<#2#>

נוכחים:

ב"כ המערערת – עו"ד אסדי ממשרדו של עו"ד אורון

ב"כ המשיבה – עו"ד רוסו

אין הופעה למערערת

פרוטוקול

ב"כ המערערת: המערערת לא הופיעה היום לדיון בעקבות בקשתנו שבית משפט אישר אותה.

העונש שהוטל על המערערת הינו כמעט כפול מהמינימום. המערערת נוהגת משנת 1988 ומשנה זו עד שנת 1997 לא היו לה עבירות, וגם בין השנים 1997-2003 לא היו לה עבירות, ובין השנים 2003-2009 לא היו לה עבירות. בשנת 2009 הייתה לה עבירה על חנייה. הנסיבות מאוד קשות, המערערת ילדה לפני כשבועיים ועובדת כבנקאית, היא בעלת שתי מגבלות המקשות עליה, בתאריך 01.03.13 היא חוזרת לעבודה ובתאריך 15.03.13 היא עובדת דירה ובמהלך התקופה הזו היא תתגורר עם הוריה למספר חודשים עד שהדירה תהיה מוכנה. מדובר בנפגעת בת 72 ובעלה, איש לא נפגע באוטובוס פרט להם. בית המשפט גם ראה את התמונות. הרשלנות היא לא ברף הגבוה, המערערת בעצמה נפגעה ואושפזה למשך לילה שלם. לא הייתה שום הצדקה להטיל עליה עונש מעבר לפסילת המינימום ואני מבקש מבית המשפט להפחית את העונש לפסילת המינימום, בהתחשב בכך שהרישיון עבורה קריטי לצרכי העבודה, היא נוסעת כל יום בכל רחבי הארץ. בהתחשב בעברה הנקי, חמש עבירות במספר, בנסיבות התאונה הלא קשות ובשדה הראייה המוגבל, אנו מבקשים להתחשב במערערת ויש תיקים כאלו בלי סוף.

ב"כ המשיבה: אני מציג לביהמ"ש את גיליון הרשעותיה הקודמות של המערערת ומפנה לעבירה שבוצעה כשבועיים לפני העבירה כאן. אני מציג לביהמ"ש את הודעת המערערת ואת התייחסותה לגבי שדה הראייה המערערת ראתה את האוטובוס וחשבה שהיא תעבור ולא עברה. כתוצאה מכך, נפגעו שני אנשים מבוגרים, בעל ואישה, כאשר לאותה אישה נגרמו חבלות של ממש. מבחינה מהותית, שבועיים לפני העבירה נשוא תיק זה ביצעה את אותה עבירה.

<#3#>

פסק דין

המערערת הורשעה עפ"י הודאתה בגרימת תאונת דרכים בה נחבלו לפחות שני אנשים, נוסעת באוטובוס, אישה כבת 72, נשברה ידה, בעלה נחבל פחות קשה. התאונה נגרמה ברשלנות המערערת, שלא נתנה זכות קדימה לאוטובוס.

עונש פסילת המינימום הינו פסילה של שלושה חודשים בפועל. בית משפט קמא, בנסיבות, הטיל עונש פסילה של חמישה חודשים, ולבד מכך פסילה מותנית וקנס נמוך של 1,200 ₪.

הערעור הוא על משך הפסילה בפועל, ולאחר שעיינתי בגיליון ההרשעות, שאינו מכביד, של המערערת, ושמעתי על נסיבותיה האישיות, בין היתר, זה מקרוב ילדה, היא אישה עובדת, לא מצאתי אפשרות לומר שבית משפט קמא טעה ולו כזה בגזר הדין אותו פסק, ולכן אין מקום להתערב, עם כל הצער שבדבר.

הערעור נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ג, 13/12/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ארנון לביא