התובע השכיר לנתבעים דירת מגורים על פי הסכם שכירות בכתב. תקופת השכירות הסתיימה לפני כ – 4 חודשים, והנתבעים טרם פינו את המושכר בטענה שלא הצליחו למצוא דיור חלופי. מכאן העתירה לסעד פינוי וסילוק יד.

מאחר ומדובר בהליך של פינוי וסילוק יד מדירת מגורים, קבעתי דיון בהקדם כמתחייב מהתקנות. הצדדים התייצבו היום והשמיעו את טענותיהם. טיעוני הנתבעים כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון מלמדים כי אין בפיהם טענת הגנה כלשהי נגד הפינוי (להבדיל ממחלוקת כספית מסוימת שנרמז כי היא קיימת).

הנתבעים הוסיפו וציינו כי הם מסכימים לפינוי המושכר אך מבקשים אורכה על מנת לנסות ולמצוא דירה שתתאים ליכולתם הכלכלית.

אי לכך ניתן לציין כי אין מחלוקת לעניין זכאות התובע לסעד לו עתר בתביעה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, הדדית, לפנות את דירת המגורים ברח' יפה נוף 44/32 בעיר נשר, וזאת תוך 14 יום מיום קבלת פסק דין זה.

לא למיותר לציין כי הנתבעים חייבים הדדית לשלם לתובע את דמי השכירות גם בגין הארכה שניתנה על פי פסק דין זה.

אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע החזר אגרת משפט ששולמה בתיק זה וכן להוסיף ולשלם שכ"ט עו"ד בסך 1000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, כ"א טבת תשע"ג, 03 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.