כללי:

1. לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך של 47,707 ש"ח שהגישה המשיבה בלשכת הוצל"פ בכפר סבא (תיק מס' 17-15679-12-7) כנגד המבקש בגין יתרת חוב נטענת בחשבון המבקש בסניף המשיבה בהוד השרון.
2. ביום 5.2.14 התנהל דיון בבקשה. המשיבה ויתרה על חקירת המבקש על תצהירו והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות המבקש:

1. לטענת המבקש לא קיבל מכתב התראה בדואר רשום טרם ההליך דנא בהתאם לסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל").
2. נוסף בזאת, המשיבה אפשרה למבקש לפתוח חשבון בנק בהיותו קטין בן 17 או "בגבול הקטינות" בניגוד להוראות סעיף 6א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 ואפשרה למבקש לחרוג ולהימצא ביתרת חובה באמצעות שימוש בכרטיס האשראי.
3. כמו כן, המשיבה לא צירפה תדפיס עו"ש ועסקאות בכרטיס האשראי וכן לא הציגה אישור מי מהוריו של המבקש אישר ביצוע פעולות בכרטיס האשראי. מוסיף המבקש וטוען כי המשיבה הפרה את חובת האמון, הזהירות ותום הלב כלפיו ובכך מנעה ממנו האפשרות לכלכל את צעדיו.
4. מוסיף וטוען המבקש כי דפי החשבון שצורפו לכתב התביעה אינם נותנים תמונה ברורה בדבר מצב החשבון.
5. יתירה מכך, המשיבה ויתרה על חקירתו של המבקש על תצהירו ובשל כך יש ליתן למבקש רשות להתגונן.
6. מוסיף וטוען המבקש לכך שנעשה ניסיון להגיע עמו לפשרה בסכום ששונה וגבוה מסכום התביעה ודי בטעם זה בכדי ליתן לו רשות להתגונן.

טענות המשיבה:

1. על פי כתב התביעה טוען המשיב כי המבקש חתם על בקשה לפתיחת חשבון עו"ש וקביעת תחומי פעילות ועל בקשה לקבלת הלוואה. המבקש קיבל מהמשיבה אשראיים שונים ויתרת החוב בגין אלה עומדת על סך של 47,012 ₪ נכון ליום 24.7.12 בצירוף ריבית עד ליום 29.6.12.
2. בסיכומיה טוענת המשיבה שהמבקש נולד ביום 1.5.1990 וביום 9.9.08 חתם על טופס "בקשה לפתיחת החשבון וקביעת תחומי פעילות" וביום 14.12.10 חתם המבקש על טופס "בקשה לקבלת הלוואה". דהיינו, בעת החתימה על הבקשה לפתיחת חשבון היה המבקש בן 18 4 חודשים ו 9 ימים ובעת הגשת הבקשה להלוואה היה המבקש כבן 20. לפיכך, אין כל בסיס ושחר לטענות המבקש מכוח הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.
3. המשיב גורס בכך שנשלח למבקש מכתב התראה בדואר רשום טרם ההליך בהתאם לסעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל ודי במסמכים אשר הוצגו וצורפו לכתב התביעה כדי לעמוד בדרישות הוראות סע' 81 א' לחוק ההוצל"פ.

דיון והכרעה:

1. הלכה היא שבשלב הבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט מכריע בעניין מהימנות הנתבע ובשלב זה אין מוטלת על הנתבע החובה לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו. יש להורות על מתן רשות להתגונן לנתבע מפני תביעה בסדר דין מקוצר, מקום בו עומדת לו הגנה, ולו בדוחק, מפני התביעה, ויש לדחות את הגנתו רק מקום בו נעלה מכל ספק כי דין התביעה להתקבל. יחד עם זאת, לא כל אימת שמוגשת התנגדות לביצוע שטר ו/או בקשת רשות להתגונן, תינתן רשות לכך כמובן מאליו. (ראה לעניין זה ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מ"ה(1) 66; ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י מה(5) 729).
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכיהם, הגעתי למסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.
3. עיקר טענתו של המבקש הינה התנהלות הבנק שאפשר לו לפתוח חשבון בנק ולקחת אשראי בהיותו קטין או "בגבול הקטינות", כטענתו, מבלי לקבל את הסכמת מי מהוריו.
4. המבקש צירף להתנגדותו העתקים מתעודת הזיהוי שלו ורישיון הנהיגה לפיהם נולד ביום 1.5.1990.
5. דא עקא, טופס "בקשה לפתיחת חשבון וקביעת תחומי פעילות" (צורף כנספח א'1 לכתב התביעה) נחתם ע"י המבקש ביום 9.9.08 וטופס "בקשה לקבלת הלוואה" (צורף כנספח א'2 לכתב התביעה) נחתם ע"י המבקש ביום 14.12.10. דהיינו, בעת פתיחת החשבון, וכפי שנטען ע"י המשיבה, היה המבקש בגיר ומעל גיל 18 ובעת חתימה על הסכם ההלוואה היה כבן 20 ועל כן טענתו של המבקש לפיה המשיבה הפרה את חובת האמון וחובת תום הלב ופעלה בניגוד לאמור בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות דינה להידחות בהיעדר כל בסיס ושחר לטענה זו.
6. נוסף לכך, המבקש טוען שהמשיבה ניסתה להחתימו על הסכם תשלום בסך 56,100 ₪ בעוד שהתובענה הוגשה על סך 47,707 ₪. עסקינן בניסיון להסדר מחוץ לכותלי בית משפט שאינו יכול להוות טעם למתן רשות להתגונן ובית המשפט אינו מברר סוגיה זו במסגרת ההליך דנא. אך למען הסדר הטוב, אין להתעלם מכך שבמסגרת הסכם זה שהוצג בפני בית המשפט, הסכום אליו מתייחסת המשיבה כולל הוצאות המשיבה, סכום ממנו מתעלם המבקש בטיעוניו.
7. איני מקבל את טענת המבקש לכך שלא נמסרה לו התראה כדין בטרם נקיטת ההליך, באשר טענה זו נטענה בעלמא. המשיבה שלחה את ההתראה בדואר רשום לכתובת המבקש כפי שמפורטת במסמכיה וכן בהתאם לכתובת הרשומה ברישיון הנהיגה של המבקש שצורף על ידו לכתב התביעה.
8. באשר לטענה כי בשל ויתורו של ב"כ המשיב על חקירת המצהיר/המבקש יש ליתן רשות להתגונן, הנני דוחה טענה זו. אף כאמור בסכומיו של המבקש עצמו (סע' 21 לסיכומים) גם אם נמנע התובע מלנצל את זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו, עדין אין בכך בכדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו.
9. המבקש העלה טענה בהתנגדותו לפיה לא ניתן ללמוד מהמסמכים אשר צורפו לכתב התביעה כיצד הגיעה המשיבה לסכומים אותם תובעת. המבקש טעון שפנה למשיבה לקבל המסמכים והינו שומר על זכותו להוסיף טענות כאשר יומצאו לו המסמכים. דא עקא, המבקש לא צירף כל פנייה למשיבה לקבלת מסמכים ועל כן הנני רואה בטענה זו כטענה שנטענה בעלמא וללא כל בסיס. בעניין זה יש להפנות לדבריו של כב' השופט מלץ בע"א 688/09 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"מ מה(3) 188, שם נקבע:

"די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך אם אלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא ייענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן, שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו".

משכך, אין כל בסיס ולו בדוחק גם לטענה זו של המבקש.

1. כשם שלטענת המבקש היה קטין בעת פתיחת חשבון הבנק וחתימתו על הבקשה למתן הלוואה אין כל בסיס עובדתי ומוטב היה ולו כלל לא היתה נטענת על ידו, כך גם סבורני שעצם העובדה שהמבקש מלין על כך שהמשיבה נתנה לו לעשות שימוש במסגרת כרטיס אשראי תוך התעלמות מכך שעיקרה של התובענה הינה הלוואה שלא נפרעה על ידו, ללא קשר לכרטיס אשראי, מדברת בעד עצמה.
2. לסיכומו של דבר, הנני דוחה את בקשת הרשות להתגונן של המבקש ומחייבו בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. לא ישולם הסכום, יתווסף הסכום לסכום החוב במסגרת תיק ההוצל"פ ויישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.
3. הנני מורה בזאת על שפעול הליכי ההוצל"פ.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.