בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית בתיק שבכותרת (להלן: "הבקשה" ו- "הסדר הפשרה" בהתאמה).

עניינה של התובענה בטענת המבקש נגד בתנהלות המשיבה, אשר שינתה את תנאי פוליסת ביטוח החיים שהנפיקה לחברי הקבוצה בעת שעברו ממעסיק למעסיק ובעת שינוי אמצעי או תדירות תשלום הפרמיה על ידי המעסיק או בגין כל סיבה אחרת.

מהטעמים שיפורטו להלן נמצא לאשר את הסדר הפשרה ולתת לו תוקף של פסק דין.

רקע

1. ביום 13.11.2012 הגישו המבקשים, צבי חווה ו-אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"). ביום 20.12.12 הגישו המבקשים בקשה מתוקנת לאישור התובענה כייצוגית (להלן ביחד: "בקשת האישור").
2. בבקשת האישור המקורית טענו המבקשים כי עם מעברו של עובד, המבוטח בביטוח מנהלים שהונפק על ידי כלל, למעסיק חדש, משנה כלל, שלא כדין, את שיעור הרכיב המכונה "תת- שנתיות" – רכיב שנגבה על ידי כלל בגין דמי הביטוח (הפרמיה) בתשלומים עתיים (חודשיים, רבעוניים או חציוניים) במקום גבייה מראש ובתשלום אחד. גביה זו עפ"י גישת כלל, תואמת את הוראות המפקח על הביטוח ועל פי כל דין.

המבקשים טוענים כי כלל הפרה את תנאי הפוליסה כלפי חלק מהמבוטחים, עת העלתה את שיעור רכיב התת-שנתיות בשל מעבר של מבוטח ממעסיק אחד למעסיק אחר, מבלי לקבל לכאורה את הסכמת המבוטח (להלן: "חברי קבוצה א' "). בכך, פעלה כלל שלא כדין תוך הפרת פוליסת הביטוח, הפרת דיני הביטוח, הפרת חובות הגילוי החלות על הפוליסה, הפרת חוזרי המפקח על הביטוח ועשיית עושר ולא במשפט.

1. בתשובתה לבקשה האישור טענה כלל, כי יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת התיישנות, מאחר ועילת התביעה הנטענת התגבשה, לכל המאוחר, בחודש מאי 1996, כאשר שונה לראשונה שיעור התת-שנתיות הנגבה עבור פוליסת הביטוח הראשונה של המבקש 1 בשל שינוי מעסיק.

לגופו של עניין, טענה כלל כי שינוי תת-השנתיות בגין מעבר למעסיק חדש נעשה בשל שינוי אופן ותדירות התשלום על ידי המעסיק החדש, או בשל שינוי תנאי ההסכם בין כלל לבין המעסיק החדש. על כן, השינוי בשיעור התת-שנתיות נעשה כדין ובהתאם לחוזרים הרלוונטיים של המפקח על הביטוח. עוד נטען על ידי כלל כי היא מעדכנת את המבוטחים בזמן אמת בדבר שינוי הסכום הכולל של הפרמיה עקב שינוי המעסיק ומעדכונים אלה ניתן לחלץ בקלות את השיעור החדש של התת-שנתיות.

1. בנוגע לטענת ההתיישנות הגיבו המבקשים, כי עילת התביעה הנטענת מתחדשת ולא נמשכת. עוד טענו המבקשים כי השינוי בשיעור התת-שנתיות נודע למבקש 1 רק בשנת 2009, עת פנה הוא לאקטואר לצורך בחינת הפוליסות שברשותו. מדובר אם כן בהתיישנות שלא מדעת ועל כך תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות החל משנת 2009.

לגופם של דברים טענו המבקשים כי כלל הפרה את הכלל על פיו אין לשנות את הפרמיה פרט להצמדתה למדד; לא ניתן לשנות את תנאי הפוליסה כל עוד המבוטח אינו יודע על כך והוא אינו נותן את הסכמתו הפוזיטיבית; בהתאם לדיני הביטוח לא די בהסכמה מכללא לשינוי תנאי מהותי בפוליסה.

1. בדיון מיום 17.12.2013, לפני המותב הקודם (כב' הש' יצחק ענבר), הגיעו הצדדים להסכמה כי יפנו יחד להליך של גישור בפני עו"ד יצחק מרציאנו, אשר סייע להם להגיע להסכם פשרה.
2. ביום 27.5.15 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה וכן בקשה לתיקון הבקשה לאישור (הבקשה לתיקון בקשת האישור צורפה כנספח א' להסדר הפשרה).

לטענת הצדדים, במהלך המשא ומתן, נמצא צורך בהגדרת קבוצה נוספת של מבוטחי כלל, לגביהם הועלה שיעור התת-שנתיות ללא קשר להחלפת המעסיק, כי אם בשל שינוי אמצעי תשלום הפרמיה, אם בשל שינוי תדירות תשלום הפרמיה ובין אם מכל סיבה אחרת מבלי לקבל לכאורה את הסכמת המבוטח (להלן: "חברי קבוצה ב'"). לפיכך, ביקשו לתקן את בקשת האישור באמצעות הוספתה של קבוצה ב' לתובעים.

לצרכי הסדר הפשרה בלבד, הסכימה כלל לתיקון המבוקש.

1. אלו הם עיקרי הסדר הפשרה:
   1. הגדרת הקבוצות:

חברי קבוצה א' – כל מבוטחי המשיבה בפוליסה שבמסגרתה נגבה רכיב תת שנתיות, אשר עד למועד הקובע ("המועד הקובע" – המועד בו תינתן החלטת בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין) המשיבה העלתה את שיעור התת שנתיות בפוליסה שלהם בתוך שלושה חודשים מן המועד שבו הועברה הבעלות בפוליסה בגין מעבר למעסיק חדש או בגין מעבר לפוליסה בבעלות עצמאית, ואשר לא מסרו הודעת פרישה.

חברי קבוצה ב' – כל מבוטחי המשיבה בפוליסה שבמסגרתה נגבה רכיב תת שנתיות, אשר עד למועד הקובע המשיבה העלתה את שיעור התת שנתיות בפוליסה שלהם עקב שינוי בתנאי התשלום לרבות במספר התשלומים של הפרמיה או באמצעי התשלום או מכל סיבה שהיא, למעט בעקבות העלאת תת שנתיות בגין שינוי מעסיק כמוגדר לעיל, ואשר לא מסרו הודעת פרישה.

• 1. עילות התביעה: כמפורט בבקשת האישור: הפרת הפוליסה, הפרת דיני הביטוח, הפרת חובות הגילוי החלות על הפוליסה, הפרת חוזרי המפקח על הביטוח ועשיית עושר ולא במשפט.
  2. התחייבויות כלל: כוללות השבה לחברי הקבוצות, תרומה למען הציבור והסדרה עתידית (כמפורט בסעיפים 10-5 להסדר הפשרה):
     1. השבה: 165 ימים לאחר המועד הקובע, בכפוף לכך שהסדר הפשרה יאושר על כל מרכיביו (למעט המלצת הצדדים לגמול ולשכ"ט, להלן: "התנאי המתלה"), ובכפוף לכך שמספר הודעות הפרישה מן ההסדר לא יעלה על 50 (קבלת 50 הודעות פרישה להלן "האירוע המפסיק"), כלל תשיב לחברי הקבוצות את הסכומים כמפורט להלן, באמצעות משלוח המחאה מוגבלת תוקף, שהיכולת לפרוע אותה תעמוד על 60 ימים ממועד משיכתה:

השבה לחברי קבוצה א':

פיצוי בסך 75% מהסכום שנגבה מכל חבר קבוצה א' בגין העלאת תת שנתיות בשל שינוי מעסיק, בתקופה שבין 1.12.2005 ועד ליום 1.12.2012, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגביה ועד ליום התשלום בפועל (להלן: "פיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה הראשונה").

פיצוי מלא של כל הסכום שנגבה מכל חבר קבוצה א' בגין העלאת תת שנתיות בשל שינוי מעסיק, בגין התקופה שמיום 1.12.2012 ועד למועד הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.2012 ועד ליום התשלום בפועל (להלן: "פיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה השנייה").

השבה לחברי קבוצה ב':

פיצוי בסך 50% מהסכום שנגבה מכל חבר קבוצה ב' בגין העלאת תת שנתיות מכל סיבה שהיא, בתקופה שבין 1.12.2007 ועד למועד הקובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגביה ועד יום התשלום בפועל (להלן: "פיצוי לחברי קבוצה ב' ").

חישוב ההשבה:

הוסכם בין הצדדים כי בית המשפט ימנה בודק אשר יבחן את אופן חישובם של הסכומים הבאים: פיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה הראשונה, פיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה השנייה והפיצוי לחברי קבוצה ב'. כמו כן, הבודק יבדוק את שיוכם של החברים לקבוצות ואת גודל הקבוצות (ר' להלן: סעיף 7 להסדר הפשרה).

אופן ההשבה:

עוד הוסכם בין הצדדים כי תשלום הפיצוי לחברי הקבוצות יבוצע באמצעות משלוח המחאה מוגבלת תוקף, בדואר ישראל (דואר רגיל) בהתאם לפרטי המבוטח, כפי שהם מעודכנים במאגר הנתונים של כלל. בנוסף, תפנה כלל למרשם האוכלוסין לקבלת נתונים ביחס לחברי הקבוצות אשר הפוליסה הרלוונטית שלהם בוטלה ואין להם פוליסת ביטוח אחרת בכלל, וכן ביחס למבוטחים אשר המכתב שנשלח אליהם עם ההמחאה הוחזר. ביחס לחברי הקבוצות שנפטרו – יישלח סכום הפיצוי לפקודת המוטב בהתאם לכתובתו.

• • 1. תרומה לטובת הציבור: הסכום הכולל של ההמחאות אשר לא יפרעו בתוך 3 חודשים ממועד פקיעתן, וכן הסכומים להם היו זכאים חברי הקבוצות אשר נפטרו (ובלבד שהסכום לא שולם למוטבים המצוינים בפוליסה), ייתרמו לטובת ארגון ציבורי, ללא מטרת רווח, הפועל לקידום מחקר וסיוע לאוכלוסיות חולות.
    2. הסדרה עתידית:

בתוך 45 ימים מהמועד הקובע, כלל תשלח לכל המעסיקים של חברי הקבוצות הודעה, עם העתק למבוטחים, במסגרתה תאפשר כלל למעסיק לבחור את אופן תשלום הפרמיה והעלות הנלווית מכאן ואילך: אם המעסיק ימשיך לשלם את הפרמיה באותו אמצעי תשלום ובאותו מספר תשלומים בהם הוא משלם כעת, כלל תמשיך לגבות בגין הפרמיה את אותו שיעור תת שנתיות שהיא גבתה עובר למועד הקובע, וזאת כל עוד הוא ממשיך לשלם באותו האופן.

לחלופין, כלל תאפשר למעסיק לשנות את אופן התשלום ולהשיבו למצב כפי שהיה במועד תחילת הפוליסה, תוך פירוט אופן התשלום במועד תחילת הפוליסה ושיעור תת השנתיות שחל במועד זה. ככל שהמעסיק יבקש לבצע את השינוי האמור יופחת שיעור התת שנתיות כך שהוא יעמוד על השיעור המקורי שנגבה במועד תחילת הפוליסה. על המעסיק להודיע לכלל בתוך 30 ימים כי הוא מבקש לשנות את אופן התשלום. במקרה זה, כלל תשיב גם לחבר הקבוצה הרלוונטי, עבור התקופה שבין המועד הקובע ועד למועד שינוי התשלום, את ההפרש האמור. סכום זה ישולם במסגרת המחאות מוגבלות תוקף שישלחו לחברי הקבוצה והוא לא יישא הפרשי הצמדה וריבית. בגין הפרש זה לא ישולם גמול לתובע או שכ"ט לבא-כוחו.

מכאן ואילך, בכל מקרה של בקשת מעסיק לשינוי אופן התשלום, כלל תסכם עם המעסיקים את העלות, בהתאם לעלות המותרת בחוזרי המפקח הרלוונטיים.

אם מדובר בחבר קבוצה א', שבפוליסה המקורית ניתנה לו "הטבת תת שנתיות", כלומר: נקבע בין המעסיק הקודם לבין כלל, באופן מפורש, שיעור מסוים של תת שנתיות אשר נמוך מן השיעורים שכלל נהגה לגבות, והעלאת תת השנתיות של אותו חבר קבוצה א' נבעה אך ורק בשל שינוי המעסיק ולא משינוי אופן התשלום, יועמד שיעור התת שנתיות על השיעור שנקבע בהטבת תת שנתיות, ללא צורך בהודעה למעסיק. שיעור תת שנתיות זה יחול כל עוד המעסיק משלם באותו אופן. שינוי אופן התשלום בעתיד יחייב הסכמה מחודשת בין המעסיק לבין כלל בנוגע לשיעור התת שנתיות שיחול, והכל בהתאם לעלות המותרת במסגרת חוזרי המפקח הרלוונטיים.

• 1. ויתור על תביעות: סעיף 11 להסדר הפשרה קובע כי הסדר זה הינו מעשה בית דין וסילוק סופי ומוחלט של כל עילה, תביעה או טענה של חבר קבוצה וכל מי שהוא צד להסדר הביטוח או קשור אליו כלפיה, בקשר עם גביית תת השנתיות ושיעורה, או בכל הקשור עם התביעה והבקשה לאישור.
  2. המלצה לעניין גמול ושכר טרחה: הצדדים המליצו כי כלל תישא בגמול למבקשים בסך של 6.66% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי לקבוצה א' בגין התקופה הראשונה ומסכום הפיצוי לקבוצה א' בגין התקופה השנייה, ובשכ"ט לבאי-כוחם בסך 13.33% בתוספת מע"מ מהסכומים כאמור.

עוד המליצו הצדדים כי כלל תישא בגמול למבקשים בסך של 5% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי לקבוצה ב', ובשכ"ט לבאי-כוחם בסך של 10% בתוספת מע"מ מהסכום האמור.

שכ"ט והגמול ישולמו לב"כ המבקשים בתוך 30 ימים לאחר המועד הקובע, בכפוף להצגת אישור ניכוי מס במקור ואישור ניהול כספים של המבקש ובא-כוחו.

• 1. מינוי בודק: הצדדים ביקשו כי בית המשפט ימנה בודק אשר יבחן את אופן חישוב הסכומים הבאים: הפיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה הראשונה; הפיצוי לחברי קבוצה א' בגין התקופה השנייה; הפיצוי לחברי קבוצה ב'.

1. הבקשה פורסמה בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 (להלן: "תקנות תובענות ייצוגיות") והועברה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה והממונה להגנת הצרכן.
2. היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו ביום 4.11.15 והודיע כי אינו מתנגד להסדר הפשרה המבוקש, אולם מצא להעיר מספר הערות:
   1. ההבחנה בין קבוצה א' וקבוצה ב' אינה ברורה, בהתייחס לכך שאופן ההחזר שונה בין הקבוצות.
   2. מגבלת תוקף של 60 ימים לפירעון ההמחאות הינה קצרה מדי ויש מקום להאריכה. כמו כן, יש להוסיף הוראה המורה לכלל לעדכן את המבוטחים במכתב שיישלח אליהם ויכלול את מועד תוקף פירעון ההמחאה, עבור מה היא משולמת ואופן חישוב ההחזר.
   3. משלוח של המחאה מוגבלת תוקף רלוונטי רק מקום בו הפוליסה מבוטלת ויש לקבוע כי ככל וקיימת פוליסה בחברה יש להחזיר את הסכום באמצעותה.
   4. ביחס לאיתור המבוטחים הוער, כי יש לאתר את כל חברי הקבוצה הזכאים (ללא תלות אם הם לקוחות המשיבה אם לאו) באמצעות מאגר המידע של משרד הפנים. ביחס לחברי קבוצות שנפטרו, לגביהם נקבע כי הכספים יועברו "למוטבים, ככל שידוע" – לא ברור מה היקף קבוצה זו והאם קיימת הצדקה לוותר אוטומטית על השבה לקבוצה שאינה ידועה.
   5. ביחס לתרומה לטובת הציבור – מדובר בהסדר של השבה בעיקרו ולא של תרומה.
   6. יש להוסיף ולהבהיר כי הגמול לתובע ושכ"ט לב"כ לא יבואו מתוך סכום ההשבה לקבוצה ולא על חשבונה.
3. הצדדים הגיבו ביום 3.12.15 לעמדת היועמ"ש וחידדו במסגרת תגובתם את ההבדלים בין קבוצות א' ו-ב'. עוד הודיעו הצדדים:
   1. הם אינם מתנגדים להאריך את תוקף ההמחאות ל-90 ימים (תקופה ארוכה יותר מזו שנקבעה בהסדר הפשרה).
   2. כלל מתחייבת לעדכן את המבוטחים במכתב שיישלח אליהם אודות מועד תוקף ההמחאה, עבור מה היא משולמת ואופן חישוב ההסדר.
   3. הערת היועמ"ש ,לפיה יש להשיב את הסכומים באמצעות הפוליסה (ולא באמצעות המחאה) אינה ניתנת ליישום. לטענת כלל, עסקינן בפוליסות ביטוח חיים ותיקות מסוג "גמלה קלאסית" אשר אינה מאפשרת להגדיל את סכום הביטוח הקבוע בהן, לא ניתן להגדיל את סכום הפרמיה עבורן, וכפועל יוצא מכך – לא ניתן להשיב את הסכומים הקבועים במסגרת הסדר הפשרה באמצעות הפוליסה.
4. ביום 16.12.15 מונה מר אבי אייכלר ל"בודק" מטעם בית המשפט, לבחינת שיעור הפיצוי המגיע לקבוצות.
5. ביום 13.9.16 חתמו הצדדים על תוספת להסדר הפשרה (התוספת הוגשה לבית המשפט ביום 16.9.16).

בשל חילוקי דעות באשר לפרשנות והיקף הפוליסות עליהן חלה התוספת להסכם הפשרה, הוסיפו הצדדים כי הוא יחול על כל הפוליסות הכוללת רכיב של תת שנתיות: ביטוחי חיים מסוג "ביטוח מנהלים", "ביטוח פרט", "ריסק טהור", לרבות "תגמולים לעצמאיים", וכן על פוליסות ביטוחי "אובדן כושר עבודה", ביטוחי הבריאות וביטוחי הסיעוד.

לפיכך, ביקשו הצדדים להוסיף להסדר הפשרה קבוצה שלישית שהגדרתה: "כל מבוטחי המשיבה בפוליסות ביטוחי החיים הכוללות רכיב תת שנתיות ואשר הן מסוג "ביטוח פרט" ו"ריסק טהור", לרבות "תגמולים לעצמאיים", וכן כל מבוטחי המשיבה המבוטחים בפוליסות ביטוחי הבריאות והסיעוד הכוללות רכיב של תת שנתיות, אשר עד למועד הקובע המשיבה העלתה את שיעור התת שנתיות בפוליסה שלהם עקב שינוי בתנאי התשלום לרבות במספר התשלומים של הפרמיה או באמצעי התשלום או מכל סיבה שהיא, ואשר לא מסרו הודעת פרישה".

ההשבה וההסדרה לעתיד לחברי הקבוצה השלישית תהיה בהתאם להוראות ההשבה וההסדרה לעתיד הקבועות בהסדר הפשרה ביחס לחברי הקבוצה השנייה, בשינויים המתאימים.

הצדדים הוסיפו וקבעו כי סכומי ההשבה לחברי כל הקבוצות אשר הפיצוי האינדיבידואלי שלהם נמוך מ-15 ₪, ייתרמו לטובת ארגון ציבורי.

עוד הוסיפו הצדדים כי לא הגיעו להסכמה בדבר שיעורי הגמול ושכ"ט למבקשים ובאי –כוחם, ביחס לקבוצה השלישית, והם משאירים זאת להכרעתו של בית המשפט.

1. ביום 29.9.16 פרסמו הצדדים את התוספת להסכם בעניין קבוצה ג' בשני עיתונים יומיים והעבירו עותק ליועמ"ש ולמפקח על הביטוח.
2. ביום 25.9.16 הוגש דו"ח הבודק, אשר קבע את סכומי ההשבה לקבוצות א' וב' (הסכומים נכונים ליום 31.3.16, ויש להוסיף עליהם הפרשי הצמדה וריבית עד למועד אישור הסדר הפשרה):

סכום ההשבה לחברי קבוצה א' עומד על 3,558,753 ₪ (ביחס ל-1,036 פוליסות).

סכום ההשבה לחברי קבוצה ב' עומד על 1,620,322 ₪ (ביחס ל-5,004 פוליסות).

עוד ציין הבודק כי במקרים שבהם הפוליסה עדיין מתנהלת בכלל יש לבצע את ההחזר באמצעות הפוליסה, קרי להפקיד את סכום ההחזר בפוליסה ולא לשלוח המחאה. לטענתו, בשונה מעמדת הצדדים, קיימת אפשרות להפקיד את הסכום בפוליסה עצמה (סעיף 44 לדו"ח הבודק).

1. בתגובותיהם לדו"ח הבודק השיגו הצדדים על חוות דעתו:

כלל טענה, כי ביצוע החזר באמצעות הפוליסה משמעו למעשה הפקדה חד פעמית בגין העבר, אותה ניתן לבצע הלכה למעשה רק באמצעות פתיחת פוליסה חדשה, כדוגמת פוליסה הפרשית המשווקת היום על ידה. לא ניתן לקלוט כספים אלו בפוליסה ה"קלאסית" וממילא אין כיום היתר לשווק פוליסות "קלאסיות חדשות".

עוד הוסיפה כלל, כי הואיל והצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לשיעור הגמול ושכ"ט המומלצים, היה על הבודק לקבוע את סכום ההשבה לחברי הקבוצה השלישית בנפרד מחברי הקבוצה השנייה. הבודק לא עשה כן וקבע סכום כולל לשתי הקבוצות יחד.

המבקשים העלו בתגובתם שאלות ותהיות, שעניינן ביחס לאופן ביצוע הבדיקה על ידי הבודק וקביעת מסקנתו.

1. הבודק השיב לחלק מן הסוגיות שהועלו על ידי המבקשים וניסח מחדש את סעיף 31 לחוות דעתו, שעניינו חישוב ההחזרים, בהתאם לבקשת המבקשים (סעיף 14 לתגובת המבקשים). כן התייחס לאותו ליקוי מיכוני שאוזכר בסעיף 38 לחוות דעת – על פיו ההשבה הכספית לגבי קבוצת המבוטחים אשר הפוליסות שברשותם מתנהלות במערכת החדשה של "כלל בריאות" הינה בשיעור 100% ולא 50% על פי ההסכם – והשיב למבקשים כי מדובר בליקוי מקומי אשר אינו נוגע לכל מערכת מיכון אחרת שנבדקה.

ביחס לסוגיית אופן ההשבה שהועלתה על ידי כלל, חזר הבודק על עמדתו, על פיה, השבת כספים לפוליסה של מבוטח עדיפה על השבתו באמצעות המחאה בדואר. לדעתו יהיה נכון לבצע השבה לפוליסה הפרשית בדמי ניהול מרביים של 0.3% (מצבירה).

1. ביום 9.4.17 הגישה ב"כ היועמ"ש עמדה משלימה, בהתייחס לחוות דעת הבודק.

ביחס לסוגיית השבת הפיצוי, הציע היועמ"ש את המתווה כדלקמן:

אם הפוליסה במסגרתה נגבה ביתר רכיב תת שנתיות היא מסוג עדיף או פוליסה חדשה – השבת הכספים תהיה לפוליסה עצמה.

אם הפוליסה המקורית היא מסוג קלאסית שלא ניתן לבצע בה הגדלת הפקדות, הרי ככל שיש למבוטח גם פוליסת עדיף או פוליסה חדשה שנפתחה במהלך השנים כפוליסה הפרשית – השבת הכספים תהיה לפוליסה זו; ככל שלמבוטח אין פוליסת עדיף או חדשה – כלל תאפשר למבוטח לבחור האם לפתוח פוליסה הפרשית חדשה או לקבל את ההשבה בהמחאה בדואר.

1. הצדדים והבודק השיבו ביום 20.6.17 לעמדתו המשלימה של היועמ"ש:
   1. כלל הודיעה כי היא מסכימה לעמדת היועמ"ש, בשינוי אחד בלבד – מקום שלמבוטח אין פוליסה הפרשית תשלח למבוטח המחאה על סכום ההשבה בדואר (ולא תפתח על שמו פוליסה הפרשית ייעודית).
   2. המבקשים הודיעו כי הם משאירים את סוגיה זו להכרעתו של בית המשפט.
   3. הבודק ציין כי מרבית סכומי ההשבה, בערכים ריאליים, הינם נמוכים למדי ותרומתם לחיסכון המבוטחים היא זעירה עד שולית. לפיכך, סביר כי רוב המבוטחים יעדיפו את סכום ההשבה באופן מיידי על פני חיסכון עתידי עלום, שעלול להישכח על ידי המבוטח במידה ויופקד בפוליסה הפרשית עצמאית (מה גם שלא ניתן יהא לאחד בין הפוליסה ההפרשית לפוליסה המקורית). מנגד, קיים קושי פרקטי להבטיח שאכן כספי ההשבה יגיעו לידי המבוטחים באמצעות המחאה בדואר.

לפיכך, הציע הבודק את המתווה הבא להשבת הכספים:

כל מבוטח שזכאי להשבה וברשותו פוליסת "מעורב" ולא מתנהלת על שמו אצל כלל פוליסת קצבה כלשהי שאינה "קלאסית" (צמודת מדד), וכן מי שאין ברשותו כל פוליסה אחרת או נוספת אצל המשיבה פרט לזו שבגינה מגיע לו החזר, יקבל את הסכום המגיע לו מכלל באמצעות המחאה, אשר תישלח אליו בדואר לאחר שכלל וידאה את נכונות כתובתו עפ"י רישומיה.

כל מבוטח שזכאי להשבה ובבעלותו פוליסת "מעורב" או פוליסת קצבה שאינה "קלאסית" של כלל, יקבל את הסכום ההחזר המגיע לו לפוליסה הקיימת.

כל מבוטח שזכאי להשבה ושברשותו פוליסת גמלא (קצבה) בלבד, ללא כל פוליסת קצבה נוספת או אחרת של כלל, וסכום ההחזר המגיע לו אינו עולה על 8,000 ₪, הסכום ההחזר ישולם בדרך של משלוח המחאה בדואר.

כל מבוטח שזכאי להשבה וברשותו פוליסת גמלא (קצבה) בלבד, ללא כל פוליסת קצרה נוספת או אחרת של כלל, וסכום ההחזר המגיע לו עולה על 8,000 ₪, הסכום המגיע לו ישולם לו בדרך של הפקדה לפוליסה הפרשית חדשה.

1. ביום 22.6.17 השיב הבודק לשאלות והערות הצדדים.

ביחס לחלוקת סכומי ההשבה לקבוצות (כאמור, נכון ליום 31.3.16) קבע הבודק כדלקמן:

סכום ההשבה המגיע לחברי קבוצה א' (1036 פוליסות) עומד על סך של 3,558,753 ₪.

סכום ההשבה המגיע לחברי קבוצה ב' (4923 פוליסות) עומד על סך של 1,477,819 ₪.

סכום ההשבה המגיע לחברי קבוצה ג' (81 פוליסות) עומד על סך של 142,503 ₪.

הסכומים הנ"ל נושאים ריבית והפרשי הצמדה מיום 31.3.16 ועד התשלום בפועל

לאחר דיון במעמד הצדדים, שהתקיים ביום, 25.10.17, הגישו המבקשים ביום 29.10.17 מכתב השגות על חוות דעת הבודק.

1. ביום 30.11.17 הוגשה תשובתו של הבודק להשגות המבקשים. תשובות משלימות הוגשו מטעמו ביום 22.1.18 וביום 19.2.18. בתשובותיו טען הבודק כי על אף השגות המבקשים הוא לא מצא כל עילה לשינוי הערכים הנקובים בחוות דעתו המקורית.
2. בדיון שנערך ביום 21.11.18 המשיכו המבקשים להעלות השגות ביחס לנתון שיעור הריבית התת שנתית, כפי שחושב על ידי הבודק בחוות דעתו והדבר הושאר להכרעת בית המשפט.
3. לא הוגשה כל התנגדות מטעם מי מחברי הקבוצות, גם לא בקשת פרישה מהסדר הפשרה, ואיש מהם לא התייצב לדיונים שנערכו בתיק זה.

אישור הסדר הפשרה

1. לאחר עיון בהסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, והתוספות לו, נמצא כי מדובר בהסדר "ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

הסדר הפשרה משרת תכליות הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד. ביחס לעבר – הנפגעים, חברי הקבוצות, יזכו להשבת חלק יחסי, בהתאם למתווה המפורט לעיל, מהסכומים בהם חויבו בגין העלאת תת-שנתיות בשל שינוי מעסיק (חברי קבוצה א') או מכל סיבה שהיא (חברי קבוצות ב' ו-ג'). ביחס לעתיד – הסדר הפשרה קובע כי על כלל לבצע הסדרה לעניין אופן תשלום הפרמיה והעלות הנלווית לכך.

חוות דעת הבודק

1. כמפורט בהרחבה, הבודק הגיש את חוות דעתו הראשונה ביום 25.9.16 לאחר שמונה מטעם בית המשפט, כבודק עצמאי ואובייקטיבי.

במשך תקופה ארוכה (למעלה משנתיים ימים) הגישו המבקשים השגות ושאלות רבות בהקשר לחוות דעת הבודק. הבודק טרח והשיב על השגות אלה באופן מפורט (תגובות מימים 26.2.17, 22.6.17, 30.11.17, 22.1.18 ו-19.2.18) והתייצב לדיונים שנקבעו בעניין ההשגות והבהיר עמדתו.

לא מצאתי כי נפל פגם בחוות דעת הבודק ובמסקנותיו. תגובותיו המפורטות נותנות מענה לשאלות המבקשים. לפיכך, אין מקום לשנות מן האמור בחוות דעתו ביחס לסכומי ההשבה המגיעים לחברי הקבוצות.

אופן השבת הכספים לחברי הקבוצות

1. אשר למחלוקת שהתעוררה ביחס לאופן השבת הכספים לחברי הקבוצות. נמצא, כי הצעת הבודק מיום 20.6.17 הינה הדרך היעילה והטובה ביותר להשבת כספי חברי הקבוצות. על כלל לפעול לפיכך על פי המתווה המפורט בסעיף 18.3 לעיל.
2. הסכומים הנקובים בהמחאות שיוחזרו או לא יפרעו, וכן הסכומים להם זכאים חברי הקבוצות שנפטרו (ובלבד שהסכום לא ישולם למוטבים), יועברו לטובת הקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד (עפ"י סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות) בהתאם לסעיף 9 להסכם הפשרה ובשינויים המחויבים.

גמול ושכ"ט

1. הצדדים המליצו, כאמור, כי כלל תישא בגמול למבקשים בסך של 6.66% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי לקבוצה א' בגין התקופה הראשונה ומסכום הפיצוי לקבוצה ב' בגין התקופה השנייה, ובשכ"ט לבאי-כוחם בסך 13.33% בתוספת מע"מ מהסכומים כאמור.

עוד המליצו הצדדים כי כלל תישא בגמול למבקשים בסך של 5% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי לקבוצה ב', ובשכ"ט לבאי-כוחם בסך של 10% בתוספת מע"מ מהסכום האמור.

המלצת הצדדים סבירה ומקובלת עלי, אולם לסכום הגמול לא יתווסף מע"מ.

1. ביחס לגמול ושכ"ט בגין ההשבה לחברי קבוצה ג' לא הגיעו הצדדים לכדי הסכמה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני קובעת כי המבקשים ובא כוחם זכאים לגמול ושכר טרחה עבור ההשבה לחברי קבוצה ג' בשיעור זהה לזה שהומלץ לגבי קבוצה ב'.

אין מחלוקת בין הצדדים כי להסדר הפשרה נכנסו גם חברי קבוצה ג'. סבורה אני כי המבקשים ובא כוחם זכאים לגמול ושכר טרחה ואין כל צורך לקבוע מי מהצדדים יזם את החברי קבוצה זו להסדר הפשרה.

1. הגמול למבקש ושכ"ט בא כוחו לא יבואו מתוך סכומי ההשבה אלא בנוסף להם.
2. גמול לתובע ושכ"ט ב"כ ישולמו בשתי פעימות, מחצית תוך 30 יום ממועד פרסום ההסכם ומחצית שניה לאחר קבלת דו"ח רו"ח מוסמך מטעם המשיבה מאומת בתצהיר בדבר השלמת ביצוע ההשבות במלואן, הסכומים שנפרעו, לרבות ביצוע ההסדרה העתידית של העברת היתרות שלא נפרעו לקרן תוך ציון הסכום שמועבר לקרן.

סיכום

1. הריני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין כפי שיפורט להלן:
   1. מאושר נוסח בקשת האישור המתוקנת נספח א' להסכם הפשרה.
   2. ההסכם יחול על שלושת הקבוצות על פי הגדרתן לעיל.
   3. מאושר נוסח נספח ו' להסכם הפשרה "הודעה למעסיק".
   4. ההשבה לקבוצות תתבצע בהתאם לסכומים שנקבעו ע"י הבודק כמפורט בסעיף 19 לעיל ועל פי מתווה ההשבה כאמור בסעיף 18.3 לעיל. ההמחאות יעמדו לפירעון תוך 90 יום ממועד משיכתן.
   5. כלל תשלח לכלל המבוטחים שזכאים להחזר, בין באמצעות המחאה ובין באמצעות הפקדה לפוליסה קיימת, מכתב הסבר בדבר מהות ההשבה אשר תכלול הודעה כי התשלום מבוצע בהתאם להסכם פשרה במסגרת תובענה ייצוגית שקיבל תוקף של פסק דין. נוסח מכתב ההסבר יומצא לביהמ"ש.
   6. סעיף 11 להסכם הפשרה בעניין מעשה בי"ד אינו ברור דיו וממילא לא ניתן להרחיב את מעשה בי"ד מעבר לגדרי בקשת האישור על תיקוניה. לפיכך נקבע כי פסק הדין מהווה מעשה בי"ד ביחס לשלושת הקבוצות שהוגדו בבקשת האישור ותיקוניה ולגבי העילות אשר פורטו בה.
   7. עם סיום ביצוע ההשבה, התרומה לקרן, וההסדרה העתידית, תגיש המשיבה דו"ח ערוך ע"י רו"ח מוסמך מטעמה מאומת בתצהיר. הדו"ח יפרט את אופן ביצוע הסכם הפשרה, לרבות סכומי ההשבה לכל אחת מהקבוצות, היתרה שלא נפרעה וסכום ההעברה לקרן.
   8. הגמול לתובע ושכ"ט ב"כ ישולמו כמפורט בסעיפים 27-30 לעיל.
2. על הצדדים להגיש לתיק בית המשפט את הסכם הפשרה המתוקן כמופרט לעיל לרבות סכומי החזר לכל אחת מהקבוצות כשהסכומים מעודכנים נכון להיום. הפרשי הצמדה וריבית יחושבו בהתאם להגדרתם בהסכם הפשרה. ככל שתתגלע מחלוקת בין הצדדים בעניין עדכון סכומי ההשבה, יבוצע תחשיב העדכון על ידי הבודק, מר אבי איכלר.
3. הצדדים ימציאו נוסח מתוקן להודעה בדבר אישור הסכם הפשרה לאישור ביהמ"ש.
4. לאחר אישור הנוסח, יפרסמו הצדדים, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מן העיתונים הנפוצים בישראל. עותק מהפרסום יועבר לתיק בית המשפט.
5. סכומי הגמול למבקש ושכ"ט ב"כ יקבעו על ידי בהתאם לאמור בסעיפים 27-30 לאחר שיומצא עותק מתוקן של הסכם הפשרה הכולל את סכומי השבה מעודכנים.
6. עותק של פסק דין זה ביחד עם עותק הסכם פשרה מתוקן לאחר שיקבל את אישורי, יועבר לב"כ היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.