של 58,790 ש"ח.

כן צירפו התובעים חוות דעת של אינפרטק מיום 1.1.13 בהקשר לטענותיהם בדבר רטיבות בדירה.

המתכנן והקבלן מכחישים את חוות דעת מומחי התובעים.

לטענת המתכנן, גם אם קיים ליקוי או פגם כלשהו בדירה, אין התובעים זכאים לפיצוי כספי כלשהו ממנו, שכן האחריות לכל ליקוי או פגם כאמור חלה על הקבלן או על התובעים בעצמם. הוא מוסיף, שלמיטב ידיעתו, התובעים לא פנו לקבלן בדרישה לתיקון ליקויים נטענים.

הקבלן דוחה את טענות התובעים לליקויים בעבודה או בדבר עבודה שלא בוצעה וטוען, כי עסקינן בתביעה שהוגשה במטרה להימנע מתשלום עבור עבודות נוספות שביצע. הוא מבהיר, כי עמד בכל התחייבויותיו כלפי התובעים וביצע את העבודות במלואן.

הקבלן מוסיף וטוען, כי גם אם קיים פגם או ליקוי בעבודות, היה על התובעים לפנות אליו בדרישה לתיקון, דבר שלא נעשה, והוא עומד על זכותו לבצע כל תיקון שיידרש, אם יידרש.

6.3 התובעים טוענים לאיחור במסירת העבודה: לטענתם, העבודה נמסרה רק ביום 19.2.12 וגם אז היא לא הסתיימה באשר הקבלן נטש את האתר. את נזקיהם בגין רכיב זה מעמידים התובעים על הסך של 11,500 ש"ח.

התובעים מוסיפים, כי אי עמידה בלוח הזמנים היא פרי מחדלו ורשלנותו של הקבלן, כפי העולה מהתכתובת שנוהלה עמו, כי הם פנו אליו פעמים רבות על מנת שיתקן ליקויים שנתגלו תוך כדי בנייה, ואולם הוא התעלם מכך בניגוד להוראות הסכם השיפוץ, ועל כן איבד את זכותו לבצע תיקונים.

בגין התנהלות זו הם נאלצו, לטענתם, לפנות את הפסולת שנותרה באתר על חשבונם וכן לשלם ארנונה כפולה לתקופה של 13 יום עבור דירת מגוריהם הקודמת. התובעים דורשים החזר כספי בגין הוצאות אלה: 2,000 ש"ח עבור פינוי הפסולת ו-129 ש"ח עבור הארנונה.

לטענת הקבלן, ביום 3.2.12 סיים את כל העבודות שיכל להשלים ונאלץ להמתין עד אשר יסופקו על ידי התובעים פריטים שבאחריותם, כך שסיום העבודות בפועל היה אמנם ביום 19.2.12, אך זאת בעטיים של התובעים. לטענתו, נשכחה מהתובעים העובדה כי הם הזמינו ממנו ביצוען של עבודות נוספות, אשר אורכות זמן נוסף.

הקבלן דוחה את הטענה לפיה נטש את האתר ואת הטענה להשארת פסולת באתר. הוא מכחיש את הטענה לעניין הארנונה וטוען, כי עסקינן בטענה קטנונית וקנטרנית.

6.4 לתובעים טענות מסוג הפרת חוזה ורשלנות מצד הנתבעים בכל הנוגע לעבודות השיפוץ והפיקוח שנדרש לגבי עבודות אלו;

בעניינו של המתכנן הם מבהירים, כי היה עליו לבצע פיקוח צמוד באתר, פיקוח, אשר לו היה מבוצע כראוי, היה בו כדי למנוע את הליקויים.

המתכנן חולק על טענות התובעים וטוען, כי לא היה מקום לצרפו לתביעה, בהעדר כל עילת תביעה נגדו. עמדתו היא, כי ביצע את מלוא התחייבויותיו החוזיות כלפי התובעים, בעוד הם אשר נותרו חייבים לו סך של 2,800 ש"ח בצירוף מע"מ, בגין התמורה המגיעה לו ע"פ הסכם העיצוב. המתכנן מבהיר, כי הסכם העיצוב עניינו פיקוח כללי ולא פיקוח צמוד.

התובעים משיבים לטענה זו (סע' 2 לכתב התשובה לכתב ההגנה של המתכנן), שאין זה משנה כיצד כונה הפיקוח, ושבנסיבות העניין מספיק היה בפיקוח כללי, כדי למנוע את הליקויים בדירה.

6.5 בנוסף, טוענים כל הצדדים כי נגרמה להם עגמת נפש כתוצאה מהתנהלות הצד שכנגד.

6.6 הקבלן גם טוען כי התובעים הפרו את הסכם השיפוץ, נוכח תניית בוררות שהייתה בו ונוכח פנייתם לבית המשפט, ואף המתכנן מפנה לתנייה זו;

כבר עתה אומר, כי אין בידי לקבל את הטענה, הואיל והקבלן אפילו לא ביקש לעכב את ההליכים בכדי לפנות לבוררות, ומכאן כי קיבל את בחירתם של התובעים להתדיין לפני בית המשפט.

בין המתכנן לתובעים כלל לא הייתה תניית בוררות, וממילא הסכסוך ביניהם היה מתברר בבית המשפט.

7. מומחה בית המשפט

7.1 נוכח מהות המחלוקת שבין הצדדים, מיניתי ביום 10.11.13, את יעקב קליגסברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום עבודות בניה וליקויי בנייה (להלן – "המומחה").

7.2 חוות דעתו הוגשה ביום 5.3.14, ובהתאם לאמור בה מצא המומחה לזכות את התובעים בסכום של 3,950 ש"ח בתוספת מע"מ וכן בסך של 1,900 ש"ח בתוספת מע"מ (סה"כ – 5,850 ש"ח) בגין ליקויי בנייה, כאשר המומחה קובע כי לסכום זה יש להוסיף 35% בגין עלויות קבלן מזדמן, ככל שהתיקונים יבוצעו ע"י התובעים.

עוד מצא המומחה כי על התובעים לשלם לקבלן סך של 8,640 ש"ח בתוספת מע"מ בגין עבודות נוספות שביצע ותמורתן לא שולמה לו.

7.3 מספר רב של רכיבים בחוות דעתו הושארו להחלטתי, כפי שיפורט בהמשך.

7.4 המומחה השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו ע"י ב"כ התובעים (מכתב המומחה מיום 29.6.14) והוא נחקר לפניי ביום 19.2.15 על חוות דעתו.

8. ההליך

8.1 מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע וכן חוות דעת מומחה התובעים.

8.2 מטעם הקבלן הוגש תצהיר שלו עצמו, חוות דעת מומחה מטעמו, מר טל אברהם (מיום 28.11.13) וכן תצהיר של מר עווד מג'די.

המתכנן הגיש תצהיר שלו עצמו.

8.3 ביום 19.2.15 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו התובע, עד הקבלן, מר מג'די עווד, הקבלן והמתכנן על תצהיריהם וכן כאמור נחקר מומחה בית המשפט על חוות דעתו.

8.4 סיכומי התובעים הוגשו ביום 8.4.15, סיכומי הקבלן הוגשו ביום 15.6.15 וסיכומי המתכנן הוגשו ביום 16.6.15.

9. המתכנן

9.1 אין חולק, בדבר קיומו של הסכם העיצוב.

9.2 טענת התובעים לפיקוח לא מקצועי או לא ראוי מצידו של המתכנן הועלתה באופן כללי ביותר ולא זו בלבד שלא הוכחה, אלא שהמסמכים בתיק מעידים שה"פיקוח" (המינוח המדויק צריך להיות 'שירותי ניהול' – ראו כותרת ההסכם כמו גם סע' 2 ז' שבו) היה מעל הנדרש, אף מעל לסביר ולהגיוני בנסיבות העניין ובכלל.

9.3 נקודת המוצא של התובעים לפיה קיום ליקויים משמעה אחריות אוטומטית למתכנן, אינה ברורה, אין לה יסוד, והיא אינה עולה מהוראות ההסכם.

"מעקב אחר יישום המטלות השונות שנקבעו" או מתן "הסברים לקבלנ/ים ובעלי המקצוע", כאמור בסע' 2 ז' להסכם העיצוב, אין פירושו אחריות לטיב עבודות השיפוץ.

המתכנן לא ביצע את עבודות השיפוץ, לא שימש כמפקח בנייה בפרויקט ואינו אמון על טיב העבודה.

9.4 יתרה על כן, בסע' 3.2 להסכם העיצוב נכתב במפורש, כי -

"המזמין מתחייב לדאוג למילוי ההוראות / שרטוטים אשר בתכניות העבודה וכן לבטיחות באתר – אם באמצעות מנהל עבודה, מפקח בניה או כל אמצעי אחר ובלבד שימולאו הוראות אלו...המזמין מתחייב לשכור שירותיהם של קבלנים רשומים לצורך ביצוע העבודות"

(ההדגשה שלי-ר.ב.);

משמע, התובעים ידעו, כי המתכנן אינו משמש מפקח בניה או מנהל עבודה בפרויקט.

משנשאל התובע על ידי האם שכר מפקח בניה, השיב –

"שני האנשים היחידים ששכרתי הם נתבע 1 ונתבע 2"

(עמ' 9, ש' 10-11).

כלומר, התובע בחר, משיקוליו הוא, שלא לשכור מפקח בניה או מנהל עבודה חרף האמור בסעיף הנ"ל.

9.5 הפעולות אותן היה על המתכנן לבצע בנוגע לפרויקט פורטו בהרחבה בהסכם העיצוב, בין השאר בסע' 2 ז' שכותרתו 'ניהול הפרויקט', ובין היתר ביצוע שלושה ביקורים בשבוע במהלך השיפוץ (זמן ביקור לפי הנדרש) וכן ביצוע ביקורים נוספים בנקודות קריטיות (כמו גמר ביצוע איטום חדרים רטובים ותחילת עבודות ריצוף).

משמע - הביקורים שימשו חלק משירותי הניהול להם התחייב המתכנן לפי ההסכם.

מדוחות סיכומי ביקור בדירה שהוצגו ע"י המתכנן (צורפו נספח ד' לתצהירו), עולה שהמתכנן ביצע ביקורים תכופים בדירה: כ – 17 ביקורים סה"כ, האחרון שבהם בוצע ביום 15.2.12 (בהקשר זה, ראו גם חקירתו הנגדית של הנתבע 2 בעמ' 16, ש' 18-26).

גם אם מדובר במכסת ביקורים שאינה עונה באופן דווקני על ההגדרה של שלושה ביקורים בשבוע, הרי שמכאן ועד הניסיון לייחס לנתבע זה אחריות לליקויים, רחוקה הדרך, בפרט כאשר התובע אישר בחקירתו הנגדית כי –

"היו שבועות שנתבע 2 ביצע שלושה ביקורים והיו שבועות שפחות. כי הקבלן לא הגיע"

(עמ' 9, ש' 14-15; ההדגשה שלי – ר.ב.).

דברים אלה אף עולים בקנה אחד עם דברים שכתב התובע במייל לקבלן מיום 15.1.12 –

"לצערי, אם שופטים על-פי כמות הביקורים באתר, נראה שאני ו/או רונן [המתכנן – ר.ב.] הם הקבלנים"

(נספח ט' 23 לתצהיר התובע).

9.6 זאת ועוד, המתכנן אף העלה על הכתב סיכום כל ביקור וביקור.

עיון במסמכים אלה, כמו גם בשאר הראיות הרלבנטיות, בכללן התכתובת הענפה שהתנהלה בין הצדדים, מעידים על רצינות עבודתו ויעילותה, כמו גם על העובדה שהביקורים בוצעו על ידו באופן יסודי ומקצועי תוך שכללו פירוט מסודר של ממצאי הביקור, לרבות צילומים והנחיות מתאימות לקבלן, ועל כי פניות התובעים אליו בעניינים הקשורים עם הפרויקט, זכו להתייחסות וטיפול מהיר ומקצועי מצידו, גם אם לא היה מחויב לכך.

9.7 מסקנתי היא, אפוא, כי המתכנן מילא את פעולות הפיקוח/שירותי הניהול כפי שהיה עליו לבצע לפי ההסכם, ואף למעלה מהדרוש או מהמקובל והסביר.

9.8 אשר לטענות התובעים בנוגע לטעויות חישוב, ככל שהיו מצד המתכנן (ראו סעיף 101 לתצהיר התובע וסעיפים 11 ד' ו – 11 ו' לסיכומי התובעים), צודק המתכנן בטענתו כי עסקינן בטענות חדשות שלא הועלו בכתב התביעה (סע' 42 לתצהירו). טענות אלה הן, אפוא, בבחינת הרחבת חזית, ודי בכך כדי לדחותן.

גם לגופו של עניין אין להיזקק להן, זאת בשים לב לקביעותיי, כפי שיפורטו בהמשך.

9.9 על כן, דין התביעה כנגד המתכנן (הנתבע 2) להידחות על כל מרכיביה, וכך אני מורה.

אשר לטענת המתכנן לפיה התובעים נותרו חבים לו סך של 2,800 ש"ח "וכי יש לחייבם בתשלום זה" (סע' 60 בסיכומי המתכנן), משהועלתה הטענה כטענת הגנה בלבד, לא ניתן לחייב את התובעים בסכום הנטען.

10. ככלל, בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה שמונה מטעמו, אלא בנסיבות חריגות (ראו: ע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949).

משכך, וגם בענייננו, נקודת המוצא היא חוות דעת מומחה בית המשפט, אלא אם מצאתי לקבוע אחרת.

11. חוות דעת מומחה בית המשפט - ליקויים

11.1 בחלק זה אתייחס לאותם רכיבים בחוות הדעת אשר הושארו להחלטת בית המשפט או כאלה אשר למי מהצדדים הייתה הסתייגות לגביהם ואשר נוגעים לליקויים בעבודת הקבלן.

לגבי יתר הרכיבים מצאתי לאמץ את האמור בחוות הדעת כלשונה.

11.2 היעדר תפר תמיכה (עמ' 4, סע' 5): רכיב אשר הוערך על ידי המומחה בסך של 450 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

בחוות דעתו, מצא המומחה כי –

"התפר בין קיר הבניין לבין הגדר הבנויה נאטם בחומר אלסטי ללא הגנתו בפרופיל פח מאבץ, כפי שנדרש עפ"י סעיף 05.062.0010 לכתב הכמויות...".

על כן, ומשלא הוכח, כי התובעים ויתרו על פח האבץ שנקבע בכתב הכמויות, אני מחייבת את הקבלן בתשלום בגין רכיב זה.

טענת התובע לפיה לסכום הנ"ל יש להוסיף את הסך סך של 140 ש"ח (סע' 5 א' לסיכומי התובעים), נדחית על ידי, זאת לנוכח הסבר המומחה באשר לפער בין העלויות שצוינו על ידו בחוות הדעת לעומת אלה שצוינו בתשובתו לשאלות ההבהרה (מכתבו מיום 29.6.14) –

"הפער בין המחירים נובע מכך שבחוות הדעת רשמתי מחיר לביצוע ע"י הקבלן. המחיר בתשובות לשאלות הבהרה זה מחיר שוק, ורשמתי את זה במשפט הראשון אחרי הכותרת..."

(עמ' 17 ש' 21-23).

11.3 ליקויי צבע מסגרות (עמ' 4, סע' 6): נוכח ממצאי המומחה בחוות דעתו, והסכומים שנקב בהם תוך מהלך חקירתו הנגדית מצאתי לפסוק לטובת התובעים את הסך של 450 ש"ח -

"העלות לצבוע באופן כללי את החלון זה 200 ש"ח. משקוף של ממ"ד – 250 ש"ח. זה בעלויות קבלן ולפני מע"מ"

(עמ' 18 ש' 4-10).

11.4 לא הותקן גוף תאורה במקלט (עמ' 4, סע' 7): רכיב אשר הוערך ע"י המומחה בסך של 150 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

לא הותקנה מנורה בתקרת המחסן; לא הותקנה מנורה בתקרת חדר מדרגות; חיבור תאורה במרפסת (עמ' 5, סע' 9-10; עמ' 6, סע' 14): רכיבים אשר הוערכו ע"י המומחה בסך של 500 ש"ח, והושארו על ידו להכרעתי.

המומחה מציין בחוות הדעת, כי –

"לטענת הנתבע 1 לא חלה עליו חובה עפ"י המפרט להתקין את גוף התאורה, אך לטענת התובע כן חלה חובה כזאת עפ"י האימיילים ששיגר לנתבע 1 וקיבל ממנו בחזרה. מתוך עיון באימיילים של התובע אל הנתבע 1 ומהאחרון אל התובע מתאריך 4/3/2012, ניתן להבין כי הנתבע 1 ידע כי עליו לספק ולהתקין את גופי התאורה החסרים, אך לא ברור האם בתוספת תשלום או לא".

בפרק העוסק בתנאי התשלום בנספח לעבודות חשמל, נרשם "15% בגמר התקנת גופי תאורה...", משמע היה על הקבלן להתקין את גוף התאורה, שכן הוא מתנה תשלום חלק משכרו בביצוע עבודה זו.

בטבלה שנערכה ע"י הקבלן בדו"ח שוטף מס' 2 מיום 31.12.11 (נספח טז12 לתצהיר התובעים; עמ' 2 למסמך), התנה הקבלן את תשלום חלק משכרו בביצוע 'גמר התקנת גופי תאורה...'.

על כן, אני קובעת כי התובעים זכאים לקבלת סכומים אלה.

11.5 קופסאות חשמל (עמ' 5, סע' 8): בחוות דעתו, לא מוצא מומחה בית המשפט לחייב את הקבלן בגין התקנת קופסאות חשמל מסוג 'איילה'. התובעים אינם משלימים עם קביעה זו וטוענים, כי שילמו עבור קופסאות מסוג 'גוויס', וכי היה על הקבלן להתקינן בהתאם לכתב הכמויות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ונוכח קביעת המומחה כי –

"עם זאת, מאחר שהתובע נתן הסכמתו לקופסאות הקיימות מסוג "איילה" עפ"י סעיף 6 א' למסמך "סיכום ביקור של המזמין באלברט שוויצר 19" מיום 26/12/2011 אין לדעתי לחייב את הנתבע 1 בהחלפת הקופסאות"

לא מצאתי הצדקה לסטות מקביעתו (ההדגשה שלי – ר.ב.).

11.6 במלבן חשמל הממוקם מאחורי הטלוויזיה; בקומה ב' חסר מחבר (עמ' 5, סע' 11-12):

לגבי הרכיב הראשון, כותב המומחה בחוות דעתו –

"4 השקעים במלבן החשמל נבדקו ונמצאו תקינים, אך בקצה כבל התקשורת חסר מחבר. הנני מקבל את דעתו של מומחה הנתבע, הגורסת כי את המחבר, שעלותו זניחה, יתקין טכנאי הכבלים במסגרת חיבור מכשיר הטלוויזיה אל הרשת, ולכן בשלב זה התקנת המחבר מיותרת".

לגבי הרכיב השני, כותב המומחה בחוות דעתו –

"אין צורך בהתקנת המחבר, ראה התייחסותי בסעיף 11 לעיל".

עיינתי בטענות הצדדים ודעתי היא שיש לזכות את התובעים בעלות המחברים החסרים; זאת הואיל ואין כל מקום להותרת 'שקעים פתוחים' בבית מגורים, ונוכח העובדה כי אין מקום גם להנחה שטכנאי הכבלים ידאג להשלמת החסר, או כי יעשה כן ללא כל חיוב נוסף.

עלות מחבר הינה סך של 50 ש"ח (וראו: סע' 4 ו- 32 למכתב המומחה מיום 29.6.14). מאחר ועסקינן בחמישה מחברים, אני מוצאת לחייב את הקבלן בתשלום הסך של 250 ש"ח לתובעים.

11.7 מיקומו של שקע מזגן (עמ' 5-6, סע' 13): רכיב אשר הוערך על ידי המומחה בחוות דעתו בסך של 500 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

בחוות הדעת קובע המומחה, כי מיקום השקע שונה ביחס לתכניות. מכאן, שהנטל להוכיח כי ניתנה הסכמת התובעים לכך מוטלת על הקבלן, ומשלא הובאה על ידו כל ראיה לכך, מצאתי לחייבו בגין רכיב זה.

בחקירתו הנגדית, אישר המומחה, כי המחיר שקבע מומחה התובעים בגין רכיב זה (800 ש"ח) הינו סביר (עמ' 17 ש' 12-16; שם), ולכן יש לפסוק לטובת התובעים את הסכום שאישר כאמור.

11.8 אין תפר הפרדה בין חיפויי קיר לחיפויי רצפה (עמ' 6-7, סע' 18):

בחוות דעתו, ציין המומחה, כי –

"הטענה נכונה עובדתית. דרישה למישקי הפרדה אכן קיימת בסעיף 4.7.3 לתקן 1555/3, אך רק במקומות בהם צפויות תזוזות עקב החרפת המאמצים התרמיים...

מאחר שריצוף המרפסת והפנלים הינם בגוון בהיר אין צפויות בהם התפשטויות תרמיות ותזוזות משמעותיות בעת חשיפה לשמש ותנאי אקלים, העלולות לגרום להתנתקויות של פנלים מהקירות ו/או אריחי ריצוף מהתשתית, ולראיה – לא אובחנו התנתקויות כנ"ל במרפסת כשנתיים לאחר תום עבודות השיפוץ ושתי המערכות, ריצוף וחיפוי, הינן יציבות. לפיכך אין נדרש כל תיקון"

(ההדגשות שלי – ר.ב.).

בכל חדרי השירותים שבדירה...אין תפר הפרדה גמיש (עמ' 7, סע' 19):

בחוות דעתו, כותב המומחה –

"הטענה נכונה עובדתית. גם בחדרי השירותים, כבסעיף 18 לעיל, אין סכנה להתחממות של אריחי הריצוף והחיפוי בשיעור העלול לגרום לתזוזות משמעותיות, העלולות לגרום לניתוקי אריחים, וגם כאן – הריצוף והחיפוי יציבים".

המומחה חזר על עמדתו זו הן בתשובותיו לשאלות ההבהרה (סעיף 7 למכתבו מיום 29.6.14 – "כפי שהבהרתי בחווה"ד אין צורך עפ"י התקן בביצוע תפרי הפרדה...") והן בחקירתו הנגדית (עמ' 18 ש' 13 עד עמ' 19 ש' 7); לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי לסטות מקביעתו בעניין זה.

11.9 רצפת המקלחת בחדר רחצה הורים; פינת מקלחת בחדר שירות (עמ' 7, סע' 20-21 בחוות הדעת):

לגבי הרכיב הראשון, כותב המומחה בחוות הדעת –

"בתא המקלחת...אין דירוג בין ריצוף התא לבין הריצוף מחוצה לו, אך כן קיימים שיפועי ניקוז תקינים לכיוון הנקז בשיעור של עד 1.3%. מבירור עם המתכנן הסתבר כי פני הריצוף נקבעו על ידו במפלס הנוכחי, ללא הנמכה ודירוג, עקב קיום צנרת ניקוז מתחת לריצוף (הבית איננו חדש, עובדה שלא תמיד מאפשרת היצמדות לדרישות עפ"י התקנים הרלוואנטיים במועד השיפוץ), המונעת את הנמכתו. יצוין כי מקלחון הזכוכית בפתח תא המקלחת מונע גלישת מים מתוכו החוצה ומייתר למעשה את הצורך בהנמכה ודירוג"

(ההדגשות שלי – ר.ב.).

לגבי הרכיב השני, כותב המומחה –

"קיים שיפוע בריצוף ללא דירוג. ראה התייחסותי בסעיף 20 לעיל".

נוכח קביעות המומחה כי קיימים שיפועי ניקוז תקינים מצד אחד, וכי לא ניתן היה לבצע את העבודה באופן אחר נוכח קיומה של צנרת ניקוז מתחת לריצוף מהצד השני, לא מצאתי לסטות מקביעת המומחה.

11.10 דלת מחסן (עמ' 7, סע' 22): רכיב אשר הוערך על ידי המומחה בסך של 200 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

לפי מומחה התובעים "הקבלן נמנע מפירוק המלבן והרכבת מלבן חדש. בגין פריט זה מגיע זיכוי - 75 ₪". לטענת הקבלן, המלבן לא פורק בהוראת התובע למג'די, בלא שהיו טרוניות כלשהן בעניין (סע' 42 לתצהיר הנתבע 1; סע' 17 לתצהיר מג'די).

לא ראיתי שהתובע התייחס לטענה זו, ועל כן איני מוצאת לחייב את הקבלן בגין רכיב זה.

11.11 צביעת הגדר וקיר גינה אינה נמוכה (עמ' 8, סע' 26): רכיב אשר הוערך על ידי המומחה בסך של 300 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

בחוות דעתו, ציין המומחה, כי –

"בתחתית הגדר מעל לפני הקרקע קיימים מספר קטעים בלתי צבועים. לטענת הנתבע 1 הוא צבע את הגדרות באופן מלא עד לפני הקרקע לאחר שפינה ממנה פסולת בנייה ויישר את פניה, אלא שהגנן מטעם התובעים הנמיך את פני הקרקע עוד יותר במסגרת עבודות הגננות וכך נותרו קטעים בלתי צבועים".

אין בידי לקבל טענה זו בהיותה חסרת כל היגיון. לא ניתן כל הסבר לכך שהגנן ינמיך את פני הקרקע לצורך ביצוע עבודות גננות, אף לא ברור אילו עבודות גננות דרשו הנמכת פני הקרקע.

אני מוצאת לחייב את הקבלן בתשלום לתובעים בגין רכיב זה.

11.12 ליקויי ניקוז ואיטום (עמ' 9):

בעניין זה, מצא המומחה כי –

"בקירות ובתקרת חדר המדרגות אכן קיימים כתמי רטיבות עקב חדירת מי גשמים מגג הרעפים"

והוסיף כי –

"עם זאת, תיקון ליקויי האטימה בגג, כולל ליקויי ניקוז במזחילת הפח וגודלו הקטן של פתח הניקוז, אינם באחריות הנתבע 1 עפ"י המפרט (ראה התייחסותי לנושא הרטיבות בחדר המדרגות בסעיף 1.20 לפרק 8 להלן)".

כלומר, המומחה מצא שקיים ליקוי הנובע מגג הרעפים, ברם הוא סבר שאינו באחריות הקבלן עפ"י המפרט; בחקירתו הנגדית, ומשהופנה ע"י ב"כ התובעים לסעיף 9 ו' בהסכם השיפוץ, חזר בו למעשה המומחה מקביעתו הנ"ל בנוגע להעדר אחריות –

"את ההערה הזו...לא ראיתי. לכאורה, עפ"י הסעיף הזה הקבלן צריך להיות אחראי לחדירת רטיבות דרך הגג"

(עמ' 20 ש' 15-16).

בהמשך עדותו, בתשובה לשאלות ב"כ הקבלן בנושא זה, המשיך המומחה והשיב –

"זו שאלה משפטית. אני לא מבין למה אני צריך להידרש לזה. אני השבתי כפי שהשבתי בהנחה המשפטית שב"כ התובעים הציגה לפניי"

(עמ' 24 ש' 4-6).

התובע טוען, כי עסקינן בליקוי אשר באחריות הקבלן ואילו הקבלן טוען, כי כלל לא התחייב לבצע עבודת איטום בגג ולכן אין לו כל אחריות לליקוי האמור. כל צד ופרשנותו לגבי סעיף 9 ו' הנ"ל.

לאחר שעיינתי בסע' 9ו' האמור, אני מקבלת את טענת התובעים ודוחה את טענות הקבלן.

בפרק של עבודות איטום אשר בכתב הכמויות, בסעיף 05.028.0010, נכתב –

"איטום חלון בחדר מדרגות בפני חדירת מים, לרבות החלפת גומיות ע"מ לאטום כניסת מי גשמים דרכו"

(ההדגשה שלי – ר.ב.).

בסעיף 9 ו' להסכם השיפוץ תחת הכותרת אחריות הקבלן לטיב העבודה נכתב-

"האחריות לטיב עבודות השיפוץ הינה לכל עבודות השיפוץ הנוכחי לרבות חדירת מי גשם למבנה באזור החלון והגג הגובל עם חדר המדרגות שנמצא במרפסת A"

(ההדגשה שלי – ר.ב.)

לשון הסעיף ברורה – אחריות הקבלן כוללת חדירת מי גשם למבנה באזור החלון והגג הגובל עם חדר המדרגות.

הדברים עולים בקנה אחד גם עם התנהלות הקבלן תוך כדי ביצוע עבודות השיפוץ, באשר אין חולק, שהלה ביצע עבודה גם באזור גג הרעפים במטרה למנוע חדירת מי גשמים.

משכך, ולאור ממצאי המומחה לפיהם כתמי הרטיבות קיימים עקב חדירת מי גשמים מגג הרעפים וכי הכתמים הינם בקירות ובתקרת חדר המדרגות, מסקנתי היא, אפוא, שהקבלן הוא שאחראי לליקוי.

עלות התיקון הוערכה ע"י המומחה בסך של 1,000 ש"ח (סע' 11 למכתבו מיום 29.6.14; עמ' 19 ש' 26-27 בחקירת המומחה), לעומת מומחה התובעים אשר העריך זאת בסך של 2,000 ש"ח (עמ' 24 בחוות דעתו). בעניין זה של העלות, לא מצאתי לסטות מעמדת מומחה בית המשפט.

11.13 וונטה מעל האסלה; חסר מוביל סמוי לוונטה (עמ' 9, סע' 33-34): רכיבים אשר הוערכו על ידי המומחה בסך של 200 ש"ח, והושארו על ידו להכרעתי.

התובע טוען, כי הוא אשר התקין את הוונטה (סע' 59 לתצהירו). הקבלן אינו מכחיש זאת, ואולם טוען כי התובע עשה כן על דעת עצמו בלי תיאום (סע' 45 לתצהירו).

הואיל והקבלן טוען כי סיים את מלוא העבודות אף מאשר כי קיבל את מלוא התמורה בגין הסכם השיפוץ, ומודה כי עבודה זו לא בוצעה על ידו, אין כל הצדקה כי יוסיף ויחזיק תשלום עבור עבודה שלא ביצע.

על כן אני מורה כי על הקבלן להשיב לתובעים את הסך של 200 ש"ח.

11.14 במסגרת העבודה...יהיה צורך לבצע עבודות של תיקוני טיח וצביעה (עמ' 9, סע' 36):

רכיב שנדחה ע"י המומחה בנמקו –

"עלויות הטיח והצביעה כלולות באומדני העלויות, שצורפו בחוות דעתי לכל אחד מהסעיפים בהם נדרש תיקון, ולכן תוספת העלות הנדרשת ע"י המומחה מיותרת".

עיינתי בטענת התובע לפיה בהעדר צביעה כללית של הדירה, תיוותר זו עם כתמי תיקונים, ולא מצאתי כל הצדקה לסטות מקביעת המומחה; בעניין זה, מקובלים עליי דבריו של המומחה, כי –

"בחדר בו מבוצע תיקון צובעים את הקיר המתוקן בלבד ולא את כל החדר, שכן הבדלי גוון עקב התיקון נראים באותו קיר בלבד ולא בין קירות שונים באותו חדר. הבדלי גוון בין קירות שונים באותו חדר, גם אם נצבעו באותו צבע בדיוק, קיימים ממילא בשל זוויות התאורה השונות על פני הקירות ולכן אין צובעים את כל החדר כל אימת שנעשה תיקון מקומי באחד מקירותיו"

(סע' 13 במכתב המומחה מיום 29.6.14; ההדגשה שלי – ר.ב.).

לסיכום חלק זה של חוות הדעת, אני קובעת, כי בנוסף על הסך של 3,950 ש"ח שעל הקבלן לשלם לתובעים בגין ליקויים בעבודות כפי קביעת מומחה בית המשפט, עליו לשלם גם את הסך של 1,250 ש"ח בגין ליקויים נוספים כפי קביעותיי לעיל (סע' 11.6 ו-11.12) וכן את הסך של 2,400 ש"ח בגין ליקויים שהושארו ע"י המומחה להכרעתי, כפי קביעותיי לעיל (סע' 11.2, 11.4, 11.7, 11.11 ו-11.13).

סה"כ – 7,600 ש"ח; לסכום זה יש להוסיף עלות קבלן מזדמן (למעט לגבי הסך של 800 ש"ח הנקובים בסע' 11.7 לעיל) ומע"מ, ובסך הכל – 8,825 ש"ח.

12. חוות דעת מומחה בית המשפט - דרישת הזיכויים של התובע

12.1 בחלק זה אתייחס לאותם רכיבים בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, אשר מתייחסים לדרישת מומחה התובעים להשבת כספים ששולמו לקבלן בגין עבודות שהיה עליו לבצע, והוא לא בצען.

12.2 הנזילה בחלון הגג לא נפתרה (עמ' 13, סע' 1):

מומחה בית המשפט קובע בעניין זה –

"כפי שנאמר לעיל בסעיף 23 לפרק 7, יש להחליף את גומיות האטימה מסביב לחלון חדר המדרגות (בעלות של 200 ₪ בתוספת מע"מ לנתבע 1, לא לסיכום בפרק זה)".

במילים אחרות, מומחה בית המשפט כבר כלל התייחסות לרכיב זה במסגרת הערכת הליקויים (בתוך הסכום של 3,950 ש"ח), ועל כן אין מקום לחיוב כפול של הקבלן בגינו (פעם כליקוי ופעם כזיכוי).

12.3 התקנת 3 כיורים (עמ' 13, סע' 3), כיור מטבח (עמ' 13, סע' 5):

בחוות הדעת, כותב המומחה ביחס לרכיב הראשון –

"קיימת הסכמה בין הצדדים כי הנתבע 1 התקין בקירות את תשתיות המים והניקוז לשלושת הכיורים, אך לא הציבם על גבי משטחי הרחצה ולא חיברם אל צנרת המים והניקוז בקירות.

הזיכוי לתובעים בגין הצבת הכיורים על גבי המשטחים וחיבורם לצנרות המים והניקוז (באמצעות סיפונים קשיחים) בקירות: 600 ₪".

וביחס לרכיב השני -

"כבסעיף 3 לעיל, תשתיות המים והניקוז הותקנו ע"י הנתבע 1 ללא הצבת הכיור על המשטח וחיבורו אל הצנרת בקיר. הזיכוי לתובעים: 200 ₪".

התובע טוען, כי יש לזכותו בסך של 3,200 ש"ח (800 ש"ח עבור כל אחד משלושת הכיורים ובתוספת 800 ש"ח עבור כיור המטבח) בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעמו. לאחר שעיינתי בסעיף 07.042.0010 שבכתב הכמויות, בו נקבע כי הסכום שישולם לקבלן ע"י התובעים עבור עבודה זו יעמוד על 800 ש"ח ליחידה, אני מקבלת את טענת התובעים בעניין זה, וזאת בשונה מקביעת מומחה בית המשפט בחוות דעתו.

משלא בוצעה עבודת ההתקנה ע"י הקבלן, ומשתומחרה עבודה זו בהסכם שבין הצדדים (בכתב הכמויות), זכאים התובעים להחזר בסך של 2,400 ש"ח.

איני מקבלת את טענת הקבלן בחקירתו הנגדית, כי גם מג'די סייע בעבודת ההתקנה, וזאת נוכח הודאתו של הקבלן כי לא היה מעורה אישית בהתקנה "ולכן אם רוצים פרטים מדויקים יותר צריכים לשאול את מג'די מה בדיוק היה שם..." (עמ' 14 ש' 31-32 ועמ' 15 ש' 1-7).

לא מצאתי בתצהירו של מג'די עווד כל התייחסות לעניין זה; מג'די עווד אף נחקר בחקירה נגדית לפני הקבלן, וגם בעדותו לא נמצאה כל התייחסות לנושא. עדותו של הקבלן בסוגיה זו אינה אלא עדות שמיעה.

12.4 לא בוצעו תיקוני טיח בעקבות עבודות חשמל (עמ' 14, סע' 6): רכיב אשר הושאר על ידי המומחה להכרעתי.

המומחה מציין –

"קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין ביצוע תיקוני טיח וצביעה לאחר חציבות בקירות לצורך הטמנת מובילי חשמל".

התובעים לא הביאו כל ראיה לכך שעבודה זו לא בוצעה ע"י הקבלן, והבסיס לקביעת המומחה מטעמם אינו ברור. לכן, לא מצאתי לזכותם בגין רכיב זה.

12.5 זריקת פסולת בנייה פגעה בפח אופקי (עמ' 14, סע' 8): רכיב שהושאר ע"י המומחה להכרעתי.

המומחה מציין בחוות הדעת, כי –

"קיים כיפוף בלוח פח קירוי מעל הדופן הקדמית של מזחילת ניקוז בנויה בשולי גג הרעפים. הנתבע 1 טען כי לא הוא גרם לכיפוף הפח".

התובעים לא הביאו כל ראיה לכך שהקבלן הוא שגרם לכיפוף הפח, ועל כן לא מצאתי לזכותם בגין רכיב זה.

12.6 אי ביצוע צביעה לפי סעיף 11.011.004 (עמ' 15, סע' 9): רכיב אשר הוערך על ידי המומחה בסך של 1,800 ש"ח, והושאר על ידו להכרעתי.

בסע' 102 לתצהירו, מאשר התובע כי הסכים להשארת הצבע; טענתו כי "נאלץ" לעשות כן בכדי שלא לעכב את העבודות אינה מקובלת עליי, הואיל ומדובר בעבודת צביעה של שני חדרים בלבד, אשר לא הייתה אורכת יותר ממס' שעות.

12.7 צביעת חוץ – בוצעה בניגוד למפרט (עמ' 14, סע' 10):

לפי קביעת המומחה בחוות דעתו –

"בוצעה צביעה עליונה של צבע "רב-גמיש" מתוצרת "טמבור" על גבי "פריימר X" של חברת "נירלט". מבירור שערכתי אצל יועצי צבע התברר כי השילוב הנ"ל, של שכבת צבע על גבי "פריימר X", הינו דבר מקובל ואין בו כל בעיה".

מומחה התובעים אינו מסביר מדוע יש לזכות את התובעים בגין השימוש בצבע שיוצר בחברה אחת במקום בצבע שיוצר בחברה אחרת.

לטעמו של מומחה בית המשפט אין מדובר בליקוי כלל באשר אין כל הבדל בין השניים. משכך, לא מצאתי לקבל רכיב זה.

לסיכום חלק זה של חוות הדעת, אני קובעת, כי בנוסף על הסך של 1,900 ש"ח שעל הקבלן להשיב לתובעים בגין עבודות שהיה עליו לבצע בהתאם להסכם ולכתב הכמויות ואשר לא בוצע על ידו, עליו לשלם גם את הסך של 3,200 ש"ח (בהפחתת הסך של 600 ש"ח אותם כלל המומחה בסיכום הזיכויים; סע' 12.3 לעיל),

סה"כ – 4,500 ש"ח.

13. חוות דעת מומחה בית המשפט - חשבון תוספות מיום 17.6.12

13.1 בחלק זה אתייחס לאותם רכיבים בחוות הדעת של מומחה בית המשפט, אשר מתייחסים לדרישת הקבלן לתשלום כספים בגין עבודות שבוצעו על ידו ותמורתן לא שולמה.

13.2 החזרת אדמה לתעלה (עמ' 10, סע' 1.01):

בחוות הדעת מציין המומחה, כי –

"קיימת הסכמה בין הצדדים לגבי קיום תעלה ושברי אבנים בחצר בטרם הוחל בעבודות השיפוצים, דבר שאף הוצג בפני במהלך הסיור בתמונות מתאריך 23/12/2011. סתימת התעלה ופינוי האבנים איננו חלק מהמפרט ולכן על התובעים לשאת בעלויותיהם. אומדן העלות: 500 ₪"

(ההדגשה שלי – ר.ב.).

לסברת המומחה, מדובר בעבודה נוספת בגינה זכאי הקבלן לתשלום.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיותיהם, באתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את קביעת המומחה בעניין זה, באשר אין מדובר בעבודה נוספת, אלא בעבודה נלווית לפי סע' 6 א' להסכם השיפוץ.

עבודה זו אינה כלולה בהסכם או בכתב הכמויות ולא מצאתי כי ניתנו לגביה הוראות שינוי בהתאם לנדרש בסעיף 11 א' להסכם (ביצוע שינויים).

משכך, יש להתייחס אליה כעבודה נלווית שהייתה ידועה מראש לקבלן, עובדה שאף מומחה בית המשפט מציין בחוות דעתו.

משהייתה העבודה ידועה מראש, היא תומחרה ע"י הקבלן, ואין לחייב את התובעים בגינה בעלות נוספת.

13.3 קיימים הפרשי מחיר בין התקנת צינורות בקטרים גדולים יותר מצינורות בקוטר 16 מ"מ עפ"י המפרט (עמ' 10, סע' 1.02-1.06): רכיב שהושאר ע"י המומחה להכרעתי.

בחוות דעתו, קובע המומחה כי -

"קיימת הסכמה לגבי שדרוג קטרי הצינורות מ- 16 מ"מ לצינורות בעלי קטרים גדולים יותר, כפי שמצוין בחשבון התוספות, אך לא לגבי התשלום מן הטעמים המפורטים בחוו"ד מומחה התובעים".

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיותיהם, מצאתי לקבוע, שאין מדובר בעבודה נוספת, באשר לא נתגבשה לגביה הסכמה מאוחרת כלשהי בהתאם לנדרש בסעיף 11 א' להסכם השיפוץ. אילו סבר הקבלן, כי מדובר בעבודה בגינה זכאי לתשלום נוסף, היה עליו לקבל מהתובע את הוראות השינוי בכתב (כמו שעשה למשל שעשה בעבודה של צנרת מים ראשית).

יש, אפוא, לדחות רכיב זה.

13.4 קילוף טיח קירות חדר כביסה והכנה לחיפוי; הרבצה צמנטית; טיח מיישר; חיפוי קירות (עמ' 10, סע' 1.07-1.10):

לפי ממצאי המומחה בחוות הדעת –

"העבודות הנטענות בוצעו...שלבי הביצוע והעלויות, אותם מציין הנתבע 1 בטבלת חשבון התוספות נראים סבירים. אומדן העלות הכולל, כפי שציין הנתבע 1 בטבלת חשבון התוספות, הינו: 4,500 ₪".

סע' 6 א' להסכם השיפוץ קובע, כי –

"מחיר סך עבודות הריצוף והחיפוי יקבע בגמר הביצוע לפי מדידה בפועל".

בחקירתו הנגדית, משהופנה למסמך ת/2, אמנם חזר בו המומחה, מקביעתו הנ"ל (עמ' 21 ש' 1), ואולם בהמשך עדותו, בתשובה לשאלת ב"כ הקבלן, הבהיר המומחה, והבהרתו זו מקובלת עליי, כי -

"המחיר הכולל הוא 4,500 ₪ של הסעיף הזה: קילוף, יישור והתקנת הקרמיקה. מתוך זה את הסעיף של הקילוף והיישור אני חוזר בי בגלל מה שכתוב בספר הכחול. אבל עדיין צריך לחייב את המזמין ב-2,700 ₪ שזה התקנת החיפוי"

(עמ' 24 ש' 10-12, שם; ההדגשה שלי – ר.ב.).

מכל המפורט לעיל עולה, כי יש לראות כעבודה נוספת בגינה זכאי הקבלן לתשלום רק בהתקנת החיפוי; משכך, ובשים לב, בין היתר לאמור בסעיף 6 להסכם השיפוץ (עבודות שהתמחור הסופי שלהן נקבע לגמר ביצוע), קביעתי היא, שהקבלן זכאי לסך של 2,700 ש"ח, סכום אשר עליו אף הקבלן עצמו אינו חולק בסיכומיו (סע' 16).

13.5 הפרש כמות צביעת קירות חוץ; קילוף וצביעת קיר גובל עם דירת השכנים בגג (עמ' 11, סע' 1.13-1.14): רכיבים שהושארו ע"י המומחה להחלטת בית משפט.

לגבי הרכיב הראשון, כותב המומחה –

"לא היה באפשרותי לבדוק את תחשיביו המרובים של הנתבע 1 לעניין שטחי הצביעה בקירות החוץ...";

לגבי הרכיב השני כותב המומחה –

"העבודה בוצעה. כבסעיף 1.13, מאחר שלא היה באפשרותי לבדוק את תחשיבי הנתבע 1, לא אוכל לקבוע האם שטח הקיר הנדון נכלל בחישובים אלו".

אינני סבורה שמדובר בעבודה נוספת. כמויות הצביעה הינן כמופיע בכתב הכמויות, ואין כל עיגון לדרישת הקבלן לתשלום בגין הפרשים או עבודת צביעה מעבר לכך. גם כאן, ככל שסבר הקבלן, כי זכאי היה לתשלום נוסף, היה עליו, לפי ההסכם, לקבל הוראות שינוי מתאימות מהתובעים בכתב, ולא להסתפק בהעלאת עניין זה כדרישה מוגמרת במועד המאוחר בו הועלתה.

אעיר, כי בשונה מעבודות הריצוף והחיפוי, כאן אין מדובר בעבודה לגביה נקבע כי ההתחשבנות הכספית לגביה תהיה בגמר ביצוע (ראו סע' 6 ז' להסכם השיפוץ, שהובא לעיל). משכך, ובשים לב גם לממצאי המומחה בדבר העדר אפשרותו לבדוק את תחשיבי הקבלן, יש לדחות רכיבים אלו.

13.6 התקנת גופי תאורה (עמ' 11, סע' 1.18): רכיב שהושאר ע"י המומחה להכרעתי.

לאור קביעתי בסעיף 11.4 שלעיל, כי התקנת גופי תאורה כלולה בעבודות החשמל להן התחייב הקבלן, הרי שאין מדובר בעבודה נוספת אשר הקבלן זכאי לתשלום בעטיה.

13.7 איטום דופן גב אמבט (עמ' 11, סע' 1.19):

בחוות הדעת כותב המומחה –

"קיימת הסכמה לעניין איטום הקיר בגב האמבטיה...לפיכך, תוספת של 2 מ"ר איטום ע"פ הקיר בגב האמבטיה אינו יכול להיות כלול ב- 17 מ"ר הנ"ל, כטענת מומחה התובעים. אומדן העלות: 220 ש"ח".

במילים אחרות, המומחה סבור שיש לראות בעבודה זו כעבודה נוספת בגינה זכאי הקבלן לתשלום כאמור, אך מהנימוקים שפורטו לעיל לעניין צביעת קירות החוץ (סע' 13.5 לפסק הדין), איני מקבלת קביעה זו של המומחה.

13.8 פירוק והרכבת קטע גג רעפים (עמ' 11-12, סע' 1.20 בחוות הדעת):

המומחה מציין בחוות הדעת, כי –

"קיימת הסכמה כי העבודה הנטענת בוצעה. עפ"י מיקום מרבית כתמי הרטיבות בקיר ובתקרה המשופעת של חדר המדרגות ניתן לקבוע כי היו מוקדי רטיבות נוספים בגג הרעפים, שגרמו לחדירת רטיבות לתוך חדר המדרגות, בנוסף לפתח החלון...מאחר שתיקונים בגג הרעפים לא נכללו במפרט, על התובעים לשלם לנתבע 1 את מחיר התיקונים בגג. אומדן העלות: 1000 ₪".

לאור המפורט בסעיף 11.12 לעיל, וקביעתי שם כי המדובר בליקוי, ברי כי אין מדובר בעבודה נוספת לה זכאי הקבלן לתשלום.

הוא הדין באשר לרכיב של תיקונים ברכס גג הרעפים (עמ' 12, סע' 1.24).

13.9 פירוק צינור ונטה בחדר הכביסה (עמ' 12, סע' 1.21), פירוק חלון אלומיניום ממקומו (עמ' 12, סע' 1.21), התקנת משטח כיור ומראה בשירותי אורחים (עמ' 12, סע' 1.23 בחוות הדעת), אספקת והתקנת שעון שבת; אספקה והתקנת שקע שני פינים (עמ' 12-12, סע' 1.25-1.26):

חרף קביעות מומחה בית המשפט, כי המדובר בעבודות נוספות, נוכח הוראות סע' 11(א) להסכם השיפוץ ובהעדר הוראה בכתב מאת התובעים, אין הקבלן זכאי לתשלום בגין עבודה זו.

לסיכום חלק זה של חוות הדעת, אני קובעת, כי בנוסף לסך של 840 ש"ח בהם מצא מומחה בית המשפט לחייב את התובעים (סע' 1.15-1.17 לחוות הדעת), יש לחייב את התובעים גם בתשלום הסך של 2,700 ש"ח נוכח קביעתי לעיל (סע' 13.4).

סה"כ – 3,540 ש"ח.

14. איחור במסירה

14.1 מועד סיום עבודות השיפוץ נקבע בהסכם השיפוץ ליום 6.2.12. כמו כן, נקבעו הוראות לגבי אי עמידה במועד זה, כמפורט בסעיף 8 להסכם.

14.2 בפועל, סיים הקבלן את עבודתו באתר רק ביום 19.2.12 (לפי טענת התובעים גם במועד זה אין לומר כי העבודות הסתיימו, באשר הקבלן נטש את האתר). על פניו, מדובר באיחור של כשבועיים ימים לפחות, בגינו זכאים התובעים לפיצוי. אלא, שבנסיבות העניין, איני מוצאת שהתובעים זכאים לפיצוי כלשהו, ואבהיר טעמיי.

14.3 סעיף 8 ז' להסכם השיפוץ מורה -

"...על כל יום איחור ממועד הסיום יורד סכום של 500 ₪ (במילים: חמש מאות ₪) מהמחיר הרשום בסעיף 10א'".

'המחיר הרשום בסעיף 10א' הכוונה לסך של 154,280 ש"ח כולל מע"מ (תמורת השיפוץ).

במילים אחרות, בין הצדדים נקבע שה"קנס" בגין איחור במסירה יבוצע בדרך של קיזוז התמורה.

14.4 אין חולק, כי בפועל, ובזמן אמת, התמורה שולמה במלואה, מבלי שהתובע ביצע קיזוז כלשהו בגין איחור במסירה.

בחקירתו הנגדית, אישר התובע, כי ביצע את התשלום האחרון (זה שהשלים את התמורה החוזית) מיד לאחר סיום העבודה (עמ' 5 ש' 13-15).

כלומר, התובע מאשר שביצע את התשלום, למרות שהעבודה הסתיימה ב"איחור" כטענתו בתביעה.

נשאלת השאלה, מדוע שילם התובע, בזמן אמת כאמור, את מלוא התמורה ולא קיזז, בהתאם לזכותו החוזית ובזמן אמת, את הסכומים שלטענתו הגיעו לו בגין איחור במסירה?

התנהלותו זו מהווה אינדיקציה לכך שויתר על טענתו בגין רכיב זה, ככל שהייתה קיימת.

14.5 זאת ועוד, לפי סע' 8 ב' להסכם השיפוץ –

"אם חל עיכוב התלוי במזמין העבודה, יידחה סיום העבודה בהתאם למספר ימי העיכוב".

14.6 לאחר שעיינתי בחומר הראיות, דעתי היא שיש לתלות את העיכוב בסיום העבודה גם בתובע עצמו.

כך למשל, תוך מהלך ביצוע העבודה, סיכמו ביניהם התובע והקבלן על ביצוען של עבודות נוספות (כמו שפכטל וצנרת). יש להניח, שביצוע עבודות אלה, מטבע הדברים, השפיע על קצב התקדמות העבודה בכללותה והיה בהן כדי לדחות את מועד סיומה הצפוי. על התובע היה לקחת זאת בחשבון.

גם אם דובר על עבודות אלה מראש, כפי הנטען ע"י התובע, אין בכך כדי לשנות את פני הדברים, באשר הפרטים לגבי עבודות נוספות, לרבות נושא התמורה סוכמו סופית רק לאחר חתימת הסכם השיפוץ ותוך מהלך ביצוע העבודות כאמור; מבחינה זו, עובר לחתימת הסכם השיפוץ לא הייתה גמירות דעת או מסוימות בין הצדדים לעניין העבודות הנוספות, וההסכמה לגביהן התגבשה רק לאחר שנחתם הסכם השיפוץ.

בכתב התביעה עצמו מודים התובעים, כי –

"לאחר תחילת העבודות, נתעורר צורך בביצוע שפכטל בכל הדירה...כמו כן, התובעים שילמו סכום נוסף בעבור תוספת לעבודות צנרת..."

(סע' 14-15; ההדגשה שלי – ר.ב.).

14.7 אמנם, ניתן לראות שהעבודות הנוספות שולבו, ולו בחלקן, בתוך טבלאות לוח הזמנים כפי שאלה הועברו ע"י הקבלן מעת לעת.

אך עם זאת, בנסיבות העניין, אני מוצאת כי הגיוני וסביר לפרש את הדבר רק כציפייה לסיימן יחד עם שאר העבודות, ככל שיתאפשר, ולכל היותר תוך זמן סביר.

14.8 גם העיכוב באספקת פריטים מסוימים לאתר, קרי: הכלים הסניטאריים, הדלתות, המטבח, הינו עיכוב שהשפיע על קצב התקדמות העבודה.

בהקשר זה טוען כל צד שיש להטיל את האחריות לעיכוב האמור על משנהו. בשים לב, בין היתר, למיילים שהוחלפו בין הצדדים בעניין זה (למשל בנושא המטבח ראו נספחים ט' 30, י"ב 26, ט' 31 לתצהיר התובע; נספח ב' לתצהיר הנתבע 2), דעתי היא, שלשני הצדדים (הן לתובע והן לקבלן) חלק בכך, ומכל מקום לא הוכח מדוע יש לייחס את האחריות במלואה לצד זה או אחר.

14.9 אשר לטענת הנטישה, הנטענת ע"י התובע, דעתי היא, שבנסיבות העניין, אין לראות בקבלן כמי שנטש את האתר, ואסביר.

כפי שצוין לעיל, הקבלן הפסיק את עבודתו באתר ביום 19.2.12.

אין חולק, כי פרוטוקול מסירה מסודר של העבודות לא נעשה (עמ' 12 ש' 4-5).

ואולם, מדבריו של המתכנן עולה, כי נכון ליום 15.2.12, מועד ביקורו האחרון בדירה, העבודה למעשה הסתיימה ("הכל היה שם גמור"; עמ' 16 ש' 19), למעט מספר עבודות או תיקונים קלים, כמופיע בדו"ח שהוציא באותו יום ("כל מה שראינו נרשם בדו"ח; עמ' 16 ש' 26; הדו"ח צורף כחלק מנספח ד' לתצהיר הנתבע 2).

עיון בדו"ח, מעלה כי מדובר בעיקר בתיקוני צבע למיניהם.

עוד עולה מעדותו של המתכנן, כי הסיבה לכך שלא נעשה פרוטוקול מסירה, נעוצה בתובעים עצמם (ס' 37 לתצהירו: "מאחר והתובעים לא אפשרו זאת...").

התרשמותי מחומר הראיות, לרבות בתכתובת המייל, היא שהקבלן לא התחמק מאחריותו להשלים את הטעון תיקון או השלמה לצורך סיום מלא וסופי של עבודות השיפוץ, אלא שיחד עם זאת דרש גם את המגיע לו, לטענתו, עבור העבודות הנוספות (וראו: מייל התובע לקבלן מיום 4.3.12 ומייל הקבלן לתובע מיום 4.3.12, צורף כחלק מנספח ג' לכתב ההגנה של הנתבע 1, במסגרתו כתב "אודה לך על פגישה מוקדמת ככל הניתן השבוע לסיכום נושא החשבונות ולא פחות חשוב, לראות את הבית מושלם וגמור...").

14.10 נדמה, כי דרישתו של הקבלן בנוגע לעבודות הנוספות וחשבון התוספות שהעביר לתובע ביום 2.4.12 (נספח י"א 1 לתצהיר התובע) לא נשאה חן בעיני התובע, אשר מצידו הודיע לקבלן באופן הברור ביותר -

"אנחנו לא ניפגש. תקבל תשובה מסודרת ומנומקת לכל אחד מה"חיובים" שהעלתה...באותה תשובה, יכללו גם החיובים שלי אליך, שראשי הפרקים שלהם הינם..."

(במייל מיום 2.4.12 – נספח י"א 2 לתצהיר התובע; ההדגשה שלי – ר.ב.).

גם המתכנן העיד, כי –

"הוא לא רצה להיפגש, לא היה שום רצון ליישב את העניין"

(עמ' 16, ש' 8-16).

בין התובע והקבלן המשיכה להתנהל תכתובת מייל משך תקופה נוספת של כשישה חודשים, במהלכם התובע ממשיך בסירובו להיפגש בניסיון ללבן את העניינים, כאשר במייל מיום 17.6.12 (נספח א' לתצהיר הנתבע 1), העביר הקבלן לתובע חשבון סופי עבור העבודות הנוספות.

14.11 על כן, משסירב התובע לפגישה עם הקבלן, ונוכח בקשתו המפורשת של הקבלן להיפגש – ולו כדי לראות את התוצר הסופי, אף החל להעלות טענות כנגד העבודה משנדרש לשלם עבור עבודות נוספות שבוצעו, איני מוצאת לקבוע כי הקבלן "נטש" את העבודה, ומי שגרם לכך שאותן עבודות קטנות סופיות לא תבוצענה על ידו לא היה אלא התובע עצמו. אין התובעים יכולים להלין כנגד הקבלן בעניין זה, ואין להם להלין אלא על עצמם.

15. פינוי פסולת וארנונה

משקבעתי לעיל כי הקבלן לא נטש את האתר, כטענת התובעים, אינני מוצאת לחייבו בתשלום עבור פינוי פסולת, שהתובעים פשוט לא איפשרו לו לבצע מפאת סירובם להיפגש עימו או עבור החזרי ארנונה, הוצאה אותה גרמו התובעים בעצמם ולעצמם בהתנהגותם ובסירובם לבוא בדברים כלשהם עם הקבלן בכדי להגיע להבנות.

16. פיצוי בגין עגמת נפש

נוכח כל המפורט לעיל, דומני כי כל צד גרם לעגמת נפש לעצמו ולמשנהו, ואיני מוצאת לפסוק למי מהם פיצוי בגין כך.

17. פיצוי או תיקון

בסיכומיו, לא חזר הקבלן על דרישתו לאפשר לו לבצע את התיקונים הנדרשים. בנסיבות העניין, נוכח מערכת היחסים העכורה והעדר האמון המוחלט שבין הצדדים, בשים לב לפרק הזמן שחלף מאז הסתיימו עבודות השיפוצים, ולהיקף הליקויים, אני סבורה כי יש להורות על פיצוי כספי, ועל קיזוזים הדדיים.

18. התוצאה

18.1 התביעה נגד הנתבע 2 (המתכנן) נדחית (סע' 9 לעיל).

אני מחייבת את התובעים בשכ"ט עו"ד הנתבע 2 בסכום של 10,000 ש"ח, וזאת בשים לב לתוצאה, לאופן ניהול ההליך ע"י התובעים (כפי שיובא להלן) ולסכום התביעה (כ-55,000 ש"ח).

דרישתו של הנתבע 2 לחיוב התובעים בשכרו שלא שולם נדחית, כמפורט לעיל.

18.2 בהתאם למפורט לעיל בסע' 11 (ליקויים בגינם מגיע לתובעים פיצוי מאת הנתבע 1, הקבלן בסך של 8,825 ש"ח), בתוספת המפורט בסע' 12 (זיכויים בגינם מגיע לתובעים החזר מאת הנתבע 1 בסך של 4,500 ש"ח) ובהפחתת המפורט בסע' 13 לעיל (תשלומים שמגיעים לנתבע 1 מאת התובעים בגין עבודות שבוצעו על ידו ותמורתן לא שולמה בסך של 3,540 ש"ח), אני מחייבת את הנתבע 1 בתשלום פיצוי לתובעים בסכום של 9,785 ש"ח.

18.3 אשר להוצאות משפט ביחס לתביעות ההדדיות שבין התובעים לנתבע 1 – בנסיבות אני מורה כי בשל אופן ניהול ההליך ע"י התובעים, כפי שיפורט להלן, הם ישאו בהוצאות הנתבע 1 (אגרת התביעה שכנגד וחלקו בשכ"ט מומחה בית המשפט) בסכום של 4,000 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד הנתבע 1 בסך של 5,700 ש"ח.

הסכום אותו על התובעים לשלם לנתבע 1 מתקזז עם הסכום בו חויב הנתבע 1 לשלם לתובעים ועל כן אני מורה כי אף אחד מהצדדים (התובעים והנתבע 1) אינו חב בכל תשלום למשנהו (וזאת חרף הפער של 85 ש"ח לזכות התובעים).

18.4 אני סבורה כי בעמידתם של התובעים על חקירת כל העדים, לרבות מומחה בית המשפט, הייתה תועלת נמוכה ביותר, בשים לב לסכומים בהם מדובר מלכתחילה ובדיעבד מחד גיסא, ובשים לב לעלויות הכרוכות בניהול הליך באופן בו נוהל מאידך גיסא;

אבהיר, כי אינני סבורה שיש מקום לנהל הליך שעלותו (לשם הדוגמה) 1,000 ש"ח כדי להוכיח זכות בשווי של 100 ש"ח, כפי שנהגו התובעים שלפניי. אין כל היגיון בדבר – לא כלכלי לבעל הדין עצמו, ולא מערכתי – לבתי המשפט בכלל; עובדה זו הייתה מובנת לשני הנתבעים מיד לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית המשפט, אך מסיבה לא ברורה לא הייתה מובנת לתובעים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.