1. האישום

ביום 9.9.12 סמוך לשעה 15:30 נהג הנאשם בכיכר ראס אל עמוד אופנוע בלא שהיה מורשה. לפיכך גם לא היה בטוח בר תוקף על השימוש ברכב. הנאשם גם נהג בעת שהיה בפסילה לא ציית להוראת שוטר והכשילו – היינו לא ציית לאות עצור של השוטר לויטן ונמלט בחסות התקהלות במקום תוך שהסתיר האופנוע.

לציין כי האירוע כך עפ"י האישום נחלק לשני חלקים:

הראשון הנאשם הגיע בנסיעה עם האופנוע לאיזור הכיכר נדרש לעצור ונמלט לכפר.

השני הנאשם הגיע עם האופנוע יחד עם אחר כאשר הנאשם רוכב עליו ואולם המנוע לא מונע אלא נדחף על ידי האחר והנאשם לאחר שמסר ת.ז לשוטר נעלם מהמקום עם האופנוע, מסתיר האופנוע ולאחר זמן מה שב ומבקש תעודת זהות שלו.

2. התשובה לאישום

הנאשם כופר בנהיגה. לא היתה עבירה של הכשלת שוטר וגם עבירת אי ציות לא נעברה שכן הנאשם לא נהג.

3. תימצות הראיות

ע.ת. 1 רס"ל משה לויטן. ע.ת. 1 הסביר על בסיס דו"ח שערך (ת/2), דו"ח פעולה (ת/3) ודו"ח עיכוב (ת/4) כי הנאשם התקרב אליו כשהוא רוכב על אופנוע ללא קסדה שעה (שהשוטר) עמד בכיכר. השוטר הורה לנאשם לעצור והנאשם התעלם מאות העצור, על אף שהבחין בשוטר והמשיך בנסיעתו ל"כפר קטן" תוך שמאיץ (פרוט' עמ' 5 ש' 26 עמ' 6 ש' 20 ופרוט' עמ' 7 ש' 18). אחרי מס' דקות הבחין שוב בנאשם כשהוא רוכב על האופנוע שאינו מונע ולראשו קסדה ומישהו דוחף הקטנוע. השוטר הורה לנאשם לעצור ולהמתין ואולם הנאשם לאחר שמסר לשוטר תעודת זהות, בחלוף כחצי דקה נעלם עם האופנוע. בחלוף זמן של כ- 7 דקות שב הנאשם לקבל תעודת זהות בלא האופנוע. האופנוע נמצא "מוסתר" בקירבת מקום. אז עוכב הנאשם ומשסרב הנאשם לעיכוב נעצר (ת/3).

משנדרש השוטר לויטן לשאלת הזיהוי (בין הרוכב באירוע האשון והשני) השיב "על פי פרטי לבוש שהיו לו" ועל פי תווי פנים (פרוט' עמ' 5 ש' 7 וש' 12-11, פרוט' עמ' 12 ש' 16) וראה גם ת/3 "הנהג לבש חולצה לבנה, מכנס ג'ינס, נעלי נייק עם שרוכים כתומים".

ואשר לתגובת הנאשם משנעצר: הנאשם טען כי אחיו נהג (פרוט' עמ' 5 ש' 14).

ועוד טען "לא נהגתי. רק הזזתי אותו (האופנוע – י.ר.) בידיים" (ת/2).

אשר לסוג האופנוע הסביר השוטר לויטן כי מדובר באותו אופנוע כאשר הנאשם הגיע לכיכר בפעם הראשונה וכאשר שב לכיכר (פרוט' עמ' 8 ש' 12-10).

אשר להתנהלות הנאשם בפעם השניה השוטר לויתן הסביר כי הנאשם היה פרובוקטיבי בניסיון ליצור התקהלות (פרוט' עמ' 9 ש' 11-8).

ע.ת. 2 פקח עיריה יניב כהן שהיה עם ע.ת. 1 ביסס עדותו על מזכר (ת/5) שנרשם ביום 16.10.12 כאשר הסביר שאינו זוכר כל פרטי האירוע. גם ע.ת. 2 ציין כי בפעם הראשונה שנתקל באופנוע הרוכב היה ללא קסדה ועל אף שע.ת. 1 הורה לרוכב לעצור הרוכב נמלט תוך שהאיץ (פרוט' עמ' 10 ש' 28-23 וע' 12 ש' 25).

אשר לזיהוי הנאשם בפעם השניה הזיהוי נעשה על פי תווי פנים ופרטי לבוש שהיו זהים בשתי הפעמים (פרוט' עמ' 12 ש' 16, פרוט' עמ' 11 ש' 19-17 ועמ' 12 ש' 16).

אשר לפעם השניה שנעצר הנאשם ע.ת. 2 ציין כי הנאשם התנגד ועורר מהומה (פרוט' עמ' 12 ש' 29).

הודעת הנאשם. הנאשם טען כי "גרר" ו"דחף" האופנוע שמנועו לא פעל כדי להעבירו לתיקון במוסך. שוטר ביקש ממנו תעודת זהות. הנאשם אישר שהוא פסול נהיגה.

בהמשך הודעתו הסכים הנאשם כי חבש קסדה וכי ישב על מושב האופנוע. בנוסף אישר כי לא היה ביטוח על האופנוע וכי אינו יודע לנהוג על אופנוע. עוד אומר כי מפתח האופנוע רק ברשותו.

עדות הנאשם. בעדותו הכחיש הנאשם כי נהג על האופנוע (כל האירוע הראשון לא היה ולא נברא).

באשר לאירוע השני הנאשם טען שדחף עם אחר את האופנוע והדגיש כי האופנוע מקולקל (פרוט' עמ' 15 ש' 24-22).

משנשאל מדוע שם קסדה אם רק דחף את האופנוע השיב "אם אני לא שם קסדה חושבים שהאופנוע גנוב" (פרוט' עמ' 15 ש' 31).

אחר טען שהאופנוע אינו שלו אלא של בן דודו (פרוט' עמ' 16 ש' 2) אולם הוא רשום על שמו (פרוט' עמ' 16 ש' 27). הנאשם בהמשך עדותו אישר שישב על מושב האופנוע (פרוט' עמ' 17 ש' 26-23).

הנאשם משנשאל על בריחתו מהזירה הכחיש הבריחה (פרוט' עמ' 18 12).

4.דיון

אין מחלוקת כי במועד האירוע הנאשם היה פסול מלנהוג לא היה מורשה לנהוג ולא היה היה ביטוח על האופנוע.

אשר לאירוע הראשון. עדויות השוטר והפקח אמינות עלי. די בזיהוי על פי פרטי לבוש ותווי פנים כדי לקבוע כי הנאשם שנעצר באירוע השני הוא זה שנהג באופנוע (מדובר בזמן קצר בין שני האירועים)

משכך ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג.

אשר לאי ציות באירוע הראשון העובדה שהנאשם לא החזיק ברשיון והיה בפסילה כאשר לעדות שני עדי התביעה האיץ המהירות מוכיחה שראה ושמע הוראת השוטר לעצור והנאשם לא נעתר להוראה.

אשר לאירוע השני. גם ישיבה על אופנוע אגב דחיפה מהווה נהיגה (ראה תקנה.164 לתקנות התעבורה התשכ"א 1961)

משמע גם במקרה זה ניתן לקבוע כי הנאשם נהג בפסילה וללא רישיון נהיגה.

אשר לעבירת ההכשלה – אמינות עלי עדויות השוטר והפקח כי לאחר שהנאשם מסר את תעודת הזהות נטש המקום והסתיר האופנוע ובכך יש משום הכשלת שוטר.

כחיזוק למסקנות כמפורט לעיל ניתן למצוא בכך שהנאשם היה פסול ואינו מורשה לנהוג ובכך שעורר פרובוקציות שהרי לו היה תם לב כפי שטען היה מוסר מייד תעודת זהות (פרוט' עמ' 9 ש' 10-9), לא היה מרים את קולו (פרוט' עמ' 5 ש' 2), לא היה גורם "בבוטות" להתקהלות (פרוט' עמ' 7 ש' 14) ולא היה מעלים האופנוע.

לסיכום

הנאשם נהג על אופנוע ומשנדרש לעצור התעלם, הגביר מהירות ונעלם. לאחר זמן שב למקום כשהוא ישוב על האופנוע והמנוע לא פועל (נהיגה).

הנאשם לא ציית להוראות השוטר והכשילו בכך שהסתיר האופנוע לאחר שנעצר בפעם השניה. מרשיע הנאשם באישומים שיוחסו לו.

ניתנה היום, י"ח אדר ב תשע"ד , 20 מרץ 2014, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד אודי רונן, הנאשם ובא-כוחו עו"ד נאיל ראשד מהסניגוריה הציבורית.