שאלת קיומה של חבות ביטוחית מצד הנתבעת 2 היא השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים.

1. התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב שבבעלותה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכבו של הנתבע 1. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") היתה מבטחת רכב הנתבע 1 בביטוח נזקי רכוש במועד התרחשות התאונה.

2. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה בשל העדר יריבות, שכן הנתבע 1, מבוטחה (להלן: "המבוטח") לא דיווח לה על התאונה ולא הומצאו לידיה פרטי נתונים ובסיסיים לבדיקת האירוע ובכך לא איפשר לנתבעת לבדוק את נסיבות התאונה ואת החבות הנטענת. מכאן טוענת הנתבעת, כי לא מולאו הוראות סעיפים 22 – 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), ועל כן יש לדחות את התביעה נגדה.

3. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי פעלה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח ועם קבלת דרישת התובעת, פנתה אל המבוטח במטרה לקבל טופס הודעה ואף שכרה את שירותיו של משרד חקירות על מנת לאתר את המבוטח ולקבל ממנו פרטים אודות התאונה, אך גם נסיון זה נכשל, שכן המבוטח סירב לשתף עמה פעולה. הנתבעת אף הודיעה לתובעת על חוסר שיתוף הפעולה מצד המבוטח. מכאן שהמבוטח בהתנהגותו הכשיל את הנתבעת ובכך גרם לה נזק ראייתי. לשיטתה של הנתבעת, לא יעלה על הדעת כי מבוטח אשר הפר את הוראות פוליסת הביטוח יקבל "פרס" בדמות כיסוי ביטוחי כאשר חברות הביטוח ניצבות בפני שוקת שבור כשהן מחויבות לשלם לצד ג' את נזקיהן מבלי יכולת לברר את נסיבות התאונה. הנתבעת סומכת את טענותיה על פסק הדין בתא (חי') 19554/06 ביטון נ' פלד (פורסם בנבו)).

4. מנגד טוענת התובעת, כי גם בהעדר שיתוף פעולה מצד המבוטח על המבטחת לשלם לצד ג' את תגמולי הביטוח וזאת בהתאם לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח"), ובהתאם להנחית המפקחת על הביטוח מיום 9.12.98. התובעת סומכת טענותיה על מספר פסקי דין שניתנו בעניין זה ובהם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבר"ע 2180/06 סתי נ' ביטוח ישיר איי די איי (פורסם בנבו)).

דיון

5. הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח מקימה יריבות ישירה בין חברת הביטוח לבין צד ג' אשר המבוטח אחראי לפצותו. עם זאת, קובע הסעיף, שטענות שיש למבטח נגד המבוטח עומדות לו גם כלפי צד שלישי. מבטח המבקש להפחית שיעור תגמולי הביטוח מכוח סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח , נדרש להוכיח שאילו קיים המבוטח חובותיו כאמור בסעיפים 22 ו-23(ב) לחוק, המבטח היה חייב שיעור נמוך יותר של תגמולי ביטוח, וכן עליו להוכיח את שיעור התגמולים שהיו נחסכים לו קיים המבוטח חובותיו.

6. בעניין זה פסק בית המשפט המחוזי בבר"ע 2180/06 סתי נ' ביטוח ישיר איי די איי (פורסם בנבו)) כי:

"משהמשיבה ביטחה את אחריות מבוטחיה כלפי המבקשים, לאחרונים עומדת זכות תביעה ישירה נגדה (סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח). עם זאת, נקבע באותו סעיף כי טענות שיש למבטח נגד המבוטח עומדות לו גם כנגד צד שלישי. סעיפים 22-24 לחוק חוזה הביטוח מוסיפים וקובעים שמקום בו המבוטח הכשיל את בירור חבותו של המבטח על ידי אי מתן הודעה על אירוע מקרה הביטוח (סעיף 22) או אי מסירת מידע ומסמכים הדרושים לשם בירור חבותו של המבטח, וקיומן של חובות אלה במועדן היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, "אין הוא [המבטח] חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה". כפי שקובע המלומד ש' ולר בספרו חוק חוזה הביטוח, תשמ"א -1981, סעיפים אלה נועדו "...לאזן בין האינטרס של המבטחת לקבל מידע אמין ומלא על מקרה הביטוח לבין האינטרס של המבוטח לזכות בתגמולי ביטוח... אף אם המבוטח אינו מקיים את נטל שיתוף הפעולה עדיין אין למבטחת זכות שלא לשלם את תגמולי הביטוח, אלא אך זכות הפחתה בהתאם לנזק שנגרם לה" (שם, כרך א עמ' 531). במסגרת איזון זה, נדרש על פי סעיפים אלה, כי תגמולי הביטוח "לא ישללו מהמבוטח אלא אם כן יש קשר סיבתי בין התנהגותו הפסולה לבין החבות של המבטחת". לפיכך, כדי לפטור עצמו מחבות או כדי להפחית את חבותו, המבטח נדרש להוכיח ראשית, שאם היה המבוטח משתף עמו פעולה כנדרש באותם סעיפים, המבטח היה חייב בתגמולי ביטוח נמוכים יותר או היה פטור לחלוטין מתשלום תגמולי ביטוח. שנית, על המבטח להוכיח את שיעור תגמולי הביטוח שהיו נחסכים ממנו אם המבוטח היה משתף פעולה."

יצוין, כי לא מצאתי בפסק הדין עליו סומכת הנתבעת את טענותיה שינוי מהלכה זו, אלא נאמר כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

7. מכאן שעל הנתבעת להוכיח כי שיתוף הפעולה מצד המבוטח היה מאפשר לה לפטור אותה מחבותה או להקטינה וכן מה הוא שיעור הנזק אשר נגרם לה בשל אי שיתוף הפעולה מצד המבוטח. יצוין, כי נטל ההוכחה להראות שאילו קוימה חובת ההודעה היתה חבות המבטח פחותה הוא על המבטח. על המבטח להוכיח קיומו של נזק ממשי עקב אי מתן ההודעה ולא די בהוכחת אפשרות תאורטית שיגרם נזק. אין זה נטל קל של הוכחה (ראו: ת.א. (ת"א) 104/95 אלטק בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו); ע"א 215/91 הסנה נ' אסולין (פורסם בנבו)).

8. האם עמדה הנתבעת בנטל זה? בשלב זה, לא ניתן לומר כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח כי אי שיתוף הפעולה מצד המבוטח היה פוטר אותה כליל מחבות או מקטין את תגמולי הביטוח אותם היא נדרשת לשלם. אין די בעובדה שהמבוטח לא מסר לנתבעת הודעה על מקרה הביטוח על מנת להוכיח כי מסירת הודעה כאמור היתה פוטרת את הנתבעת מתשלום תגמולי ביטוח או מקטינה את סכום התשלום. כך גם העובדה כי יכול ויינתן כנגד המבוטח פסק דין בהעדר הגנה אינה מוליכה למסקנה בדבר העדר חבות ביטוחית מצד הנתבעת, משהנתבעת לא הרימה את הנטל האמור. אף אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי חיובה בתשלום יעניק "פרס" למבוטח, שכן עומדת בפני הנתבעת האפשרות לתבוע מהמבוטח את דמי ההשתפות העצמית.

9. התוצאה היא כי אין מקום לדחות את התביעה כנגד הנתבעת בשל העדר חבות ביטוחית ועל כן אני דוחה את הבקשה. הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסכום של 750 ₪.

10. נוכח המסקנה אליה הגעתי, יגישו הצדדים הודעה, בתוך 15 יום, האם הם מבקשים לקבוע את התיק לישיבה מקדמית נוספת או לחילופין לדיון הוכחות.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.