בהחלטתו של רשם ההוצל"פ מיום 01/11/2012, המצויה בתיק זה – נקבע, כי "... המועד האחרון להגשת ההתנגדות, על פי נתוני התיק, חלף ביום 09/10/2012..."

ממילא, הוגשה ע"י המבקשת, בקשה להארכת מועד, הנסמכת בתצהירה.

נימוקי הבקשה, כמוצהר, עניינם בפניית המבקשת אל ב"כ הזוכה, מיד לאחר שקיבלה המבקשת את "הפניה הראשונה מההוצאה לפועל".

המבקשת מצהירה, כי ב"כ הזוכה אמר לה, "...שיזמן אותי וידבר איתי ונגיע להסדר...,. המבקשת חיכתה לזימון ובין לבין חלפו 30 הימים להגשת ההתנגדות.

תצהיר המבקשת נושא תאריך חתימתו, ביום 31/10/2012. שלשה ימים לפני כן, התקשר ב"כ הזוכה אל המבקשת ויידע אותה בדבר הטלתו של עיקול, "...בניגוד להבטחתו...".

כל אימת שפנתה המבקשת אל ב"כ המשיבה טלפונית, נענתה ע"י מזכיררתו, כי אינו זמין.

תשובת המשיבה מיום 06/12/2012, מציינת כי תצהיר המבקשת אינו מקיים את "דרישות ההלכה והחוק", כי הבקשה הוגשה באיחור בן כשלשה חודשים, מכנה את הצהרות המבקשת לעניין ארכה שקיבלה לכאורה ע"י ב"כ המשיבה, כ"לא אמת", ועמומה באין אפילו לא שמו של עו"ד עימו שוחחה המבקשת.

המשיבה מציינת, כי אין בפי המבקשת טעם מכוחו יוארך המועד להגשת התנגדות. ממילא, אף אין בנמצא "טעם מיוחד", הנדרש ע"פ תקסד"א.

מענה המבקשת לתשובת המשיבה, מיום 09/01/2013, נוקבת בשמו של עוה"ד ממשרד ב"כ המשיבה (עו"ד אלי עמר), שבה על הנטען בתצהירה, ומציינת גם את התעלמות המשיבה מנימוקי ההתנגדות.

עיון בהתנגדות המבקשת מגלה, כי בין הצדדים התקיימו יחסי שוכר-משכיר, והשטרות נשוא ההתנגדות נמסרו במהלכם, כאשר בפי המבקשת טענות קיזוז בשל הוצאותיה במושכר, הוצאות שלטעמה, רובצות לפיתחה של המשיבה, שעה שהיא אשר נשאה בהן.

לאחר בחינת מכלול הכתבים כנסקר לעיל, מבכר אני את העובדות הנסמכות בתצהיר, על אלו שאינן נסמכות בתצהיר.

לא לי לקבוע, מה שקר ומה אמת, אלא אך מי סומך עובדותיו בתצהיר ומי לא, ומה נפקות יש לכך, על רקע הטיעונים והטענות שבפי כל צד.

איני שותף לעמדה הגורסת כי בהיעדר טעם מיוחד, אין להאריך מועד.

כל מקרה ייבחן לגופו שלעניין, על רקע הסמכות המוקנית לרשם ביהמ"ש בסעיף 90 לחוק בתי המשפט, להאריך מועד, כאמור שם.

סופו של דבר, הוא, שאני נעתר לבקשת המבקשת ומקנה לה את הארכה שביקשה.

מאליו מובן, כי אין בהחלטה זו משום קביעה אחרת ביחס למועד המסירה הנקוב בתיק ההוצל"פ.

הליכי ההוצל"פ, ככל שאינם מעוכבים, יעוכבו מעתה ואילך.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ההתנגדות  תידון בפני ביום שלישי 11/06/2013 בשעה 11:30.

אם מוותרת המשיבה על חקירת המצהירה, או אם יגיעו הצדדים להסכמה דיונית או אחרת, המייתרת את הדיון – תימסר על כך הודעה [לא יאוחר מאשר 7 ימים לפני הדיון המיועד].

אם יגיעו הצדדים להסכמה דיונית או אחרת, המייתרת את הדיון – יגישו הצדדים בקשה משותפת מבעוד מועד.

בקשה לדחיית מועד הדיון, יש להגיש בתוך זמן סביר, וע"פ המתחייב מנוהל נשיאת ביהמ"ש העליון אשר נכנס לתוקפו בראשית חודש 03/10.

בקשות שיוגשו בניגוד לנהלים הנ"ל, ו/או בלא עמדת הצד שכנגד – צפויות שלא להתקבל.

הדיון יתקיים בבניין ביהמ"ש לענייני משפחה, רחוב דוד שמעוני 42, חדרה.

 ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.