לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש, ביום 1.2.13, לפיו נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

פסק הדין ניתן במעמד המשיבה בלבד, במועד האמור אליו זומן המבקש כדין ולא התייצב.

בבקשתו לביטול פסק הדין, לא טען המבקש טענה וחצי טענה ביחס לזימנו כדין לדיון במועדו האמור. לדברי המבקש מאחורי אי ההתייצבות לדיון עמדה העובדה כי אם המבקש חלתה וזה האחרון נאלץ לטפל בה ולוותה לקופת החולים. לדברי המבקש סיכויי התביעה להתקבל גבוהים והם מצדיקים ביטול פסק הדין וביטול ההוראה שניתנה בגדרו, המתנה קיום הדיון בבקשה לביטול פסק הדין בהפקדת סכום ההוצאות שנפסק, כערבון בקופת בית המשפט.

המשיבה, בתגובתה לבקשה התנגדה לביטול פסק הדין ועתרה לדחיית הבקשה. לדבריה, חל בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין איחור ניכר המצדיק כשלעצמו דחיית הבקשה. המבקש, כך נטען, ידע על מועד הדיון ובבקשתו לא ציין את המועד המדוייק שבו הובא לידיעתו דבר מתן פסק דין. האישור הרפואי אשר צורף לבקשה, בנוגע לאם המבקש, ניתן בדיעבד ובכל מקרה אין בבקשה כל התייחסות באשר לסיכויי התביעה.

לחילופין בלבד, עתרה המשיבה לחיוב המבקש בהוצאות משפט כתנאי לביטול פסק הדין.

מטעמו של המבקש הוגשה תשובה לתגובה ולאחר שעיינתי בנימוקיה של זו, ובנימוקי הבקשה עצמה והתגובה לה וכן בכתבי טענות הצדדים, מצאתי מקום להעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתנאים שיפורטו בהמשך ואלה נימוקיי:

צודק המבקש בטענתו ביחס למהות השיקולים העומדים לפני בית המשפט בבואו לדון ולהכריע בבקשה לביטול פסק הדין הניתן בהעדר התייצבות. על שיקולים אלה עמד כב' השופט אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין האזרחי, (מהדורה שביעית) בעמ' 281, ובהתאם לדברים שהובאו שם:

"בבקשה לביטול פסק-דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן".

במקרה דנן, טען כאמור המבקש כי מאחורי אי התייצבותו לדיון במועדו הקבוע עמדה העובדה כי אמו נפלה למשכב והוא נאלץ לטפל בה ובכלל זאת ללוותה לבית החולים. בגין כך הגיש המבקש מסמך רפואי המדבר בעד עצמו. אלא שמעיון במסמך האמור ניתן להיווכח בכך שזה ניתן בדיעבד ללא הסבר מניח את הדעת. לא זו אף זו, חרף ידיעת המבקש אודות מועד הדיון לא הוגשה מטעמו בקשה לדחיית מועד הדיון לא ביום הדיון עצמו ולא במועד הסמוך לו. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה זמן רב לאחר מתן פסק הדין עליו אמור היה המבקש לדעת כבר במועד שבו זה ניתן. לבקשה לא צורפה בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולא צויין בה המועד המדוייק שבו הובא דבר מתן פסק הדן לידיעת המבקש. בנסיבות העניין, נראה כי ביחס לשאלה הראשונה שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשה המונחת לפניו לביטול פסק הדין, ידו של המבקש על התחתונה.

באשר לסיכויי התביעה, בשלב זה ולאחר עיון בכתבי הטענות, לא ניתן לומר כי סיכויי ההצלחה של התביעה אינם גבוהים. למעשה, בפי המשיבה אין טענה ביחס לאחריות והא ראייה לכך העובדה כי פיצתה זו את המבקש באופן חלקי על נזקיו.

בנסיבות העניין ועל מנת לאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט וחרף ההסתייגויות עליהן עמדה המשיבה בתגובתה לבקשה ועל חלקן הארי עמדתי בעצמי לעיל, הריני רואה מקום לבטל את פסק הדין וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 1,500 ₪.

סכום ההוצאות הנ"ל ישולם על ידי המבקש למשיבה תוך 30 ימים וכנגד תשלומו יבוטל פסק הדין ויקבע מועד חדש לשמיעת התביעה.

המשיבה תודיע בתוך 45 ימים האם שולם לידיה סכום ההוצאות כאמור.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים ותקבע את התיק לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים.