<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גלעד משולם

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

עד התביעה רס"ל אמיר עבאס לאחר שהוזהר והתחייב כחוק

חקירה ראשית:

ש.ת. יש בידי דו"ח שאני ערכתי.

דו"ח מתקבל ומסומן ת/1.

ש.ת. אני לא זוכר את האירוע אלא על פי מה שרשום.

ש.ת. הכנתי תרשים מעבר לדו"ח. מגיש.

התרשים מתקבל ומסומן ת/2.

ש.ת. סימנתי ב-X את המקום שבו עמדתי ואת מיקום הרכב ואת הרכב שעמד בנתיב השמאלי שבאותו כיוון נסיעה ביחד אליו ואת הולך הרגל באיזה שלב של חציה כאשר הנ"ל לא אפשר לחו לחצות בבטחה וכמה נתיבים בכל כיוון.

אלו שאלותי.

חקירה נגדית

ש. היכן עמדת כאשר עצרת אותי?

ת. עמדתי היכן שמסומן ה- X בבצלאל 7. כך רשמתי בתרשים.

ש. כשאתה עצרת אותי היכן עמדת.

ת. בצלאל 7.

ש. מה היתה מהירות הנסיעה שלי כאשר עצרת אותי?

ת. אני לא יודע להעריך.

אלו שאלותי.

הנאשם הוזהר לומר את האמת ומתחייב כחוק

עדות ראשית:

מגיש צילום של מעבר החציה.

התמונה מתקבלת ומסומנת נ/1.

הכנתי תרשים של נסיעתי.

מתקבל ומסומן נ/2.

נסעתי ברח' בצלאל מכיוון מערב למזרח. נסעתי בנתיב השמאלי. בשעה כזו של הבוקר היה פקק אדיר ברח' בצלאל כאשר מגמת הנסיעה שלי לנסוע מערבה ולא לנסוע שמאלה. ניסיתי להשתלב לנתיב ימין והנהגים לא אפשרו לי. לפני מעבר החציה נוצר מרווח, היתה לי אפשרות להשתלב וסטיתי לנתיב ימין והגעתי למעבר החציה. מהירות נסיעתי היתה 5-2 קמ"ש. הייתי בפקק תנועה. על מעבר החציה ירד אלי השוטר ועצר אותי על הכביש כאשר אני נמצא על הנתיב עצמו. הוא ירד על הכביש ועצר אותי על מעבר החציה. השוטר שאל אותי למה עקפתי ואמרתי שלא עקפתי. הוא אמר שעקפתי ואמרתי לו שלא עקפתי והתווכחנו על נושא העקיפה. השוטר אמר שבגלל שאני לא מודה שעקפתי הוא יתן לי דו"ח ואמרתי שיתן ואני בטוח בצדקתי. השוטר נכנס לניידת עם רשיון הנהיגה שלי והוא יצא עם סע' חדש : אי מתן קדימה להולכי רגל. אני נוהג 30 שנה ומעולם לא עשיתי עבירה של אי מתן זכות קדימה של הולכי רגל, זה בדמי. השוטר עצר אותי על העקיפה ונתן לי דו"ח על הולכי רגל.

חקירה נגדית:

ש. מפנה לשרטוט שהגשת. רואים איך אתה עוקף מימין את הרכב שלפני מעבר החציה.

ת. כן.

ש. אתה כן עקפת את הרכב שעבר על מעבר החציה.

ת. לא עקפתי. עברתי על פניו.

ש. רכב שנמצא לפני מעבר החציה ואתה עובר על פניו אתה לא עוצר לפני מעבר החציה ואתה חולף במצב ששדה הראיה שלך מאוד מוגבל. האם זה נכון?

ת. זה נכון בהסתייגות. הצלחתי לצאת לעקיפה או לפנות לנתיב הימני רק כאשר הרכב החל לנוע. בגלל שהייתי בפקק תנועה לא יכולתי להתחיל בנסיעה או לסטות לנתיב לפני שהרכב שלפני החל לנוע. הרכב שלפני החל לנוע ועלה על מעבר החציה והצלחתי להיכנס.

ש. כנראה שהולך הרגל שהיה לפניו סיים לפניו.

ת. לא מדובר בהולכי רגל בגלל. הוא עצר אותי על עקיפה.

ש. בש' 24 אתה מציין שיצאת לעקיפה. אתה חוזר בך?

ת. סטיתי לנתיב ימין. לא יצאתי לעקיפה. סליחה.

ש. אתה חוזר בך?

ת. לא חוזר בי. אתה מגדיר את זה עקיפה ואני מגדיר את זה סטיה לנתיב ימין.

ש. איפה היו הולכי הרגל הכי קרובים למקום?

ת. אולי במדרכה ממול. לא היו הולכי רגל.

אלו שאלותי.

ס י כ ו מ י ם :

ב"כ המאשימה:

העיד בפני בית המשפט שוטר וותיק ומנוסה שעמד במקום לצורכי אכיפה, כיצד הבחין בנאשם כשהוא סוטה מנתיבו תוך כדי שמסכן הולך רגל על מעבר החציה.

הנאשם בעדותו בבית המשפט עדיין לא החליט האם ביצע עקיפה או לא.

מפנה תשומת לב בית משפט לכך שגם כאשר חזר בו מהמילה "עקיפה" בלשון התיקון הוא ציין "לא עקפתי" אלא "עברתי על פניו" מה שאומר שהוא לא כ"כ מבין מהי עקיפה. העובדה שחלף על פני רכב שעצר לפני מעבר החציה בדיוק כשזה החל לנוע מחזקת את גירסת השוטר מפני שמן הסתם אם חיכה לעקיפת הרכב כדי שיתחיל לנוע ומייד לאחר מכן יצא מצדיק את עובדת מיקומו של הולך הרגל בנתיבו לאחר שסיים לעבור את הרכב שעצר.

בנוסף לאמור בתגובתו על הדו"ח שלא נסתרה כאן הוא טען שלא ראה הולך רגל ולאור העובדה שהשוטר כן ראה הולך רגל ולא ניתן לשלול זאת מעדות הנהג, ניתן לקבוע שלא די בכך שהשוטר ראה בפירוש סיכון הולך רגל, כפירתו של הנאשם בנקודה זו הינה בעלמה ולא כי היה ברור לו שלא היו הולכי רגל במקום ואם לא די בכך העובדה שציין כי הרכב שלפניו נעצר מחזקת העובדה שהיו במקום הולכי רגל.

לאור האמור אבקש להעדיף את גירסת השוטר, מה גם שלא עלה כל טעם מדוע לשוטר לטפול אשמה כלשהי על הנאשם. לא הועלתה טענה של הכרות מוקדמת. לאור האמור אבקש להעדיף את גירסת השוטר.

הנאשם:

כמו שציינתי נסעתי בכביש פקוק וזה שסטיתי לנתיב ימין כדי לעבור את טור המכוניות שהיה בנתיב שמאל התאפשר לי רק כאשר הרכב שלפני החל בנסיעה. הרכב שלפני החל בנסיעה רק כיוון שמעבר החציה היה פנוי. יחד עם זאת השוטר לא עצר אותי על בעיה של מתן זכות קדימה להולכי אלא עצר אותי על זה שעקפתי. לא עקפתי. האשמה לגבי הולכי רגל הוא רשם בניידת לאחר שהכל הסתיים.

אבקש לזכות אותי כיוון שאני לא הגעתי למצב שלא נתתי זכות קדימה. נסעתי מאוד לאט. אם היה הולך רגל שזוחל או מגיע במהירות למעבר החציה הייתי עוצר. הייתי במהירות איטית איטית.

לגבי התגובה שאמרתי לשוטר – הוא רשם תגובה לא נכונה. את השניה אמרתי חלקית. הוא רשם את הכל נכון חוץ מאשר שלא נתתי זכות קדימה להולכי רגל. אמרתי לו שימחק והוא לא הסכים. לא דובר בכלל על הולכי רגל.

<#3#>

הכרעת דין

1. הנאשם ביקש להישפט בגין דו"ח של אי מתן זכות קדימה של הולכי רגל במעבר חציה. הנאשם מלכתחילה קיבל דו"ח קנס ולא הזמנה לדין (במקרים אחרים בגין אותה עבירה על אותו סעיף מוגש אישום מסוג הזמנה לדין וזאת כאשר נגרמה סכנה ממשית להולכי הרגל).

2. כמקובל בדוחות מסוג זה על בית משפט להכריע בין גירסת השוטר לבין גירסת הנהג – הנאשם.

3. הזהרתי את עצמי כי בעדות יחידה מדובר ואני קובע כי עדות השוטר אמינה עלי להבדיל מגירסת הנאשם שהיתה בלשון המעטה מבולבלת ולא ברורה ואסביר: הנאשם במהלך עדותו דיבר על עקיפה לאחר חזר בו ולאחר שב והסכים כי עקף. אציין כי העקיפה מהותית לעבירה שכן עצם ביצוע עקיפה על מעבר החציה מהווה עבירה. בוודאי ובוודאי כאשר הולכי רגל מוסתרים מרכב שנמצא משמאלו של הנאשם.

4. להחלטתי הגעתי מטעמים אלה:

א. כאמור, עדות השוטר אמינה עלי. מצויין כי מדובר בשוטר שעמד במקום לצורך ביצוע אכיפה. לכן הדעת נותנת כי צפה במתרחש בכביש והיה מרוכז בנעשה ועצר את הנאשם לאחר שהבחין שבוצעה עבירה הן של עקיפה על מעבר החציה והן אי מתן זכות קדימה להולכי רגל.

ב. כאמור גירסת השוטר לא היתה ברורה ולא היתה אחידה.

ג. תגובת הנאשם בפני השוטר (התגובה המשנית אותה אישר הנאשם בחלקה) מחזקת את משקל עדותו של השוטר. בדבריו אמר הנאשם, בין היתר "החלפתי נתיב לפני מעבר החציה, הולך הרגל במהלך נסיעתי פרץ במעבר החציה והשלים את החציה...". אציין בהקשר לתגובה הספונטאנית כי בלתי סביר כי השוטר ירשום חצי תגובה אמינה וחצי תגובה בדויה.

5. לאור כל האמור מרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

הנאשם נוהג משנת 80. יש לו 13 הרשעות חוץ משתיים ישנות. כולן ברירות. הוא נורמטיבי. אבקש להטיל על הנאשם פסילה, פסילה על תנאי וקנס לשיקול דעת בית משפט.

הנאשם:

המדינה רוצה להעניש אותי שסטיתי לנתיב ימני, אני נוסע 6,000 קילומטר בחודש. כאשר הדו"ח הוגן הוא הוגן ואני לא מערער עליו. לפעמים אני שוגה.

<#5#>

גזר דין

הנאשם נוהג מ- 1980. ביחס לוותקו הרשעותיו של הנאשם מינוריות וכולן עבירות קנס למעט שתיים לא רלוונטיות.

אין מקום לפסילה בנסיבות תיק זה. אין מקום להסתפק בקנס המקורי.

דן הנאשם לקנס בסך 800 ₪ או 8 ימי מאסר אשר ישולם ב- 2 שיעורים החל מיום 1.11.13.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

<#

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.