כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו כי לא עצר את רכבו לפני קו העצירה בעת שהרמזור בכיוון נסיעתו הראה אור אדום וזאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה , תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1. הנאשם נהג ברכב מ.ר 62-057-76 ביום 23.5.12 בשעה 42;12 או בסמוך לכך, כשהוא נוסע על רח' השומר בבני ברק מצפון לדרום בנתיב ימני ומגיע לצומת עם רח' רבי עקיבא (להלן: "הצומת").

2. המתנדב ע"ת ברנט שרגא היה סטטי על רח' רבי עקיבא 149 כשרכב הנאשם פונה בצומת ימינה לרחוב רבי עקיבא.

3. בצומת פעלה מערכת רמזורים תקינה.

המחלוקת בין הצדדים הינה:

האם הנאשם עבר את קו העצירה באור אדום - כגירסת המאשימה, או באור ירוק – כגירסת הנאשם.

דיון והכרעה:

1. מטעם המאשימה העיד ע"ת המתנדב ברנט שרגא אשר ערך את הדוח ת/1 בו פירט את נסיבות הארוע. כמו כן צירף לדוח תרשים של הצומת ת/2 ובו תיאר את מקום רכבו של הנאשם ואת מקום עמידתו.

כמו כן צורף מזכר ת/3 של מתנדב שציין כי לא ראה את ביצוע העבירה.

2. בסיפא לת/1 מציין המתנדב כי עמד על רח' רבי עקיבא 149 כשהוא מביט לכיוון הרמזור הרחוק של התנועה שנוסעת על רח' השומר מצפון לדרום. הרמזור התחלף לאדום, המתנדב הפנה מבטו שמאלה והבחין ברכב הנאשם שנסע בנתיב ימני והיה

כ – 3 מטר לפני קו העצירה כשהוא פונה ימינה בניגוד לאור האדום, המתנדב ירד לכביש וסימן לנאשם לעצור.

3. לדברי המתנדב ממקום עמידתו ועד לקו העצירה כ – 15 מ'. המתנדב ציין כי ממקום עמידתו ניתן לראות כ – 5 מ' לפני קו העצירה. קו העצירה נמצא במקביל לרמזור הקרוב כאשר אחריו יש מעבר חציה.

4. לדברי הנאשם כשנכנס לצומת היה אור ירוק ברמזור. האור הירוק אינו מהבהב לפני שהוא מתחלף וכשהיה בצומת התחלף האור לכתום. (שורות 2–4 לעמ' 3 לפרוטוקול).

לדבריו, ממקום עמידת המתנדב לא ניתן לראות את ביצוע העבירה, מאחר וממקום עמידת המתנדב ישנם, עפ"י הצילום נ/1 אותו צילם הנאשם, 4 עמודי בנין, עמוד חשמל ועמוד פרסומת.

5. יצויין כי עפ"י ת/2 מציין המתנדב את מקום עמידתו, ומיקום זה הינו סמוך לרח' השומר מול מעבר החציה שברח' רבי עקיבא.

6. המתנדב נחקר בענין זה חקירה נגדית והעיד לאמור:

"ממקום עמידתי אני רואה גם את קו עצירה ברור וגם את הרמזור הרחוק, הכוונה שאני רואה את האור ברמזור הרחוק, אחרת לא הייתי עומד שם"

(שורות 14 – 15 בעמ' 2 לפרוטוקול)

7. לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות התרשמתי מעדות המתנדב שהיתה החלטית והותירה רושם אמין, ואני מעדיף אותה על פני עדות הנאשם.

בנסיבות העניין שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, לפיכך אני מרשיע את הנאשם וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי הנני עושה זאת על סמך עדות יחידה.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ג , 17 יוני 2013, במעמד הצדדים.