21 מאי 2014

לפני: כב' השופט אסף הראל

החלטה

בפני מסמך שהגישה הנתבעת ביום 19.5.14 הנושא כותרת "כתב תגובה" המתייחס להחלטה מיום 29.4.14 (להלן – ההחלטה). לאחר עיון במסמך, ואף מבלי לקבל את עמדת הצד שכנגד, אקבע כך:

1. לא ברור מכח מה הוגש המסמך. לאחר שניתנה החלטה, הדרך להשיג עליה היא באמצעות הדרכים המותווים בדין, ולא באמצעות הגשת תגובות הצדדים להחלטה. הנתבעת לא מצביעה על מקור חוקי כלשהו מכוחו מוקנית לה אפשרות להגיש תגובה להחלטת בית הדין. די בטעם זה כדי לדחות את כתב התגובה והבקשות הכלולות בו.

2. לגופו של ענין, יש להטעים כי בהחלטה לא נקבע כי הנתבעת שילמה שכר בהעברות בנקאיות. כל שנקבע בהחלטה הוא כי הנתבעת נדרשת להתיחס, בין השאר, לסוגיה האם יש ברשותה מסמכים – למשל נתוני העברות בנקאיות – מהם ניתן ללמוד על מועדי תשלום השכר. בהחלטה לא נדרשה הנתבעת לפנות לבנק ולבקש – כנגד תשלום - מסמכים על מועדי פרעון המחאות. כל שנדרשה הוא לגלות ולאפשר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, ככל שמצויים ברשותה, הכל כמפורט בהחלטה. יש להזכיר כי כל אלו נדרשו מהנתבעת מאחר ולא הציגה פנקס שכר. משכך, אין מקום להשגות הנתבעת בסעיף 1 ל"כתב התגובה".

3. לא מצאתי מקום לשנות את החלטתי מיום 29.4.14 שם חויבה הנתבעת בהוצאות. כאמור, ככל שהנתבעת מבקשת להשיג על חיובה בהוצאות, הדרך לעשות כן אינה באמצעות הגשת "כתב תגובה". גם לגופו של ענין לא מצאתי כי יש לשנות מההחלטה בענין זה.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, (21 מאי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.